ההכרח להאמין במסתורין.
You gotta believe in the mystery
How it used to be
We were more than lonely drifters in the dark
Oh I can remember the sun inside
When love held us tight
Can't you see I need that magic in my heart
How it used to be
We were more than lonely drifters in the dark
Oh I can remember the sun inside
When love held us tight
Can't you see I need that magic in my heart
מחר, יום שישי, ה-27.7.18, הוא יום עוצמה.
בנוסף, בלילה ההוא צפוי ליקוי מלא של הירח: הירח ייכנס כולו לתוך האוּמְבּרַה, הצל המלא, של הארץ.
זוכרים את מבוך הפּנוּמְבְּרַה?
קוראי העברית של "אמנות החלימה" קיבלו את זה בנוסח היאה כנראה למקומותינו: "מבוך הצללים". הכוונה היא לעולם המנהרות של הלא-אורגנים, בו סייר קסטנדה בחלומותיו.
ראינו בספרות שלנו סוגים שונים של ישויות צל:
יצורים לא אורגניים טפיליים, כפילים, בעלי ברית.
גם המדע מבחין בין שלושה סוגי צל: אומברה, פנומברה, אנטומברה.
בתמונה הבאה ישנו תרשים המראה את שני הסוגים הראשונים של הצל במסלולו של הירח לתוך הצל של כדור הארץ והחוצה ממנו.
התמונה לקוחה מכאן.
בדרכו של הירח לצל המלא של הארץ הוא חייב לעבור דרך הצל החלקי, הפנומברה.
כאשר הוא נמצא בתחום הפנומברה הוא נראה בגוון אדמדם, כמו בתמונה העליונה.
האם הצבע האדמדם של הירח מזכיר גם לכם את השמים הבוערים של השקיעה?
אני חושב שמקור האור הזה הוא אותו מקור, כמו במקרה של הירח הנכנס לתחום הפנומברה של הארץ. בשקיעה אנו נעים אל הצל המלא של הארץ, לו אנו קוראים "לילה", וכמו שטענתי לעיל: אי אפשר להגיע לצל המלא מבלי לעבור דרך הצל החלקי (הפנומברה), שעת הדמדומים.
האם המערכת הטפילית ממוקמת בתחומי צל הפנומברה של הארץ, והכפיל של הארץ ממוקם באומברה?
תשובות על גבי גלויות בלבד.
***
אם המערכת הטפילית ממוקמת באופן הלוכד את הכפיל מכל עבר, ואם הכפיל יושב באומברה, אז (מבלי לתת לטפילים עצות) נכון יהיה להם למקם את עולמם בתחומי הפנומברה.
**************
www.toltec.co.il
*
הערות ותוספות
28.7.18
אנו אחרי יום של פורענויות.
ירח אדום, הנקרא "ירח דם", נחשב כמנבא פורענויות. האדמומיות היא כאשר הוא עובר בתחום הצל החלקי של הארץ הנקרא "פנוברה".
נראה לי שהירח, ברמה אנרגטית, עשה מסע שלם לתוך הכפיל של הארץ (האומברה) וחזרה, דרך המערכת הטפילית (הפנומברה).
מזכיר מסעות של גיבורים מיתיים אל השאול וחזרה. גם קסטנדה שלנו עשה מסע כזה, ולא אחד ("מפגשים עם הנגואל").
כניסה כזו של הירח לצל הארץ יכולה להיות בעלת משמעות לשניהם, לירח ולארץ. אם נכון שגרם שמיימי כה גדול נכנס לתחומי המערכת הלא אורגנית (מבוך הפנטמברה), נאבק בה ובכך מחליש את אחיזת המערכת הזו בארץ, אז אולי זה עשוי לרמוז על האופן שבו תגיע הגאולה: ברמה החושית הרגילה, גרם שמיימי גדול ייכנס לתחומי הצל של הארץ.
אני לא יודע, רק מהרהר בקול רם, זורם עם המחשבות.
אם היה זה אכן מאבק קוסמי, אז אתמול היה זה זמן טוב לקרב הזה, כי אתמול היה יום עוצמה, יום שבו זוכה הארץ למנת אנרגיה מהקוסמוס.
דרך אגב, אני לא יודע מתי מתחיל ונגמר יום העוצמה, כי אין סיבה שהקוסמוס יתחיל את היממות שלו דווקא במקום שבו אנו מגדירים שרירותית את תחילת היממה הארצית, מזרחה ליפן.
מה שבטוח הוא שהתאריכים של ימי העוצמה, אותם אנו מחשבים החל מהראיון שנתן קסטנדה לקורוואלן, אמורים לתפוס לגבי אמריקה כי קסטנדה אמר זאת כנראה בארה"ב/מקסיקו. אם היממה מתחילה שם, אז אנחנו עדיין בתחומי יום העוצמה. (אנחנו = כדור הארץ כולו).
נתקלתי בזמנו בסרטון של מישהי (רואַה, לכאורה) שטענה שבמעבר למחזור הקוסמי החדש (הקשור בלוח השנה של המאיה) איבדנו חמישה ימים. אנסה למצוא את הסרטון.
זה רלבנטי לשאלת תאריכי ימי העוצמה. אם איבדנו חמישה ימים, החישוב מאותו ראיון משתנה.
האם שתי רעידות האדמה שנרשמו אתמול, שוב בצפון ימת הכינרת, קשורות ליום העוצמה?
דרך אגב, בזמנו ציינתי שבאותו איזור בצפון הימה, ישנו, בעומק של כמה עשרות מטרים, גל אבנים גדול, לא טבעי, מגאליתי (כל מבנה המורכב מאבנים שנראה קדום ולא מובן נקרא "מגאליתי").
אני תוהה אם רעידות האדמה באיזור זה לא הרסו את המבנה/ים שהיו שם והותירו גל אבנים עצום בלבד.
אני תוהה אם רעידות האדמה באיזור זה לא הרסו את המבנה/ים שהיו שם והותירו גל אבנים עצום בלבד.
זה מזכיר לי את המפות הקדומות שבהן נראות הערים המקראיות סדום, עמורה... שהושמדו (במה שנראה בעיניי כמו התפרצות געשית), כנמצאות במקום שבו נמצא היום ים המלח. בשני המקרים מדובר אולי על תקופות שבהם איזור הכינרת וים המלח לא היו מוצפות במים.
================
28.7.18
לאחרונה הצעתי תשובה לשאלה:
מדוע החברה עוקבת אחרינו באמצעים יותר ויותר משוכללים, עד כדי כך שאנו על סף איבוד מוחלט של הפרטיות?
התהייה הייתה על רקע המחשבה שהמערכת הלא אורגנית המנהלת את החברה ופרטיה אמורה לדעת, לפי דעתי, את מחשבותינו כי הן המחשבות שלה.
הצעתי את הרעיון שתחום המודעות שלנו (אי הטונל) ניזון משני מקורות: הטפיל והכפיל. ובעצם אנו ערים למחשבות ותפיסות משני המקורות, אבל לא ערים לכך שמדובר בשני מקורות שונים.
המערכת הטפילית יודעת כנראה על קיומו של הכפיל, אבל אין לה גישה למידע שהוא מעביר. הדרך היחידה שלה היא לעקוב אחרי עקבותיו של מידע זה: בכתב, בדיבור ובמעשים.
מדוע אני חוזר על כך?
כי אם לא נחזור, הדברים יישכחו.
שנית, משום ש:
רעיון שני המיינד-ים שבנו הוא בעצם בעל תמיכה מדעית, שתי ההמיספירות במוח: כל אחת מכילה גם את הפונקציות של האחרת. כלומר יש כאן שתי מערכות חשיבה שפועלות בנו. אנו מודעים לשתיהן, אבל האם הן מודעות זו לזו?
אני לא יודע מה אומרים המדענים על כך, אני משער שהן לא יודעות.
אני חוזר על מסקנה שכבר העליתי ("כל המרבה לספר הרי זה משובח"),
אם יש ביניהם נתק, אז הכפיל, "האני הגבוה" שלנו, כפי שקוראים לו "קולגות שלנו", אינו יודע על מה שקורה בחלק הכלוא שלו, ולכן צריך להשיג את תשומת לבו, נוסח המופיע בספרים.
עבור הטפיל, הכפיל הוא בגדר שמועה, שמועה שהוא קרא עליה בספרי קסטנדה, לדוגמה 😊.
האם אתם קולטים את הבעיה החמורה?
האני הגבוה שלך מסתובב לו באיזשהו גן עדן, ואינו יודע כלל שאת/ה כאן בתוך כבשונו של הגיהינום.
================
28.7.18
יש עיסוק רב בקריסטלים למיניהם ובהשפעתם על האנרגיות שבנו. יש חנויות ייעודיות.
כחלק מתחזוקת הקריסטלים, מבצעים להם מדי פעם פעולות טיהור.
בדיוק קראתי שיש כאלה שהוציאו אתמול את הקריסטלים שלהם לאור הירח האדום לצורך טיהורם.
================
27.7.18
העובדה שאנו ניזונים משני מקורות ולא יודעים עליהם כלל, מובילה לכך שאנו חושבים שאלה המחשבות שלנו.
בנוסח אחר: הרעיונות אודות קיומם של טפיל וכפיל הן עבורנו בגדר שמועה.
שניהם נמצאים מחוץ לתחביר, מאחורי הקלעים של העולם.
================
28.7.18
הזכרתי סרטון של רואַה שדיברה על שינוי משמעותי בזמן, שאם הוא נכון, יש בו כדי לשבש את חישוב המחזוריות בת 18 יום, המחושבת מאז התאריך שציין קסטנדה בריאיון. אם אינני טועה, הריאיון ניתן בסוף שנות ה-70.
היא מדברת על דברים שיישמעו מוזרים מאד למחשבה הרגילה.
לטענתה: באוגוסט 2005 החל כדור הארץ בתהליך של התעלות (ascension), הוא נפרד לשני חלקים כמו שהצהוב של ביצה נפרד מהלבן שלה. חלק אחד נשאר מאחור, הוא כדור הארץ הישן, וחלק אחד התעלה לשלב גבוה יותר, בעוברו דרך השמש.
הריאיון הועלה ב-2008 ובו היא אומרת שהתחזיות של קץ הימים המיוחסות ל-2012 לא יקרו, או כבר קרו לכדור הארץ הישן. רוב האנושות עברה למצב החדש יחד עם כדור הארץ, וזאת כשאנו שמורים כמו בתוך פקעות.
ב-2007 החדש, הזמן פסק להתקיים.
ההשפעה של אירועים אלה על חישוב המחזוריות של ימי עוצמה היא הבעיה הקטנה שלנו :)
אני לא במעמד לשפוט את האמירות הללו. אני נזכר באמירה של דון חואן לטאישה: בשלב מסוים של התפתחות התפישה, אין יותר דמיון, יש רק תפישה. (כלומר, על פי הבנתי, כל דבר שאת/ה תופש הוא מציאות).
עם זאת, אני יכול למצוא נגיעות לתפישה הטולטקית:
הארץ, כמו כל אחד מאיתנו, היא יצור חי, ולכודה בתוך פקעת סיבים. אני סבור שגם לשמש יש פקעת סיבים, והמיקום של הארץ בפקעת השמש הוא הבסיס לזמן שלנו.
ההתעלות הטולטקית, אם להשתמש במונח שלה, היא כאשר נקודת המאסף נעה לתוך תחומי הדיסקית הצהובה.
אם הארץ נעה לתוך הדיסקית הצהובה שבפקעת של השמש, אז יש לזה השלכות על הזמן שלנו. אני נוטה לחשוב שכל שינוי כזה בתוך הפקעת שלך מחייב שינוי גם בפקעת שלך ביחס לפקעת המכילה את הפקעת שלך. כלומר הארץ הסיטה את נקודת המאסף שלה בתוך הפקעת שלה, וגם את מיקום הפקעת שלה בפקעת של השמש.
האם ההתעלות הזו היא סימן שקסטנדה הצליח במשימה שלו להסיט את נקודת המאסף של הארץ ? :)
זה לא נראה כך. הטפילים אוכלים בנו בכל פה.
ואולי אנו בכלל נותרנו בכדור הארץ הישן?
================
28.7.18
לאחרונה הצעתי תשובה לשאלה:
מדוע החברה עוקבת אחרינו באמצעים יותר ויותר משוכללים, עד כדי כך שאנו על סף איבוד מוחלט של הפרטיות?
התהייה הייתה על רקע המחשבה שהמערכת הלא אורגנית המנהלת את החברה ופרטיה אמורה לדעת, לפי דעתי, את מחשבותינו כי הן המחשבות שלה.
הצעתי את הרעיון שתחום המודעות שלנו (אי הטונל) ניזון משני מקורות: הטפיל והכפיל. ובעצם אנו ערים למחשבות ותפיסות משני המקורות, אבל לא ערים לכך שמדובר בשני מקורות שונים.
המערכת הטפילית יודעת כנראה על קיומו של הכפיל, אבל אין לה גישה למידע שהוא מעביר. הדרך היחידה שלה היא לעקוב אחרי עקבותיו של מידע זה: בכתב, בדיבור ובמעשים.
מדוע אני חוזר על כך?
כי אם לא נחזור, הדברים יישכחו.
שנית, משום ש:
רעיון שני המיינד-ים שבנו הוא בעצם בעל תמיכה מדעית, שתי ההמיספירות במוח: כל אחת מכילה גם את הפונקציות של האחרת. כלומר יש כאן שתי מערכות חשיבה שפועלות בנו. אנו מודעים לשתיהן, אבל האם הן מודעות זו לזו?
אני לא יודע מה אומרים המדענים על כך, אני משער שהן לא יודעות.
אני חוזר על מסקנה שכבר העליתי ("כל המרבה לספר הרי זה משובח"),
אם יש ביניהם נתק, אז הכפיל, "האני הגבוה" שלנו, כפי שקוראים לו "קולגות שלנו", אינו יודע על מה שקורה בחלק הכלוא שלו, ולכן צריך להשיג את תשומת לבו, נוסח המופיע בספרים.
עבור הטפיל, הכפיל הוא בגדר שמועה, שמועה שהוא קרא עליה בספרי קסטנדה, לדוגמה 😊.
האם אתם קולטים את הבעיה החמורה?
האני הגבוה שלך מסתובב לו באיזשהו גן עדן, ואינו יודע כלל שאת/ה כאן בתוך כבשונו של הגיהינום.
================
28.7.18
יש עיסוק רב בקריסטלים למיניהם ובהשפעתם על האנרגיות שבנו. יש חנויות ייעודיות.
כחלק מתחזוקת הקריסטלים, מבצעים להם מדי פעם פעולות טיהור.
בדיוק קראתי שיש כאלה שהוציאו אתמול את הקריסטלים שלהם לאור הירח האדום לצורך טיהורם.
================
27.7.18
העובדה שאנו ניזונים משני מקורות ולא יודעים עליהם כלל, מובילה לכך שאנו חושבים שאלה המחשבות שלנו.
בנוסח אחר: הרעיונות אודות קיומם של טפיל וכפיל הן עבורנו בגדר שמועה.
שניהם נמצאים מחוץ לתחביר, מאחורי הקלעים של העולם.
================
28.7.18
הזכרתי סרטון של רואַה שדיברה על שינוי משמעותי בזמן, שאם הוא נכון, יש בו כדי לשבש את חישוב המחזוריות בת 18 יום, המחושבת מאז התאריך שציין קסטנדה בריאיון. אם אינני טועה, הריאיון ניתן בסוף שנות ה-70.
היא מדברת על דברים שיישמעו מוזרים מאד למחשבה הרגילה.
לטענתה: באוגוסט 2005 החל כדור הארץ בתהליך של התעלות (ascension), הוא נפרד לשני חלקים כמו שהצהוב של ביצה נפרד מהלבן שלה. חלק אחד נשאר מאחור, הוא כדור הארץ הישן, וחלק אחד התעלה לשלב גבוה יותר, בעוברו דרך השמש.
הריאיון הועלה ב-2008 ובו היא אומרת שהתחזיות של קץ הימים המיוחסות ל-2012 לא יקרו, או כבר קרו לכדור הארץ הישן. רוב האנושות עברה למצב החדש יחד עם כדור הארץ, וזאת כשאנו שמורים כמו בתוך פקעות.
ב-2007 החדש, הזמן פסק להתקיים.
ההשפעה של אירועים אלה על חישוב המחזוריות של ימי עוצמה היא הבעיה הקטנה שלנו :)
אני לא במעמד לשפוט את האמירות הללו. אני נזכר באמירה של דון חואן לטאישה: בשלב מסוים של התפתחות התפישה, אין יותר דמיון, יש רק תפישה. (כלומר, על פי הבנתי, כל דבר שאת/ה תופש הוא מציאות).
עם זאת, אני יכול למצוא נגיעות לתפישה הטולטקית:
הארץ, כמו כל אחד מאיתנו, היא יצור חי, ולכודה בתוך פקעת סיבים. אני סבור שגם לשמש יש פקעת סיבים, והמיקום של הארץ בפקעת השמש הוא הבסיס לזמן שלנו.
ההתעלות הטולטקית, אם להשתמש במונח שלה, היא כאשר נקודת המאסף נעה לתוך תחומי הדיסקית הצהובה.
אם הארץ נעה לתוך הדיסקית הצהובה שבפקעת של השמש, אז יש לזה השלכות על הזמן שלנו. אני נוטה לחשוב שכל שינוי כזה בתוך הפקעת שלך מחייב שינוי גם בפקעת שלך ביחס לפקעת המכילה את הפקעת שלך. כלומר הארץ הסיטה את נקודת המאסף שלה בתוך הפקעת שלה, וגם את מיקום הפקעת שלה בפקעת של השמש.
האם ההתעלות הזו היא סימן שקסטנדה הצליח במשימה שלו להסיט את נקודת המאסף של הארץ ? :)
זה לא נראה כך. הטפילים אוכלים בנו בכל פה.
ואולי אנו בכלל נותרנו בכדור הארץ הישן?
================
