1999 - סדנה בבואנוס איירס, התוכנייה של סדנת נשים בלוס אנג'לס, ונספח קצרצר לסדנת ברלין 1997

 לכדו את תשומת לבי (מתוך סדנת בואנוס איירס)

- הם [המדריכים] ענו פעם על השאלה כיצד עלינו להתייצב נוכח יקירינו, אלה שאיתם יש לנו מערכת יחסים: אישה, אם וכו'. התשובה הייתה שעלינו לראות את האדם האחר כתעלומה. לנטוש את ההרגל של לקחת את האחר כמובן מאליו, [לנטוש] את האמירה לעצמנו: 'כן, אני יודע מה טיבו, איך הוא יגיב...'. לא. עלינו להתייחס לאחר כתעלומה, ביראת כבוד. אל לנו לקחת אותו כמובן מאליו. למעשה, הנחת יסוד זו מורחבת לכל דבר: להתייצב נוכח העולם כתעלומה.

- הוא אמר שהוא נהג להתקשר לנגואל כדי לספר לו כשהוא הרגיש שהוא מתקדם, או שהוא תקוע. ולילה אחד קסטנדה התקשר ואמר לו: 'אתה יודע, ברנדון? קראתי אנרגיה על הקיר וזה אמר לי מה הבעיה שלך.' 'באמת?', ענה ברנדון. 'כן. הבעיה שלך היא שאתה נותן לעצמך ציון בתחומים השונים בחייך. לדוגמה, אתה אומר לעצמך שבענייני כספים אתה מקבל ציון של 80%. במערכות היחסים שלך עם אנשים אחרים אתה נותן לעצמך 60%. אבל אני אתן לך פתרון לדאגות שלך: אתה אסון בכל התחומים שלך. חשוב על זה [או חשוב כך] ותראה איך תרגיש טוב יותר...' 

- הם אמרו שאין בעיה לתרגל אותה [את הסידרה] בחוץ, אבל שזה מסוכן כי אנחנו 'פתוחים' ורוח יכולה להיכנס לתוכנו, רוח שאינה רוח.

- עלינו להתייחס להכל בכבוד ואלגנטיות מוחלטים; וכאשר אנו פותחים דלת באלימות, איננו מבטאים זאת. עלינו לפתוח אותה באופן הרמוני

- הם אמרו שנוכל גם להשתמש בזיכרון החזק הזה כשהתרגול שלנו יעשה רשלני. על ידי שנחזור למקום הזה, [ובכך] אנו נאשר מחדש את הכַּוונה החזקה שחַלַקנו באותו רגע. 

- הוא הזמין אותנו לא לחכות [עם ביצוע עבודת הסיכום] עד שהרשימה תסתיים, כי [אחרת] עבודת הסיכום עלולה לעולם לא להתחיל.

------------------------------------------------------------------ 

הסדנה בבואנוס איירס  בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/19_VgAyiN2aXYeZdygvaJybk502UvO1B-/view?usp=sharing

סדנת נשים בלוס אנג'לס - התוכניה בלבד

https://drive.google.com/file/d/1RyEQygRogT_nE6Ufp4M7BT2BEsH7bzeG/view?usp=sharing

הקובץ המרוכז מכיל את אלה וגם את המאמר הקודם (סדנת בוסטון), וכעת הקובץ המרוכז מעודכן.

https://drive.google.com/file/d/1rkY1jgGNYtGPF_0DTAkd4_-36rKHx56B/view?usp=drive_link

להלן נספח קצרצר שהוספתי כעת לסדנת ברלין 1997, בקובץ המרוכז, כמובן.

נספח

[הקטע הבא לקוח מקובץ הכרונולוגיה של טאישה אבלאר, שנמצא באתר http://sustainedaction.org, האתר של ריצ’רד ג’נינגס. חלק מהמידע בקטע ההוא אינו נמצא בדו"ח הסדנה, ולכן אני מוסיף בנספח זה את מה שחסר בדו"ח]

הסדנה התקיימה בשדרות Max-Schmeling-Halle,

בFriedrich-Ludwig-Jahn Sportpark, שנמצא ב-Prenzlauer Berg, מקום שהיה בעבר מזרח ברלין.

טאישה ציינה ספר שכותרתו "החזק את החלום ההוא" [Hold that Dream], שלדבריה הוא ניסוח מושלם לייקוש.^{1
----------------------------------------------} 

1^ ככל הנראה, היא לא אומרת שהספר עצמו שופך אור כלשהו על הייקוש, אלא רק כותרתו.

קריאה נעימה ומחכימה

======================================= 

הבדידות כעוצמה - מאמר בעברית, וגם תרגום של סדנת בוסטון, 1999

 התיאור של סדנת בוסטון עוסק ברובו בתיאור התנועות, ומכיוון שאינני מתרגם תיאורים אלה, מה שנשאר בתרגום העברי הוא מצומצם, וככל שאני זוכר, אין בו משהו הראוי לציון.

המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/13qVV1a8VjUuZX9uzv-iGUio5pXD9YCRj/view?usp=sharing

עדיין לא הכנסתי את המאמר לקובץ המרוכז. אעשה זאת כנראה לאחר תרגום המאמר הבא.

===================================== 

הבדידות כעוצמה - מאת אורציון ברתנא

קפצתי לאוניברסיטת חיפה וצילמתי את המאמר הזה. הוא פורסם בידיעות אחרונות, במוסף לספרות, בתאריך ב-4.8.1978. בעברית היו אז רק ארבעה ספרים של קסטנדה. באנגלית כבר היה הספר החמישי "הטבעת השניה של העוצמה", אבל כפי שאומר אורציון במאמר, הוא מסתמך על הספרים בעברית (והספר יצא בעברית רק ב-1979).

זהו מאמר בסגנון אקדמי: אומר מעט בהרבה מילים ומשפטים מרשימים. 

לזכותו, הכותרת היא נכונה וחשובה.

הוא לא מסביר בעצם למה, בניסוח שלי, אימוץ הבדידות הוא ביטוי לעוצמה. אני משער שיש בארבעת הספרים הראשונים רמזים לתשובה, אבל הסבירות למצוא בהם את התשובה הוא נמוך מאד, בטח לא במונחים שאני אשתמש בהם, כי הרעיון של המיינד כהתקן זר יופיע רק בספרו האחרון.

תשובתי: הצורך באינטראקציה חברתית, לקבל הכרה חברתית, אישורים וכו. הוא צורך של המיינד הזר, והלוחם שואף לאחוז ברוח ולא במיינד הזר. הבדידות החברתית היא בעצם שלב-מעבר לקראת מצב של חוסר בדידות, שבו הארץ האהובה מלווה אותך, נוכחת בחייך ומספקת את צרכיך. שיא תחושת הבדידות של קסטנדה מופיע רגע לפני הקפיצה לתהום, ונושא השיחה האחרונה שלו עם דון חואן, זמן קצר לפני הקפיצה, הוא הבדידות.

נראה שאורציון חשב שהספר הרביעי הוא האחרון ולכן הוא נוטה לסכם את התורה. בהחלט היה אז מקום לחשוב שזהו הספר האחרון, כי בסופו דון חואן וחנארו לכאורה נעלמים לעד, קסטנדה קופץ  לתהום ובזה מסתיימת החניכה שלו. 

לזכותו של אורציון: היחס המתלהב מאד שלו לספרי קסטנדה וההכרה בחשיבותם.
------------------------------------------------------------- 

הנה המאמר, בצילום גרוע של הסלולרי הפרימיטיבי שלי. לא רציתי לבזבז זמן על הפיכתו לטקסט ותיקונו, ואיתכם הסליחה. נראה לי שהוא מספיק קריא.

https://drive.google.com/file/d/1WKaC-C4aD-L5IFAYVbERe-IYGVscd9Xc/view?usp=sharing

יש לאורציון גם מאמר במוסף לספרות של עיתון מעריב משנת 1983, בעל הכותרת "יצירת קסטנדה והספרות העברית". אם אשיג אותו אביא אותו לכאן.

קריאה נעימה ומחכימה

============================= 

מוסיקה

grow with the light
breath-in the wind

https://youtu.be/RpcQe3QWysU?si=dCtMmajpx2pIJGxE&t=3174

1999 - סדנה בברצלונה

 למה לקרוא תיאורי סדנאות שמעבירים החניכים והחניכות של חבורת קסטנדה לאחר שהחבורה עזבה?

תשובתי: ראשית המדריכים/ות טוענים, גם בסדנה זו, שהמכשפות מופיעות אליהם ומנחות אותם/ן. שנית, המדריכים מספרים על אנקדוטות מהאינטראקציה שלהם עם חבורת קסטנדה, וזהו הרי כרטיס כניסה [אחד מהם] לקובץ המרוכז.
בנוסף, יש להם לעתים אמירות העשויות להבהיר דברים ולהוסיף מידע. 

אם יותר לי, אני חוזר על המלצתי בפוסט הקודם, לקרוא את תרגום תמלילי הקַלַטות של טנסגריטי.

