יום שני, 29 בדצמבר 2025

1994 - מתוך ראיון עם פדריקו פליני

 תמר קמחי שלחה לי את הראיון, ומיד תרגמתי אותו.

קצר, מעניין, ולדעתי מומלץ.


 לכדו את תשומת לבי

 -  נד בראון [הסוכן הספרותי של קסטנדה] אמר לי שהוא מעולם לא פגש את קסטנדה.

 - דון חואן אמר לו, "יהיה עליך לפגוש את במאי הסרט הזה." הוא אמר שדון חואן ניבא את הפגישה הזו. זה מה שקסטנדה אמר לי. אמרתי לך שהוא בא למצוא אותי, כאן, בסלון הזה, הוא ישב ממש כאן.
בהערת שוליים אני מציע תשובה לשאלה:
איך להבין את האמירה של דון חואן לקסטנדה שיהיה עליו לפגוש את פליני? (וזה קרה כ-20 שנה מאוחר יותר)

  - ההשקפה הייחודית של קסטנדה ודון חואן על העולם. ראיתי שם משהו לא אנושי. ללא קשר לדון חואן, שהוא מקסים באופן ספרותי, ואותו אנו אמורים לראות כחכם זקן, לא יכולתי, מדי פעם, להימנע מפלישתה של תחושת מוזרות. כאילו עמדתי נוכח חיזיון של עולם המוכתב על ידי קוורץ! או לטאה ירוקה!

-  מה שהיה עבורי מרתק היתה ההרגשה שהועברתי לנקודת מבט שמעולם לא דמיינתי, מעולם לא חשדתי [בקיומה], שבאמת גרמה לך לנשום מחוץ לעצמך, מחוץ לאנושיות שלך

 - בהשקפתו של דון חואן את העולם, לא הייתה שום נחמה, שום דבר ממה שטקסטים אחרים רבים כל כך יכולים לתת לך. [...] [זו] השקפה שהיא חסרת כל נחמה פסיכולוגית. זה מה שהפך אותם לנוראיים ומרתקים עבורי. ועם זאת, נראה היה שמצאתי את עצמי בעולם מחניק.

מרגע שהגעת ללוס אנג'לס, שם חיכה לך קסטנדה, החלו כמה אירועים מוזרים.
פליני: תופעות ופלאים צצו. 

ספריו של קסטנדה החזירו לי כמה רגשות שחוויתי כילד.

============================================= 


המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/19DDc_wuTzjn86tlgx4lG7XX7-sQEANeZ/view?usp=sharing


המאמר והמאמר הקודם הוכנסו לקובץ המרוכז של המאמרים המתורגמים ועכשיו הוא מעודכן

https://drive.google.com/file/d/1rkY1jgGNYtGPF_0DTAkd4_-36rKHx56B/view?usp=drive_link


עדכנתי גם את הקובץ המרוכז של המאמרים באנגלית בשלושת המאמרים האחרונים שתורגמו, ולא היו בו. אז מומלץ להוריד גם אותו.

https://drive.google.com/file/d/1_5AyVsWbg-PUMnaXjQyx3x4HiZY7D-nT/view?usp=drive_link


קריאה נעימה ומחכימה.

======================================= 


יום שבת, 27 בדצמבר 2025

1978 - ראיון עם חבר של קסטנדה מתקופת לימודיו, התפרסם במגזין Boulder

 המאמר נחמד, קליל. הראיון התקיים זמן קצר אחרי הופעת הספר החמישי "הטבעת השניה של העוצמה". הבחור הוא כבר פרופסור בזמן הראיון והוא הכיר את קסטנדה בתקופת לימודיו באותה אוניברסיטה ובאותה מחלקה, אנתרופולוגיה. קסטנדה היה הרבה יותר ותיק ומבוגר ממנו.


לכדו את תשומת לבי

הוא סירב להיות מקוטלג.

בשבילו, היסטוריה אישית הייתה מחוץ לתחום – היא לא חשובה. היסטוריה אישית הייתה עניין של נוחות, ויכולת להשתמש בה כדי ליצור כל סוג של אשליה שרצית. 

הוא היה צוחק ואומר, "אני מתערב שיש לך אפילו מדבקות על הפגוש [של הרכב] כדי שתוכל לספר לאנשים בכביש המהיר מה אתה חושב ומה אתה מאמין, ומי אתה." והוא היה אומר, "תסתכל עליי. מי יכול לדעת [מי אני]?"

הוא לא היה עקבי ביחס לציפיות של אחרים [ממנו]. 

הוא התעניין באתוס ובהשקפת עולם, ללא קשר לשום סוג של תוכנית חברתית. 

זו הייתה אחת הבעיות שהיו לי עם הפילוסופיה שלו, שהיא לא הייתה מוכוונת פעולה... לא כלפי העולם הזה. 

אנשים מסוימים במחלקה הפכו מודאגים מאוד מכך שיש לנו סלבריטאי במחלקה, אדם שכתב שני רבי מכר. הוא משך תשומת לב רבה ל-UCLA, והמחלקה עדיין סירבה להעניק לו את הדוקטורט שלו, למרות שקסטנדה הוכר כמי שתרם תרומות מקוריות המבוססות על מחקר בתחום האנתרופולוגיה. אז כמה חברי סגל התאחדו, הקימו ועדה חדשה לבחינת עבודתו והחליטו להעניק לו תואר דוקטור. 

המארחת קמה ואמרה, "עכשיו קרלוס, ספר לנו את האמת. אתה באמת מאמין בכל ההזיות המטופשות האלה?" וקרלוס אמר שהוא הסתכל עליה ואמר, "לא יותר משאני מאמין בזו”.

"אם אתה רוצה להבין את עבודתי [ספריי], את ההשלכות המשתמעות ממנה, קרא את "אוסף כתבי אלפרד שוץ”. שוץ הוא פנומנולוג. [...] שוץ מדבר על מציאויות מרובות - יש מדור שלם בעבודותיו על זה. אז יש שם סוג ברור מאוד של קשר - מציאות נפרדת, מציאויות מרובות.

 האופן שבו האירועים האלה [הפארא-נורמליים] קשורים [זה לזה] בטקסט... הדבק שמחזיק אותם ביחד הוא פנומנולוגיה גרמנית, טבע המציאות החברתית מנקודת מבטם של אנשים כמו אלפרד שוץ.

 -  לקרלוס הייתה היכולת הייחודית הזו להופיע כשאתה הכי פחות מצפה לו. הוא היה עושה לנו את זה כל הזמן. היה קורה שהייתי קובע לו הרצאה ואז הייתי מתחיל לחפש אותו ולא מצליח למצוא אותו. ואז אחרי שהתייאשתי, הוא היה מגיח מאיפשהו

 -  אם יש דבר אחד שהוא למד מדון חואן, נראה שזו היכולת לעבוד על מישהו.

---------------------------------------------------------------------------------- 

המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1byKxyXyfaI-thzIZKzHGVYpOLbgQD8xj/view?usp=sharing


עדיין לא הכנסתי אותו לקובץ המרוכז.


קריאה נעימה ומחכימה

=============================================== 


יום שלישי, 23 בדצמבר 2025

1985 - הרצאה של קסטנדה בחנות הספרים הפניקס

 לכדו את תשומת לבי

להישאל את השאלה הנכונה בזמן הנכון יכול לשנות את חייך. על זה קסטנדה בנה.

הוא אמר שיש לו עכשיו את העוצמה והמיומנות לעשות כל מה שהוא רוצה, בעולם הזה ובעולם האחר, ככל שזה נוגע לעצמו. אבל הוא רוצה להזיז את נקודת המאסף, כפי שהוא מכנה אותה, גם לאחרים.

ונראַה שהוא נזכר בכך שדון חואן אמר משהו על כך פעם, משהו שהוא היה צריך לדעת עכשיו, אבל הוא פשוט לא זכר את זה. הוא חשב שאם ישאלו אותו את השאלה הנכונה, ואין לו דרך לדעת איזו שאלה זו עשויה להיות, עמוקה או טריוויאלית, מלומדת או סתמית, היא תעקור ממקומה את ההתנגדות והוא יידע מה עליו לדעת כדי לעשות את הצעד הבא שלו

עכשיו הוא אולי זקוק למישהו שישאל שאלות, שיהיה טוב בזה כפי שהוא היה [בזמנו]. כי הוא בצרות. אנשים מתים כי הוא לא מספיק עוצמתי.

קסטנדה הבהיר שהוא חש שהחלומות היחידים שיש להם משמעות הם חלומות שבהם החולם מודע [להיותו חולם], יכול לשלוט בתנועותיו ולזכור הכל, כפי שדון חואן לימד אותו לעשות. הוא הקפיד לטעון שאתה לא שולט בחלום, אתה לא יכול, אבל אתה שולט בנקודת המודעות שממנה אתה חווה את החלום. כל שאר עבודת החלומות, הוא טען, היא חסרת ערך.

קסטנדה רצה נואשות להיות מקובל בחברה כשהוא היה צעיר. הוא התייחס לזה שוב ושוב. רציתי לא להיות כל כך נמוך, ולא להיות כל כך חום. דון חואן לימד אותו לצפצף על זה, כי חשיבה כזו חוסמת את האנרגיה של כמעט כולם, ומונעת מהם להשיג כל דבר שעשוי להיות בעל חשיבות ללוחם.

דון חואן אהב את השירים, במיוחד את הקצרים; והוא אהב את החלקים של כל שיר שבהם התרחש הבזק [flash], לפני שהמשורר התחיל עם ה”אני, אני, אני, הו כמה סבלתי”.

אנחנו, האחרים, עדיין מחפשים תשובות, אמר [לי] חבר מאוחר יותר, אבל קסטנדה מחפש שאלה!

---------------------------------------------------------------------- 


המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1n3SQvUzkK0SC9vOCPnmpc8JCQayzN6sR/view?usp=sharing


הקובץ המרוכז כולל את המאמר הנוכחי ואת הקודם והוא כעת מעודכן.

https://drive.google.com/file/d/1rkY1jgGNYtGPF_0DTAkd4_-36rKHx56B/view?usp=drive_link


קריאה נעימה ומחכימה

=========================================== 

מוסיקה

כריס ריאה הלך לעולמו, כנראה אתמול, בגיל 74. הנה שיר אחד שלו

מחפש את גוף האנרגיה :)

https://youtu.be/A8a6kHQN9BA?si=gLken9Heq1sDOHlL



יום שלישי, 16 בדצמבר 2025

שתי הסדנאות של 2002

 לכדו את תשומת לבי

- עירור התפיסה הישירה שלנו פירושו שאנחנו מוותרים על השיפוטים שלנו.

להיות נגואל פירושו להיות בעל כמות נוספת של אנרגיה, אשר מאפשרת לו להדריך קבוצת אנשים שכוונתם היא לחצות, ביחד, מחסום של פרשנות נורמלית של העולם.

אנחנו נמצאים בסמינר הזה כדי להשיג רוויה של מעברים קסומים ושל מידע. גוף האנרגיה סופג הכל ואין צורך לרשום לעצמכם דבר במהלך ההרצאות.

אם איננו יכולים להשיג משהו, אנו סומכים על גוף האנרגיה שלנו, והוא יכול לקחת אותנו מעבר לגבולותינו. זו המשמעות של אמנות היקוש.

אמנות סילוק האנרגיה מהקרום שלה פירושה שאנו יכולים לצחוק על עצמנו במצבים יומיומיים. לא לקחת את עצמך ברצינות, לא להרגיש חשוב. עם גישה זו נוכל לחלק [לפזר] מחדש את האנרגיה שלנו בפעולות היומיומיות וכך היא תחזור למרכזי כח החיים שלנו ותהיה זמינה שוב לפעולות שלנו.

מה מונע מאיתנו לראות איך האנרגיה זורמת דרך היקום? הבעיות האלה שאנו יוצרים לעצמנו הן שמונעות מאיתנו לראות את האנרגיה. בעיות שקשורות להבדלים,  שנובעות מהבדל הגילאים שבינינו, מהמין השונה שלנו, או מהתרבות [השונה] שלנו.

לקיים קשר עם כוח הרטט של היקום פירושו שאנו לוקחים אחריות על המחשבות והפעולות שלנו.

אם אנו, כיצורים, קוטעים את התפיסה הישירה שלנו באמצעות מחשבות ספקניות, נקודת המאסף שלנו חוזרת לעמדתה המקורית, המקום בו היא היתה כאשר המחשבה הספקנית הזו התקבעה לראשונה במבנה של הישות שלנו.

אנחנו הולכים לַמערכת הזואולוגית של היישות מהאדמה: המרמיטה.

מה זה אומר להיות ישות מכדור הארץ: למצוא מנהרות חדשות, ולא להיתקע במקום אחד.

המילה האנגלית הבנה [under-standing]  שמשמעותה "להיות מתחת" לפני השטח של כדור הארץ, (מחוץ) להשקפה הרגילה. גישה זו נמצאת בטנסגריטי: הסתגלות מתמדת, מַעבַר למסגרת אחרת. זוהי הכוונה של הרואה.

סדרה זו של המעברים הקסומים "הישות מכדור הארץ" משנה את הבעות הפנים שלנו. דפוסי התנהגות רבים שיש לנו נראים בהבעות הפנים שלנו.

קשה גם לשנות את השגרות שלנו, לדוגמה, ההרגל לא לנשום, במיוחד לא לנשוף. כך אנו מקבעים את נקודת המאסף. [...] אנו נושפים, כדי שההשקפה שלנו תיעשה זורמת יותר.

לנשים יש רחם. לגברים יש את הדיסק התחתון.

המעברים הקסומים [של סדרת] הגבריות מכוונים לַדיסק התחתון.

גבריות קשורה לאיכות של אי הזדקקות לאף אחד שייקח אותך בידיים [ויוליך אותך].

מילה אחרת לכַּוונה היא חיבה מופשטת.

הרטט החם של הכַּוונה מגיע מהרחם, אצל נשים, ומהדיסק התחתון, אצל גברים. [...] הרחם והדיסק התחתון הם מקומות שבהם נאספת אנרגיה.

לנשים יש תפיסה ישירה בגלל הרחם שלהן, קשר ישיר עם הכַּוונה. החיסרון הוא שהן חושבות על הקשר הזה כמשהו מובן מאליו. לגברים יש את היתרון שהם לא חושבים על הקשר הזה כעל משהו מובן מאליו, ולכן הם מבחינים בו כמשהו חדש שמסלק את הספקות שלהם.

עובדה אנרגטית היא [לדוגמה]: "אנחנו יצורים שהולכים למות". עם עובדות אנרגטיות, ההבדלים והשיפוטים שאנו מאמינים שקיימים בינינו, נעלמים.

הרחם חולמת, והכַּוונה הבלתי כפיפה מגיעה מהדיסק התחתון. אנחנו צריכים את שתי התכונות.

עלינו ללמוד לצחוק על עצמנו ולא לייחס חשיבות לעצמנו. "הכוונה שלנו עכשיו היא ליצור לעצמנו בעיות. אנחנו לכודים בכוונת ברירת המחדל שהיא פשוט ליצור בעיות בלי סוף. התהליך הזה יוצר קרום על הכדור הזוהר.

אנו מגדירים את עצמנו על ידי איזו איכות [תכונה] שחוזרת על עצמה. בידקו את האיכות [הזו] המוגדרת על ידי עצמכם  והיו ספציפיים: באילו מצבים אנו חוזרים על עצמנו מבלי שנוכל להתנגד לכך.

שאל את עצמך תמיד אם מה שאתה אומר לעצמך הוא עובדה אנרגטית או לא. העובדה האנרגטית האולטימטיבית היא שאתה יצור שהולך למות'".

אנחנו רוצים לשנות את הטון של הדיאלוג הפנימי שלנו. אנחנו לא מנסים למחוץ את הדיאלוג הפנימי שלנו. אנחנו באמת מנסים להקשיב לו, להקשיב באמת.

החירות היא תפיסה עם הגוף. זה מביא עונג ושמחה.

אם אתה במצב רוח לגינון, אתה רואה דברים בלתי רגילים, אתה רואה אנרגיה, [אתה] נעשה משוכנע וממוקד. 

אנחנו מקבעים את נקודת המאסף שלנו במקום אחד באמצעות התמקדות בַּבּעיות שלנו, מה שמוביל בסופו של דבר לכך שאנו שולחים אנרגיה ממרכזי כח החיים אל הפריפריה של הכדור הזוהר, שם האנרגיה נעשית לקרום. 

------------------------------------------------------------------------- 

המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1jqzo51xbdGQsOMXFFRlRyLuWqNGMgs2z/view?usp=sharing


עדיין לא הכנסתי את המאמר לקובץ המרוכז.


קריאה נעימה ומחכימה

=================================== 

נשארו לנו 2-3 סדנאות שהתקיימו ב-2003, ושני ראיונות שצצו [מבחינתי] לאחרונה, אחד עם קסטנדה ואחד עם מישהו שהכיר אותו מקרוב. שני ראיונות אלה יהיו יעדי התרגום הבאים. (אבל כמו שקסטנדה מצוטט במאמר הנ"ל: הכל נתון לשינוי")

אנו קרבים לחתימה "סופית" של הקובץ המרוכז.

מחר, יום רביעי, ה-17.12.25, הוא (כנראה) יום עוצמה.


יום שלישי, 9 בדצמבר 2025

1976 - ראיון עם קסטנדה במגזין El

 הראיון שלפנינו, כמחצית ממנו כבר תורגמה בעבר והיא נכללה בקובץ המרוכז, אבל לא היה בידי אז את מלוא המאמר ולא ידעתי לא את מקורו ולא את תאריכו. כעת המאמר שלם.
מומלץ!


לכדו את תשומת לבי

- המחבר לא התיר להקליט את קולו או לצלם אותו  משום שלפי אמונה ילידית עתיקה, הוא חושש שעל ידי לכידת דבריו או דמותו "רוחו תיגנב".

התחמקות מעיתונאים היא מעשה כישוף עבורי. [...] [אחרת] בכך אאבד את החופש לנוע. אסור לנו לתת להם לבסס לנו זהות.

 דע לך, האדם הלא שלם הוא זה שתמיד מדבר על מוסר וחוסר-מוסריות.

הדבר הסביר ביותר [שיקרה] הוא שאני אטען טענות שקריות. כך זה עם כל אלה שנמצאים באור הזרקורים: כדי לשמר את המקום הזה, הם מרגישים מחויבים להדהים את הקהל שלהם ללא הרף, הם זקוקים לתשומת הלב המתמדת של כולם. זו הסיבה שיש כל כך הרבה זיופים בין אלילי התרבות; כשאין להם עוד משהו חשוב לומר, הם נאלצים להמציא. [...] בדרך זו [של התחמקות מאור הזרקורים] הזהות שלי נמחקת ואני חופשי לבוא וללכת.

אין שום דבר ממשי שאני יכול לעשות, אם לא אשנה קודם כל את עולמי.

לאחר שאני מאַמת משהו [בניסיוני], אז הוא מקבל משמעות.

מקסיקו קיימת עבור האירופאים. עבור האינדיאנים יש רק "אנשים שהולכים למות".

מה צריך כדי להיות מכשף?
קסטנדה: בדידות היא דרישה באחווה המסוימת הזו שאותה דון חואן מאטוס האינדיאני היאקי מייצג.

לפי דון חואן, המכשף מעולם לא היה שייך לַחברה, הוא מעולם לא היה מעורב במשימותיה.

להיות הרבליסט והילֶר לא אומר שאדם כזה פועל בתוך קהילה חברתית ולמענה. אלו הם רק שלבים שאיש ידע עובר דרכם כדי להגיע לסוף מסעו כמכשף בודד

מריחואנה לא עוזרת, ואף סם אינו מציע דרך חדשה.

המכשפים הם פשוטים מאוד. אם הם מחבבים אישה, הם לוקחים אותה, אבל הם אף פעם לא עושים את זה עם אישה ריקה. ואותו דבר לגבי מכשפות.

- ומה קורה לילדים כשהוריהם מחזירים לעצמם את רוחם?
קסטנדה: ובכן, הם נראים כאילו נולדו להם ילדים.

אנשים שאינם שלמים מפחדים ממני. אני מאכזב אותם.

ומה היו אותם צמחים? יכולתַּ לעשות הון...
קסטנדה: הנוסחה היא לא מה שחשוב, אלא הוודאות, העוצמה שאיתה זה נעשה.

לכדור הארץ יש נתיבים מיוחדים שנוצרו על ידי כדור הארץ עצמה, שהמכשף הולך בהם כדי ללטף אותה. היא נוכחת לדעת שתולעים קטנות מלטפות אותה ברגליהן, היא מרגישה זאת כי היא ישות חיה.

הבט בתמונות שנוצרו על מפת השולחן! הן משכפלות בצורה מושלמת את הדרכים הקטנות שבהן אלך בקרוב; זה, ברגע זה, סימן לנגואל.

באיזה תאריך ניתן ללכת בשבילים האלה?
קסטנדה: בפברואר, אפריל, אוקטובר ודצמבר... תראה איך השולחן עזר לי!

מה קורה כשאתה הולך בשבילים האלה?
קסטנדה: עבור מכשפים, מדובר בהגעה לידע בעל עוצמה. כשהם נכנסים לאצטדיון הזה, הם בוחרים את הנתיב הרביעי, שמוביל למקום שאף אחד לא יודע לאן. רק רועי העזים מכירים את הנתיבים האלה, אבל הם הולכים [בהם] בחוסר הכרה, ולא באופן כישופי ומתוך רצון מודע.

המכשף אינו גבר ואינו אישה: הוא הישות שהולכת למות.

============================================= 


המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1kWo0I2_mwTovBW7p0ePi_48O0dLPYNuA/view?usp=sharing


הקובץ המרוכז מכיל את המאמר ואת כל המאמרים שתורגמו עד כה.

https://drive.google.com/file/d/1rkY1jgGNYtGPF_0DTAkd4_-36rKHx56B/view?usp=drive_link


הכנסתי לקובץ האנגלי של הראיונות, הרצאות וכו. את המאמר השלם הזה ואת הטרנסקריפ של הקלטת הרביעית של טנסגריטי (שתורגמה לאחרונה לעברית). אתם מוזמנים להוריד גם את הקובץ הזה.

https://drive.google.com/file/d/1_5AyVsWbg-PUMnaXjQyx3x4HiZY7D-nT/view?usp=drive_link


קריאה נעימה ומחכימה

============================ 


יום ראשון, 7 בדצמבר 2025

2001 - סדנה בהנובר, גרמניה, וסדנה ברדונדו ביץ' -- מומלץ!

 הסדנה ברדונדו ביץ' עוסקת במעבר לשנה חדשה, והמאמר הזה תופס אותנו בעיתוי מאד רלבנטי. לכן מומלץ לקרוא את תיאור הסדנה בעת הזו.

בזאת סיימנו את תרגום כל הסדנאות שהתקיימו ב-2001.


לכדו את תשומת לבי

בזמן שנאי סיפרה את הסיפור, עש התחיל לעופף בינה לבין המדריכה שתרגמה לגרמנית. הוא התחיל לעופף סביבן רגע לפני שהיא דיברה על פרפר הלילה, וכשהיא הגיעה לחלק הזה היא אמרה "בדיוק כזה" והצביעה על העש המתעופף!

חופש התפיסה כולל חופש מהשיפוטיות שלנו.

אתם מקיימים את המטרה הזו האחד עבור השני. זה כמו בריכה שאתם יכולים לטבול בה במהלך היום בכל עת, אפילו כשאין אף אחד אחר בסביבה.

הרואים משתמשים בכל דבר ל[השגת ה]מטרה שלהם. כשמשהו מסתיים או מתחיל אנחנו לא מתעלמים ממנו או נלחמים בו, אנחנו משתמשים בו. אנחנו בוחנים מה עבד ומה לא עבד, ואנחנו משתמשים בזה לצורך התכוונות לשנה הבאה. 

הרואים רואים שכאשר אנו נולדים יש לנו כמויות עצומות של אנרגיה. השיפוטים היומיומיים שלנו גורמים לנו ליצור קרום [בינינו ובין] האנרגיה הזו. השיפוטים שלנו יוצרים קרום בשולי הכדור הזוהר. היוקשים נפטרים ממה שהוא מיותר, וקרום הוא בזבוז האנרגיה הגדול ביותר שיש לנו. הוא עולה לנו בחירותנו.

אינטראקציה באמת עוזרת לנו להיות מודעים לעצמנו וליקום. אנחנו עושים זאת ככל האפשר ואז אנחנו מחזירים אותה לַאינסוף. אנחנו מחזירים את המתנה הזו לים המודעות, אנחנו מחזירים את מתנת החיים הזו.

