האם כוכב הצפון הוא נציג של הרוח ברקיע?
האם הוא להבת הנר הקטנה הניצבת מול כל צבא השמים?
חומר למחשבה.
גירסה יפה של Joni Mitchell לשיר שיצא לראשונה ב-1924.
The Man I Love
**************
www.toltec.co.il
*
הערות ותוספות
29.9.18
הרוח נותנת לנו תכלית, כיוון !!!!!!! (ועוד).
ומה נתן כוכב הצפון לאנושות לאורך הדורות אם לא כיוון?
שתי הערות לאמירה זו,
1. זה לא נראה טיעון רציני. זה נכון, אבל נקודה זו עשויה להדליק נורה. :)
2. חיפשתי את הקשר בין הרוח וכיוון direction וכרגע לא מצאתי זאת, אבל זכור לי שהאמירה הזו קיימת בספרים.
להבת הנר הניצבת מול מיליארד כוכבים מופיעה באמירה הבאה, ואין בה רמז לכוכב הצפון:
"To seek freedom is the only driving force I know. Freedom to fly off into that infinity out
there. Freedom to dissolve; to lift off; to be like the flame of a candle, which, in spite of being up
against the light of a billion stars, remains intact, because it never pretended to be more than what
it is: a mere candle."
כמדומני לקוח מ"כח השקט".
בספר "להתעורר אל החלום" נמצא הקטע הבא. ההקשר: קסטנדה מסיע את פלורינדה אל בית המכשפות:
I tried
to orient myself by looking at the sky, but I didn't know how to identify the constellations.
"We're
facing east," Joe Cortez whispered, as if I had spoken out loud; then
patiently he tried
to teach me the major constellations in the summer sky.
I
could only remember the star Vega, because the name reminded me of a
seventeenthcentury Spanish
writer, Lope de Vega.
הכוכב וֶגַה הוא הכוכב השני בעוצמת הזוהר שלו בשמים של חצי הכדור הצפוני (אני לא יודע אם ב"כוכב" הם, בוויקיפדיה, לא כוללים "כוכבי לכת"; stars לעומת planets). הוא שייך לקונסטלציה הנקראת נֶבֶל. בעבר הקונסטלציה הזו הייתה מכונה ציפור ובעיקר נשר.
הציר שסביבו מסתובב כדור הארץ מצביע פחות או יותר אל כוכב הצפון (הנקרא פולאריס), ומכאן חשיבות הכוכב.
מתברר שהציר הזה נע בעצמו במעגל קטן שמחזוריותו בת כ-26,000 שנים.
מתוך הויקיפדיה:
"12,000 שנים לפני הספירה הצביע ציר הסיבוב של כדור הארץ אל עבר וגה, כך שווגה היה אז כוכב הציר הצפוני, אך בשל נקיפת ציר כדור הארץ מצביע כיום ציר הסיבוב אל הכוכב פולאריס. בעוד כ-12,000 שנים יחזור וגה להיות כוכב הציר הצפוני."
כלומר, לפני כ-14,000 שנים כוכב הצפון היה וגה.
הקטע הבא הוא אודות מסַפֵּר הסיפורים היאקי המספר את סיפור ההיסטוריה באופן שהוא לכאורה שונה בבירור מההיסטוריה המוכרת, כלומר בסיפור שלו היאקים נגאלו, כשבמציאות הם הובסו, הוגלו נהרגו וסבלו מאד מידי הצבא המקסיקני.
ההסבר שלי הוא שהמנהיג שלהם הצליח לגאול אותם מבחינה אנרגטית, לא מבחינת ההיסטוריה המוכרת. כך יש להבין לדעתי את סוף הקטע הבא.
לענייננו, אני חושב ש-direction כאן איננו במובן של הוראה, אלא של כיוון. בסוף הקטע מצביע דון חואן בכיוון השמים, מעל האופק. ייתכן שהוא מצביע על כוכב.
יש גם אפשרות שהוא לא מצביע על כוכב אלא על השקיעה באופק. ראינו שזמן זה הוא הסדק שבין העולמות, הפתח אל הרוח. עמוד או שניים לפני הקטע נאמר שהם יצאו לטיול לקראת ערב.
ההדגשות שלי.
בתרגום העברי זה נמצא ב"כח השקט" עמוד 107.
בתרגום העברי זה נמצא ב"כח השקט" עמוד 107.
"The sorcerer storyteller who changes the ending of the 'factual' account," he said, "does it at the
direction and under the auspices of the spirit. Because he can manipulate his elusive connection
with intent, he can actually change things. The sorcerer storyteller signals that he has intended it by
taking off his hat, putting it on the ground, and turning it a full three hundred and sixty degrees
counterclockwise. Under the auspices of the spirit, that simple act plunges him into the spirit itself.
He has let his thought somersault into the inconceivable."
Don Juan lifted his arm above his head and pointed for an instant to the sky above the horizon.
