יום שישי, 7 ביולי 2017

הצורה האנושית היא הטפיל



Al Jarreau - Moonlighting Theme



*******


כפי הנראה, המושג "הצורה האנושית" מופיע רק ב"הטבעת השניה של העוצמה", "מתנת הנשר", קצת בספר שלאחריהם "האש שבפנים", וקצת בספר שלפניהם: "סיפורי עוצמה".
נראה שספרי קסטנדה מחולקים לחטיבות, המתאפיינות בטרמינולוגיה משלהן ובצורת הסתכלות משלהן על העולם הטולטקי. השלישיה: הטבעת השניה, מתנת הנשר, והאש שבפנים, היא חטיבה כזו. מופיעים בה נושאים ומושגים שאינם נמצאים בספרים אחרים, כגון: האיזור שבין הקווים המקבילים, קיר הערפל (מחסום התפישה), ועכשיו אפשר להוסיף (כנראה) גם את "הצורה האנושית".
בעצם, הפוסט מציע שהמושגים "הצורה האנושית" ו"הטפיל" (המעופף) הם טרמינולוגיה שונה בחטיבות נפרדות לאותו דבר.

הקטע הבא לקוח מ"הטבעת השניה של העוצמה".

הדוברת היא לה-גורדה.
                                                                   ( עמוד 133)

"ללא דופי" הוא נוסח אחר לתרגום המקובל "ללא רבב".

שימו לב שהמטרה היא להפחיד את הצורה האנושית ולהתנער ממנה (על ידי טלטולים, זעזועים,
)to scare the human form and shake it away)
מכאן: הצורה האנושית היא ישות בעלת חיים ומודעות, שהרי ניתן להפחיד אותה.

ב"צדו הפעיל של האינסוף" נמצא לדעתי קטע שהוא מקביל לקטע הנ"ל:
התכסיס הכביר של המכשפים הקדמונים" המשיך דון חואן, "היה להעמיס משמעת על נפש המעופפים.
הם גילו שאם מטילים עליה דממה פנימית, ההתקן הזר נַס [flee], כשהוא מעניק לכל אחד מהמשתתפים בתכסיס זה את הביטחון המוחלט בנוגע למקור הזר של הנפש הזאת. ההתקן הזר אמנם חוזר , אך לא במלוא כוחו, ומתחיל תהליך שבו המנוסה של נפש המעופפים הופכת לשיגרה, עד שיום אחד היא נעלמת לצמיתות."
                                          (עמוד 211)

המושג מנוּסַה כולל בתוכו פחד (האם ניתן לנוס מבלי שהדחף יכלול פחד? אני ניסיתי ולא הצלחתי 😊). 
ופחד מוזכר בקטע הראשון מ"הטבעת השנייה של העוצמה", כגורם להסתלקות "הצורה האנושית".

אמנם בקטע הראשון מדובר על התנהגות ללא רבב האחראית לסילוק הצורה האנושית, ואילו כאן על משמעת, וביתר דיוק "דממה פנימית".
מה הקשר בין "ללא רבב" ו"משמעת"?
שאלה למחשבה. 
אני לא מתעכב עליה כי אני רץ אל הנימוק הבא.

***

נימוק שני.
הקטע הבא לקוח גם הוא מ"הטבעת השנייה של העוצמה".
"היא" מציין שוב את לה-גורדה.

אמרתי לה שעצבותי בשל עזיבה כזו תהיה רבה מדי. [...] סיפרתי לה מה אמר פבליטו על צערו הרב מנשוא כשנוכח כי אמו אבדה לו.
"הצורה האנושית ניזונה מרגשות אלה," ענתה ביבושת. "אני ריחמתי על עצמי ועל ילדוֹתיי הקטנות שנים על שנים. לא הבנתי איך מסוגל הנגואל להיות כה אכזר ולדרוש ממני לעשות מה שעשיתי: לעזוב את ילדותיי, להרוס אותן, ולשכוח אותן."  (עמוד 176)

התיאור "ניזונה מרגשות אלה" מתיישב היטב עם הטענה שהצורה האנושית היא טפיל.
הקטע הבא, מתוך "צדו הפעיל", אולי יחדד זאת :

"הם [הטפילים] יוצרים בנו בעיות טיפשיות שמזינות להבות אלה [של מודעות], וכך שומרים עלינו חיים כדי שיוכלו להיזון מהלהבה האנרגטית של דאגותינו המדומות." (עמוד 208)

***

משתי הדוגמאות צצה ועולה התובנה הצורנית הבאה ("צורנית" משום איננה מתייחסת לתוכן הספציפי שכאן):
הקטעים לכאורה מקבילים, אבל לא באופן מושלם. ישנו הבדל שלא מתיר לנו לקבוע את הזהות מתוך בטחון מושלם. ההקבלות הלא-מושלמות הן, על פי ניסיוני, אופייניות מאד בספרים. כאן, בשתי הדוגמאות הנ"ל:
- התנהגות ללא רבב לעומת משמעת.
- להבות של מודעות לעומת רגשות.

מדוע זה כך?
חומר למחשבה.
אציע את תשובתי בהמשך.


שבת שלום.


**************
www.toltec.co.il
*

הערות ותוספות

8.7.17
מדוע הקטעים המקבילים בספרים אינם מקבילים באופן מושלם?
לדעתי, הטעם לכך הוא שאי הדיוק מוביל לכך שאם נקלוט את הלינק שביניהם (את ההצבעה ההדדית) נוכל להפיק מידע חדש. אם הייתה זו סתם חזרה מדויקת על הדברים לא היינו מפיקים מידע חדש.
כלומר, אם נבצע קפיצה מחשבתית (=נקלוט את הלינק, ונתקדם ללא וודאות) נוכל להגיע למידע חדש.
כאן, לדוגמה, נסיק שהטפילים ניזונים מהאנרגיה הרגשית שלנו. זוהי מסקנה המוסקת רק מתוך קביעת זהות בין שני הקטעים הללו.
כפי שנאמר, כל ידע בעל ערך מושג באמצעות מאבק. אי אפשר לקבל אותו בחינם, כמתנה.
==================
8.7.17
זה מזכיר לי את התיזה שהייתה לגרעין התפיסה של פרופ' זאב בכלר בתחום פילוסופיה של המדע. בעוונותיי, הייתי סטודנט שלו בכמה שיעורים לפני מליון שנה, ואני חייב להודות שהחכמתי ונהניתי מאד משיעוריו.
ידע וודאי הוא כזה שנגזר (נובע באופן לוגי, ולכן וודאי) מתוך עקרונות המקובלים כוודאיים. אבל הגזירה הלוגית פירושה שהמסקנה כבר מוכלת בהקדמות שמהן היא הוסקה. מכאן, ידע וודאי הוא חסר אינפורמטיביות. הוא לא מספר לנו משהו חדש; הוא כבר כלול בידע שברשותנו. 
כדי להשלים מעט את התמונה: פרופ' בכלר טען שהמדע מקפץ לאורך ההיסטוריה הלוך ושוב  בין שני קצוות: וודאות חסרת אינפורמטיביות, וחוסר וודאות אינפורמטיבית. את שני הזרמים המנוגדים מייצגים אריסטו ואפלטון.
==================
8.7.17
מוסיקה מקסימה במקומות קסומים.
ארץ הפלאות.
Paul Hardcastle  -  Wonderland

==================
9.7.17
בספרות פרנואידית כמו הספרות הטולטקית (ספרי החניכה של קסטנדה והנשים), בה לא ניתן להעביר מסרים כפשוטם אלא במרומז, כריכות ספרים עשויות לשמש מצע נוסף להעברת מידע.
לספרי קסטנדה ישנם תרגומים רבים ומהדורות רבות, ולרובן כריכות שונות.
מכיוון שעין צופיה לציון, וגם על כל מסר אמיתי, עם הזמן הוא צפוי לעבור עיוותים מעיוותים שונים (ראו את הטקסטים של הדתות). על כן טוב לדעת מהי המהדורה המקורית. אפילו רצוי מאד לבנות לה היכל, כמו היכל הספר במוזיאון ישראל 😊
הכריכה של הספר הראשון היא (כנראה) זו.

מתצלום הדף הבא אפשר להבין שזו המהדורה הראשונה: לפי שנה - 1968, ולפי ההוצאה: הוצאת אוניברסיטת קליפורניה.
בצד ימין אפשר לראות מה המחיר המבוקש עבור הספר, לא כולל משלוח.  :) 



תמיכה נוספת לכך שזוהי המהדורה הראשונה יש ב"מציאות נפרדת". קסטנדה מספר שם שהוא הביא לדון חואן עותק של ספרו במתנה (לא נאמר איזה, אבל מכיוון שהדבר מסופר בספר השני, ומדובר שם על הספר בהא הידיעה, ברור שזהו "משנתו של דון חואן"). 
דון חואן דרך אגב לא הסכים לקבל את המתנה כי "אתה יודע מה עושים במקסיקו עם נייר".
מסופר שם שדון חואן בחן ומישש את הספר ואמר שמוצא חן בעיניו הצבע הירוק של הכריכה.

כדאי לדעת שהמהדורה שיצאה ב-1998, במלאת 30 שנה לצאת הספר הראשון, מהדורה שקסטנדה הוסיף לה הקדמה נוספת, (הקדמה זו נמצאת בתרגום עברי באתר הוצאת טולטק וזמינה לכל דיכפין), יצאה גם היא לאור על ידי ההוצאה של אוניברסיטת קליפורניה. 
זוהי הכריכה שלה.

מה בתמונה?

תשובתי:
ב"צדו הפעיל של האינסוף", הספר האחרון בסדרה, יש תיאור רחב-יריעה של הפגישה בין דון חואן וקסטנדה והאירועים שהובילו אליה (ועדיין זה לא כל הסיפור. נתקלנו לדוגמה בעדות מאוחרת של ביל, האנתרופולוג שאתו הוא יצא לסיור במקסיקו שבסופו הוא פגש בדון חואן, אודות אירוע שבו, אישה אנדיאנית, ייתכן והייתה זו לה-קטלינה, השליכה את הספר "הגיבור בעל אלף הפרצופים" לאש וקסטנדה זינק להצילו). 
האדם האחרון בשרשרת השליחים שהביאו את קסטנדה לביתו של דון חואן היה מכשף יאקי בשם לוקס קורונַדו, שלפרנסתו היה בונה מסיכות ריטואליות לחגים של שבט היאקי.
נראה לי שזו מסיכה כזו. מסיכות יאקיות דומות מאד ניתן לראות כאן.
==================
9.7.17
מי יודע, ייתכן והמסיכה שתמונתה מופיעה על הכריכה  היא אחת המסיכות שיצר לוקס קורונדו.
על פי הסיפור, קסטנדה רכש ממנו מסיכות אחדות.
==================
10.7.17


      "[דון חואן:] חלק מהאנשים הנראים ברחוב אינם אנשים אמיתיים.  ("מציאות נפרדת" עמוד 43)

מה הם?
בעלי ברית.
==================
11.7.17

87% מתוך ה-53% שהשלימו יותר מ-23% של הסקר, חשבו שהוא היה בזבוז זמן.

==================

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה