הראיון התנהל בפורטוגזית.
לכדו את תשומת לבי
- מה שחשוב הוא מה שאנחנו, לא מה שהיינו.
- עבור המכשף, העבר עבר [חלף], ואין דבר כזה היסטוריה אישית או קולקטיבית.
- עבודתי אינה מורכבת מלמדנות, אלא מאוסף החיים שדון חואן הכניס בתורתו.
- חשיבות עצמית זו הופכת למשקולת, לצלב שיש לשאת אותו.
- ככל שאתה מרגיש יותר חשיבות עצמית, כך אתה הופך להיות יותר בלתי שלם [חסר]. חוסר שלמות זה נולד מהחיפוש הבלתי פוסק אחר הכרה חברתית.
- המכשף חי את החיים למען עצמו ולעצמו ולא למען הציבור. הוא לא נותן לעצמו להיות מושפע מתגובות הקונצנזוס החברתי, מכיוון שהוא אינו פועל במונחים של חשיבות עצמית.
- המטרה הסופית של המכשף היא להפוך ל"איש ידע", אך ראשית עליו ללמוד לחיות כלוחם-פיראט. עליו להיות צייד ללא רבב המחפש אומץ ומשמעת.הלוחם הפיראט פועל למען עצמו ולוקח אחריות על מעשיו. בתהליך הפיכתי ללוחם-פיראט מצאתי עוצמה אישית, כלומר עוצמה של אומץ ומשמעת.
- עולם המציאות שלנו הוא מציאות משום שאנו מעורבים בַּעשייה של המציאות הזו.
- "אי עשייה" היא אפשרית כאשר הילה נוספת של עוצמה מתפתחת כדי ליצור את הקיום של מציאות של עולם אחר. הלוחם הפיראט אינו נמלט מ"העשייה" של העולם, אלא נלחם בתוך מציאות זו, מציאות המוסכמה השלטת [הקונצנזוס הדומיננטי] וזה מסייע לו ליצור הילה נוספת של עוצמה.
- עולם המציאות הרגילה, היומיומית, נראה לנו כפי שהוא בגלל המוסכמה החברתית. "לעצור את העולם" פירושו לקטוע את הזרם המשותף של פרשנות העולם, של הקונצנזוס הדומיננטי, או במילים אחרות, לעצור את הקונצנזוס פירושו לראות את העולם כמו מכשף, כמציאות לא רגילה. "לעצור את העולם" פירושו לחיות במרחב-זמן קסום, בעוד שלחיות במציאות של קונצנזוס פירושו לחיות במרחב-זמן רגיל.
- אדם מכור הוא ילד מקצועי.
- דון חואן לימד אותי שאם אחשיב את עצמי למת, לאף אחד ממעשיי לא תהיה חשיבות עצמית, ובכך אוכל להשתנות, או שניתן יהיה לבצע שינויים ולהוציא אל הפועל משימות.
- המכשף עוצר [שובר] את שרשרת השכל הישר מרצונו החופשי. זה לא קורה במקרה. בחוויותיי המוקדמות אני כמעט בטוח שללא מדריך הייתי מאבד קשר עם המציאות המוסכמת; במילים אחרות, לא הייתי מסוגל למצוא את דרכי חזרה למציאות הזו.
- החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי של האדם המערבי אינו משאיר מקום לשום דבר מוזר או שונה מהמוסכמה החברתית.
- למדתי מדון חואן להפסיק להיות ילד מקצועי והפכתי ללוחם-פיראט. לשבת ולחכות שיתנו לי הכל, או לחלום בהקיץ על תפארת החשיבות העצמית שלי, לא הביאו לי כלום. הייתי צריך לחפש אומץ ומשמעת.
- מודל לחיקוי אחד הוביל אותי לילד המקצועי, המודל השני אל הלוחם הפיראט האמיתי.
- הלוחם הפיראט אינו מפחד, הוא אינו מצפה שדברים יבואו אליו. הוא פועל, מגשים את משימותיו, ובו זמנית אינו דואג לתוצאות.
-----------------------------------------------------
המאמר בקובץ נפרד
https://drive.google.com/file/d/18RgTqb6BTdIHWkgGNrMrS8RfNmhsjZQA/view?usp=sharing
המאמר והמאמר הקודם הוכנסו לקובץ המרוכז של המאמרים המתורגמים, שעתה הוא מהדורה 11.9
https://drive.google.com/file/d/1R0DKCm5l5laEdG7HIo8VUr8IMBlIOPnx/view?usp=drive_link
קריאה נעימה ומחכימה
======================================