"Because his pure understanding is an advance runner probing that immensity out there," don Juan
went on, "the sorcerer storyteller knows without a shadow of doubt that somewhere, somehow, in
that infinity, at this very moment the spirit has descended. Calixto Muni is victorious. He has
delivered his people. His goal has transcended his person."
בתרגום העברי זה תורגם כ"הוראה", לא "כיוון".
להבין זאת כ"כיוון" מסתדר הרבה יותר טוב עם ההצבעה של דון חואן על השמים מעל האופק.
הדיון כאן הוא רק כיוון מחשבה שאני מציע.
אפרופו אסטרונומיה, ישנו תיאור אסטרונומי לגמרי לא טריביאלי במסגרת קורותיו של קסטנדה בתוך חלומו של הממרה את המוות. קטע שלדעתי מצריך ידע אסטרונומי מעמיק בכדי להבין מה מנסה קסטנדה לרמוז שם.
==============
30.9.18
הקטע אודות הכוכב וֶגָה נראה חסר כל משמעות ולכן מיותר, אלא אם כן יש כאן רמז לגבי הכוכב. אני חושב שהספרות הזו דחוסה במשמעויות על גבי משמעויות ומחושבת מאד במידע וברמזים שבה.
לדעתי, האזכור של הכוכב וגה בספר של פלורינדה מרמז על היותו גורם חיובי ב"צבא השמים". לדעתי, הוא לא היה מוזכר אם הוא לא היה חיובי. אילו הוא היה שלילי, אזכורו היה, לדעתי, מלווה באמירה אודות כך.
העובדה שרק צוין השם היא רמז חיובי בעיניי.
==============
2.10.18
נישאר באסטרונומיה. עוד כמה מילים על הכוכב "וגה" מתוך הויקיפדיה:
"בשל בהירותו הבולטת, היה וגה מוכר ברוב התרבויות שמצפון לקו המשווה: בתרבות האינואיטית הוא נקרא "האשה הזקנה", אצל הפולינזים הצפוניים הוא נקרא "כוכב השנה" שכן מועד תחילת השנה נקבע על פיו. הכוכב היה מוכר גם באשור, שם נקרא "השופט השמימי", באכד, שם נקרא "חיי השמים" ובבבל, שם נקרא "שליח האור". במצרים העתיקה ובהודו הוא זוהה עם נשר ושמו בערבית היה "הנשר הצולל" (אנ-נאסר אל וואקי - النسر الواقع) והמילה "וואקי" שובשה לשמו הנוכחי."
בסמוך לכוכב וגה, ולקונסטלציה "נֶבֶל" שאליה הוא שייך, נמצאת קונסטלציה הקרויה "דרקון". היא נראית כמו נחש והיא מקיפה/חוסמת את כוכב הצפון משלושה צדדים, תיאור מצב המשתלב היטב עם הרעיונות המיתיים הבאים (וגם עם המיתוס הטולטקי). לקוח מהוויקיפדיה:
זו אחת מהקבוצות הכוכבים העתיקות ביותר וכבר במיתולוגיה המצרית היא מופיעה בתור אלה. במיתולוגיה היוונית זהו לאדון, הדרקון שהרקולס הרג במשימתו ה-11 על ידי חץ מורעל (קבוצות הכוכבים הרקולס וחץ נמצאות בסמוך לה). אגדות אחרות מייחסות את הקבוצה לדרקון ששמר על גיזת הזהב וחוסל על ידי יאסון.
גם אצל טאישה יש אזכור של דרקון אימתני הכולא אותנו והדרך אל החירות עוברת דרך עינו.
ואני תוהה, האם "לַאדוֹן" (שם הדרקון) אינו שיבוש של השם "לוויתן", נחש הים המפלצתי המופיע במקרא? ואולי שניהם שיבוש של שם קדום יותר, הרי יש דמיון צלילי.
עוד אני מדבר ואני נתקל בקטע הבא בוויקיפדיה:
חוקרי המקרא רואים בלווייתן שריד למוטיב מיתי כנעני קדום. בכתבי אוגרית בסיפור עלילות בעל וענת מתוארת מלחמתו של בעל בנחש ים מפלצתי מרובה ראשים המכונה "לתן בת'ן ברח" ו"בת'ן עקלתן". כינויים אלה מקבילים במובהק לכינויים המופיעים בישעיהו כז א: "בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד ה' בְּחַרְבוֹ הַקָּשָׁה וְהַגְּדוֹלָה וְהַחֲזָקָה עַל לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ וְעַל לִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן. המילה האוגריתית בת'ן משמעותה "נחש", והיא קרובה למילה העברית פֶּתֶן."
השם הכנעני, שככל הנראה הוא קדום יותר, דומה עוד יותר ל"לאדון".
מעניין שהפילוסוף תומס הובס בן המאה ה-17 כתב ספר בשם "לוויתן" ובו הוא מדמה את המדינה ללויתן המיתי: "הובס מתחקה אחרי תולדות צבירת הכוח על ידי המדינה, שאותה הוא מכנה "לויתן", כיוון שבדומה ליצור התנ"כי, גם היא רבת כוח והשפעה ואין דבר העומד בדרכה".
על המדינה כיישות לא-אורגנית במובן הטולטקי כבר הכברתי מילים.
בנוסף, אני חושב שהיא דוגמה מצוינת הממחישה ישות חסרת גוף פיסי, בלתי נתפשת בחושים, אבל בעלת שליטה אדירה על חיינו.
לגמרי במקרה נתקלתי בציטוט הבא:
30.9.18
הקטע אודות הכוכב וֶגָה נראה חסר כל משמעות ולכן מיותר, אלא אם כן יש כאן רמז לגבי הכוכב. אני חושב שהספרות הזו דחוסה במשמעויות על גבי משמעויות ומחושבת מאד במידע וברמזים שבה.
לדעתי, האזכור של הכוכב וגה בספר של פלורינדה מרמז על היותו גורם חיובי ב"צבא השמים". לדעתי, הוא לא היה מוזכר אם הוא לא היה חיובי. אילו הוא היה שלילי, אזכורו היה, לדעתי, מלווה באמירה אודות כך.
העובדה שרק צוין השם היא רמז חיובי בעיניי.
==============
2.10.18
נישאר באסטרונומיה. עוד כמה מילים על הכוכב "וגה" מתוך הויקיפדיה:
"בשל בהירותו הבולטת, היה וגה מוכר ברוב התרבויות שמצפון לקו המשווה: בתרבות האינואיטית הוא נקרא "האשה הזקנה", אצל הפולינזים הצפוניים הוא נקרא "כוכב השנה" שכן מועד תחילת השנה נקבע על פיו. הכוכב היה מוכר גם באשור, שם נקרא "השופט השמימי", באכד, שם נקרא "חיי השמים" ובבבל, שם נקרא "שליח האור". במצרים העתיקה ובהודו הוא זוהה עם נשר ושמו בערבית היה "הנשר הצולל" (אנ-נאסר אל וואקי - النسر الواقع) והמילה "וואקי" שובשה לשמו הנוכחי."
בסמוך לכוכב וגה, ולקונסטלציה "נֶבֶל" שאליה הוא שייך, נמצאת קונסטלציה הקרויה "דרקון". היא נראית כמו נחש והיא מקיפה/חוסמת את כוכב הצפון משלושה צדדים, תיאור מצב המשתלב היטב עם הרעיונות המיתיים הבאים (וגם עם המיתוס הטולטקי). לקוח מהוויקיפדיה:
זו אחת מהקבוצות הכוכבים העתיקות ביותר וכבר במיתולוגיה המצרית היא מופיעה בתור אלה. במיתולוגיה היוונית זהו לאדון, הדרקון שהרקולס הרג במשימתו ה-11 על ידי חץ מורעל (קבוצות הכוכבים הרקולס וחץ נמצאות בסמוך לה). אגדות אחרות מייחסות את הקבוצה לדרקון ששמר על גיזת הזהב וחוסל על ידי יאסון.
גם אצל טאישה יש אזכור של דרקון אימתני הכולא אותנו והדרך אל החירות עוברת דרך עינו.
ואני תוהה, האם "לַאדוֹן" (שם הדרקון) אינו שיבוש של השם "לוויתן", נחש הים המפלצתי המופיע במקרא? ואולי שניהם שיבוש של שם קדום יותר, הרי יש דמיון צלילי.
עוד אני מדבר ואני נתקל בקטע הבא בוויקיפדיה:
חוקרי המקרא רואים בלווייתן שריד למוטיב מיתי כנעני קדום. בכתבי אוגרית בסיפור עלילות בעל וענת מתוארת מלחמתו של בעל בנחש ים מפלצתי מרובה ראשים המכונה "לתן בת'ן ברח" ו"בת'ן עקלתן". כינויים אלה מקבילים במובהק לכינויים המופיעים בישעיהו כז א: "בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד ה' בְּחַרְבוֹ הַקָּשָׁה וְהַגְּדוֹלָה וְהַחֲזָקָה עַל לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ וְעַל לִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן. המילה האוגריתית בת'ן משמעותה "נחש", והיא קרובה למילה העברית פֶּתֶן."
השם הכנעני, שככל הנראה הוא קדום יותר, דומה עוד יותר ל"לאדון".
מעניין שהפילוסוף תומס הובס בן המאה ה-17 כתב ספר בשם "לוויתן" ובו הוא מדמה את המדינה ללויתן המיתי: "הובס מתחקה אחרי תולדות צבירת הכוח על ידי המדינה, שאותה הוא מכנה "לויתן", כיוון שבדומה ליצור התנ"כי, גם היא רבת כוח והשפעה ואין דבר העומד בדרכה".
על המדינה כיישות לא-אורגנית במובן הטולטקי כבר הכברתי מילים.
בנוסף, אני חושב שהיא דוגמה מצוינת הממחישה ישות חסרת גוף פיסי, בלתי נתפשת בחושים, אבל בעלת שליטה אדירה על חיינו.
לגמרי במקרה נתקלתי בציטוט הבא:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה