מילים ואהבה כמפתחות

 

מילים בידי יוקשים משמשות לפתיחת כל מה שסגור.

(קרוב לסוף הפרק "שני הגשרים החד-סתריים" שב"עוצמת השקט")

מתברר שלאהבה יש אפקט דומה:

"הלוחם חייב לאהוב את העולם הזה" הזהיר אותי דון חואן, "על מנת שהעולם הזה, הנראה כה רגיל (commonplace, חסר ייחודיות) יפתח ויראה את פלאיו".
(בפרשנות לפרק "סיפורי עוצמה" שב"גלגל הזמן")

.

שימו לב ש"העולם הזה" מתייחס למקום העוצמה שבו הם נמצאים, מקום שבו אירעה התפרצות לבה בעבר, וסלעי אובסידיאן מאפיינים את המקום. כלומר, האמירה מתייחסת למקומות עוצמה ולא לכל מקום באשר הוא. זה לא נאמר במפורש, אבל לא צריך הרבה עוצמה כדי לראות את הרמז.
זוהי ספרות שרב בה המרומז על הגלוי.

המקום שבו הם נמצאים, איזור של סלעי לבה וזכוכית געשית (אובסידיאן) הוא לא בדיוק מה שאנו מדמיינים כשאנו חושבים על מקום רגיל, לא?
לכן אני מציע שגם במקרה זה יש להתייחס למשמעות הקדומה של commonplace, כלומר מקום משותף, וכידוע הרוח (העוצמה, הכוונה) נוכחת בכל דבר: היא, אפשר לומר, המשותף שבכל דבר ומקום. כלומר, גם במונח זה ישנו רמז לכך שמדובר במקום עוצמה.

שימו לב גם לכך שאהבה זו משולבת בריחוק רגשי (detachment, אי היצמדות) ושחרור (abandon). זה נאמר ממש לפני הציטוט.
כלומר, מדובר באהבת חינם.

.

אנו לא זקוקים לשכנוע כדי לחשוב שלאהבה יש אפקט כזה של פתיחה וחשיפה. את התובנה הזו אנו מקבלים, פחות או יותר, כבר עם חלב האם 

.

חומר למחשבה
============

1. האם דימיון זה שבין האהבה למילים-בידי-היוקש שופך אור על האמירה הסתומה אודות הייקוש?

2. בסוף "מפגשים עם הנגואל" מספר קסטנדה שהוא, כנגואל האחרון של שושלתו, נעל את השושלת שלו עם מפתח זהב.
האם מילות ספרי החבורה הן המפתחות שבידי הקורא-היוקש?

.

מבחינתי התשובה ברורה 

.

אני מציע כאן רעיון חדש:
אי העשייה של הקריאה = הקריאה כייקוש.

.

.

אין לי מה לתת מלבד אהבתי

1975

                                              ****************************

הערות ותוספות

============

10.1.21

להכות מסביב לשיח
===============

הביטוי Beating around the Bush נמצא ב"צדו הפעיל של האינסוף", בפרק-הפרקים: "צללי הבוץ", העוסק בעיקר-העיקרים: הטפיל, הטורף, המעופף.
האם זה מקרי שהמידע הזה צץ בספר שהתפרסם אחרי מותו הרשמי של קסטנדה והיעלמות חבורתו?

הביטוי מופיע בספר במשמעותו המילונית:
דיברתי סחור סחור על הנושא, כלומר נמנעתי מלדבר עליו במפורש.

אני טוען שבספרים אלה, במשמעויות המילוליות, המקוריות, של מילים וביטויים מוצפן מידע חשוב.

כאן אני מציע שלאורך כל הספרים, במקרים רבים, "שיח" או "שיחים" מסמלים את הטפיל או את המערכת הטפילית: הליכה לתוך השיחים, גיחה מתוך השיחים, השתנה בשיחים...
על משמעות ההשתנה, ראו בספרה החדש, השני, של טאישה אבלאר 

מהי, אם כן, האש מבפנים?

אש המבעירה את פקעת הסיבים, היא השיח, כלומר, אם תרצו:
הסנה הבוער.

ולסיום, משחק לשוני:
מָשִׁיחַ => מ-שיח => יצוץ מתוך השיח.

.

נ.ב.

מקור הביטוי "להכות מסביב לשיח" הוא עולם הציד, ודון חואן הוא כידוע: צייד 

"אני צייד ולוחם ואתה [קסטנדה] סרסור".

הנה מקור הביטוי:

The origin of the idiom 'beating around the bush' is associated with hunting. In medieval times, hunters hired men to beat the area around bushes with sticks in order to flush out game taking cover underneath. They avoided hitting the bushes directly because this could sometimes prove dangerous;

=====================

11.1.21

מה בין צמחי עוצמה לתחנות כוח חשמליות ?
==================================

הקשר נמצא בשפה האנגלית: power plants הוא בעל שתי המשמעויות: צמחי עוצמה וומתקנים להפקת חשמל.

האם העוצמה שדון חואן מדבר עליה היא עוצמה חשמלית?

כמה נקודות למחשבה שאולי יעכבו אתכם לרגע מהשלכת הרעיון לכל הרוחות:

הצעתי בעבר שקווי העולם; האצלות הנשר, הם קווי שדה מגנטי/חשמלי. (אז הצעת, שמחת זקנתי)

הקווים האנרגטיים סביב הגוף מתוארים באופן המזכיר קווי שדה מגנטי היוצאים מקוטב אחד ונכנסים חזרה מקוטב אחר, ראו בספרה הראשון של טאישה וגם אצל קסטנדה.

אני רוצה להוסיף חטא על פשע ולהציע שיש שני סוגי עוצמה חשמלית, שני סוגי חשמל.

נאמר על מסקליטו (פיאוטה) ועל עשב השטן (דאטורה) שהם עוצמות מסוגים שונים.

את הנגואל והטונל אי אפשר לתפוש באופן ישיר, אלא להיות עד להשפעות של נוכחותם. בדומה לחשמל ולקווי שדה חשמלי/מגנטי.

במסגרת הצעה זו, רוח הנגואל (the nagual wind) חשודה להיות רוח סולרית, רוח השמש.

====================

11.1.21

ניצנים של רעיונות טולטקיים, בין היתר: מבט דומה על עבודת הסיכום, והקשר לחיסונים שהם הנדסה גנטית.

בתקווה שאף אחד מהקוראים לא יקח את החיסון השטני.

https://www.facebook.com/100007410848741/videos/2849225752001092

===================

12.1.21

היכן נמצאת הצורה האנושית?
======================

כפי שהוטח בפניי בתגובות לפוסט קודם, אני בונה ערי רפאים.

בכך אני בעצם מחקה את הרוח, שיוצרת מבנים (edifices) לפנינו ומזמינה אותנו להיכנס לתוכם. ("עוצמת השקט")

מוזמנים פנימה 

התשובה שאני מציע לשאלה היא.... העור.

- ראשית, לוגיקה של ילד ("כולנו ילדים של החיים"  ), מה שמגדיר את הצורה של משהו הוא השכבה הכי חיצונית שלו, לא?

- תמיכה חזקה לטענת הפוסט היא התיאור של אבדן הצורה האנושית אצל קסטנדה ("מתנת הנשר"), המזכיר השלת עור נחש.

- סייר החלימה אומר לקסטנדה:

"העור שלנו [של בני האדם] הוא האיבר המושלם להעברת גלי אנרגיה ממוד של העולם היומיומי למוד של הישויות הלא-אורגניות וליהפך" ("אמנות החלמה")

- כמה שכבות יש לעור? (שימוש במידע מדעי חייב להיעשות בזהירות, ראו את מדע הבריאות השטני המשתולל על פני האדמה). אני מונה את מספר השכבות בערך שבוויקיפדיה ומגיע ל-7, שהוא במקרה גם מספר שכבות הבצל (skins) של העולמות הלא-אורגניים.
"The world is like an onion, it has many skins" ("אמנות החלימה")

- הנשר, קודם לטריפתו את המתים, כמו שוטח ופורש את עורותיהם.

- הדבר האחרון שעושה דון חואן למען קסטנדה לפני שהוא וחבורתו עוזבים את העולם: הוא מסיר מעליו מעטפת הצמודה לגופו ("מתנת הנשר"), מעטפת המוזכרת מספר פעמים בספרות.

אלה לא הנימוקים היחידים. אבל אני חושב שיש לנו כבר מספיק יסודות למבנה הרפאים הזה 

==========================================