הפוסטים אינם ממצים שום נושא. כשפוסט מתחיל להיות ארוך מדי אני פותח פוסט חדש, ומשתדל שהכותרת שלו תתאים לחלק ממנו. אני קופץ מנושא לנושא ללא סדר צפוי מראש.
מכיוון שאני לא מדופלם בנושאים שאני כותב עליהם, מי שמחליט לשַחֵת את זמנו בקריאת הפוסטים האלה עושה זאת על אחריותו.
אתחיל בקפיצה קטנה שעשיתי לשרידים של מקדש כנעני בנהריה.
הקטע הבא לקוח מדף אינטרנט שעניינו:
אתרי חפירות ועתיקות של נהריה
הדגשתי עניינים אחדים. לא הוספתי דבר, גם לא בסוגריים. רק הדגשתי כמה נקודות.
המקדש הכנעני
ברחוב המעפילים, במגרש השכן לבית מס' 30, ומול בריכת
השחייה, נחשף מקדש כנעני מתקופת ההיקסוס. נראים במקום נדבכי היסוד של בניין המקדש,
הכולל חדר ראשי ושני חדרים צדדים מערבה ומזרחה ממנו. דרומה מהבניין נמצאים שרידי
במת פולחן. בין הממצאים בעת החפירות: תבנית יציקה של פסל אלילה (אשרת-ים), ופסלוני
אלילים אחרים בכסף ובארד, יוני חרס, כלי קבול בעל שבע קעריות מחוברות, אמולטים,
חרפושיות ועוד. הממצאים הועברו בחלקם למוזיאון רוקפלר ובחלקם השני לאגף העתיקות של
מדינת-ישראל. גם בנהריה נשארו אחדים ממצאי החפירות.האתר נחשף לראשונה ע"י ע. בן דור בשנת 1947. משה דותן חדש את החפירות בעונות 1954/55.
לפי הדוחי"ם אשר פורסמו היה קיים מקדש של אשרת-ים במקום הזה החל מהמאה ה-18 לפנה"ס עד לאמצע המאה ה-16. בתוך התקופה הזאת מבדיל דותן בין שלושה שלבי התפתחות נפרדים. גם בתקופה הביזנטית היה קיים ישוב במקום, אבל ללא קשר עם המקדש.
בלי ספק, האתר הזה החשוב והמעניין ביותר בין עתיקות נהריה. הוא מדגים בצורה היפה ביותר את תהליכי הפולחן של התקופה הכנענית והתיכונה: עליה למקדש מן הדרום, בין שני עמודי כניסה; עוברים על-יד המזבח אשר בצד הימין ומגישים בו שמן לאלילה אולי גם מתנות אחרות ("שבעת המינים"?); בסוף מתאספים לסעודה קדושה בתוך החצר, בין הבמה לבין בניין המקדש.
***
שבע קעריות מזכירות את שבע המזבחים שדיברתי עליהם בהקשר לבלעם. הצעתי גם שחלוקת פרשת השבוע לשבע חלקים היא אולי בבסיסה אותו רעיון. התפילה הרי מחליפה את המזבחות והקרבנות.
דרך אותה דרך אחורית כנראה נכנסה גם האשרה לתוך הדת; בדמות המנורה.
המקדש הנ"ל הוא לאשרה (על פי אותם ארכיאולוגים).
כמה משפטים שצדו את עיני בערך "אשרה", ויקיפדיה, :
שמה השלם של אשרה באוגריתית הוא: אַת'רת ים, שפירושו כנראה: "הצועדת על הים".
שם נוסף הוא קנית אלם (קונית האלים), אם האלים, בהקשר זה בניה מכונים "שבעים בני אשרה".
שם נוסף הוא קנית אלם (קונית האלים), אם האלים, בהקשר זה בניה מכונים "שבעים בני אשרה".
[...]
בפולחנה באוגרית נזכרים קורבנות של בהמות גסות ודקות לכבוד האשרה. בתנ"ך מתוארים עצים שניטעו לכבודה או שסימלו אותה, וטקסים שנעשו סביב העצים או תחתם כמו גם זביחה, הקטרה והירוגמיה: "עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים יְזַבֵּחוּ וְעַל הַגְּבָעוֹת יְקַטֵּרוּ, תַּחַת אַלּוֹן וְלִבְנֶה וְאֵלָה כִּי טוֹב צִלָּהּ, עַל כֵּן תִּזְנֶינָה בְּנוֹתֵיכֶם וְכַלּוֹתֵיכֶם תְּנָאַפְנָה" (הושע ד', יג).
