ציינתי בפוסט הקודם שמצב-רוח, mood, הוא מושג המופיע לא מעט בספרות שלנו.
היצירה המוסיקלית הבאה ממש תפורה לפוסט הזה.
MFSB - My Mood
זה אכן המוּד שלי.
כמדומני, המושג mood מתורגם בספרים שלנו לעברית בדרך כלל כ"אווירה". אני לא בטוח.
"מצב רוח" הוא אחד התרגומים הרגילים של המושג. אבל, כשאנו עוסקים בתפישה הטולטקית, שבה הרוח - The Spirit - הוא מושג מרכזי, תרגום כזה עלול לגרום לנו לקַשר בין השניים, כשייתכן שבכלל אין ביניהם כל קשר. הוא עלול לגרום לנו לחשוב שמצבי-הרוח הנפשיים הם מצבים של הרוח.
לדעתי, הקורא האנגלי אינו מקשר ביניהם: מוּד זה מצב נפשי (שמח, דיכאוני, סקרני, שובבני...), והשפה האנגלית איננה גורמת לו לתהות האם זה קשור לַספיריט.
מצד שני, אם יש ביניהם קשר, אז הקורא העברי שיחק אותה 😊
המושג mood מופיע בספרים בשני ההקשרים הבאים:
- המוּד של הרואים החדשים לעומת זה של המכשפים הקדומים.
- 4 סוגי המוּד של הנשים הלוחמות. 4 סוגים אלה חופפים את:
4 הכיוונים (רוחות השמים. שוב העברית דוחפת את המילה "רוח" ולך תדע באיזה מובן של "רוח").
4 הרוחות (winds).
4 סוגי האישיוּת (סוגים של אופי) שממצים את כל המגוון האנושי הנשי.
אז, האם mood נוגע (רלבנטי) לַרוח?
בהקשר של ארבעת סוגי הנשים, נראה שכן.
מדוע?
כי ההבדלים שבין הנשים הם הבדלים במבנה האנרגטי. הבדלים אלה מתוארים ב"מתנת הנשר", בפרק על חוק הנגואל.
ולגבי שני הסוגים שבהקשר הגברי: מצב הרוח של המכשפים הקדומים לעומת זה של הרואים החדשים, האם גם הוא נוגע לרוח?
חומר למחשבה.
**************
הערות ותוספות
21.2.18
mood אחר.
יַשקֵף אלהים
מילים: ר' יוסף בן ישראל - משורר תימני מהמאה ה-16,17. לחן: שגיב כהן עיבוד מחודש : רון תיכון ושגיב כהן
=================
22.2.18
עוד נחזור לנושא ה-mood. בינתיים:
מה בספרות קסטנדה מזכיר לכם הסיפור הבא?
לקוח מהספר של זאב וילנאי על אגדות ארץ ישראל.
לי זה הזכיר את המקרה של לה-גורדה והאבן של המכשף הקדום שמַזַג את הקשב השני שלו לתוך האבן, כאשר גופו נאכל חי ("בלי מלח") על ידי מכשפים אחרים.
דורות רבים אחר כך הוא כנראה ניסה להשתלט על לה-גורדה.
דרך אגב, הצעתי שהייתה זו מלכודת שהוכנה ללה-גורדה על ידי דון חואן וחבורתו, שמטרתה להתגבר על מתקפה כזו.
his second attention which had been poured into that rock.
When he was
being killed he held on to the rock in order to gather all his concentration. The Nagual said
that the man's power went out of his body into his rock.
("מתנת הנשר")
("מתנת הנשר")
מקטע זה ברור גם ש"קשב שני" ו"עוצמה" מציינים אותו דבר.
אחרי סיפור לה-גורדה והאבן, כבר אי אפשר להסתובב שם בכנסיה עם האף למעלה ולפטור את הסיפור הזה כאגדה לילדים 😊
=================
23.2.18
המילה mood במובן של "אופי" מופיעה בתיאור מאפייני הלוחמים והלוחמות (בפרק "חוק הנגואל" שב"מתנת הנשר").
אני מביא כאן את הקטע. הבאתי גם את הפסקה הראשונה כי ישנה שם טעות בתרגום. כלומר, אפשר לתרגם זאת כך, אבל זה לא מסתדר. צריך להיות "אותם" ולא "אותו".
(עמוד 145,146)
לגבי הגברים הוא משנה את המונח מ-mood (המתורגם כ"מצבי רוח") ל- temperament ("מזג"). נראה שמדובר בשני המקרים בסוגי אופי. בסוף הקטע הנ"ל הוא מדבר על "טיפוסים". יש לי הרושם שהוא חומק במכוון משימוש במושג אופי (character).
טעות נוספת בתרגום, במשפט האחרון: לא "גופו" אלא "גופו המאיר".
יש מופעים מעניינים נוספים של המילה mood , לדוגמה באמירה הבאה, בהמשך באותו ספר:
He said that I would meet the other northerly woman, whose name was
Florinda, by herself at another time, because she was to be my link into
another cycle, another mood. He described Florinda as a carbon copy of Nelida, or
vice versa.
זה לא מקרי שהוא לא פגש גם את נלידה וגם את פלורינדה באותה פגישה עם הבית הצפוני, כי הן ישויות משלימות, והן אינן נמצאות בגוף פיסי באותו זמן. אחת תמיד בימין ואחת בשמאל, והן מחליפות מיקומים ביניהן.
הוא אומר לו שהוא יפגוש אותה לבדה, בנפרד.
נראה שה- cycle המוזכר כאן הוא מעגל, או מחזור, המציין את חבורתו של קסטנדה, חבורה שאותה היא אכן אמורה להדריך לאחר עזיבת חבורתו של דון חואן את העולם.
יש גם אפשרות שהכוונה היא לחבורתו של הנגואל חוליאן, שאליה אמרה פלורינדה שהיא שייכת, אבל זו אופציה קצת פחות סבירה כי גם זולייכה שייכת לחבורתו של הנגואל חוליאן, ואותה הוא פגש בביקורו בבית המערבי.
בכל מקרה, ה-mood כאן מתייחס לחבורות. לכל חבורה ה-mood שלה.
נדמה לי שבספר של טאישה אומר אמיליטו לטאישה שלחבורתו של דון חואן יש את ה-mood של היאקים, כי זהו ה-mood של דון חואן, וזהו mood קודר, ואילו חבורתו של קסטנדה ממוקדת בשכלתנות ובלימודים אקדמיים.
=================
23.2.18
מופע מעניין נוסף של mood נמצא בהמשך הספר, עמוד 180.
הנגואל חוליאן, כאשר הוא רק הכיר את חוק הנגואל וראה בו מפה הוא היה מלא תקווה ואופטימיות (תורגם כהתרוממות רוח ושיכור משמחה. החופש התרגומי הזה קטלני כי תקווה ואופטימיות שייכות לקשב הראשון. כך נאמר בפרק המסתורי שנוסף ל"מתנת הנשר").
כאשר הנגואל חוליאן התבגר הוא ראה שהסיכויים שלו ושל חבורתו להשיג את החירות קלושים.
כדי לחסוך באנרגיה, אני מביא את ההמשך באנגלית 😊:
תיקון תרגום:
סוף הפיסקה הראשונה:
בעברית לא לגמרי ברור מי הזין את מודעותו של מי, הנגואל חוליאן את הנשר או ליהפך. וגם ההמשך על הפנים: הוא מברך את הנשר ועינו אינה צרה בו.
גיבובי שטויות!
הנגואל חוליאן אמר לנשר שהוא גאה בכך שהוא מזין אותו (את הנשר) ושהנשר מוזמן להתכבד בה (במודעותו).
זהו ה-mood שאותו אימצו גם אנשי חבורת דון חואן. כלומר הם ויתרו על תקווה (על האופטימיות) והסכימו/החליטו לחיות באופן חסר רבב למרות חוסר הסיכוי להגיע לחירות, בחרו בחוסר הרבב כבחירה שאיננה מנומקת, כערך עליון.
כלומר, חוסר-רבב הוא ה-mood שלהם.
=================
23.2.18
אני במצב רוח לאתנחתא.
הקטע הבא, לקוח מהאנציקלופדיה "אריאל" לתולדות ארץ ישראל, כמדומני.
הוא מזכיר לי רעיונות טולטקיים, אותם הזכרתי בבלוג. רעיונות דומים, לא זהים.
מקומות עוצמה הם, על פי הבנתי את הטולטקים, מקומות שבהם הרשת הטפילית אינה מכסה. הרשת הזו עשויה 7 שכבות של עולמות לא-אורגניים (לא חמש).
במקומות אלה ישנה גישה לגוף האנרגיה של הארץ, אשר נמצא בתוך האדמה ולא בשמים ("לא בשמים היא" 😊). כלומר יש שם משפך אנרגטי המוליך מבטן האדמה אל פניה.
ההסבר בקטע הנ"ל הוא שהפירצה הזו נעשתה בזכות אבותינו הקדושים.
בספרות הטולטקית יש שתי אופציות למקום עוצמה:
- מקום שהוא כזה מסיבות גיאולוגיות.
- מקור עוצמה נייד. לה גורדה אומרת שסילביו מנואל הביא את העוצמה אל אותו גשר, וכשחבורת דון חואן עזבה את העולם הוא לקח אתו את העוצמה הזו.
בספר של ארמנדו "מפגשים עם הנגואל" מוזכר מחלוקת בין קסטנדה לדון חואן בשאלה אם מקור העוצמה בעמק מקסיקו, כמדומני, הוא טבעי ולכן המכשפים הקדומים התרכזו באזור, או שתשומת הלב (הקשב) שלהם יצר אותו.
זה מתקשר לטענה אחרת שלי: שגוף האדם עשוי להיות מקום עוצמה. כאשר הפתחים שבגוף פתוחים והגוף האתרי יכול לצאת דרכם (ראו בספר של טאישה).
איך נראית האנרגיה הבוקעת מבעד לאותם פתחים?
ספירלית !
כך גם מופיעה הרוח על פני האדמה, כרוח מסתחררת; ספירלה.
בקרבת מקום עוצמה קורים אירועים פאראנורמליים, כי הנורמלי מוכתב על ידי הרשת הטפילית הקובעת את הסדר.
אנו זוכרים שאמי וואלאס סיפרה שסביב טוני, נזיר בודהיסטי שניהל את בית טיבט בלוס אנג'לס, כמדומני, והיה חברו של קסטנדה, שאירועים פאראנורמליים תמיד קרו סביבו. הוא היה "מגנט של אירועים כאלה"?
אמירה זו נאמרה בהקשר לכך שהוא צילם תמונה בפירמידות של טאוטיוואקאן שבה נראה הטפיל, דבר שגרם לקסטנדה וחבורתו להבין שזהו סימן מהרוח שעליהם לספר לציבור על הטפיל, אחד הנושאים שנשמרו בסוד במשך דורות רבים.
מחשבה לשבת 😊:
אם אותו מקובל צודק, ובירושלים ישנם חמש שכבות (קליפות) פרוצות, ייתכן שיש שם דומיננטיות של רצועה מסוימת, לא של הרוח.
ואם אנו כבר בשוונג של מחשבה זו, האם יהוה שייך לרצועה השישית?
שבת שלום.
=================
23.2.18
אם כבר נקלענו לנושא זה,
אולי כאן מצוי לנו הסבר לכך ש"המקום" הוא כינוי המציין את האל.
=================
24.2.18
מזמן לא היה לנו כאן מדרש שמות.
בזמנו הצעתי טעם לשם "זולייכה" שניתן ל (או נבחר על ידי) אישה ששימשה מורת החלומות של החניכים והחניכות שחלימה היא בתחום המיועד להם, לוחמת השייכת לבית המערבי.
זולייכה בהיסטוריה היא אשת פוטיפר המצרי, ועל פי מסורת באיסלם, ואולי מסורות נוספות, אני לא זוכר כרגע, היא בעלת כישורי חלימה בזכות עצמה. מסופר עליה שהייתה בת מלך באפריקה ובעקבות סדרת חלומות שבהם הופיע יוסף היא קיבלה הצעה לחתונה שהגיעה ממצרים מאותו פוטיפר, מתוך מחשבה שמדובר באותו גבר יפה תואר, יוסף.
חוספינה היא הבחורה בחבורת החניכים שמקבילה לזולייכה בחבורת המורים.
השם "חוספינה", להבנתי, מקורו בשם יוסף, צורת נקבה של השם (ג'וזפינה).
ויוסף הוא כמובן בעל החלומות.
=================
24.2.18
שיישאר בינינו...
המוּד לבוקר זה:
=================
23.2.18
מופע מעניין נוסף של mood נמצא בהמשך הספר, עמוד 180.
הנגואל חוליאן, כאשר הוא רק הכיר את חוק הנגואל וראה בו מפה הוא היה מלא תקווה ואופטימיות (תורגם כהתרוממות רוח ושיכור משמחה. החופש התרגומי הזה קטלני כי תקווה ואופטימיות שייכות לקשב הראשון. כך נאמר בפרק המסתורי שנוסף ל"מתנת הנשר").
כאשר הנגואל חוליאן התבגר הוא ראה שהסיכויים שלו ושל חבורתו להשיג את החירות קלושים.
כדי לחסוך באנרגיה, אני מביא את ההמשך באנגלית 😊:
He made peace with himself and his fate, and surrendered to failure. He
told the Eagle from his inner self that he was glad and proud to have nourished
his awareness. The Eagle was welcome to it.
Don Juan told us that the same mood was shared by all the members of his benefactor's party. The freedom proposed in the rule was something they considered unattainable. They had caught glimpses of the annihilating force that the Eagle is, and felt that they did not stand a chance against it. All of them had agreed, nevertheless, that they would live their lives impeccably for no other reason than to be impeccable.
Don Juan told us that the same mood was shared by all the members of his benefactor's party. The freedom proposed in the rule was something they considered unattainable. They had caught glimpses of the annihilating force that the Eagle is, and felt that they did not stand a chance against it. All of them had agreed, nevertheless, that they would live their lives impeccably for no other reason than to be impeccable.
תיקון תרגום:
סוף הפיסקה הראשונה:
בעברית לא לגמרי ברור מי הזין את מודעותו של מי, הנגואל חוליאן את הנשר או ליהפך. וגם ההמשך על הפנים: הוא מברך את הנשר ועינו אינה צרה בו.
גיבובי שטויות!
הנגואל חוליאן אמר לנשר שהוא גאה בכך שהוא מזין אותו (את הנשר) ושהנשר מוזמן להתכבד בה (במודעותו).
זהו ה-mood שאותו אימצו גם אנשי חבורת דון חואן. כלומר הם ויתרו על תקווה (על האופטימיות) והסכימו/החליטו לחיות באופן חסר רבב למרות חוסר הסיכוי להגיע לחירות, בחרו בחוסר הרבב כבחירה שאיננה מנומקת, כערך עליון.
כלומר, חוסר-רבב הוא ה-mood שלהם.
=================
23.2.18
אני במצב רוח לאתנחתא.
הקטע הבא, לקוח מהאנציקלופדיה "אריאל" לתולדות ארץ ישראל, כמדומני.
הוא מזכיר לי רעיונות טולטקיים, אותם הזכרתי בבלוג. רעיונות דומים, לא זהים.
מקומות עוצמה הם, על פי הבנתי את הטולטקים, מקומות שבהם הרשת הטפילית אינה מכסה. הרשת הזו עשויה 7 שכבות של עולמות לא-אורגניים (לא חמש).
במקומות אלה ישנה גישה לגוף האנרגיה של הארץ, אשר נמצא בתוך האדמה ולא בשמים ("לא בשמים היא" 😊). כלומר יש שם משפך אנרגטי המוליך מבטן האדמה אל פניה.
ההסבר בקטע הנ"ל הוא שהפירצה הזו נעשתה בזכות אבותינו הקדושים.
בספרות הטולטקית יש שתי אופציות למקום עוצמה:
- מקום שהוא כזה מסיבות גיאולוגיות.
- מקור עוצמה נייד. לה גורדה אומרת שסילביו מנואל הביא את העוצמה אל אותו גשר, וכשחבורת דון חואן עזבה את העולם הוא לקח אתו את העוצמה הזו.
בספר של ארמנדו "מפגשים עם הנגואל" מוזכר מחלוקת בין קסטנדה לדון חואן בשאלה אם מקור העוצמה בעמק מקסיקו, כמדומני, הוא טבעי ולכן המכשפים הקדומים התרכזו באזור, או שתשומת הלב (הקשב) שלהם יצר אותו.
זה מתקשר לטענה אחרת שלי: שגוף האדם עשוי להיות מקום עוצמה. כאשר הפתחים שבגוף פתוחים והגוף האתרי יכול לצאת דרכם (ראו בספר של טאישה).
איך נראית האנרגיה הבוקעת מבעד לאותם פתחים?
ספירלית !
כך גם מופיעה הרוח על פני האדמה, כרוח מסתחררת; ספירלה.
בקרבת מקום עוצמה קורים אירועים פאראנורמליים, כי הנורמלי מוכתב על ידי הרשת הטפילית הקובעת את הסדר.
אנו זוכרים שאמי וואלאס סיפרה שסביב טוני, נזיר בודהיסטי שניהל את בית טיבט בלוס אנג'לס, כמדומני, והיה חברו של קסטנדה, שאירועים פאראנורמליים תמיד קרו סביבו. הוא היה "מגנט של אירועים כאלה"?
אמירה זו נאמרה בהקשר לכך שהוא צילם תמונה בפירמידות של טאוטיוואקאן שבה נראה הטפיל, דבר שגרם לקסטנדה וחבורתו להבין שזהו סימן מהרוח שעליהם לספר לציבור על הטפיל, אחד הנושאים שנשמרו בסוד במשך דורות רבים.
מחשבה לשבת 😊:
אם אותו מקובל צודק, ובירושלים ישנם חמש שכבות (קליפות) פרוצות, ייתכן שיש שם דומיננטיות של רצועה מסוימת, לא של הרוח.
ואם אנו כבר בשוונג של מחשבה זו, האם יהוה שייך לרצועה השישית?
שבת שלום.
=================
23.2.18
אם כבר נקלענו לנושא זה,
אולי כאן מצוי לנו הסבר לכך ש"המקום" הוא כינוי המציין את האל.
=================
24.2.18
מזמן לא היה לנו כאן מדרש שמות.
בזמנו הצעתי טעם לשם "זולייכה" שניתן ל (או נבחר על ידי) אישה ששימשה מורת החלומות של החניכים והחניכות שחלימה היא בתחום המיועד להם, לוחמת השייכת לבית המערבי.
זולייכה בהיסטוריה היא אשת פוטיפר המצרי, ועל פי מסורת באיסלם, ואולי מסורות נוספות, אני לא זוכר כרגע, היא בעלת כישורי חלימה בזכות עצמה. מסופר עליה שהייתה בת מלך באפריקה ובעקבות סדרת חלומות שבהם הופיע יוסף היא קיבלה הצעה לחתונה שהגיעה ממצרים מאותו פוטיפר, מתוך מחשבה שמדובר באותו גבר יפה תואר, יוסף.
חוספינה היא הבחורה בחבורת החניכים שמקבילה לזולייכה בחבורת המורים.
השם "חוספינה", להבנתי, מקורו בשם יוסף, צורת נקבה של השם (ג'וזפינה).
ויוסף הוא כמובן בעל החלומות.
=================
24.2.18
שיישאר בינינו...
המוּד לבוקר זה:
=================
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה