לכדו את תשומת לבי
- הוא [דון חואן] הזהיר אותי שלא אתרום פרשנויות המבוססות על מה שקראתי למה שהוא אומר לי.
- דון חואן הוא כמו קרלוס קסטנדה, עוד דמות.
- "תיקון" של הסתירות בפילוסופיה של דון חואן מתרחש כשלאדם יש "כוונה" אמנותית ליישם אותה, וזה חשוב להבנת דון חואן והתנהגות.
- הוא האמין שלכוח החיים יש מספיק יכולת להפוך את הגוף לאנרגיה טהורה, ההיפך ממה שקורה לנו, אנשי העולם היומיומי. אנו מאפשרים לכוח החיים להימלט מהגוף והגוף נובל כמו אורגניזם מת, דומם [אינרטי]. עבורי זה ייחודי, אני לא מכיר אף סופר שנתן לי רעיון דומה לזה של דון חואן בחיפושיו אחר החירות ובהפיכת הגוף לאנרגיה טהורה.
- עבור דון חואן איננו עשויים בצלמו ובדמותו של אלוהים. לא ניתן להעלות זאת על הדעת! זהו היבט אחד של האגואיזם היהודי-נוצרי העצום, האמונה שאנו יצורים ייחודיים שנוצרו בצלמו ובדמותו של אלוהים. דון חואן נהג לומר שאנחנו מקריים, ישויות שהולכות למות. זה הכל!
- "לאבד את הצורה האנושית" פירושו כניסה למצב של ניתוק רגשי. אבל אתה לא מגיע לשם לאט לאט, כמו ידיעה או "מודעות" לכך שחשוב לאבד את ההיצמדות הרגשית הזו. זה בא במפתיע. מגיע יום שבו אתה מאבד את הצורה האנושית ולמחרת אתה עטוף בתחושה לא ידועה ובלתי מוסברת
- אם לא תשאל אותי, אני לא יכול להסביר לך כלום. אתה צריך לשאול אותי וכך אני נאלץ להסביר.
- [קסטנדה:] אני "צ'ולו" [בן תערובת, צאצא להורים ספרדים [מערביים] ואינדיאנים].
- הנשר טורף את התודעה במיתוס הטולטקי. אם נותנים מזון לנשר, במובן של עריכת רשימה כוללת של אירועי חייך, אתה תהיה חופשי. אבל על ידי הכנת רשימה זו אתה בסופו של דבר הורס את הרגש, את מה שהופך אותנו ליצורים של העולם. דון חואן הרס את השורשים. מכיוון שלהיות בעל שורשים מאלץ אותנו למשוא פנים וממלא אותנו בביטחון כוזב, זה נותן לנו את הרעיון של היותנו שייכים לקבוצה, למסורת. זה כשלעצמו מונע מאיתנו לעוף! זה גוזל מאיתנו את הרעיון שאנחנו יכולים להגן על עצמנו, שאנחנו יכולים להשתחרר, לפרוץ את הגדר שהעולם בנה סביבנו.
- "כוונה" יוצרת את כל מה שאני קולט. העולם נמצא בהישג ידי כתופס דרך קסם "הכוונה". הדרך היחידה להיווכח בכך שכַּוונה היא כוח שניתן לנהל אותו היא באמצעות צמחים פסיכוטרופיים, במיוחד עבור אדם כמוני שבאותה תקופה היו לו "אמונות עמוקות" לגבי העולם.
- דון חואן הצליח להבהיר לגוף שלי שיש לי טווח תפיסה יותר גדול ממה שאני מאמין, אז, בשלב ההוא, השימוש בחומרים פסיכוטרופיים כבר אינו נחוץ.
- הוא היה מוקסם מהרעיון שאני טורח כל כך קשה כדי לרשום כל תנועה שלו.הוא אמר שבמוקדם או במאוחר אני הולך להבין שהכל היה קשור ל"כוונה", לעוצמה אישית.
- דון חואן היה מזועזע מהרעיון שגם לאדם שעוזר, הפסיכיאטר, יש בעיות. הייתי אומר, "מה אתה רוצה, שאני אהיה! סופרמן?" דון חואן השיב: "כמובן, צריך לדרוש ממי שעוזר להיות סופרמן, שיהיה חופשי מכל הפגמים והקטנוניות, כדי [שיוכל] לפרש ולהציע [במובן של סוגסטיה?] דרך פעולה. אחרת, כל מה שהוא עושה זה לתקף את עצמו".
- היאקים לא מעניינים אותי ככאלה, כי התעניינות בהם פירושה להשאיר בצד רעיון חשוב יותר: גאולת הפרט. אני, כאדם פרטי, לא כדמות תרבותית, הבנתי את תורתו של דון חואן בצורה הטובה ביותר האפשרית, לטובתי האישית. שמתי בצד את כל מה שקשור לעמדה חברתית.
- הכוונה היא כוח שהוא חלק מהנגואל, [חלק] שניתן לתארו וניתן לחוש אותו.
- הייתי אדם של רצינות גדולה וכאב עצום, היתה לי כמיהה להרגיש עצוב, רחמים עצמיים שרדפו אותי יום ולילה.דון חואן ריפא אותי וזה היה קתרזיס!
- דון חואן האמין שזו מפלצתיות להרות ילדים מתוך עייפות, מתוך שעמום, להביא אותם לעולם אחרי שנים של נישואים, לאחר ש[בני הזוג]רכשו את האהבה המשפחתית שאין לה שום קשר לתשוקה, אלא לציוויליזציה. לתכנן להביא ילד לאחר שנים של נישואים, עבור דון חואן, היה מפלצת חסרת שם, מחרידה כמו להחזיק בבית חיות מסורסות. פעם הוא אמר לי שבעלי חיים נוקמים בך כיצורים לא רציונליים, הם אוכלים את האנרגיה שלך ישירות.הם מתייחסים אלינו כיצורים אנרגטיים ולא כאובייקטים.
- דון חואן התעקש שהאיש היעיל ביותר הוא ה"פיראט". הוא לא מבקש, אלא לוקח מה שהוא יכול! הפיראט הוא מתבודד שמרגיש הכי טוב בעיצומה של הבדידות. הוא לא צועק, לא מתלונן או בוכה! כי הוא מסור ל"פיראטיות" שלו, וזה נותן לו טעם לקיומו.
- המזל משחק את התפקיד האחרון, הוא הכוונה. במקרה שלי מדובר בכוונה לא ידועה שמגיעה מבחוץ ואין לה הסבר.אני לא יודע איך אתה יכול להסביר לעצמך את מה שקרה בחייך. אני מפרש את זה כמזל, כמשהו אֶתֶּרי, כאילו הגברת [מזל] חייכה אליי.
- ברגע שמגיעים למטרה, חוסר רבב הוא חיוני. זה יוצר קשר עם "כוכב המזל". זה כבר לא עניין שרירותי של מקריות.
- אחת מאבני היסוד באידיאולוגיה של דון חואן היא הרעיון שנשים הן למעשה עליונות [על גברים]. ואין ספק בכך!
- אני אוהב את ארצות הברית כי, אני אומר לך, אין שם גבולות. הם פראים, בני זונות, כמו שאומרים; אבל יש להם נעורים ויוזמה! לעומת זאת, אירופה, שקועה במאבקים אדירים של ניוון [דקדנס], היא מייצגת את מה שדון חואן מכנה טורקמדה.
-----------------------------------------------------
המאמר בקובץ נפרד
https://drive.google.com/file/d/1LyJyS8ohMrbqeGdmZBlKxaXhx9P5NKfy/view?usp=sharing
עדיין לא הכנסתי אותו לקובץ המרוכז.
עם זאת, הכנסתי לקובץ האנגלי המרוכז כמה מאמרים שחסרו בו, רובם כבר תורגמו.
גירסה 10.4
https://drive.google.com/file/d/1_5AyVsWbg-PUMnaXjQyx3x4HiZY7D-nT/view?usp=drive_link
קריאה נעימה ומחכימה
לדעתי לא נשארו עוד הרבה מאמרים שמקומם בקובץ המרוכז העברי.
מוסיקה מקסימה
https://youtu.be/p-_fvJCWXP0?si=ijk3sofiE-zgt2Bl&t=175