לכדו את תשומת לבי

- כולנו יכולים 'לחלום', אילו רק לא היינו מבזבזים את האנרגיה שלנו. גאווין אמר שרוח התקופה מכתיבה שכיום איננו זקוקים עוד לנגואלים או לגורואים כדי לבצע משימה זו. הוא אמר שאפשר, באמצעות ביצוע המעברים הקסומים, לתבוע  לעצמנו בחזרה את האנרגיה שלנו ולהיות מסוגלים לחלום.

- הצד השמאלי, הם הסבירו, הוא הצד של התשוקה, הרגישות והחקירה. הצד הימני הוא הצד של פעולה מיידית, פיכחון וערנות. יש למקם את כל תשומת הלב [הקשב] בצד הנייח, כך שאם מבצעים מעבר קסום עם הצד השמאלי של הגוף, כל ישותך וכל תשומת לבך נמצאים בצד ימין.

- דגש רב הושם על 'סדרת הגבריות'. זוהי הסדרה היחידה שתורגלה בקבוצות בתקופתו של דון חואן והיא מפתחת מיקוד וחדוּת כַּוונה.

- חלימה היא אמנות הלהיות בהווה, בעכשיו.

- הגוף השמאלי הוא מלא תשוקה.

- קרלוס אמר לו לקרוא כל דבר בנושא, לא רק מה שמעניין אותו באופן אישי. הוא היה צריך לקרוא באופן רחב ככל האפשר. היה עליו לנהל רומן עם הידע.

- תסתכל על היד שלך, זו יד של אינטלקטואל. אתה צריך ללמוד להזיז את הגוף שלך.

- הקשר שבין משמעת ליכולת למקד את האנרגיה של האדם, היכולת להרגיש פליאה.

- לנשים יש חיבור ישיר ל"גוף השמאלי", חיבור שגברים נאלצים לעבוד קשה מאוד בשבילו.

- מכיוון שמשתתפים בכל רחבי העולם עושים את אותם מעברים קסומים בסדר מסוים, אנחנו יכולים 'לחלום יחד'. למרות זאת, אם יש לך את האנרגיה להמציא את המעברים הקסומים שלך, לך על זה.

- הן [המכשפות] מאפשרות לנו להמשיך עם זה, הן מפקחות עלינו מרחוק.

- המתנה שלו [של הממרה את המוות] לקרלוס קסטנדה הייתה שקרלוס יכול היה להשאיר את הדלת פתוחה לכל מי שירצה להיכנס לדרך הלוחמים לחירות.

ש: איך הקשר שלך עם המכשפות?
ת: המכשפות עוקבות אחר האנרגיה. הן תמיד כאן כדי לעזור לנו ללַמד מעברים קסומים. אין דרך לחזות מתי נפגוש אותן. אנו מקבלים החלטות בעצמנו. הן נותנות לנו כיוון אבל לא פקודות. הן לימדו אותנו הרבה מעברים קסומים. זו חובתנו לחזור ולמצוא אותן. לשם כך אנו זקוקים לאנרגיה.

- אתה עלול למות תוך חמש דקות. אם אתה חי עם הידיעה הזו, אתה ללא רבב. אם הכוונה שלך טהורה, האינסוף פותח את הדלת. 

--------------------------------------------------------- 

המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1udrpFu88gX7hqa_UIDj-vpX6gWKSEaK4/view?usp=sharing

המאמר בתוך הקובץ המרוכז, הכולל עתה גם את המאמר הקודם והוא כעת מעודכן.

https://drive.google.com/file/d/1rkY1jgGNYtGPF_0DTAkd4_-36rKHx56B/view?usp=drive_link

קריאה נעימה ומחכימה

============================ 

קצת מוסיקה

https://youtu.be/53aM0I7DAsw?si=xz5Z9HQum3Wo68vR&t=1048

תמלילים של ארבע קַלַטוֹת הווידאו של טנסגריטי

לדעתי חשוב ומעניין. 

במעבר הקסום השביעי בקלטת השלישית מדובר על הווירוסים במבט טולטקי.

 לכדו את תשומת לבי

-  הגברים והנשים של מקסיקו הקדומה טענו כי קיימת מידה עצומה של אנרגיה ביקום שמגיעה ממקורות שקטים ובלתי נראים: כוכבים מתים [...] במעבר קסום זה הידיים משמשות כאנטנות הנשלחות אל ומושכות [אליהן] את האנרגיה הזו.. (קלטת ראשונה)

- העיניים תמיד מופנות קדימה בעוז רב ככל האפשר. הרואים אומרים שהעיניים חייבות לחשוף את כוונתנו הבלתי כפיפה.

