יום רביעי, 14 באוקטובר 2020

השאלה שלא נשאלה

 

היום, יום רביעי, ה-14.10.20, הוא (כנראה) יום עוצמה.
תזכורת: המחזור בן 18 יום של העוצמה (מוזכר בריאיון עם גרסיאלה קורבאלן). זהו יום שבו גל של עוצמה שוטף את [כדור] הארץ מהקוסמוס. הארץ קולטת את העוצמה הזו דרך מקומות מיוחדים [כניסות] על פניה.
ספקולציה: ייתכן שעוצמה זו היא כוח החיים המתואר במסגרת "הכוח המתגלגל". כזכור, שני כוחות כמעט צמודים זה לזה הפוגעים שוב ושוב ביצורים החיים: הראשון מזין והשני הורס. 
.
******************
.
עניין אחר:
אני רוצה לקחת אמירה אחרת מאותו ריאיון, שכבר הוזכרה על ידי לאחרונה, ולהציע להתבונן עליה לאור אמירה אחרת מהספרים, חידתית יותר:
"אני רואה כל עמוד בחלומות, וההצלחה של כל אחד מאותם עמודים תלויה במידת הנאמנות [fidelity, דייקנות] בה אני מסוגל להעתיק את המודל הזה מהחלום. אכן, העמוד שהכי מרשים או הכי משפיע הוא זה שהצלחתי בו לשחזר את המקור בצורה המדויקת ביותר."
.
הקטע הבא לקוח מ"סיפורי עוצמה":
"כאן בא תורה של אתנחתא מלומדת ואז חזר דון חואן והעיר לגבי חוסר תשומת לבי שהתבטאה בחוסר יכולתי להשמיע הערה או שאלה ראויות לשמן.
"מה היה עליי לשאול?" שאלתי.
"מדוע יש לפתוח את הבועה?" השיב. הוא צחק בקול וטפח על גבי כשאמרתי "זו שאלה טובה."
"כמובן!" הוא קרא. "היא חייבת להיות שאלה טובה בשבילך, היא אחת משאלותיך."
["It has to be a good question for you, it's one of your own.]
(עמוד 206)
.
כלומר, הפוסט מציע [לא אני 🙂 ] שמידת הנאמנות למקור, כלומר מידת הדיוק (וכתוצאה מכך מידת ההצלחה של הטקסט המובא לעולם) היא שאלה של מידת תשומת הלב (קשב). (מידת הערנות?)
לכאורה לא אמרתי הרבה. אז אציע מבט שונה:
השאלה שלא נשאלה היא שאלה שלו, כמו שהטקסטים שהוא ראה בחלימה הם שלו.
 
 .

 
 
.                                 **********************

הערות ותוספות
========

14.10.20

 

מוסיקה ממודאליות אחרת של הזמן.

שיר שהופיע בסרט ב-1950 בשם  "איש צעיר עם קרן (חצוצרה)".


וגירסה אינסטרומנטלית.


=============== 

15.10.20

 

 

הציץ ונגאל
=========

מה את/ה חושב שאתה עושה כשאתה מציץ לתוך ספרי קסטנדה?
בין היתר, את/ה נוטל חלק בחלומו של קסטנדה, כי הטקסטים הללו נראו בחלימה, בבחינת "קריאת האינסוף". (זו פרשנות)
ב"מפגשים עם הנגואל" מספר לנו קסטנדה:
חברי הקבוצה שלי ואני נפתח שער באנרגיה, סדק שיהיה בעל עוצמה כה רבה שהוא יחזיק מעמד למשך שנים רבות מאד. הניגשים אליו כדי להביט פנימה יבלעו לעולם אחר.
באמצעות טנסגריטי [המעברים הקסומים] אני שואף להכשיר את מי שמעונין בכך להיות מסוגל לשרוד את המעבר הזה. מי שלא תהיה לו מספיק משמעת, ימות בהתכוונות."
(עמוד 200)
.
השער שאליו רומז קסטנדה, האם אתם רואים בסביבה שער אחר, מלבד הספרים ?

