מדוע המידע בספרי החבורה הוא חלקי

 

לאחרונה כתבתי פוסט שכותרתו הייתה: ההתכוונות כאקט של גשטלט (תפיסתי), והבאתי בו את המשפט הבא הלקוח מכתב העת "קוראי האינסוף":

"בגיליון הראשון של כתב עת זה הוגדרה ההתכוונותיות כ"פעולה מרומזת [tacit, ללא מילים] של מילוי החללים הריקים שהותירה התפיסה החושית הישירה, או פעולה של העשרת התופעות-הנצפות באמצעות התכוונות [intention]."

הגדרה זהה ישנה גם ב"מעברים קסומים" בתחילת הפרק "הסידרה להכנת הכוונה".

הבאתי בפוסט ההוא כמה דוגמאות לאופן שבו נתוני התפיסה החלקיים מושלמים על ידי ההכרה שלנו לכדי משהו בעל משמעות ידועה.

למי שיש זיכרון מצוין, מה שכתבתי עד כה היה בזבוז זמן 

דוגמה שלא הייתה שם: משמיעת כמה צלילים אנו משלימים את השיר.

גם המידע המוגש לנו בספרים מכיל המון רמזים וחללים רבים (כמו גבינה שוויצרית), כגון: רק 6 ליבות מופשטות של הכישוף מתוך 21 מופיעות במפורש, רק 4 שערי חלימה מתוך 7...

הקורא, כמו כל ההולך בדרך, נדרש להשלים את החללים, כלומר להגיע אל המשמעות, כלומר להתכוון אל הכוונה שאליה מצביע הכתוב, כלומר כוונת הרוח שהיא הדרך לחירות, כלומר לשחזר את חוק הנגואל במלואו *.
אם הטענה הזו נכונה, אז רק רתימת עצמך לכוונת הרוח, כלומר רק בהשראת הרוח, נוכל להשלים נכונה את המידע החסר (בניגוד ל: נשלים את המידע ואז נגיע אל המשמעות/הכוונה).

יש שיטות אחרות המגישות משנה סדורה, וגם שם יש חללים, תמיד ישנם חללים, אבל כאן המחסור הזה ברור וזועק דרשני.
אז דרשתי 

**********************

* - דוגמה להשלמת מידע: ההצעה שלי שישנן שתי נשים-נגואל בכל חבורה. אם הפרשנות הזו לא נעשתה בהשראת הרוח, אז זהו רעיון עוועים.

========================

21.1.22

הטריגר לפוסט הוא תיקון חשוב של טעות המופיעה בתרגום העברי של "כח השקט". בעמוד 16 שורה ראשונה, דון חואן הציג שלוש מערכות (קבוצות) שכל אחת מהן כללה שש ליבות מופשטות (לא שלוש). !!!

מי שלא מתקן זאת בספרו, שלא יבכה אחר כך 

על הטריגר הזה אני תופס טרמפ, ופורק קצת מלל.

הידע הטולטקי מכיל 21 ליבות מופשטות של הכישוף ("כח השקט" עמוד 20).

הספר "כח השקט" מגלה לקוראים שש ליבות מופשטות: התגלויותיה של הרוח, הקשותיה של הרוח (הקשות על דלתו של הלוחם), תחבולותיה של הרוח, נחיתת הרוח, דרישות הכוונה, הטיפול בכוונה.

עלינו הקוראים לגלות את שתי הקבוצות האחרות של הליבות (ובהשראת הפוסט הקודם שלי: למלא את החללים במידע, כלומר להגיע לכוונת הרוח, להשלים את חוק הנגואל)..

אבל אם דון חואן הציג שלוש קבוצות של שש ליבות, אז יש לנו בסה"כ 18 ליבות. מה עם שלושת הנותרות? מי אמור להציג אותן, או שמא על החניך לגלותן בעצמו?

בעקבות הטענה שלי שמכיוון שבכל בית מכשפים יש לוחם ושתי לוחמות, ומזה הקשתי שכך גם בבית הנגואל, ולכן יש שתי נשים-נגואל בכל חבורה, אני נוטה למחשבה שמנת חלקה של כל יישות נגואלית הוא שליש מכמות הליבות המופשטות.

כלומר, 7 ליבות לכל נגואל (גבר או אישה).
!!! שימו לב לכך שנאמר שדון חואן הציג שלוש קבוצות של שש ליבות, לא נאמר הציג לי, לקסטנדה.
זה תומך ברעיון המוצע כאן, שלכל נגואל/ית הוא הציג שש.

לידע הטולטקי יש, כך נרמז, מבנה של פירמידה:

"כאשר החניך מבין את הליבות המופשטות, זה כמו הנחת האבן המכסה ואוטמת את הפירמידה." (שם, עמוד 24)

אם כך, אם לליבות המופשטות יש מבנה של פירמידה, אז ייתכן שמדובר בפירמידה משולשת, שכל צלע בסיס שלה מכילה 6 ליבות, ועוד שלוש בחלק העליון שלה. פירמידה קטומה, אולי. וכך, כל פאה של הפירמידה מייצגת את אחד משלושת הנגואלים (גבר ושתי נשים) ובה 7 ליבות.

.

בקשיש: אבחנה מסוימת, שהיא אולי חסרת ערך.

אם לידע הטולטקי יש מבנה של פירמידה, ובבסיס יש שש יחידות, אז אם נסדר מעל השישה, באותו מישור, ליבות נוספות: 5, 4 , 3, 2, 1. נקבל משולש, שהוא מעין פירמידה. סה"כ הליבות של המבנה המשולש הזה הוא: 21.

בהחלט ייתכן שזו אבחנה חסרת ערך, אבל מישהו היה צריך להניח אותה על שולחננו, ונראה שהמשימה הזו נפלה בחלקי 

*************************** 

מוסיקה

שיר מקסים: הקיץ עבר.

מילים: חיים חפר לחן: רמי קלינשטיין

שבת שלום.

=============================== 

22.1.22

ים האוויר שמסביב - על גליו לשוט יצא הרוח

על הרוח (the spirit) והרוח (wind) - כמה הרהורים
====================================

איישם בפוסט זה את הנוהג שלי לציין ב-bold את הרוח במובן spirit (כי יש בכך אומץ  ) ו"רוח" ללא הדגשה תהיה במובן של wind.

אם להאמין למדע, אנו שרויים בתוך ים של אוויר. (היום קשה מאד להאמין למדע, כשכוהניו החלאות זוכים ל"זמן אוויר" רב בערוצי התעמולה).

האוויר אינו נראה, ובכלל אינו נתפס בחושים, כמו הרוח.

עם זאת, תנועת האוויר, שהיא ההגדרה של רוח (wind), מוחשת. הרוח במקרים מסויימים היא במפורש הרוח, בד"כ רוח פרצים (gust), ובד"כ בשעת בין הערביים.

הרוח (הכוונה) חודרת את כל הדברים בעולם, וכך גם הנשימה, שהיא "במקרה" מתאימה להגדרה של רוח כאוויר בתנועה.
מי שאין נשמה (נשימה) באפו, אינו חי, ואם נאמץ את הרעיון של הפוסט, אז הרוח אינה חודרת אותו, אינה מחיה אותו.

אלה היו שישים שניות על... (שנגזלו מזמנכם) 

************

נ.ב. יש בספרות שלנו מקרה של התנגשות בין מדע הרוח (כתנועת אוויר מלחץ גבוה לאיזור של לחץ נמוך) ידע שאותו מייצג קסטנדה, לבין הידע של דון חואן אודות הרוח כרוח. נדמה לי ב"מסע לאיכטלאן".

0

מילים: יצחק קינן

לחן: חיים אגמון

===============================

23.1.22

פלצבו כאב טיפוס של התכוונות
==========================

פלצבו היא תרופה שאיננה תרופה, חומר חסר השפעות, אלא שהחולה המאמין שהיא תרופה, עובר תהליך של ריפוי. (ניסוח לא מלומד שלי)

לאחרונה הבאתי את ההגדרה הבאה להתכוונות:

"פעולה מרומזת [tacit, ללא מילים] של מילוי החללים הריקים שהותירה התפיסה החושית הישירה, או פעולה של העשרת התופעות-הנצפות באמצעות התכוונות [intention]."

השוויתי זאת לתפיסת גשטלט, השלמת התמונה (המשמעות), כשהחושים מספקים רק את חלקיותה.

כאן, לדעתי, החולה מעניק לכדור (לדוגמה) משמעות של תרופה, כלומר חומר היוצר ריפוי. כלומר, החושים רואים רק משהו קטן עגול, מתפורר... (בקיצור כדור), וההתכוונות משלימה את הנתון החושי הזה ל"תרופה", למשהו שבכוחו לרפא.

אני מעלה את ההשערה שכל ריפוי הוא בעצם ריפוי פלצבו, כלומר תוצאה של התכוונות.

תמיכה לכך יש במצב ההפוך: אם מישהו משוכנע שמשהו יגרום לו לחולי או לצרות, זה כנראה יקרה (ולא משנה אם הוא קיבל חומר הידוע (מקובל) כמיטיב, כמרפא...), שנאמר: "אשר יגורתי, בא לי" (איוב ג כה).

.

מה קורה עם מתן תרופה לילדים קטנים שאין להם את מושג התרופה? 

אז כנראה ההורים הם שמתכוונים את ריפוים.

===============================

24.1.22

הגוף הפיזי והמיינד הזר - באשר האחד יילך, שמה יילך השני ?
=============================================

הקטע הבא לקוח מכתב העת של חבורת קסטנדה, שנכתב על ידי קסטנדה: "קוראי האינסוף":

אני לא מתקמצן בציטוט, כי ההקשר חשוב. ההדגשות הן שלי לצורך הפוסט:

.

דון חואן אמר כי אותם מכשפים שחיו במקסיקו בימי קדם ידעו כי בני האדם, כצבירים של שדות אנרגיה, מוחזקים יחדיו לא על ידי עטיפות1 אנרגטיות או רצועות2 אנרגטיות, אלא על ידי איזשהו סוג של רטט3 שהופך4 את הכל בבת אחת לְחַי5 ולמצוי במקומו הנכון6; איזושהי אנרגיה, איזשהו כוח רוטט, איזושהי עוצמה המדביקה7 את שדות האנרגיה האלה ליחידה אנרגטית אחת.

דון חואן הסביר שאותם מכשפים, באמצעות שיטותיהם המעשיות ובאמצעות המשמעת שלהם, נעשו מסוגלים לטפל8 באותו כוח רוטט, ברגע שהם היו מודעים לו לחלוטין9. המומחיות שלהם בהתעסקות10 אתו נעשתה כל כך יוצאת דופן11, עד כי מעשיהם הפכו לאגדות, אירועים מיתולוגיים שקיימים רק כְּמְשַלים12. לדוגמה, אחד הסיפורים שסיפר דון חואן על המכשפים הקדומים היה שהם היו מסוגלים להעלים13 את המסה14 הפיזית שלהם רק15 על ידי הצבת16 מלוא תודעתם17 ו[מלוא]כוונתם18 על הכוח הזה.

דון חואן אמר שלמרות שהם היו מסוגלים למעשה לעבור דרך חור סיכה19, אם הם היו חושבים זאת להכרחי, הם מעולם לא היו מרוצים לגמרי מהתוצאה של התימרון20 הזה של העלמת21 הגוף החומרי22 שלהם. הסיבה לאי שביעות הרצון שלהם הייתה שברגע שהגוף החומרי שלהם התפוגג, כך [התפוגגה] גם יכולתם לפעול. נותרה להם האפשרות לחזות23 בלבד באירועים, והם לא היו יכולים להשתתף בהם24. התסכול שלהם, כתוצאה מאי יכולתם לפעול, הפך, לדברי דון חואן, לפגם הארור25 שלהם: האובססיה שלהם לחשוף את טבעו של אותו כוח רוטט, אובססיה המוּנַעַת על ידי26 הקונקרטיות27 שלהם, שגרמה להם לרצות28 להחזיק בכוח זה ולשלוט בו. התשוקה הלוהטת29 שלהם היתה לתקוף30 ממצב דמוי רוח-רפאים31 זה של חוסר חומריות32, דבר שדון חואן אמר שלעולם אי אפשר להשיגו.

.

הקטע הבא נמצא ב"צדו הפעיל של האינסוף" בפרק הפרקים "צללי הבוץ":

.

"המיינד [הנפש] של המעופפים [הטפילים האנרגטיים שלנו] נמלט לנצח," אמר, "כאשר מכשף מצליח להיאחז בכוח הרוטט שמחזיק אותנו יחד כצביר של שדות אנרגיה. אם מכשף שומר על הלחץ הזה מספיק זמן, המיינד של המעופפים נמלט בתבוסה.

.

כשמניחים את שני הקטעים הללו זה לצד זה, צצה המסקנה הבלתי נמנעת (?) שלהיות בעל גוף פיזי ולהיות כפוף למיינד זר הם שני דברים בלתי נפרדים זה מזה.

האמנם?

==========================

הודעות

- בתוך כשבוע, אני מעריך, אסיים לטפל ב"קוראי האינסוף". כרגע הוא זמין רק בתרגום הטיוטה שלו.

- מחר, ה-25.1.22 הוא (כנראה) יום עוצמה.

===============================

25.1.22

הבהרה לגבי הפוסט הקודם, לעיל:

בשני הקטעים מדובר על התמקדות/אחיזה בכוח הרוטט. באחד התוצאה היעלמות הגוף הפיזי, ובשני היעלמות המיינד הזר.

*******************************

בלי שהרגשנו עברו להם שוב 18 יום, ושוב יום עוצמה אופף אותנו.
היום, יום שלישי, ה-25.1.22 הוא (כנראה) יום עוצמה.
אנרגיה קוסמית שוטפת את [כדור] הארץ ומזינה אותו במחזוריות של 18 יום.

הריסוס הכבד של השמים שלשום ואתמול, והשמים הנקיים היום, מטים אותי לחשוב שהספירה הזו מפספסת. אבל זו רק תחושת בטן.

מה שאינו נתון בספק הוא קיומה של מחזוריות בת 18 יום.

.

===============================

26.1.22

השמש היא הנשר (?)
================

שני רמזים (לפחות) לטענה זו בספרות שלנו:

דון חואן:

"אנחנו ההתגשמויות הריקות של כוח שלא ניתן לתופסו, שהמכשפים מכנים הנשר.

הוא אמר שהאור שמגיע לעינינו הוא האצלות הנשר"

("יקוש עם הכפיל" עמוד 220)

.

ב"הטבעת השניה של העוצמה",

לה-גורדה:

"אנחנו פיסות של השמש. משום כך אנו ישויות זוהרות. אבל העיניים שלנו אינן יכולות לראות את הזוהר הזה, כי הוא קלוש מאוד. רק עיניו של מכשף יכולות לראות אותו, וזה קורה אחרי מאבק של חיים שלמים."

("הטבעת השניה של העוצמה". אם למישהו חשוב המיקום, שיגיד ואחפש עבורו/ה)

******************

There is Always the Sun

===============================

0