לידת הכפיל

העליתי בעבר את הטענה (שלי) שבספרי האינסוף (ספרי חבורת קסטנדה) יש למילים כפלי משמעות, ואם נתמקד במשמעות הפחות סבירה, זו שנדחית אוטומטית על ידי המיינד הזר כ"לא רלבנטית", יתגלו רובדים שלמים של משמעויות נסתרות.

אחת הדוגמאות שהעליתי בעבר היא המילה conceive שמשמעותה: 1. להעלות על הדעת 2.להתעבר, כלומר להיעשות לעובר, ולעניינינו: להיוולד בגוף פיזי, להתגשם.

בקטע שאביא, המילה מופיעה בצורה הבאה: inconceivable. הפירוש המיידי שלה הוא: שאינו ניתן להעלותו על הדעת, בלתי מתקבל על הדעת. המשמעות הקשורה להתעברות אפילו לא עולה לדיון אצל המיינד הזר, כי היא זרה לחלוטין למחשבה הרגילה, ואין לה שום שימוש: בלתי ניתן להתעברות, כלומר בלתי ניתן להיוולד כגוף בשר ודם.
סייג: אולי במעבדות להפרייה מלאכותית יש לזה שימוש 

אבל, כפי שנאמר ב"כח השקט", כלוחמים שומה עלינו להימלט אל ההרגשה הנמצאת באיזור הדמדומים (בין השמשות) הקרויה "ועם זאת..." [and yet, אף על פי כן].

הקטע הבא לקוח מ"מעבר המכשפים", ספרה הראשון של טאישה אבלאר, והוא עוסק במושג המופיע בשם הספר.

"מעבר המכשפים מורכב מהעברת המודעות של חיי היום-יום [daily life], שבבעלותו [possesses] של הגוף הפיזי, אל הכפיל", השיב [אמיליטו]:

"הקשיבי היטב. המודעות של חיי היומיום היא מה שאנו רוצים להעביר מהגוף אל הכפיל.

המודעות לחיי היומיום!"

"אבל מה זה אומר, אמיליטו?"

"זה אומר שאנחנו מחפשים פיכחון, מידה [measure, אי הפרזה, אי קיצוניות], שליטה. אנחנו לא מעוניינים בשיגעון ובתוצאות מבולבלות [helter-skelter results, מעורבבות]".

"אבל מה זה אומר במקרה שלי?" אני התעקשתי.

"התמכרת להגזמות שלך [excesses, 2. לעודפים שלך. 3. התמכרת לעצמך] ולא העברת את המודעות של חיי היומיום שלך אל הכפיל שלך."

"מה עשיתי?"

"החדרת [imbued] אל הכפיל שלך מודעות לא ידועה [unknown] שאיננה ניתנת לשליטה."

"בלי קשר למה שאתה אומר, אמיליטו, זה בלתי אפשרי עבורי להאמין לכל זה," אמרתי. "למעשה, זה ממש דבר שאינו ניתן להעלותו על הדעת [inconceivable, או בלתי ניתן להיוולד בגוף]".

"כמובן, זה בלתי ניתן להעלות על הדעת [או בלתי ניתן להיוולד בגוף]", הוא הסכים. "אבל, אם את מחפשת משהו שאפשר להעלות על הדעת [conceivable, או שניתן להיוולד בגוף], את לא צריכה לשבת כאן ולהיאחז בספקות שלך ולצעוק עליי. משהו שניתן להעלותו על הדעת עבורך הוא להיות עירומה ועם הרגליים למעלה."

הוא הבזיק חיוך שטוף זימה שהסב לי צמרמורת.

אבל לפני שהספקתי להגן על עצמי, הוא שינה את הבעתו להבעה של רצינות מוחלטת.

הוא אמר בלחש, "לשלוף [draw] את הכפיל בעדינות ובהרמוניה, ולהעביר אליו את המודעות של חיי היומיום שלנו זה משהו שאין לו מקבילה [without parallel, דבר שאין כמותו. ככל הנראה: אין דבר הדומה לו בעולם הקרוי גשמי]. לעשות את זה זה, משהו שאינו ניתן להעלותו על הדעת [inconceivable, או בלתי ניתן להיוולד בגוף].

"עכשיו בואי נעשה משהו שאפשר להעלות על הדעת [או שניתן להגשימו בעולם הפיסי]. בואי נלך לאכול ארוחת בוקר."

(עמוד 239)

.

אני חושב שהרובד המקביל של המשמעות ניכר עתה, לא?

לשלוף את הכפיל מתוך הגוף הפיסי הוא לידה לא גשמית. שליפה עדינה והרמונית אין לה מקבילה בעולם הפיסי כי.... בצער תלדי בנים (?)
אין לה מקבילה כי בעולם הרגיל אין לידה (התעברות, הריון) ללא מין.