=============== 

17.10.20

 

ריאיון עם קסטנדה מ-1972 בתרגום טרי (שלי) לעברית
--------------------------------------------------------------------
הריאיון נערך זמן קצר אחרי הופעת "מסע לאיכטלאן" הנפלא, ועולים בו, במפורש או במרומז, גם נושאים המופיעים בספר.
הריאיון אינו קצר, ויש בו קטעים של פילוסופיה "כבדה", כבר בתחילת הריאיון. מי שזה "הוך דויטש" בשבילו/ה 🙂 ומרגיש שהוא הולך בהם לאיבוד, אני ממליץ לחרוק שיניים ולצלוח אותם, גם אם המלל הזה לכאורה לא עושה אותך חכם יותר, כי בהמשך יש נגיעות בנושאים רבים וחשובים !!!
.
.
קריאה נעימה ומחכימה..

=============== 

18.10.20

 

לגבי הפוסט שלעיל: השאלה שלא נשאלה, שני הקטעים הבאים נוגעים לדעתי לנושא זה.
הם לקוחים מדברי הפרשנות שכתב קסטנדה לרגל שנת ה-30 להופעת "משנתו של דון חואן", ונוספו כהקדמה נוספת למהדורה החגיגית הזו:

"כלומר, במשך אלפי שנים של חקירה, המכשפים של השושלת של דון חואן גילו שישנם מיקומי מפתח בכדור הזוהר השלם המהווה את האדם, בהן יכולה נקודת המאסף להתמקם, ותוצאת ההפגזה של שדות האנרגיה על נקודת המאסף במיקומים אלה יכולה לייצר עולם ממשי חדש לחלוטין.  דון חואן אישר בפניי שהאפשרות של מסע לכל אחד מעולמות אלו, או לכולם, היא עובדה אנרגטית, והיא נחלתו של כל אדם. הוא אמר שעולמות אלה הם שלנו אם רק נבקשם, כפי ששאלות לפעמים מתחננות להישאל,  ושכל מה שמכשף או אדם צריך על מנת להגיע אליהם הוא להתכוון את תנועתה של נקודת המאסף." 
.
גם הקטע הבא מאותה הקדמה רלבנטי לדעתי לדיון, אם כי באופן פחות מפורש:
"דון חואן טען כי לשחרר, או לשחרר לחופשי, את מלוא היקף התפיסה של בני האדם לא יפגע בשום אופן בהתנהגות התפקודית שלהם. למעשה, התנהגות מתפקדת תהפוך לנושא בלתי רגיל,שכן היא תקבל ערך חדש. תפקוד בנסיבות אלה יהפוך להיות הכרח תובעני ביותר. האדם יהיה אז משוחרר מאידיאולוגיות וממטרות מדומות, ורק התפקוד יהיה אז הכוח המנחה אותו.  השמאנים קוראים לזה התנהלות ללא-רבב. עבורם, להיות ללא-רבב פירושו לעשות כמיטב היכולת וקצת יותר. הם הסיקו את התפקוד
(function) הנדרש, מתוך ראייתם הישירה את האנרגיה כפי שהיא זורמת ביקום.
אם אנרגיה זורמת בדרך מסוימת, לעקוב אחר זרימת האנרגיה הוא, עבורם, לתפקד
(להיות פונקציונלי). תפקוד הוא, אם כך, המכנה המשותף שבאמצעותו מתמודדים השמאנים עם העובדות האנרגטיות של עולם ההכרה שלהם (העולם הקוגניטיבי).

.

כלומר, לא לפספס שאלות המתבקשות להישאל הוא דוגמה לתפקוד תקין: לתנועה לאורך זרימת האנרגיה.

=============== 

20.10.20

 

תרגיל בחשבון
==========
הממרה את המוות, המכונה "הדייר/ת", נתן לכל אחד מ-8 הנגואלים האחרונים בשושלת של דון חואן מתנות: מיקומים של נקודת המאסף. ככל הנראה, המתנות האלה לא היו בעלות ערך רב ביחס ליעד החירות.
8 הנגואלים הראשונים לא הכירו את הממרה את המוות.
.
דון חואן טורח לספר לנו כמה מתנות כאלה קיבל כל נגואל, בפרק "הדייר" שב"אמנות החלימה". עבדכם, שלא מצא משהו טוב יותר לעשות, סיכם את סה"כ המתנות הללו וקיבל: 95.
אם לציין אחדים: הנגואל ממוצא סיני לוחן קיבל 50 מיקומים. הנגואל חוליאן קיבל 16. דון חואן 2. וקסטנדה?
מי שלא יודע מקבל אפס במבחן...... כי זה גם מה שקיבל קסטנדה: אפס מיקומים.
איזו מתנה הוא כן קיבל?
את כנפי הכוונה, או את היכולת לעוף על כנפי הכוונה. שני הנוסחים נמצאים בספר.
שתי שאלות לא טריויאליות:
  1. מה משמעות המספר 95 בהקשר זה? יש לדעתי סיבה טובה לכך שדון חואן מונה את מספר המיקומים שכל אחד מהם קיבל, אם כי לא הכרחי שדווקא הסה"כ שלהם הוא החשוב.
  2. סילביו מנואל הוא המאסטר של הכוונה. הוא יודע את הכוונה של כל דבר (אמרה לה-גורדה). אם כך, האם את מתנת כנפי הכוונה, או את מתנת היכולת לעוף עליהן, צריך קסטנדה לקבל דווקא מהממרה את המוות?
    לשאלה זו יש לי תשובה להציע. היא מתבססת על אופי התעופה עם כנפים אלה, המרומז בטקסט: קרול טיגס (ו/או הממרה את המוות) לקסטנדה: Intend me forward.
    .
    התשובה שלי לשאלה השניה :
    המעוף על גבי כנפי הכוונה הוא מעוף בזמן. לנקודת זמן עתידית, זה נאמר במפורש, אבל אפשר להניח שגם לעבר.
    לדעתי, מדובר בכנפי הכוונה של הקשב הראשון.
    האם אני ממציא את המושג?
    לא. סילביו מנואל מזכיר אותו ב"מתנת הנשר", בטענה עד כמה קשה להשתחרר ממנו.
     

 **************************

תרגיל נוסף בחשבון
=============
 
הפוסט עתיר ספקולציות. ראו הוזהרתם!
בפוסט הקודם סיכמתי את סה"כ מתנות הממרה את המוות לנגואלים בשושלת של דון חואן והגעתי ל-95. בן טל-שחר הוסיף, לדעתי בצדק, את האחד של קסטנדה והגענו ל-96 מתנות.
בן גם הציע שמשמעות המספר היא החשיבות העצמית, הטפיל, הטורף. ייתכן, אין לי דיעה בנושא.
.
זווית מבט אחרת:
96 הוא 48X2 . ו-48 הוא "מה שעושה אותנו לאנשים":
""Forty-eight is our number," he said. "That's what makes us men."
("סיפורי עוצמה").
הערת אגב, ב"האש מבפנים", אני משער, הוא מפרק את ה-48 ל: 40, 7, 1, רצועות של האצלות.
.
היום אני רוצה לשאול: מה עם 48X3 ?
תוצאת המכפלה היא 144, וזה כבר מספר בעל משמעות מיסטית המוכרת מאד לאנושות.
ב"חזון יוחנן" פרק..... 14 !!! מתואר חיזיון אפוקליפטי שבו השה [lamb, טלה] (כינוי לישו שהקריב עצמו ולקח אתו את חטאי בני האדם) עומד על הר ציון ואתו נמצאים 144,000 אנשים שנגאלו, הם משרתי האל.
.
איך זה קשור לטולטקים?
החירות, כיעד של הטלטקים, היא כמובן מונח אחר לגאולה. ו"משרתי הרוח" הוא ביטוי החוזר בספרים.
אני רוצה להצביע על כך ש, כפי הנראה, שושלת מכשפים מכילה 144 איש ואישה.
דון חואן: "השושלת שלנו מורכבת מ-14 נגואלים ו-126 רואים". ("האש מבפנים" עמוד 18. כתוב שם "היו", הכוונה היא ל"מורכבת מ")
ביחד זה מסתכם ב-140 רואים. היכן ה-4 החסרים?
לדעתי, אלה הם קסטנדה, קרול טיגס, טאישה ופלורינדה. די ברור שהוא לא מנה אותם.
.
יש עדיין כמה בעיות "טכניות": למה דון חואן אומר 14, והרי מאז הופעת הממרה את המוות הוא השביעי, ולפני שבעה אלה היו 8 נגואלים? האם הוא לא כלל את עצמו? ואם יש להוסיפו לסה"כ אז חסרים לנו רק 3. המועמדים העיקריים אז הם קסטנדה, טאישה ופלורינדה. קרול טיגס אז תיכלל בסה"כ שכבר נימנו על ידו? יש כאן קושי, אבל לדעתי לא כזה שיגזור על ההשערה הזו להידחות על הסף.
.
מה עם האלפים? הצבעתי כאן על 144, אבל בנבואה נאמר 144,000.
יש הרבה אפשרויות. אפשרות פשוטה: 1000 שושלות של משרתי האל (או "בני האור", במינוח של ד"ר משה קרוי)
אני נוטה לחשוב שאולי יש כאן פרשנות מוטעה או מטעה.
נאמר שעל מצחיהם של אותם משרתי האל מופיע שם השה ושם אביו (האל).
מה אם "אלפים" מציין את האות "אלף" ברבים? בעברית הקדומה האות "א" נראית כמו ראש של שור (שור נקרא אז "אלף"). צורת האצבעות המזמנת את הרוח, כפי שהראתה קלרה לטאישה, מזכירה ראש של שור וקרניו, כלומר מזכירה את האות "א" הקדומה.
.
לסיכום, גם לנו הטולטקים יש 144, לא צריך בשביל זה ללכת לרעות בשדות זרים 🙂
.
נ.ב. בלוח הזמן של המאיה, אחד ממחזורי הזמן הוא בן 144,000 ימים.

=============== 

21.10.20

 מזמן לא נשמעו כאן צליליו של מקסימו ספודק:


=============== 

21.10.20

 

 התפיסה כפעולת טוויה, וכך גם הסחרור עם בעל הברית
==================================

טבעות העוצמה, הראשונה והשנייה, הן שטוות את המציאות: הרגילה או את עולם המכשפים, בהתאמה. הטוויה הראשונה קרויה "עשייה" ושנייה "אי-עשייה", או ליתר דיוק, כל טבעת היא: "hooked to" עשייה או אי עשייה.

.
באנגלית, מילה אחת מציינת גם סחרור וגם טוויה - spin.

תנועת הטוויה שעשו דון חואן וחנארו כשהלכו לפניו בדרכם למקום החניה של המכונית של קסטנדה: כפי הנראה (לי), הם ביצעו טוויית מציאות שונה עבור קסטנדה.
ככל הנראה, תוך כדי הליכה דון חואן וחנארו העבירו אותו מטוויה בעזרת הטבעת הראשונה לטוויה בעזרת הטבעת השניה. לכן המכונית לא נמצאה, כי היא לא נמצאת בעולם המכשפים.

אני נוטה לחשוב שהמצב הרגיל הוא היותנו שזורים עם המוות, והיעד של המכשפים הוא להשתזר עם בעל הברית. הציטוט הבא עשוי לרמוז לכך:

"Why is the ally waiting for me?"
"For the same reason that death waits for you," he said, "because you were born.
.
שעטנז מתייחס לאיסור צירופים מסויימים בשזירה, בטוויה. על פי פרשנותי הנ"ל, המצב הרגיל, היות שזור עם המוות, הוא השעטנז.

.

ב"אמנות החלימה" יש מפגש מחודש של קסטנדה עם בעל הברית, אתו הסתחרר ונאבק.

The scout pushed me into a tunnel to my right. It was some how darker than the others.
To me, at a preposterous level, it seemed cozier than the others, more friendly or even known to me. The thought crossed my mind that I was like that tunnel or that the tunnel was like me.
"You two have met before," the emissary's voice said.
"I beg your pardon," I said. I had understood what it said, but the statement was
incomprehensible.
"You two wrestled, and because of that you now carry each other's energy."

 .

סחרור [spinning] שבעקבותיו כל אחד מהצדדים נושא את האנרגיה של האחר, קשה לי שלא לחשוב שמדובר כאן בספין במובן של טוויה.
אולי למישהו יש יותר עוצמה משלי והוא לא יתקשה :)

.

כרגיל, זוהי רק הצעה פרשנית.

===============


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה