התקווה לחירות - המעוז האחרון של החשיבות העצמית
=========================================
הקטע הבא לקוח מ"מתנת הנשר":
"דון חואן אמר לנו שאותו מצב רוח [mood] היה משותף לכל אנשי החבורה של מיטיבו. החירות המוצעת בחוק [חוק הנגואל] היתה משהו שלדעתם אינו ניתן להשגה [unattainable]. הם תפסו מבטים חטופים בכוח ההשמדה שהוא הנשר, והרגישו שאין להם סיכוי כנגדו. כולם הסכימו, בכל זאת, שהם יחיו את חייהם באופן שהוא ללא רבב ללא סיבה [reason, נימוק] אחרת מאשר להיות ללא רבב.
דון חואן אמר שמיטיבו וחבורתו, למרות תחושות אי הכשירות [inadequacy, חוסר ההתאמה, לקוי] שלהם, או אולי [דווקא] בגלל התחושות האלה, אכן מצאו את החירות שלהם. הם אכן נכנסו אל תוך הקשב השלישי"
(עמוד 180)
לדעתי הקטע אומר באופן לא מפורש גם את הדברים באים:
- על הלוחם לוותר על התקווה לחירות, ובעצם על כל תקווה.
- הוויתור על התקווה הוא מרכיב של היות ללא רבב.
.
בהמשך אותו הפרק (עמוד 182) מסופר שגם אחרי שדון חואן וחבורתו, לאחר זמן רב מאד שבו הם ניסו למצוא את צמד הנגואלים הבא שירכיב את חבורת ההמשך שלהם, רק לאחר שהם וויתרו על התקווה להצליח בכך (השלימו עם כשלונם) והחליטו, כמו אנשי חבורת הנגואל חוליאן, להמשיך לחיות בכל זאת ללא רבב, אז הם מצאו את מבוקשם.
.
ככל הנראה, התקווה היא מכשול שעדיין קיים בשלבים מאד מתקדמים, אולי המכשול האחרון בדרך לחירות.
מדוע התקווה היא מכשול?
דון חואן אומר שם, שעם ההכרה בסיכוייו הנמוכים להשיג את החירות, "הלוחם נכנס למצב של ענווה שאין גדולה ממנה; כאשר הדלות האמיתית של משאביו האנושיים נעשית לבלתי ניתן להכחשה" (עמוד 182)
כלומר, במילים שלי: בתקווה לחירות, שעדיין קיימת בשלבים כה מתקדמים, מוצאת החשיבות העצמית עדיין מסתור. או, כמו שאומרת כותרת הפוסט: זהו המעוז האחרון של החשיבות העצמית. כלומר, בתקווה לחירות מסתתרת האמונה ב"כוחי ועוצם ידי". ובמונחים טולטקיים: החשיבות העצמית.
דון חואן אומר שם משהו נוסף הראוי להדגשה:
"לא ניתן להתייחס להחלטה של הלוחם לחיות ללא רבב למרות הכל [למרות סיכוייו הקלושים להשגת החירות] כאסטרטגיה להבטיח הצלחה."
(עמוד 182)
כלומר, במילים שלי, אי אפשר להעמיד פנים שוויתרת על התקווה, ושאת/ה משלים עם הכישלון; אי אפשר לבלף את הרוח. אפשר לבלף [לייקש] את המערכת הטפילית, אבל לא את הרוח.
**************
שבת שלום.
=======================
17.12.22
תזכורת: הוויתור על התקווה הוא הנושא של הקטע האחרון ב"להתעורר אל החלום":
.
"לחלום [כשאת/ה] בחיים פירושו להיות בעל תקווה. זה אומר שאת נאחזת בחלום שלך באופן נואש. לחלום כשאת/ה מת פירושו שאת/ה חולם ללא תקווה. את/ה חולם מבלי להיאחז בחלום שלך."
לא סמכתי על הדיבור שלי ולכן כל שיכולתי לעשות היה להנהן.
פלורינדה אמרה לי כי החירות היא היעדר מוחלט של התמקדות בעצמך, חוסר התמקדות אותו משיגים כאשר עיקר האנרגיה הכלואה בתוך עצמנו נחלצת. היא אמרה כי אנרגיה זו משתחררת רק כאשר אנחנו יכולים לכלוא את התפיסה המנופחת שיש לנו אודות עצמנו; אודות החשיבוּת שלנו; חשיבות שאנו מרגישים שאסור שתוּפָר או תהיה מושא ללעג.
קולה של זולייכה היה צלול, אך נראה היה כאילו הוא מגיע ממרחק רב כשהיא הוסיפה: "מחיר החירות הוא גבוה מאוד. החירות ניתנת להשגה רק על ידי חלימה ללא תקווה; על ידי הנכונות לאבד הכול, אפילו את החלום.
"עבור חלק מאיתנו, לחלום בלי תקווה; להיאבק ללא יעד שיש להגיע אליו, היא הדרך היחידה לשמור קצב עם ציפור החירות."
(הקטע המסיים את הספר)
=======================
17.12.22
עצה חינוכית מהטולטקים
=====================
קראתי לאחרונה את הספר "סיפור בלתי נשכח" של ניקולס ספארקס, המספר על נערה דחויה חברתית, טובת לב ומאמינה, בת כומר, שבן כיתתה, מהמקובלים ביותר בבית הספר, מתאהב בה ומתגלה בה סרטן. ספר שאף קורא אינו יוצא ממנו עם עין יבשה.
באופן טבעי, חשבתי לאחר מכן על ילדים דחויים בילדותי, על יחסם של ילדים אחרים כלפיהם: מהתעלמות ועד הצקה, על חוסר הרגישות, חוסר האמפתיה, בקיצור על האכזריות כלפיהם, על היותם בודדים, ללא חברים/ות...
העצוב הוא שילדים לא מקבלים כלים וידע להתמודד עם מצב כה כואב של היות קרבן, דחוי וכו..
אני משער שלהוריהם בד"כ אין תשובה עבורם.
אבל לטולטקים יש עבורם עצה. עצה שלדעתי עשויה להתקבל גם מבלי לקבל עליך את תפיסת העולם הטולטקית במלואה (אין אדם שפוי שיבחר להיות טולטק 
) : הטולטק רואה במצב כזה של דחייה מהחברה ברכה ולא קללה, והוא יודה על מזלו הטוב. זוהי עבורו הזדמנות להשתחרר מתלות באישורי החברה, ובכך להשתחרר מציפיותיהם של האנשים.
הטולטק מבין שאי-תלות בדעתם של אחרים הוא ביטוי לעוצמה אישית.
הסתכלות כזו עשויה להפוך את המצב, גם עבור ילד/ה המתמודד עם מצב כזה, לאתגר ראוי, מקללה לברכה מוסווית.
עכשיו, לך תשכנע את משרד החינוך להכניס את זה לתוכנית הלימודים. ===================
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה