האור שבגבישי הקוורץ

עדיין לא החלטתי על מה יהיה הפוסט, אבל הכותרת היא התחייבות מצדי להתייחס לנושא זה.
מה שכן ידעתי הוא שאני רוצה להטמיע כאן את השיר הבא.

לפי גוגל DEIXA פירושו עלים.
עלים יבשים (=מתים) משחקים תפקיד חשוב בהתבוננויות של הלוחמים. והצללים שברווחים שבין העלים משמשים באי עשייה.
הצעתי את ההשערה שצללים הנתפסים בעולמנו נתפסים בעצם על ידי חושי הכפיל. לשדה התפיסה שלנו, על פי הצעתי, מוזרמים נתונים חושיים משני מקורות: החושים הרגילים וחושי הכפיל. (זו רק השערה). את ההפרדה בין הנתונים החושיים לפי מקורם אני רואה ברעיון אודות ניקוי וסידור מחדש של אי הטונל.

ראינו גם את העיסוק הרב באיסוף עלים, שריפתם ופיזור אפרם בחניכה של פלורינדה. קראנו על מופע הרוח הספירלית באמצעות עלים...

שבת שלום.

**************

 הוצאת טולטק

www.toltec.co.il

*

הערות ותוספות

14.7.18

בסרטון הבא מדבר נסים ארמיין על תיזה שלו, לפיה החלל הריק הוא בעצם אנרגיה, והגופים החומריים הם בעצם וורטקסים (מערבולות, ספירלות) של החלל "הריק". 

איך זה רלבנטי לעניינינו?

הצעתי בעבר, בהשראת התפיסה הטולטקית כפי שהיא מצטיירת בדעתי, ועדיין לא שיניתי את דעתי, שהיישים בעולמנו נוצרים על ידי ליפוף של הרצועות הלא-אורגניות סביב נקודות מאסף, כמו נחש המאחד בתוכו 7 נחשים. (ייתכן מאד שחלק מהיישים הם תוצר של מספר קטן יותר של רצועות כאלה, בין 1 ל-7). ההתלפפות הזו היא היוצרת את פקעות הסיבים.

נקודות הדמיון לתיזה הפיסיקליסטית של נסים:

- החלל הריק שהוא אנרגיה = = הים האפל של המודעות.

- הוורטקסים באותו חלל ריק הם יסודם של כל מה שנמצא בעולם (המוכר) == ההתלפפות של אותו נחש לא-אורגני; הים האפל של המודעות.

הקטע הבא לקוח מתוך "מפגשים עם הנגואל" ויש לו נגיעה לעניינינו, ותמיכה קלה להצעתי:

לאחר שלקחו על עצמם את המשימה של חקר הטונאל והנגואל

כצורות של האנרגיה, חשו החכמים במקסיקו הקדומה בדחף לתאר לבני

דורם את מה שהם גילו. במאמציהם למצוא את המילים המתאימות

ביותר לתאר את מה שנמצא מעבר להסכמה המקובלת, הם שאלו מילים

מתחום המוכר ואמרו שכל מה שקיים משתייך לאור או לחושך, כמו

היום והלילה, ומזה, כנקודת מוצא, הם גזרו אינסוף תיאורים דוּאליים,

כאילו ממלא היקום פקודה לשקף את הדואליות הקוסמית הגדולה.

באמצעות ראייתם, הם גילו שעולם האנרגיה מורכב מאזורים נרחבים

של חושך, הזרועים בנקודות זעירות של אור, והם גם גילו כי אזורי

החושך שייכים לחלק הנשי של האנרגיה, בעוד שהאזורים הבהירים

מקבילים לגברי. הם הגיעו למסקנה הבלתי הנמנעת שהיקום הוא כמעט

כולו נשי, ושהאנרגיה הבהירה, הגברית, היא נדירה.

על פי הגדרה, הם קישרו חושך עם צד שמאל, עם הנגואל, עם הלא

ידוע ועם הנשי; ואת הזוהר עם צד ימין, הטונאל, הידוע והגברי.

בהמשך לתצפיות שלהם, הם גילו שפעולת הבריאה הגלקטית קורית

כאשר החשיכה הקוסמית מכווצת את עצמה, וכתוצאה מכך נוצר פיצוץ

של אור, ניצוץ שמתפשט ומספק התחלה עבור סדר הזמן והמרחב. החוק

של סדר זה הוא שלדברים יש תמיד סוף, דבר אשר שוב מרמז על כך

שהעיקרון הייחודי והמחזורי של היקום הוא האנרגיה האפלה: נשית,

יצירתית ונצחית. (עמוד 49)

וורטקס הוא סוג של התכווצות.

התכווצות או לחץ היוצרים אור מתקשר לנושא הפוסט (בהמשך).

אני לא חושב שהניצוץ המופיע בקטע זה הוא נקודת המאסף, כי נאמר שהוא הולך ומתפשט, וגם לדעתי נקודת המאסף איננה עשויה מהים האפל של המודעות, אלא היא לכודה בה בלבד. אם כי ב"צדו הפעיל" הים האפל של המודעות" מתואר כמונח נוסף לרוח. אני חושב שמישהו טעה (או היטעה).

הניצוץ הוא כנראה תוצאה של הישרה של האצלות שבתוך הפקעת לאלה שמחוצה לה.

אינני ממליץ במיוחד על שיחה הזו עם נסים, אלא אם כן אתם חובבים פיסיקה (או רוצים לאשש את מה שטענתי לגבי הדמיון בין התזה הפיסיקלית שלו וההבנה שהצעתי לתורה הטולטקית).

================ 

14.7.18

לגבי כותרת הפוסט:

לחץ פיזי (שפשוף גם הוא לחץ) על גביש קוורץ יוצר שתי תופעות שונות:

- יצירת מתח חשמלי (לכן גבישי קוורץ נפוצים מאד במכשירים אלקטרוניים).

- יצירת אור כתום. (בגבישים מסוג אחר האור הבוקע אחר)

שתי התופעות, על פי מדענים, אינן קשורות זו לזו. אביא את הקטע הבא בשפת המקור (כי זה חוסך זמן). הדגשתי באדום את שמות התופעות:

Quartz can produce an electrical reaction. Minerals with this ability are called piezoelectric. The electrical 

reaction can be created by applying a charge, physical stress, or heat. Quartz is also distinguished as a 

gem that is capable of triboluminescence, or the ability to create light under pressure. This mystery light 

is not electricity in the form that we know it, but it is often mistaken as such. The most prominent 

scientific theory is that it is caused by the separation of chemical and electrical bonds. 

ראינו שקריסטלים של קוורץ זוכים להתייחסות לא זניחה בספרות שלנו (רוב ההתייחסויות נמצאות בספר של טאישה וב"מסע לאיכטלאן").

מה הופך גבישים אלה לנחשקים עבור הטולטקים?  אור כתום =ענברי?
האם הרוח כלואה בגבישי הקוורץ כמו שהיא כלואה בנו (נקודות מאסף הכלואות בתוך פקעות סיבים)?
(בין הפותרים נכונה יוגרל תלוש לקניית מנה פלאפל).

אינדיאנים יצרו רעשנים המורכבים מאוסף של קריסטלים כאלה וכשטלטלו אותם הם הבזיקו אור/זוהר בטקסים שלהם. 

ייתכן ולאור המיוחד הזה היו סגולות שבגללן הם עשו זאת.

בעידן האינטרנט לא קשה להביא סרטוני המחשה. מי שלא עושה זאת כאילו לא יצא ידי חובתו. הנה דוגמאות אחדות:

להוציא אור מסלע

================ 

15.7.18

עוד שתי הערות לגבי השיחה של נסים ארמיין שמתחברות, לדעתי, היטב עם התפיסה הטולטקית: 

הוא אומר שם: 

- היקום מדבר אל עצמו. 

- אנו לא מייצרים מחשבות אלא אנו כמו אנטנה הקולטת מחשבות בתדר המתאים לנו (כמו תדר שידור של תחנת רדיו).

בשיחה אחרת הוא אומר שהחלל "הריק" המלא אנרגיה הוא בעצם נקבי, כמו רחם, כי כל הישים נולדים ממנו על ידי הוורטקסים של עצמו. כזכור, קסטנדה בציטוט לעיל מהספר של ארמנדו אומר שהאנרגיה האפילה היא נשית. 

בחזרה לזוהר שבקוורץ.

ב"האש שבפנים" מסופר על שבירת קרן שמש דרך "נציץ", אור ששלח את תודעתו של קסטנדה למקום אחר. 

מה זה לכל הרוחות "נציץ"? 

האמת שלא בדקתי במילון העברי. במקור האנגלי זה פשוט "קוורץ" !!! (עמוד 104)

דרך אגב, האירוע עם הקוורץ אירע על גבי הסלע הענק האליפטי והשטוח שמופיע בהקשר לקבורתם של המכשפים הקדומים, ואודותיו דיברתי בהקשר לדולמנים.

בספר זה מסופר על ידע קדום שחילק את הישים בעולם לחמש קטגוריות כפולות, ביניהן הקטגוריה: אש - מים. לאש ולמים יש שתי איכויות: 

1. חום ורטיבות (בהתאמה)  

2. להבה וזרימה (בהתאמה). האיכות השנייה היא בעלת יכולת להסיע אותנו. 

אחרי אזכור מקרה הקוורץ (הנציץ) מַפנה חנארו את מבטו של קסטנדה ללהבה של עששית נפט (gasoline lamp):

"הבט בלהבה," אמר, "אין בה חום. זוהי להבה טהורה. להבה טהורה יכולה לקחת אותך למעמקי הלא-ידוע." (עמוד 105)

לפי תיאור החוויה שם נראה שהוא לקח אותו אל העולם השחור, עולם אשר מרומז מספר פעמים בספר, לא תמיד תוך שימוש במונח זה.
מעמקי הלא-ידוע מרמז כאן, לדעתי, על מעמקי הפקעת, כלומר תנועה פנימה, בתחומי הדסקית הצהובה, היא הרוח.

גם הזוהר שבקוורץ - triboluminescence - הוא, כפי הנראה, להבה קרה, להבה טהורה. החיכוך או הלחץ יוצרים כנראה חום, אבל החום הזה, ככל הנראה לי, אינו איכות של האור הזה (וגם לא ליהפך: האור אינו איכות של החום הנוצר בחיכוך).

בנושא זה של הולכת המודעות בעזרת זוהר/אור יש להזכיר אמירות נוספות בספרות כמו:
העיניים מוליכות את הכוונה, וברזולוציה גבוהה יותר: הזוהר בעיניים הוא הגורם הפעיל בהולכה זו.
"זכרי את הזוהר [הירקרק של הסוּרֶם]" - דון חואן לפלורינדה.

================ 

15.7.18

למענכם בדקתי מה פירוש "נציץ".

מהוויקיפדיה:

"נציץ (הידוע גם כמיקה, Mica, בלעז) הוא קבוצה של מינרלים השייכים לקבוצת המינרלים הפילוסיליקטיים (סיליקטים במבנה בצורת לוחיות), המכילים כמויות משתנות של אלומיניום, ברזל, מגנזיום, ליתיום, נתרן סידן ואשלגן. התכונה הבולטת של המינרלים בקבוצת הנציצים היא פצילותם המושלמת לצורה של לוחיות או "קשקשים". הלוחיות ניתנות לכיפוף והן אלסטיות."

לתרגם "קוורץ" ל"נציץ" זה אפילו לא ספרות גבוהה, זו טעות חמורה וחסרת אחריות.

================ 

15.7.18

בבדיקה קצרה צצים עוד תרגומים בלתי נסבלים:

בעמוד 103 כתוב: לוחמים חייבים לחזר חיזור תכליתי אחר השינוי. באנגלית: purposely seek change. 

לא חיזור ולא בטיח. 

הבעיה בניסיון כזה להיות ספרותי היא שרעיון הפיתוי של (חיזור אחר) נקודת המאסף מופיע בספרות. לדוגמה בעמוד 107, אני מביא באנגלית:

I personally have initiated you in all kinds of sorcery procedures, but only for purposes of luring

your first attention away from the power of selfabsorption.

================ 

15.7.18

בוסה נובה בהילוך איטי.

================ 

15.7.18

גלישה לעניין אחר,

חומר למחשבה,

יש לי הרושם שאליגיו, החניך שנשא בתפקיד השליח (הוא היה החניך של אמיליטו, שהיה שליח) הפסיק לדבר עם קסטנדה אחרי שקסטנדה לכאורה נכשל בתנועתו באיזור התלים שבין הקווים המקבילים, וכנראה שאליגיו גם התעלם ממנו. יש לי הרושם שהתנהגות זו, שנראית קטנונית וממש לא שייכת לעולם המכשפים, היא חלק מיקוש; הסוואה של מהלך כלשהו; משהו הדומה להתנהגות השבלונית והמתנשאת של טוליו כלפי דון חואן החניך, שאיפשרה לארבעה אנשים שונים להסתובב בסביבת דון חואן (רק אחד מהם בו זמנית) מבלי שהוא יבחין שהם אנשים שונים.

אם הרושם הזה נכון, מה יכולה להיות המטרה של התנהגות זו של אליגיו? מה הדבר שהוסתר מקסטנדה מאחורי התנהגות זו?

================ 

16.7.18

רעיון הסידור מחדש של אי הטונל (וניקויו) מזכיר הפיכת ברזל למגנט; חלקיקיו מתיישרים בשני כיוונים ויוצרים שני קטבים (שני חלקי האי).

אני לא בטוח שאפשר למתוח את האנלוגיה הזו עוד, לדוגמה: האם גם על אי הטונל אין תזוזה אלא רק שינוי של כיוון מרכיבי האי?

================ 

16.7.18

מחשבה משעשעת עלתה בי:

משה שואל את אלוהים לשמו, ואלוהים משיב: "אהיה אשר אהיה". (שמות ג).

אולי שמו "אַשֶר", כי הוא הרי בן זוגה של האשרה (על פי מסורת מסוימת שהתקיימה באזורנו בעבר הקדום).

דרך אגב, באותו פרק, בתחילתו, מסופר על הסנה הבוער:

"וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְהוָה אֵלָיו, בְּלַבַּת-אֵשׁ--מִתּוֹךְ הַסְּנֶה; וַיַּרְא, וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ, וְהַסְּנֶה, אֵינֶנּוּ אֻכָּל. ". 

זה מזכיר לנו, כמובן, את נושא הפוסט הזה: האש הקרה, אש שהיא רק אור, ללא חום.

================ 

16.7.18

אם להמשיך את הרעיון מההערה הקודמת, אז את הפסוק הבא צריך לקרוא אחרת:

"אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" (שמות כ)  

כלומר, את הפסיק יש לשים אחרי המילה אשר:

"אנכי יהוה אלהיך אשר, [אשר] הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים".

אם הוא עונה לשם "אשר", תודיעו.

================ 

17.7.18

בנוגע לדימוי שהצעתי לעיל לסידור מחדש (ולניקוי) של אי הטונל כסידור של חלקיקי ברזל כך שגוש הברזל נעשה למגנט בעל שני קטבים, מתברר שרעיון המגנט, באופן כללי, מופיע בספרות:

- כדימוי אלטרנטיבי לנשר הטורף אותנו (את המודעויות שלנו) במותנו: כמגנט אדיר המושך את המודעות שלנו וכל ישותנו מתפרקת.

he did not appreciate the idea of something devouring us. For him, it would be more accurate to say that there is a force that attracts our consciousness, much as a magnet attracts iron shavings. At the moment of dying, all of our being disintegrates under the attraction of that immense force.