"או קיי," ישאל הרשע (מהאגדה של פסח), "ישנו רובד משמעות המדבר על לידת הכפיל בנוסף לרובד המדבר על תימרון של המודעות, תימרון שלא ניתן להעלותו על הדעת. מה אנו מרוויחים מזה?" (או: מה הועילו חכמים בתקנתם?   )

אחת התשובות שעולה בדעתי היא: הסלטה של המחשבה אל הבלתי ניתן להעלות על הדעת (מושג הנמצא ב"כח השקט") היא העתקת מודעות חיי היומיום אל הכפיל.

*****************

מוסיקה

אירופה - יצירת מופת

יש לנו דוגמה בספרות למישהי שלא נולדה: אספרנסה, ולעומתה זולייכה שנולדה. אספרנסה היא כנראה הכפיל(ה) של זולייכה.

הדברים מופיעים ב"להתעורר אל החלום".

=================== 

8.11.22

נוכחות המוות שלך - התרופה להיצמדויות רגשיות (attachments)
========================================

האם היצמדויות רגשיות הן מחלה המצריכה תרופה?
לדעתי, כן, מחלה סופנית  . ההיצמדויות הרגשיות שלנו מפטמות אותנו לקראת הארוחה של הנשר.

המוות שלך לא יתן לך (הלוחם) זמן להיצמד לכלום. (ניסוח מהזיכרון. מי שיפנה אותנו לנוסח המדויק, יבוא על הברכה, אני משער  )

לדעתי, הקטע הבא מ"כח השקט" אומר זאת בניסוח מעט שונה".

מכשפים יוקשים את עצמם כדי לשבור את כוח האובססיות שלהם. יש הרבה דרכים לייקש את עצמך. אם אתה לא רוצה להשתמש במחשבה אודות המוות שלך, השתמש בשירים שאתה קורא לי כדי לייקש את עצמך."

(מתוך הפרק "הסלטה (היפוך) של המחשבה")

הצעתי לאחרונה שכדי לייקש את עצמו, כמו טורף העוקב אחר טרפו, הלוחם בעצם מאמץ את נקודת המבט של מישהו שכבר עושה זאת: המוות שלו.

בנוסף, אני נוטה לחשוב שמה שמעניין את המוות האישי שלנו, הצופה בכל מעשה שלנו, הוא ההיצמדויות (או אי ההיצמדויות) שלנו.

האם ככל שאנו נצמדים רגשית כך אנו מתקרבים עוד ועוד לטפריו (ציפרני הטרף שלו)?
לדעתי, כן, אבל אני חושב שהתמונה מורכבת יותר. לא שאני יודע על מורכבותה.

להיצמדויות הרגשיות שלנו יש, לדעתי, השפעה ישירה על כמות האנרגיה הפנויה שלנו, ואולי המוות פשוט צופה במד האנרגיה הפנויה שלנו כדי להחליט אם העוף הזה מוכן למשלוח אל שולחנו של הנשר 

************

מוסיקה

לא הצלחתי לזהות מהמילים שלה מה יכול להיות שם השיר. אז אם מישהו מהנקלעים לפוסט זה יכול באמצעות שזאם או כל דרך שהיא לזהות.

https://youtu.be/YOp8woDx7uo?t=1967

עוד שיר מקסים שלהם. השיר במקור יפה, והביצוע הג'אזי הזה משכר !!

יום אחר יום

https://youtu.be/YOp8woDx7uo?t=3619

================= 

9.11.22

היום, יום רביעי, ה-9.11.22 - הוא (כנראה) יום עוצמה.
יום הבא עלינו לטובה במחזוריות של 18 יום.

אנרגיה מהקוסמוס שוטפת את [כדור] הארץ ומזינה אותו.

זריחה על הר סיני (שהוא כנראה לא הר סיני המקראי)

================= 

10.11.22

לא בשמים הוא - על מיקומו של עולמם של הישויות הלא-אורגניות
=====================================

הפוסט מציע את הפרשנות שהעולם של הישויות הלא-אורגניות הוא למעשה העולם שלנו בצירוף אחורי הקלעים שלו. אחורי הקלעים הוא מרחב שאין לנו אפשרות כניסה ללא הסכמתם. אני נוטה לחשוב שזהו המצב גם לגבי לפני-הקלעים, כלומר העולם הרגיל שלנו, הוא נגיש רק בהסכמתם, וזו הסיבה שגוף האנרגיה שלנו אדיש לקורה לנו, כי אין לו גישה לעולם הזה ולכן הוא איננו יודע על נסיבות קיומנו.

הקטעים הבאים לקוחים מ"אמנות החלימה". אני מביא אותם כדי לתמוך בפרשנות שהביטוי "העולם שלהם" בקטעים אלה מציין את העולם המוכר.

[דון חואן על הישויות הלא-אורגניות:] "לא ראיתי טעם להפוך לתלמיד שלהם", הוסיף. "המחיר שהם גובים הוא גבוה מדי".

"מה המחיר שלהם?"

"החיים שלנו, האנרגיה שלנו, המסירות שלנו אליהם. במילים אחרות, החופש שלנו".

"אבל מה הם מלמדים?"

"דברים הרלוונטיים לעולמם. כפי שאנו עצמנו היינו מלמדים אותם, אילו היינו מסוגלים ללמד אותם, דברים הרלוונטיים לעולמנו. השיטה שלהם היא לקחת את העצמי הבסיסי שלנו כמדד [gauge] למה שאנחנו צריכים ואז ללמד אותנו בהתאם. מצב עניינים מסוכן ביותר!"
(עמוד 68)

אני טוען שזה לא רק דימיון טריביאלי בינינו ובינם בכך שהם ואנחנו יכולים לספר כל אחד על העולם שלו, אלא שזהו אותו עולם.

לקטע הנ"ל אצרף את הקטע הבא, הנמצא עמוד אחד קודם לכן:

"האם העצה שלו [של שליח החלימה] בטוחה ונכונה?"

"זו לא יכולה להיות עצה. הוא רק אומר לנו מהו מצב העניינים, ואז אנחנו מסיקים את המסקנות בעצמנו".

סיפרתי אז לדון חואן את מה שהקול אמר לי.

"זה בדיוק כמו שאמרתי," העיר דון חואן. "השליח לא אמר לך שום דבר חדש. האמירות שלו היו נכונות, אבל זה רק נראה כאילו הוא מגלה לך דברים. מה שהשליח עשה היה רק לחזור על מה שכבר ידעת".
(עמוד 67)

ובהמשך, באותו עמוד:

דון חואן מספר שגם הוא שומע את קולו של שליח החלימה וקסטנדה שואל אותו מה הקול מספר לו:

"כל דבר שאני ממקד בו את הכוונה שלי, דברים שאני לא רוצה לטרוח לעקוב אחריהם בעצמי.

כמו, למשל, פרטים על התנהגותם של החניכים שלי. מה הם עושים כשאני לא בסביבה. הוא אומר לי דברים במיוחד עליך. השליח מספר לי כל מה שאתה עושה."
(עמוד 67)

אם כן, מה אומר לו הקול? דברים שקורים בעולם הזה.

.

אסיים בחומר למחשבה:

האם ייתכן שקולו של שליח החלימה הוא בסה"כ הדיאלוג הפנימי?

================= 

11.11.22

הנשר מעניק מודעות כמו שהאל מעניק חיים
=================================

הקטע הבא לקוח מ"האש מבפנים".

"הנשר מעניק מודעות באמצעות האצלותיו [emanations, נביעותיו]," הוא ענה.

התשובה שלו גרמה לי להתווכח איתו. אמרתי לו שלומר שהנשר מעניק מודעות דרך [through, באמצעות] האצלותיו זה כמו מה שאדם דתי היה אומר על אלוהים [God], שאלוהים מעניק חיים דרך אהבה. זה לא אומר כלום."
(עמוד 138)

קסטנדה בעצם אומר, אליבא דכותב הפוסט   , ברוח פילוסופית מסוימת , שאמירה זו איננה אומרת לנו דבר, כי אין לנו גישה תצפיתית לאהבתו של האל, ולכן להסביר את הענקת החיים באמצעות משהו שאין לנו אפשרות לאשר בניסיוננו - אהבת האל - היא אמירה שאיננה אומרת דבר, לפחות לא מבחינה מדעית. כלומר, אם אי אפשר בעיקרון לאשר את הטענה באמצעות תצפית, או להפריכה, אז היא לא מדעית.

התשובה של דון חואן מאשרת את הפרשנות הזו:

"שתי האמירות אינן נאמרות מאותה נקודת מבט", הוא אמר בסבלנות. "ועם זאת אני חושב שמשמעותן זהה. ההבדל הוא שהרואים רואים איך הנשר מעניק מודעות דרך האצלותיו, ואנשים דתיים אינם רואים איך אלוהים מעניק חיים דרך אהבתו."

הוא אמר שהדרך בה הנשר מעניק מודעות היא באמצעות שלוש אלומות [bundles, צרורות] ענקיות של האצלות שעוברות דרך שמונה (ה)רצועות [ה)גדולות. אלומות אלה הן די מוזרות [peculiar, ייחודיות], כי הן גורמות לרואים להרגיש גוון [של צבע, hue].
(עמוד 138 שורה אחרונה)

כלומר, ישנן שלושה סוגי מודעות, אשר מתבטאים בשלושה גווני צבע שונים.

.

אני רוצה להסב את תשומת הלב לאמירה הנ"ל: "ועם זאת אני חושב שמשמעותן זהה", כלומר, דון חואן לכאורה טוען שהנשר הוא אלהים, האצלותיו הן המקבילה לאהבת האל, והמודעות שהנשר מעניק זהה לחיים שהאל מעניק.

כדי לוודא שהזהות הזו נקלטה במחשבתו של קסטנדה, ושלנו הקוראים, קצת אחר כך אומר דון חואן:

"מכיוון שכך, כאשר הרואים רואים שהנשר מעניק מודעות באמצעות האצלותיו, הרי מדובר בראיית גוון [צבע]", המשיך. "אנשים דתיים אינם רואים את אהבתו של אלוהים, אבל אם הם היו רואים אותה, הם היו יודעים שהיא בעלת צבע ורוד, או בעלת צבע אפרסק או בצבע הענבר."
(עמוד 139)

הפרשנות הזו מקבלת משנה תוקף גם באמצעות האמירה, הנמצאת איפשהו בספר, שמודעות היא המהות [או סימן ההיכר] של היות בעל חיים [being alive]. כלומר, מה שהופך משהו לחי הוא לא היותו בעל אורגניזם, חילוף חומרים, נשימה, רבייה... אלא היותו מודע.

אם כן, למי שהיה ספק, העובדה שאנו בעלי מודעות היא הוכחה לאהבתו של האל (הנשר) 

******************* 

מוסיקה

עוד גירסה ג'אזית של יום אחר יום

שבת שלום

================= 

12.11.22

עוד דוגמה לצלילים מהעולם האחר,
והצעת הסבר לתופעות פאראנורמליות מסויימות
=======================================

בפוסט שלי על החפיפה הצלילית שבין העולם המוכר והעולם האחר הבאתי דוגמאות מ"להתעורר אל החלום". בדיעבד זה מאד צפוי שספר זה יספק שפע עדויות כאלה, כי פלורינדה שהתה זמן רב באחד מבתי המכשפות, וההימצאות במרחב כה קטן עם מכשפים הנמצאים שם במימד של העולם האחר צפויה להניב חוויות צליליות וקוליות של אנשים בלתי נראים.

אני רוצה להביא דוגמה נוספת לקולות שלדעתי מגיעים מהעולם האחר. הקטע לקוח מ"כח השקט".

הרקע: דון חואן מדבר עם קסטנדה על כך שכל האנשים מתחלקים לשלושה סוגי טיפוסים, שהם טיפוסים של ההשתקפות העצמית: נוד, קיא, שתן.

"אני תמיד אהיה נוד," הוא המשיך, גופו רועד מצחוק. "וכך גם אתה. אבל עכשיו אני נוד שלא לוקח את עצמו ברצינות, בזמן שאתה עדיין לוקח."
התרגזתי. רציתי להתווכח איתו, אבל לא הצלחתי לגייס את האנרגיה לכך.
ברחבה הריקה, הדהוד צחוקו היה מפחיד.
(בפרק "התכוונות למראה חיצוני", תורגם: "מראות מתכווננות")

אני סבור שזה לא היה הדהוד של צחוקו, אלא צחוקם של מכשפים מחבורתו שנכחו שם.

ישנה גם אפשרות, פחות סבירה, שהיה זה צחוקם של מכשפים המצויים שם, באותה רחבה, במימדים של העולמות הלא-אורגניים.

.

בין העולם הרגיל והעולם האחר יש לדעתי לא רק חפיפה צלילית אלא גם ויזואלית (ראו תיאורים של בית המכשפות בעולם האחר בסוף "יקוש עם הכפיל"). על כן, אני רואה במידע הטולטקי הזה יכולת להסביר תופעות פאראנורמליות מסויימות: פולטרגייסט (רוח רפאים רועשת), ובתים רדופים (רדופי שדים, haunted houses).
זה לא הסבר מסוג חדש, אבל הוא עשוי להוסיף "בשר" להסבר הרגיל, המשתקף בשמות התופעות.

********** 

התכוונתי שהחפיפה הויזואלית מסבירה את הזזת החפצים, בנוסף לצלילים והקולות. הזזות המופיעות לעתים קרובות באותן תוופעות.

================== 

אני חושב שאפשר להגיד שבתי המכשפים הם בתים רדופי רוחות [haunted houses]