- הרואים צועקים את המילה "כַּוונה", שלדבריהם מונחת כגשר מהאדם, מעל האינסוף אל הכַּוונה.

- באמצעות תנועה זו אנו מכינים את קשר החיבה שאין עליו עוררין, שחייב להתקיים בין הגוף שאנו מכירים לבין גוף האנרגיה שאיננו מכירים, אך כל אחד מאיתנו חש [אותו] באופן אינטואיטיבי. [מעבר קסום 5 בקלטת השניה]

- רואים אלה לימדו מדור לדור ועד ימינו שמודעות מוגברת היא התוצאה הסופית של ביטול המערכת שלנו לפירוש אנרגיה כנתונים חושיים. מערכת [פירוש] זו, שאותה מלמדים אותנו מרגע לידתנו ועד לרגע שאנו הופכים למומחים להתעסקות בה, נותנת לנו כתוצאה מכך את התפיסה הקוהרנטית של העולם שאנו מכירים. ביטולה פירושו שאנו יכולים לתפוס אנרגיה ישירות כפי שהיא זורמת ביקום, במקום לפרש אותה כנתונים חושיים.

- מתַרגלים מודרניים של אומנותם של אותם רואים קדומים גילו כי לא ניתן להיות קונקרטיים ותועלתניים לגבי כוח הרטט הזה. הם [המתרגלים המודרניים] בחרו בדבר הרציונלי היחיד שאפשר לעשות, פשוט להיות מודעים לכוח הזה ללא מטרה-נראית אחרת מלבד האלגנטיות והרווחה שמביא הידע.

- הגענו למסקנה כי אותם רואים [קדומים] ניסו לעזוב את המערכת [הזואולוגית] הקרויה "מֵיתְרָנִים", שאליה שייכים בני האדם, ולהיכנס למערכת [הזואולוגית] הקרויה "פרוקי הרגליים".

- הכַּוונה היא כוח תמידי שקיים ביקום, כמו כוח המשיכה או אלקטרומגנטיות, ושכוח זה מציית לשידולים של האדם אם הם נעשים בנחישות ובהתמדה.

- לרַצות אלוהויות כדי לבקש עזרה לא היה חלק מהמערכת הקוגניטיבית שלהם. עבורם, הגישה האפשרית היחידה הייתה לפקוד על הכַּוונה, להגיד לה מה לעשות. עם זאת, האומנות שלהם היתה לומר בקול  את פקודותיהם בַּכּוח המתאים, אך ללא כל יְהִירוּת. השידול את הכַּוונה במקרה זה הוא לאפשר לנו לצאת מהמערכת [הזואולוגית] שלנו.

- המעבר הקסום הזה [לפתוח את עצמך לַכַּוונה] כולל את תנועת החלק העליון של הגוף והזרועות, ואת תנועת הנשימה. הוא מסמל את הצירוף של כוחות שהם חיצוניים לעצמך על ידי ביצוע תנועת ידיים גלויה לזימונם ועל ידי לקיחה פנימה של התגובה [שלהם] דרך הנשימה שלך.

- הכַּוונה חייבת להקדים כל דבר שאנחנו עושים. על מנת לצאת מהמערכת [הזואולוגית] שלנו, עלינו לכוֹנן תחילה את הכַּוונה לעשות זאת, על ידי מזיגת הכַּוונה לתוך שני הכּיסים: [המרכז] לתחושה ו[המרכז]לפעולה מיידית.

- בני האדם מורכבים משני גופים שונים [גוף ימין וגוף שמאל] המקיימים אינטראקציה זה עם זה במערכת יחסים סימביוטיות ביותר.

- מה שכורך יחדיו את העצבים של האדם הוא משהו שהם כינו "החומר של האנושות". אנו מאמינים שהם התכוונו לווירוסים, כי הם דיברו על החומר הזה כחי וכמסוגל לשינויים מהירים.

- אותם רואים של העת העתיקה הסתמכו על אותה מהירות של השתנות כדי להפיק בתוך עצמם שינויים התנהגותיים דרסטיים.

- הרואים המודרניים, שהם היורשים של הידע של אותם רואים מהעת העתיקה, מאמינים שלרגע קצר אפשרות ויראלית חדשה מציגה את עצמה לגוף, אם לא כדי לשנות אותו, לפחות כדי לאפשר להכיל את השפעת הנגיפים המזיקים או [לאפשר] את סילוק הנגיפים עצמם.

- החזרת אנרגיה לגופנו הפיזי מעוררת מחדש את חוליית החיבור שלנו עם כוח החיים שמקיים אותנו - כוח רטט פעיל ביקום ששמאנים מכנים "כַּוונה". 

- תרגול המעברים הקסומים יכול לעזור לנו למצוא דרך אלגנטית ומפוכחת להקשיב לגוף עצמו ולתת לו להנחות את התרגול שלנו.

- אם אנחנו רוצים לעורר את יכולת התפיסה שלנו, עלינו לעורר את יכולת הנשימה שלנו.

- מעבר קסום שנקרא "פתיחת עצמך לַכַּוונה” [המעבר הקסום הראשון בקלטת השלישית]. התנועות החלומיות של מעבר קסום זה פשוטו כמשמעו מנערות את האבק מחוליית החיבור שלנו עם הכַּוונה.

- הדרך הפשוטה ביותר להתכוון להסטה של התפיסה שלנו היא לשנות את הנשימה שלנו. רובנו נושמים בצורה רדודה, אף פעם איננו משתמשים בריאות שלנו במלוא קיבולתן.

====================================== 

המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1uIRiJuq2mjnbL5AfhGC9W5ROcmLrXdBh/view?usp=sharing

לא הכנסתי אותו עדיין לקובץ המרוכז, אעשה זאת אחרי מאמר/ים נוספים.

קריאה נעימה ומחכימה

================================ 

נ.ב. כל הערה תתקבל בברכה (טעויות למיניהן, אי דיוקים...)

1998 - סדנה באונטריו

בסדנה משתתפות קרול טיגס והסיירת הכחולה. ראוי לציין זאת, כי בכל זאת לגבי שאר המדריכים והמדריכות, שהיו חניכים של קסטנדה והמכשפות, תמיד ישנה תהיה לגבם האם הם לא בסך הכל מדקלמים והידע אינו מוטמע.

תצטרכו לצלוח קרוב לארבעה עמודים שהם דברי הלל להישגיו של הכותב, או ליתר דיוק,  החשיבות העצמית של מר ריצ'רד ג'נינגס, שהפעם הוא לובש דמות של אדם ממוצא לטיני.

עם מאמר זה, באמתחתנו כל התרגומים לעברית של הסדנאות מ-1995-1998 כולל.

לכדו את תשומת לבי

- המדריכים גילו שככל שיש יותר מתרגלים, כך קל יותר לזיכרונות הקינסטטיים שלנו לזכור, בגלל מספר האנשים הרב שמתכוונים לשינוי זה.

- היא [הסיירת הכחולה] סיפרה כיצד דון חואן היה מנחית את החבטה בגב לקסטנדה. היא הבטיחה לנו שקיבלנו את החבטה הזו [חבטת הנגואל] על ידי תרגול של טנסגריטי.

- החזרה על ההרגלים שלך מקבעת אותך באותו חריץ של גלגל הזמן. כדי לשנות חריצים עלינו לשנות את הווייתנו על ידי ביצוע המעברים הקסומים.

- שילוב עבודת הסיכום עם המעברים הקסומים יביא לשינוי התנהגותי אמיתי שיאפשר לנו לקפוץ למסילות אחרות בגלגל הזמן.

- היא דיברה על מעבר ממערכת ביולוגית אחת לאחרת באמצעות מעברים קסומים כמו תקיפת הסרטן [הלובסטר], גירוי קרום השחיה, והיצור המכונף.

- אמנות השמאנים היא שכאשר הם נעשים מודעים, היקום נעשה מודע. אנחנו כבני אדם נושאים את הפוטנציאל של היקום המנסה להיות מודע לעצמו. כמתַרגלים אנחנו יכולים -להפוך- ליקום המודע לעצמו, זה גורם לַעצמי להיעלם.

- פעולת ההתכוונות נלמדת מנעורינו, אלא שאנו מתכוונים רק לַעולם שאנו רואים.

- עלינו לבנות דרכי התנהגות חדשות, [להקים] בסיס חדש על גלגל הזמן.

- תרגול המעברים הקסומים כמו "הישות מהאדמה”, "הישות מהאוויר" ו"הישות" מהים" עוזר לך לחצות את המערכת הביולוגית [הנוכחית] ואולי לקבל מבט חטוף מזווית אחרת.

- הוא ניסה לתת לנו גישה חדשה לעבודת הסיכום. הוא הגדיר אותה כחקירה שיטתית של החיים שלך כדי להבין ולשנות את ההתנהגות שלך. שמאנים מאמינים שברגע שמבינים, אי אפשר לחזור למה שהיינו פעם.