פסליה שהיו עשויים מעץ לא שרדו, אך נותרו תבליטים שמתארים את פסלי האשרה, בצורה של גזע עץ חלול. פיסלונים של האלה אשרה, מתארים דמות אישה בעלת שדיים חשופים.
דוגמה של שבעתן, שבעה קערות המחוברות יחדיו. התגלה במקום או בחפירה סמוכה מאד.
לקוח מדף זה. יש שם ממצא דומה נוסף.
עליה למקדש מן הדרום, בין שני עמודי כניסה; - גם הכניסה לחבורת המכשפים נעשית דרך הבית הדרומי, הפונה לדרום. בכניסה ניצבות שתי לוחמות אשר צריכות לאשר את הכניסה. ("מתנת הנשר")
גם לעולם של הלא-אורגנים אפשר להיכנס רק בהסכמתם.
תמונות אחדות שצילמתי במקום.
המיקום במפה.
יש גדר המקיפה את המקום ושער נעול, אבל אפשר להיכנס בלי קושי.
יש מחוץ לשרידים של המבנה שרידים נוספים, אז אם אני לא טועה בזיהוי המבנה העיקרי:
הכניסה מדרום.
הכניסה מדרום במבט מבפנים, כלומר מבט דרומה (הי דרומה, לאילת):
הקיר המערבי, מבט כלפי צפון מזרח.
בשטח ישנן מעין מטבעות עבות (בגודל של מטבעות), הדומות למטבעות עתיקות, ועליהן מוטבעת צורה מעניינת.
אני חושב שאלה אינם ממצאים עתיקים. הם נקיים מדי וגלויים מדי על פני השטח.
אני נוטה לחשוב שהניחו אותם במקום לא מזמן ניאו-כנענים כלשהם, או שאלה הן חותמות של אנשי כאוס מאג'יק.
מה לגבי האנרגיה במקום?
אני לא סמכות בנושא זה. לא חשתי משהו מיוחד, אם כי יש לי רצון לבקר שוב במקום בזמן אחר.
לא כל מקדש קדום הוא בעל ערך אנרגטי רצוי. כזכור, למכשפים הקדומים היו כמה מערות ששימשו אותם, אבל רק אחת מהן היא בעלת ערך לרואים החדשים.
נניח שבעוד כמה אלפי שנים תגלו את שרידיו של בית הכנסת השכונתי של ימינו, או מסגד (למען אי ההפליה). שעד אז, כפי שמלמדת ההיסטוריה האנושית, הוא צפוי להיחרב. האם, באספקט האנרגטי, זו תהיה סיבה למסיבה?
**************
www.toltec.co.il
*
הערות ותוספות
2.5.18
הסמל הכולל שלוש ספירלות על גבי מעין מטבע הנ"ל נקרא triskelion or triskele.
זהו סמל קדום מאד, הופיע ומופיע בתרבויות שונות. היה מוכר גם בתקופה שבה מקדש זה היה פעיל.
מידע נוסף:
וכאן.
אני לא יודע אם הסמל מופיע גם בתרבויות הקדומות של אמריקה, אבל הספירלה היא מושג חשוב בתפיסה הטולטקית. כזכור: הרוח מופיעה כאוויר מסתחרר, האנרגיה שבוקעת דרך פתחי הגוף היא ספירלית, טאישה ביצעה תנועות ספירליות עם גבישי הקווארץ שהיא קיבלה......
אני לא יודע אם הסמל מופיע גם בתרבויות הקדומות של אמריקה, אבל הספירלה היא מושג חשוב בתפיסה הטולטקית. כזכור: הרוח מופיעה כאוויר מסתחרר, האנרגיה שבוקעת דרך פתחי הגוף היא ספירלית, טאישה ביצעה תנועות ספירליות עם גבישי הקווארץ שהיא קיבלה......
================
3.5.18
הצעתי בפוסט קודם שגוף האנרגיה תופס משהו שאיננו מיסטי עבורנו, אלא משהו מאד מוכר, אבל איננו מקטלגים אותו כשייך לגוף האנרגיה. התכוונתי לדיבור הפנימי.
העיקרון שאני מציע הוא: כל מה שהוא בגדר תפיסה חושית שייך לקשב הראשון. ומה שאיננו נקלט בחושים שייך לקשב השני, כלומר הוא תפיסה של גוף האנרגיה שלנו.
הדיבור הפנימי שלנו (מחשבותינו) איננו נתפס בחושים כי אחרת היה ידוע לכולם. מה שנתפס על ידי החושים נתון לכל אחד מאיתנו וברור שאחרים אינם נגישים בחושיהם לדיבור הפנימי שלי.