יש לנו קרן אנרגיה שעוברת דרכנו, קרן האנרגיה הזו יכולה לנוע, וכאשר היא מוסטת יש לנו שינוי בתפיסת העולם שלנו.

הלוחם יוצא לדרך בכוחות עצמו, לא מאשים אף אחד, ולא מצפה שיחלצו אותו. לוחם לוקח אחריות מלאה על מעשיו. סדרת הגבריות אידיאלית לכך.

- בסדרה זו אנו מכים בקרום, והאנרגיה [שאנו מחלצים מעבר לקרום] הולכת לאן שהיא הכי נחוצה.

בעזרת הרטט של המקלות אנו יוצרים חיבור אל כוח הרטט החודר [שנמצא ב] כל דבר.

רטט המקלות יכול לעורר את הרטט הטבעי שלנו. אנו מצחצחים את חוליית החיבור הזו בעזרת כוח הרטט. אנו מפתים אותו עם הצליל, הצליל  מזעזע את הדיאלוגים הפנימיים שלנו, את השיפוטים שאנו חוזרים עליהם לעצמנו.

נגואל הוא אדם בעל אנרגיה כפולה, בנוסף הוא מכוון, מאומן, כך שהוא לא משקף [את העצמי שלו]. הוא משקף רק את האינסוף. אנחנו יכולים לעקוב אחר שובל האנרגיה שהוא השאיר.

ההדהוד שיוצרים המקלות מהדהד בגופנו הזוהר, מכבה את הדיאלוג הפנימי שלנו. 

הנגואל תמיד אמר דברים כאילו זו הייתה פעולתו האחרונה עלי אדמות.

שנו את הטון שבו אתם מדברים לעצמכם. הכרתי בקיומם של השיפוטים ואז גיליתי שאני לא יכול לקחת את עצמי כל כך ברצינות, וזאת רק על ידי שינוי הטון שלי. 

אנחנו מסתכלים על איך אנחנו מדברים לעצמנו ומביאים לזה טון אחר. 

עבור הרואים, סוף השנה הוא רגע טוב להכיר בדברים שקיבלנו, בדברים שיש לנו. להודות. 

הנגואל היה שואל קיר שאלה, ואם שאלה זו הייתה רלוונטית, הקיר היה הופך לקרן אנרגיה.

צפיתי בנגואל מתרגל מעברים קסומים. [זו הייתה] שלמות בתנועה ובפעולה. הוא התעניין בפרטים הספציפיים של המעברים הקסומים, בתוצאות, ב[כך ש]כל החלקים [יהיו] מעורבים וכו'. הוא הקרין את היותו נמצא ברגע האחרון שלו על פני האדמה, [שזו] אמירתו האחרונה, וכך הוא היה מבצע את המעברים הקסומים.

מסורת שבעל פה מרמזת שאנו מקשיבים, שאנו מקשיבים בכל הווייתנו.

צרו מקום בבית, מקום פיזי. סדרו אותו, נקו אותו, שחררו דברים מיותרים. יש לכך תכלית מופשטת. זוהי תוכנית אב. כאשר הרואים מנווטים בים המודעות, המרחב הנקי הזה הוא עוגן לפיכחות, מקום שפועל גם אם איננו שם פיזית.

נקודה חשובה למעבר הזה [מהשנה המסתיימת לשנה החדשה] היא מה השנה החדשה מוצאת אותך עושה.

היינו אמורים לרשום על פיסת נייר את המכשולים שהיו לנו בפרויקטים שלנו, לשים את הניירות בקופסת קרטון שהייתה להם שם מוכנה, ואז לשרוף את הקופסה במדורה. אחר כך כולנו ירדנו לים כדי לצעוק פעם אחת, בקול רם ככל שרצינו, "כַּוונה". הם אמרו שלים יש את האיכות של פיזור הדברים הכבדים, המכשולים האלה.

עלינו לשפוך אור על מה שהכרחי לנו בשנה החדשה, הפרויקטים החדשים שלנו וכו', וגם על מה שאינו הכרחי. הלוחם מעניק תשומת לב שווה לשני הדברים.

ארין סיפרה לנו שבתחילת שנה אחרת, קרול התקשרה אליה ואמרה לה שדווקא במהלך תחילת השנה הרוח מופיעה ובוחנת אותנו מקרוב.

הלוחם הולך על חוד התער, חוד התער [שהוא הגבול] שבין המופשט לקונקרטי. מטרות מופשטות מלוות בפעולות קונקרטיות.

מכיוון שאנו הולכים בדרך עם לב, עם תשוקה, אנו יכולים לחלום את הפרויקט שלנו בקשב השני.

------------------------------------------------------------- 

המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1JnXVrNzVxxq6mirZjcBz9P0bbRVD3XXc/view?usp=sharing


הקובץ המרוכז כולל עתה את כל הסדנאות של שנת 2001 והוא מעודכן.

הקובץ עבר עתה את ה-3000 עמוד (3041)

https://drive.google.com/file/d/1rkY1jgGNYtGPF_0DTAkd4_-36rKHx56B/view?usp=drive_link


קריאה נעימה ומחכימה

================================= 

המאמר הבא שיתורגם הוא ראיון עם קסטנדה שבזמנו היה בידי רק את חלקו, ולא היה לי אפילו את התאריך ואת הידיעה לגבי היכן הוא פורסם. והוא הופיע עד כה בקובץ המרוכז כשסימני שאלות לצדו לגבי התאריך [באזור שנת 1974]. 

נותרו  5  סדנאות לתרגום.



יום שישי, 5 בדצמבר 2025

2001 - סדנה בקורדובה, ארגנטינה

 לכדו את תשומת לבי

כשאנחנו עוברים דרך רגע מבלבל, אנחנו יכולים לשנות באופן מיידי את דפוס הנשימה שלנו ומיד נראה באופן חדש את מה שקורה. 

לכולנו יש את הסנטימטר המעוקב שלנו של הסיכוי ודרך להפוך משהו מופשט למשהו מעשי, כמו הכַּוונה להגיע לסמינר.

בלאי יומיומי, ספקות, דיאלוג פנימי ולחץ נפשי  מפזרים את האנרגיה שלנו לכיוון הפריפריה, ואז השיגרה שלנו יוצרת קרום שהופך אותה [את האנרגיה, כנראה] לבלתי נגישה.

באמצעות המעברים הקסומים הראשונים בסדרה זו [הסדרה להכנת הכוונה, כנראה] אנו יוצרים פתח בבטן, האזור שבאמצעותו עלינו באמת לחשוב, במקום באמצעות הראש שלנו.

- על ידי תרגול המעברים הקסומים הללו אנו חולקים הסכמה של מודעות עם שאר המתַרגלים. ההכרה שמתרחשת בינינו מערבת את גוף האנרגיה שלנו.

האנושות הגיעה לנקודה קשה שבה היא מסוגלת לגרום לעצמה נזק רב. זו הסיבה שדרך הידע פתוחה לכל מי שרוצה ללכת בה.

נקודת המאסף נמצאת באזור הלב והיא מגיבה לסוגסטיות עדינות ולחיבה מופשטת. חיבה מופשטת (כלפי כל דבר וכל הישויות סביבנו) היא הצורה הגבוהה ביותר של אינטליגנציה שמגיעה בליווי קולה הרך של הרוח.

אנו רגילים לתפוס מהלב כלפי מעלה. על ידי המיפוי, אנו מתיידדים עם היצורים שהם כפות רגלינו, שאותם אנו יכולים לשאול על דברים. להשתחרר מהחשיבות העצמית פירושו להשתחרר מהראש כך שהוא לא יהיה בעמדת שליטה, ולתת לכל הגפיים להשמיע קול.

גוף האנרגיה הוא כמו אח רחוק המורגש כשֶקֶט, כמו ציפייה או התרגשות. חוסר הקשר שלנו איתו יכול למלא אותנו בעצב ונוסטלגיה.

אנו סוגדים לאחרים ומזלזלים באחרים באותה מידה שאנו עושים זאת לעצמנו. קרלוס קסטנדה אמר על כך: אל תסתכל על אף אחד מלמעלה או מלמטה. ישנו כלל באמנות היקוש, שלוחם אינו נעלה ואינו נחות מכל מה שמקיף אותו.

בדרך כלל יש לנו רק [תכסיס] אחד (הדוגמה שניתנה הייתה: להאמין שאתה אדם טיפש ולבלות את חייך בהעמדת פנים שאינך כזה).

ייתכן, לדוגמה, שבזמן תרגול מעברים קסומים מתחילים לחוות רגשות מוזרים ומגיבים בפחד נוכח אלה. אם את/ה מסכם [בעבודת הסיכום] את הסצנה, שנה את דפוס הנשימה ושנה את נקודת המבט. אז תוכל לומר: הנה שם אני נע  [ללא שליטה] לאורך התלם ההוא! 

מה שאפשר לעשות כשיש הרגשה חדשה זה ללמוד אותה, לראות באיזה חלק בגוף היא ממוקמת, איך היא מתבטאת, איך ומתי היא התחילה וכו'. עלינו להיות מדעני תפיסה, לחקור עד לפרטים הקטנים. 

----------------------------------------------------------------------- 

המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1jt8fHMWKgzhg4439ugyu8KdGRjgaykjz/view?usp=sharing


עדיין לא הכנסתי את המאמר לקובץ המרוכז, אעשה זאת לאחר שאסיים לתרגם את כל סדנאות 2001 (עוד 2)


קריאה נעימה ומחכימה

============================= 


יום רביעי, 3 בדצמבר 2025

2001 - סדנה בסנט פטרסבורג וסדנה באונטריו, קליפורניה

 תיאור הסדנה בסנט פטרסבורג ותחילת תיאור הסדנה באונטריו הם בבל"ת ואפשר להתחיל לקרוא מעמוד 5.


לכדו את תשומת לבי

- האינסוף שולח בועות של מודעות כדי להכיר את עצמו. 

ב[סדנת]סנט פטרסבורג, הם תרגלו את [המעבר הקסום] "אנטנות" תוך זכירה שאנחנו מגיעים מהכוכבים.

מכשפים מסתכלים על כל מחזור של שלוש.

כגוף של מתרגלים, שברנו את הקרום שלנו (בחלק החיצוני של הכדור הזוהר) באמצעות הרוויה [של הגוף במעברים קסומים] - "אנחנו על הקצה - יש לכם המון אנרגיה עכשיו." עכשיו זו ההזדמנות שלנו או להפוך לאגומניים יותר מאי פעם או להשתמש באנרגיה לתפיסה. חלק מקבוצות התרגול מוצאות זו את זו בחלימה. 

טאישה אמרה שאנחנו רוצים לפענח את מסתורין הקיום, אבל שזה בלתי אפשרי, ובכל זאת עלינו לחקור אותו.

הלך הרוח של רואים/לוחמים הוא הלך רוח של כבוד עליון לישויות אחרות ולמסתורין שמקיף אותנו.

המילים "אתה מפוטר" גורמות לשינוי בנקודת המאסף (אם אתה טובע, נקודת המאסף זזה).

הרואים מעניקים תשומת לב לסדרות של שלוש.

קרלוס אמר: "לא מדובר בשינוי. אתה לא משתנה. אתה משנה את השקפתך." דון חואן אמר לקרלוס שהם [שניהם] בדיוק אותו הדבר, וזה הדהים את קרלוס. "אנחנו בדיוק אותו הדבר, אבל אני שיניתי את השקפתי. אתה לא."

המעברים הקסומים יכולים להיות מסוכנים משום שהם יפרשו מחדש את [ייצרו היערכות חדשה של] האנרגיה שלנו, אבל האנרגיה רק תחזק את כל מה שתקוע בנו. זו הסיבה שאנחנו צריכים לבצע עבודת סיכום. זה יעזור להזיז את נקודת המאסף  מהיכן שתמיד היינו. לאן רוב האנרגיה שלנו הולכת? להתלונן ולהסביר [את עצמנו].

עבודת הסיכום מנתבת מחדש את האנרגיה החדשה שנצברה על ידי ביצוע המעברים הקסומים.

קרלוס אמר: "הגד לעצמך שאתה ללא רבב. הגד לעצמך שגוף האנרגיה שלך איתך" במקום [להגיד] להיפך.

קרלוס הכריח את החניכים לתרגל מעברים קסומים בישיבה על כיסאות. [...] קרלוס אמר "אנחנו חייבים להיות ישויות של הזמן שלנו, ורובנו [בזמנים אלה] מבלים חלק גדול מחיינו בישיבה על כיסאות."

שבעת השערים בחלום הם "סף-ים אנרגטיים שעלינו לחצותם".

כאשר קרלוס הראה להם את הצורה [גירסה], הוא היה בקשר ישיר עם [הנגואל] לוחן ובאותו רגע הוא למד את הצורה מלוחן עצמו שהדגים אותו.

ללוחם אין זמן עבור העבר, הוא לא יכול להיות בהווה אם הוא שוהה בעבר. הוא צריך את כל האנרגיה שלו עבור ההווה והוא צריך לשחרר את האנרגיה שלו מהעבר עבור ההווה.

אל תיתקעו במעגלי כישלון. "הו, נכשלתי, התדרדרתי חזרה לאן שהייתי פעם." אל תתקבעו על הרעיון הזה, ציחקו על הכישלון ואחר כך המשיכו הלאה. שיכחו מזה. 

יש לנו מקבילה אנרגטית שאותה נפגוש במסדרון של דממה. [ואז] נדע את טבעו האמיתי של הכל ונזכה לחירות עבור אינסוף אפשרויות.

מישהו שאל על סיכום [בעבודת סיכום] של אירועים טראומטיים. "אתם לא צריכים לכפות [על עצמכם] שום דבר. אתם צריכים לדעת מתי להיכנס לשדה הקרב שלכם ומתי לסגת".

"תרגלו את המעברים הקסומים מתוך כוונה לשנות את ההשקפה שלכם. מה גורם לנו להגן על ההשקפה שלנו על עצמנו?" 

קרול טיגס נהגה לשאול אותם על היום שלהם: "האם זה היה יום אמנותי?"

מה שקרול טיגס אמרה על תלונות: "מה אם זהו הרגע האחרון שלך בחיים? לאיזו תלונה יש משמעות ברגע המוות?" 

קרלוס אמר: "עשה את עבודתך כמו אמן."

יד שמאל עולה ומקישה בעדינות על צד ימין מתחת לכלוב הצלעות 5 פעמים. (זה מזמין את הכַּוונה-להיות-שַקט)

============================== 

המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1AfXMVJH0-qMSXhr8NOzEx-tc82vrcdIY/view?usp=sharing


עדיין לא הכנסתי את המאמר לקובץ המרוכז. אעשה זאת לכשאסיים לתרגם את כל סדנאות 2001. עוד 2,3 ככל שאני זוכר.

קריאה נעימה ומחכימה

=============================