- עבודת הסיכום מציבה את הסדר החברתי במקום פחות דומיננטי. היא לוקחת אותך מהֶרגֶלים כפייתיים לעולם של החלטות מודעוֹת. 

- היא [קרול טיגס] אמרה לו שעליו להתכוון את השינוי. קרול אמרה לו לבצע מעברים קסומים לפני ואחרי עבודת הסיכום שלו.

- המודעות טמונה בפעולת הנשימה, בדרך זו אתה יכול למסור אותה לַאינסוף.

- זַכַר "אנרגטי" הוא מישהו שיש לו את הכוח האנרגטי להעז להיכנס לחריץ/תלם אחר בגלגל הזמן.

- לכל הישויות ההולכות למות יש בחירה: לחיות בהשתקפות העצמית או לנהל רומן עם החיים.

- יש בכפות הרגליים פתח לַאינסוף, [ל]ים האפל של המודעות. השגת גישה אליו מכינה אותנו לזרימתיות ולשינוי.

- הוא [הים האפל הוא] כמו נהר של אנרגיה הנמצא ל[כפות]רגלינו. להסעיר את הנהר הזה פירושו לגַרות את צמיחת המודעות. השמאנים של מקסיקו העתיקה ראו שאם הם מניעים את כפות רגליהם בצורה מסוימת, שולי המודעות הזו יגדלו.

- היא [קרול טיגס] אמרה שכדי לחצות את המערכת הביולוגית עלינו להשעות את השיפוט. אנחנו רק בועת מודעות המסיירת בַּאינסוף.

- איפשהו באמצע דבריה היא [קרול טיגס] השתנקה ושאלה בקול רם "הו, האם עזבתי!" אחר כך התנצלה ואמרה שהכל היה כל כך שקט שהיא חשבה שהיא עזבה את העולם.

- כשמכשפים עוזבים הם עוזבים גדושים במודעות. פשוט עשו את העבודה: מעברים קסומים,  עבודת סיכום, והתכַּוונו להשתנוֹת.

- משמעת היא אמנות היִראַה. היפתחו לפלאים סביבכם.

- האתגר האולטימטיבי של בני האדם הוא לאהוב אדם אחר ללא תנאי.

- דון חואן אמר: שכַח את עצמך ולא תפחד מכלום. חיבה מופשטת מצריכה מאיתנו את כל האומץ. אם אין לכם אותה [את החיבה, כנראה], תנו אותה בכל מקרה.

- שחרר את הדפוסים והפוך להיות עֵד לַאינסוף.

========================================= 

המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1pKTubSAr6QGXUxUTP0TrUGHKYXGuxeAX/view?usp=sharing

המאמר בתוך הקובץ המרוכז, כולל שני המאמרים שלפניו שלא הוכנסו עד כה

https://drive.google.com/file/d/1rkY1jgGNYtGPF_0DTAkd4_-36rKHx56B/view?usp=drive_link

קריאה נעימה ומחכימה

============================== 

מוסיקה

Lovely Day , שיר יפה מ-1977

https://youtu.be/bEeaS6fuUoA?si=sTloNXrRX8hptckA

אם מישהו יחוש דחף גופני להמציא לו מעבר קסום, אוכל להבין אותו :)

ובגירסה ג'אזית, לא ווקאלית.

https://youtu.be/B3mEjsnTpGs?si=zfaLtwjO38fuy9v2

1998 - סדנה בניו יורק

3 וחצי העמודים הראשונים ראויים לקריאה. החלק השני מיותר ואפשר, ואולי רצוי, לוותר עליו.

מתוך החלק הראשון:

 לכדו את תשומת לבי

- מכיוון שלנשים יש את החיבור הזה מלידה, הן אינן מודעות אליו. נשים מקבלות כמובן מאליו שלפעמים הן יודעות דברים או משהו כזה, לכן הן בסופו של דבר מפקפקות בעצמן וחושבות "הו, איך יכולתי לדעת את זה? אני מדמיינת את זה". למעשה הן מתעלמות מהחיבור הזה שיש להן. לגברים, לעומת זאת, אין את חולית החיבור הטבעית הזו והם צריכים לעבוד קשה מאוד כדי להשיג את החיבור הזה. נאי אמרה שמסיבה זו, ברגע שהם סוף סוף משיגים אותו הם מזהים אותו כמשהו מסדר אחר, הם לעולם לא מתעלמים ממנו ותמיד מעריכים אותו. זו הסיבה לכך שהיתרון של האישה אינו יתרון כלל. גברים נלחמים בטירוף כדי להגיע לאן שנשים נמצאות, אבל הם תמיד מעריכים את מה שהשיגו. נשים צריכות לעבוד כדי פשוט ללמוד להעריך ולסמוך על מה שהן כבר יודעות.

- היא אמרה שהאנרגיה שלנו נעה בכיוון אחד ואנחנו יכולים לקטוע את הזרימה הזו לרגע ולצאת ממה שאנחנו.

- הם גילו שככל שמספר המשתתפים בסדנה גדול יותר, כך קל יותר לכולם ללמוד את המעברים [הקסומים] ולזכור את התנועות ואת כל מה שנאמר. 

-  נאי אמרה גם שהתפקיד [פונקציה] המשני של איברי המין הגבריים הוא כוונה בלתי כפיפה. [זוהי אמירת הזהב מבחינתי במאמר זה, ואני מביא להלן את תגובתי אליה, שכתבתי אותה שם בהערת שוליים: 
הצבעתי בזמנו על כך שבספרי הנשים (פלורינדה וטאישה) נעדר המושג "כוונה בלתי כפיפה" כמעט לחלוטין, מה שתומך בטענה הנ”ל. עם זאת, לדעתי, זה לא אומר שלנשים אין גישה לכוונה בלתי כפיפה, אלא שהיא לא נגישה להן בקלות כמו לגברים, בדומה לכך שהרוח/הכוונה, הנגישה לנשים באמצעות הרחם, אינה נגישה בקלות לגברים. אפרופו, על סמך דבריה לעיל של נאי, אני נוטה לחשוב שהנגישות של הנשים אל הרוח באמצעות הרחם משמעותה הנגישות שלהן לידע שקט, אשר מזוהה בציבור הרחב כאינטואיציה]

- ריקון האנרגיה שנגרם עקב המיקוד שלנו בדרישות ובשיגרות חיי היומיום (קליפה על המעטפת החיצונית?) הפך אותנו ללא מסוגלים או חסרי יכולת ללמוד התנהגויות חדשות ולעבד מידע חדש.

====================================== 

המאמר בקובץ נפרד.

https://drive.google.com/file/d/1-7nrx4KgJri4vD8vXGWf9DEFmC0LvadZ/view?usp=sharing

לא צירפתי אותו (ואת קודמו) לקובץ המרוכז עדיין. אעשה זאת כנראה אחרי המאמר הבא שיהיה הסדנה האחרונה ל-1998.

קריאה נעימה ומחכימה

============================ 

1998 - עלון מידע וסדנה במינכן.

לכדו את תשומת לבי

- אי-עשייה הוגדרה על ידי השמאנים הקדמונים של מקסיקו כמצב שבו זרימת אנרגיה הטבועה בנו, שהיא הכוח המחזיק אותנו יחד כשדות אנרגיה, נקטעת לרגע, ובכך נותנת זמן של אלפית שנייה לגוף כולו לשנות כיוון מבחינת התנהגות ורעיונות עמוקים שבני האדם משתמשים בהם מרגע לידתם.

- הייתה תקופה קדומה, שבה נשים שמאניות וגברים שמאנים  היו במצב של הרמוניה כזו באופן טבעי מאוד. אבל אחר כך נשים שמאניות לקחו את מושכות השלטון, ושלטו בעולם השמאנים במשך מאות שנים ביד כה קשה, עד שבסופו של דבר הן גורשו גופנית, ובאופן זה נוצר הקרע העמוק ביותר שניתן להעלות על הדעת בין הזכרים לנשים; קרע שנמשך עד היום.

- כל אחד אחראי על מערכת היחסים שלו/שלה עם האינסוף - המסע שלך אל האינסוף הוא עניינך בלבד.

- כל מילה ששמאן מוציא מפיו היא הבטחה [שניתנת] לאינסוף.

- מכשפים קוראים את קיר האינסוף, זו לא מטאפורה. אין מטאפורות בעולם המכשף.

- הדרך היחידה בה אנו יכולים להחזיר את חובנו לאלה שעשו את המעברים הקסומים הללו לזמינים עבורנו היא לבצע אותם בהנאה.

- סדרת חמש הדאגות נבחרה כבר לפני דורות כַּמקיפה ביותר לצורך עירור של כל משאבי הגוף: משאבים פיזיים, נפשיים, רגשיים ותפיסתיים שלעולם לא עולים לפני השטח בתנאים רגילים.

================================= 

המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1yw5xeQN1hX573ZFefTwXQLx24fF_wSz-/view?usp=sharing

עדיין לא הכנסתי את המאמר לקובץ המרוכז. אעשה זאת לאחר תרגום המאמר הבא, כנראה.

קריאה נעימה ומחכימה

============================== 

1998 - עלון לקראת הסדנה בסנטה מוניקה, שהתקיימה ב-2 במאי ושני דו"חות משתתפים ממנה

הפעם לפנינו עלון שפורסם כחודש לפני סדנה זו, ושני דו"חות של משתתפים בסדנה זו [לשניהם כנראה קוראים ריצ'רד ג'נינגס, כמו לשאר 90% מהדו"חות, להתרשמותי].

 הסדנה האחרונה שבה נראו והשתתפו אנשי חבורת קסטנדה היא הסדנה בסנטה מוניקה ב-4 באפריל. (שתורגמה בפוסט הקודם). היא היתה כנראה האחרונה שבה נראו והשתתפו אנשי חבורת קסטנדה. ראינו שם שפלורינדה דיברה כמה דקות, וכך גם נורי (הסיירת הכחולה) ומעט קיילי (ראש הצ'קמולות). המכשפות תירגלו בשולי הקהל את המעברים הקסומים שהונחו מהבמה על ידי היסודות וגששיות האנרגיה.
קרול טיגס נשארה אחרי עזיבתם והשתתפה בהמשך בסדנאות, לדוגמה בסדנה שלפנינו, שהיא כנראה הראשונה מאז עזיבתם.

לכדו את תשומת לבי

- הנגואל חואן מאטוס אמר לחניכיו שסדרה זו ["במנוסה"] נותרה ללא שינוי לאורך אלפי שנים. כל הסדרות האחרות השתנו.

- שינוי היה חלק מהותי מתפיסת העולם של השמאנים של ימי קדם. הכל היה נתון בזרימה מתמידה עבורם, הכל מלבד הקבוצה השנייה של המעברים הקסומים לאי-עשייה.

- השמאנים של מקסיקו העתיקה האמינו ש[המעבר הקסום הקרוי] "האיש הרץ" מכניס את המתַרגלים לממלכת המודעות המוגברת.

- יותר מאי פעם בהיסטוריה שלנו אנו זקוקים לגורם מאַחד, רעיון שיחדיר בנו את התשוקה לפעול. פעולה זו חייבת להיות בהשראת היעדר הפרסונליות של רעיון זה, ומעֶרכַּה הפרגמטי הבלתי ניתן להכחשה.

- קרול אמרה אז שאחת הסיבות שהם [היא ואנשי חבורת קסטנדה] הביאו את טנסגריטי לציבור הייתה לחפש משהו שפלורינדה הגדולה ניבאה אותו לפני שעזבה. פלורינדה הגדולה אמרה שאם לארבעתם תהיה מספיק "תעוזה" להמשיך בדרך הלוחם ככל יכולתם, יגיע יום אחד שבו הלך הרוח של המכשפים הקדומים יוסר לחלוטין מהמעברים [הקסומים]. במקום להיות כבדים, קרים ומנותקים, הם [המעברים הקסומים] ימצאו הלך רוח חדש, קליל ומדויק מאוד. הדיוק יחליף את הניתוק [הרגשי] הקר, וקלילות תחליף את כבדות הלך הרוח. [...] "הזמן הזה סוף סוף הגיע. זה קרה ממש כאן, באולם הזה בחודש שעבר בסדנה האחרונה." היא אמרה שהיא הייתה כאן וביצעה את כל המעברים הקסומים יחד איתנו והיא הייתה עדה לכך בעצמה. היא ייחסה זאת לשילוב של האנרגיה של המשתתפים עם האנרגיה של המדריכים. היא אמרה שהלך רוח חדש החל והוא ישרור מעתה והלאה.

- כשאתה נותן לזה את כולך, אתה מקבל בחזרה הרבה יותר ממה שאתה נותן.

---------------------------------------------------------- 

אני ממליץ לקרוא לפחות את העלון.

המאמרים בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1-oCooiP_28rj683DAD_CddiH7kR8Jabt/view?usp=sharing

שני המאמרים, כולל המאמר הקודם, בתוך הקובץ המרוכז.

https://drive.google.com/file/d/1rkY1jgGNYtGPF_0DTAkd4_-36rKHx56B/view?usp=drive_link

קריאה נעימה ומחכימה

=============================== 

היום, יום שני, ה-6.10.25, הוא (כנראה) יום עוצמה.

קצת מוסיקה לא תזיק

https://youtu.be/NlX5ibV1dTU?si=wP2ta55wZz7Phx3l&t=503