יבוא מישהו ויטען שלקשב השני יש איכות חוויתית שונה. אני מדבר מניסיון. אמרו לי: "כשתחווה את הקשב השני תדע". אמירה המרמזת על עליונותו של אומרה. תשובתי לטענה זו (ולא למי שדחף לתוכה את האגו הגדול שלו) הוא הקטע מ"להתעורר אל החלום" של פלורינדה דונר:
הבאתי את הקטע ממש לאחרונה, כחלק מקטע גדול יותר, בהקשר אחר; בהקשר לטענה שכאשר אנו משתחררים מאחיזת העולם הזה אנו צריכים את עזרתם של מכשפים נוספים כדי לאחוז בעולם המכשפים. לכן אני מקצר אותו.
"כרגע, כל המכשפים שבחבורה של הנגואל מריאנו אורליאנו
עוזרים לך להיכנס לתוך עולם זה ומסייעים לך להישאר בו עכשיו."
[...]
"הביטי סביבך!" היא קראה, ופרשה את זרועותיה לרווחה. "זה
איננו העולם של חיי היומיום." היא שתקה זמן רב ואחר כך, בקול שלא
היה אלא מלמול חרישי עדין, הוסיפה: "האם פרפרים יכולים להפוך
לטבעות בעולם היומיומי; בעולם שנבנה באופן מוגן ובקפדנות
באמצעות התפקידים שהוקצו לכולנו?"
לא הייתה לי תשובה. הבטתי סביבי על העצים, על השיחים, על
ההרים הרחוקים. מה שהיא התכוונה ב"עולם אחר" עדיין חמק ממני.
ההבדל חייב להיות סובייקטיבי לחלוטין, הייתה המחשבה שסוף סוף
עלתה בדעתי.
"לא נכון!" התעקשה פלורינדה, קוראת את מחשבותיי. "זהו
חלום של מכשפים. נכנסת לתוכו כי יש לך את האנרגיה לכך."
(עמוד 265)
================
3.5.18
אם אנו מאמצים את העיקרון הנ"ל, שכל מה שהוא בגדר תפיסה חושית שייך לקשב הראשון וכל השאר לקשב השני, אז כל מה שאנו מכנים "דמיון" או "זיכרון" שייכים לקשב השני.
כל עוד הדמיון והזיכרון מנוהלים על ידי הדיבור הפנימי, ערכם המוחלט, בהקשר של הדרך לחירות, אפסי.
אם נשתחרר מהדיבור הפנימי התפיסה של גוף האנרגיה שלנו תהיה משוחררת לתפוס משהו אחר.
זו דעתי, נכון לרגע זה :)
חומר למחשבה.
================
3.5.18
עוד קצת דמיסטיפיקציה של הקשב השני ותפיסותיו של גוף האנרגיה:
מה שאנו קוראים מודעות עצמית, כלומר המודעות לכך שאת/ה מודע (מודעות רגילה יש בכל תפיסה) הוא לדעתי מצב של שחרור התפיסה של גוף האנרגיה מהדיבור הפנימי.
אם תחליט לעקוב אחרי הדיבור הפנימי שלך ("בוא נראה איזו מחשבה הוא יעלה לפניי עכשיו") תגרום להשתקתו הזמנית. הוא מחליט להסתתר "עד יעבור זעם". אקט כזה הוא לדעתי דוגמה לייקוש עצמך.
================
3.5.18
אני חוזר למקדש הכנעני.
זהו מקדש לאשרה. האם זה מקרי שהאיזור הוא איזור הנחלה של שבט אשר?
ובכלל, האם יש קשר בין שבט אשר לאשרה? האם זו עוד כניסה של האשרה בדרך האחורית לדת השוביניסטית? או ליהפך, עוד שריד לתפיסה אחרת שלא נמחה לחלוטין?
וַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֔ה בְּאׇשְׁרִ֕י כִּ֥י אִשְּׁר֖וּנִי בָּנ֑וֹת וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ אָשֵֽׁר׃ - בקריאה פשוטה יש אפשרות להבין שמדובר בלידת בת.
================
3.5.18
הצעתי בפוסט קודם שגוף האנרגיה תופס משהו שאיננו מיסטי עבורנו, אלא משהו מאד מוכר, אבל איננו מקטלגים אותו כשייך לגוף האנרגיה. התכוונתי לדיבור הפנימי.