- נקודת המאסף דומה למגנט זוהר הממגנט אליו האצלות.

He explained that the assemblage point is like a luminous magnet that picks emanations and groups them together wherever it moves within the bounds of man's band of emanations. This discovery was the glory of the new seers, for it put the unknown in a new light.

- העולם של הלא אורגנים מושך את קסטנדה אליו בחלימה כמו מגנט.

something pulls you to that world, like a magnet.

מוזכר גם הכוח המגנטי שהיה לממרה את המוות על הנגואל סבסטיאן שבגללו הוא הלך אתו להרים לצורך חילופי אנרגיה ביניהם.

The nagual Sebastian succumbed to the magnetic power of the stranger and meekly went with him into the mountains.

וגם הכוח המגנטי של הישות הלא אורגנית שהופיעה בתרגיל המראה השקועה במים וניסתה לעבור דרכה אל העולם הזה. אני מביא את הקטע הזה כי הוא מעניין:

"The other life comes to find out what's going on when human beings call," he continued.

"That Toltec technique is like a knock on their door. The old seers said the shiny surface on the bottom of the water served as a bait and a window. So humans and those creatures meet at a window."

"Is that what happened to me there?" I asked.

"The old seers would've said that you were being pulled by the power of the water and the power of the first level, plus the magnetic influence of the creature at the window."

אני חושב שזה ממצה את כל האמירות אודות מגנט בספרות שלנו.

הסידור מחדש של אי הטונל כהפיכת ברזל למגנט זה דימוי שלי.

אם בחלק מהאמירות הנ"ל זה נראה כמו דימוי בלבד שאין לקחת אותו באופן מילולי, תיזהרו !!!!

הרוח חובבת את ההטעיה הזו :)

================ 

18.7.18

לרשימת האזכורים של המושג (או דימוי) של מגנט, אפשר להוסיף אמירה של אֶמי וואלאס בספרה "שוליית המכשף" המספר על חייה עם קסטנדה וחבורתו.
האמירה הזו נמצאת בפרק מהספר הנמצא באינטרנט. עדיין לא הגעתי לקרוא את הספר הזה.
היא מספרת שטוני, חבר של קסטנדה, שניהל מרכז בודהיסטי "קאזה טיבט" במקסיקו סיטי, צילם תמונה בפירמידות של טאוטיוואקאן ובצילום הופיעה דמות של "מעופף". קסטנדה ואנשי חבורתו הגיעו למסקנה שזהו אות שעליהם לפרסם את הידע על הטפיל (מופיע ב"צדו הפעיל של האינסוף").
היא מספרת שטוני היה מגנט של תופעות פאראנורמליות. 

================ 

18.7.18

נתקלתי בסרטון הקצר הבא שבו נשאל טרנס מק-קנה, האיש שהתמקד במחקר, התנסות ועידוד לשימוש בצמחים משני תודעה, מהי דעתו על קסטנדה, דון חואן...  שכזכור, בספרים הראשונים מהווים צמחי עוצמה את עיקר החניכה שלו.

לדעתי, על סמך הסרטון, מר מק-קנה, (מסקליטו ירַחְמוֹ) הלך שבי אחר הביקורות כנגד קסטנדה, שזה סוג של התמכרות לאלימות :)

================ 

18.7.18

בחזרה לנושא הפוסט:

הזוהר של נקודת המאסף, הוא, כנראה, הזוהר של הרוח, הוא האור המופיע בשקיעה ובזריחה (הדימוי של "השמים בוערים", האש שבפנים), וייתכן שזהו גם האור המופיע בגבישי הקוורץ כאשר מופעל עליהם לחץ. 

דרך אגב, הרעיון של לחץ המפיק זוהר מופיע גם בהקשר להאצלות שמחוץ לפקעת שלחצן גורם להישרה וכך להזרחת ההאצלות (אני אומר זאת בשליפה, ייתכן ואני לא מדייק. התיאור נמצא ב"האש שבפנים").

כל ההקדמה הזו באה כדי לומר שאמירה קדומה במסורת היהודית, הנמצאת גם במיתולוגיות קדומות, מעוררת את הרושם שחלק מהקדמונים במקומותינו ידעו על מה הם מדברים. זו אמירה שזוכה היום בדרך כלל ללגלוג מתנשא: 

בסיפור בריאת העולם מסופר שהאור נברא ביום הראשון, ואילו השמש הירח והכוכבים רק ביום הרביעי.

על פי סיפור זה נראה שמדובר על אור שאינו נובע מהשמש או משאר כוכבי השמים.

מהגמרא:

"אור שברא הקדוש ברוך הוא ביום ראשון אדם צופה ומביט בו מסוף העולם ועד סופו, דברי רבי יעקב."

ממאמר באינטרנט לקחתי את הקטע הבא:
"המפרשים בעבר ניסו לתרץ זאת ולומר שאלוהים "גנז" את האור הראשון לשימוש הבלעדי של הצדיקים. כמו כן כיום נשמעים פירושים אפולוגטיים אחרים כגון שאותו האור היה קרינה אלקטרומגנטית אחרי המפץ הגדול…".


לדעתי, הגניזה לצדיקים עשויה לציין את מתנת הנשר ללוחמים, אשר בוערים באש מבפנים ונעשים לחלק מהרוח.
הבאתי גם את המשפט על קרינת הרקע האלקטרומגנטית שמסתובבת ביקום מאז המפץ הגדול כי לעיל דיברתי על מגנטיות: נקודת המאסף הלוכדת האצלות כמו מגנט (דרך אגב, ההאצלות "מוגשות" לנקודת המאסף בחבילות מוכנות, לא בבודדת), הנשר המושך תודעות כמו מגנט, הסידור מחדש של אי הטונל כדומה להפיכת ברזל למגנט...

בקיצור,
חלק מהאמירות של חז"לינו, המעוררות היום גיחוך, לעתים קרובות, ייתכן והן מצביעות על ראייה אנרגטית.

הנה קטע נוסף מאותו מאמר המתייחס לנושא זה של האור הראשוני במיתולוגיה היוונית. הדגשתי בסוף שני משפטים המקובלים עליי:
"באגדות הראשית של יוון העתיקה ישנה הקבלה רעיונית גדולה לסדר הבריאה של מקורות האור של העולם בכך שכמו בספר בראשית, היה קיים אור ראשוני לפני בריאת המאורות השמש והירח והכוכבים.
[...]
היוונים האמינו שהאלים שכנו בתוך תחומו של האור הזה בשמים, והם גם נשמו את האוויר של האור הזה. הקדמונים אף האמינו שהגופים השמימיים (השמש הירח והכוכבים) נוצרו מתוך האש המרוכזת של אורו של אֵתֵ'ר."

================ 
19.7.18

אני ממשיך עם הרעיון (שלי) אודות אי הטונל המסודר מחדש כמגנט.
אם אי הטונל מיוצג ברובד החושי כגוף הפיסי (זו השערה שאני מאמץ, אחרת לא הייתי מציע "אם" כזה),
אז
אם הוא במצבו המפותח, הוא חוזר להיות מגנט.
האם יש לכך תימוכין ? (תשובה לא מנומקת לא תזַכה באף נקודה :))
יש אצל טאישה.
טאישה נדרשת להתכוון להוצאת קווים מגופה באופן שהם יעטפו את גופה. (עמוד 156,157).
הקווים הללו שוחררו בעקבות עבודת הסיכום, ועתה יש להחזירם לרשת האתרית המקורית שעטפה את הגוף. שימו לב שהקווים הללו יוצאים משני מוקדים ונכנסים בשני מוקדים: יוצאים מכפות הרגליים ומהמצח ונכנסים בקודקוד הראש ובחלק האחורי של הראש.
יציאה וכניסה של קווים סביב גוף מזכיר מאד קווי שדה מגנטיים. נזכור שנקודת המאסף היא כמו מגנט האוסף האצלות ואוחז בהאצלות (ציטוט לעיל).
(אי הטונל הוא, לדעתי, אותו חלק מנקודת המאסף הלכוד תחת ההתקן הזר. החלק הנותר הוא הכפיל, הנגואל, כלומר הוא חלק ממגנט).

אני חושב שארבעת המוקדים המגנטיים של הקווים שייכים לנו ולטפיל, שניים כמובן לכל אחד. המצח והעורף הם כנראה הקטבים של הטפיל.
שימו לה שהכפיל משמש רק גורם עזר בפרישת הקווים הללו (לדעתי, פרישה מחדש) סביב הגוף.
מיקום הקטבים בכפות הרגליים ובקודקוד-הראש תואם את האמירה בספרים שבשני חלקי הגוף: העליון והתחתון, ישנן שתי מערכות אנרגטיות נפרדות, הטונל למעלה והנגואל למטה.

מה עוד אתם צריכים כדי להשתכנע שאי הטונל (הגוף) הוא מגנט? :)

נ.ב. הוספתי בהתחלה תנאי נוסף של היות במצב מפותח. טאישה כבר עשתה עבודה רבה על עצמה. בשלב כזה אפשר להחזיר את הקווים שהשתחררו מאחיזתם באירועי חיינו אל הרשת שעטפה אותנו מלכתחילה (בניסוח זה אני מכניס קצת פרשנות). כך גם לגבי אי הטונל: לאחר סידורו מחדש (כלומר לאחר שנעשתה עבודה) הוא נעשה בעל שני צדדים: טונל ונגואל.
=================
19.7.18

אתנחתא מיתולוגית: מיתוס אודות מוצאם של האצטקים.

לקוח מפוסט בפייסבוק בקבוצת "היסטוריה נסתרת":

על פי אגדת הנאהואטל, היו שבעה שבטים שפעם התגוררו בצ'יקומוזטוק - "מקום שבעת המערות". השבטים האלה ייצגו את שבע קבוצות נחואה: אקולהואה, צ'לקה, מקסיקא, טפנקה, טלהואיקה, טלקסקלאן וצ'וכיילקה (מקורות שונים מספקים וריאציות על שמות שבע הקבוצות). שבע הקבוצות, שהיו קבוצות שדיברו באותה השפה , עזבו את מערותיהן והתיישבו כקבוצה אחת ליד אזטלן. על פי כמה דיווחים, הגעתן של שבע הקבוצות לאצטלאן קדמה להופעתה של קבוצה הידועה בשם "צ'ימצ'קים", שנחשבו פחות מתורבתים משבע קבוצות נחואה.

שבעת השבטים הצ'יצ'ימקים שלהם שפה אחת, שפת הנהוואטל, נקראים גם שבטי הנהוואס משום שהם מדברים את אותה השפה. המילה צ'יצ'ימקה שבה כונו על ידי הטולטקים, משמעותה דומה למילה ''ברברים'' או ''חסרי תרבות'' אף על פי שתרבותם הייתה עשירה מאוד, הם שמרו את תורתם בעל פה והתנהלו כשבטים של ציידים-לקטים ולא בנו מקדשים. 

האם זה לא מזכיר לכם את 7 העממים שהתיישבו בארץ המובטחת והיה צריך לסלקם?
ועל פי הפירוש שאני מציע: 7 סוגי ישויות מ-7 העולמות הלא אורגניים שהשתלטו על ניצוצות הרוח, כשהטולטקים בסיפור הם בני ישראל?

=================