העיקרון שאני מציע הוא: כל מה שהוא בגדר תפיסה חושית שייך לקשב הראשון. ומה שאיננו נקלט בחושים שייך לקשב השני, כלומר הוא תפיסה של גוף האנרגיה שלנו.
הדיבור הפנימי שלנו (מחשבותינו) איננו נתפס בחושים כי אחרת היה ידוע לכולם. מה שנתפס על ידי החושים נתון לכל אחד מאיתנו וברור שאחרים אינם נגישים בחושיהם לדיבור הפנימי שלי.
יבוא מישהו ויטען שלקשב השני יש איכות חוויתית שונה. אני מדבר מניסיון. אמרו לי: "כשתחווה את הקשב השני תדע". אמירה המרמזת על עליונותו של אומרה. תשובתי לטענה זו (ולא למי שדחף לתוכה את האגו הגדול שלו) הוא הקטע מ"להתעורר אל החלום" של פלורינדה דונר:
הבאתי את הקטע ממש לאחרונה, כחלק מקטע גדול יותר, בהקשר אחר; בהקשר לטענה שכאשר אנו משתחררים מאחיזת העולם הזה אנו צריכים את עזרתם של מכשפים נוספים כדי לאחוז בעולם המכשפים. לכן אני מקצר אותו.
"כרגע, כל המכשפים שבחבורה של הנגואל מריאנו אורליאנו
עוזרים לך להיכנס לתוך עולם זה ומסייעים לך להישאר בו עכשיו."
[...]
"הביטי סביבך!" היא קראה, ופרשה את זרועותיה לרווחה. "זה
איננו העולם של חיי היומיום." היא שתקה זמן רב ואחר כך, בקול שלא
היה אלא מלמול חרישי עדין, הוסיפה: "האם פרפרים יכולים להפוך
לטבעות בעולם היומיומי; בעולם שנבנה באופן מוגן ובקפדנות
באמצעות התפקידים שהוקצו לכולנו?"
לא הייתה לי תשובה. הבטתי סביבי על העצים, על השיחים, על
ההרים הרחוקים. מה שהיא התכוונה ב"עולם אחר" עדיין חמק ממני.
ההבדל חייב להיות סובייקטיבי לחלוטין, הייתה המחשבה שסוף סוף
עלתה בדעתי.
"לא נכון!" התעקשה פלורינדה, קוראת את מחשבותיי. "זהו
חלום של מכשפים. נכנסת לתוכו כי יש לך את האנרגיה לכך."
(עמוד 265)
================
3.5.18
אם אנו מאמצים את העיקרון הנ"ל, שכל מה שהוא בגדר תפיסה חושית שייך לקשב הראשון וכל השאר לקשב השני, אז כל מה שאנו מכנים "דמיון" או "זיכרון" שייכים לקשב השני.
כל עוד הדמיון והזיכרון מנוהלים על ידי הדיבור הפנימי, ערכם המוחלט, בהקשר של הדרך לחירות, אפסי.
אם נשתחרר מהדיבור הפנימי התפיסה של גוף האנרגיה שלנו תהיה משוחררת לתפוס משהו אחר.
זו דעתי, נכון לרגע זה :)
חומר למחשבה.
================
3.5.18
עוד קצת דמיסטיפיקציה של הקשב השני ותפיסותיו של גוף האנרגיה:
מה שאנו קוראים מודעות עצמית, כלומר המודעות לכך שאת/ה מודע (מודעות רגילה יש בכל תפיסה) הוא לדעתי מצב של שחרור התפיסה של גוף האנרגיה מהדיבור הפנימי.
אם תחליט לעקוב אחרי הדיבור הפנימי שלך ("בוא נראה איזו מחשבה הוא יעלה לפניי עכשיו") תגרום להשתקתו הזמנית. הוא מחליט להסתתר "עד יעבור זעם". אקט כזה הוא לדעתי דוגמה לייקוש עצמך.
================
3.5.18
אני חוזר למקדש הכנעני.
זהו מקדש לאשרה. האם זה מקרי שהאיזור הוא איזור הנחלה של שבט אשר?
ובכלל, האם יש קשר בין שבט אשר לאשרה? האם זו עוד כניסה של האשרה בדרך האחורית לדת השוביניסטית? או ליהפך, עוד שריד לתפיסה אחרת שלא נמחה לחלוטין?
וַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֔ה בְּאׇשְׁרִ֕י כִּ֥י אִשְּׁר֖וּנִי בָּנ֑וֹת וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ אָשֵֽׁר׃ - בקריאה פשוטה יש אפשרות להבין שמדובר בלידת בת.
================
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה