תרגמתי סלקטיבית קטעים מתוך תיאורי התנועות [המעברים הקסומים], שלכדו את תשומת לבי, מסיבה זו או אחרת.
מי יודע, אולי בעתיד אני או מישהו אחר [או הרוח] יחליט שחשוב לתרגם את כל תיאורי התנועות. לעת עתה אני נוקט בגישה הזו של תרגום סלקטיבי עד כדי אי תרגום שלהן כלל.
לכדו את תשומת לבי
- חלימה היא אמנות שהתגלתה על ידי רואים במקסיקו העתיקה, [אמנות] שבה אנו משעים את הפרשנויות הרגילות שלנו, ומאפשרים דרך חדשה להגיב לעולם סביבנו
- דון חואן מאטוס, יורש התרבות של אותם רואים, אמר [...] שחלימה יכולה להתרחש בין אם אתה ישן או ער.
- לחלום, הוא אמר, פירושו לתפוס יותר ממה שאנו מאמינים שאפשר לתפוס, ולפעול בדרכים שהן מעבר ליכולות הרגילות שלנו.
- קשב החלימה, הוא טען, נוצר בשעות הערות שלנו, על ידי התכוונות לתחושת תכלית ויראה חדשים במחשבותינו ובפעולותינו - סימן ההיכר של מה שהרואים מכנים "מודעות מוגבהת”, או חלימה-ערה.
- חלימה וחלימה-ערה, הוא אמר, אינן נלמדות; יש להתכוון אותן, כלומר משיגים אותן על ידי עירור חוליית החיבור הטבעית שלנו עם כוח הרטט של האינטליגנציה ביקום, אותו הרואים מכנים "הצד הפעיל של האינסוף”, או "כַּוונה”.
- פעילויות שמגבירות את המודעות שלנו לַכַּוונה המניעה את פעולותינו.
- המעברים הקסומים, אמר דון חואן לתלמידיו, יכולים להביא את הלך הרוח של החלימה לפעולותינו היומיומיות, ואת האנרגיה להקשיב לרטט הכַּוונה עצמה - מה שהחולמים במקסיקו הקדומה כינו "קולו של הרואה שבפנים”.
- לנגואל היה מקום בליבו עבור [העיר] ברלין משום שזה היה מקום שהיה מפוצל - מקום עם כַּוונה שבורה. ובכל זאת הוא הפך למאוחד. הוא אמר שאנחנו יכולים להשתמש בַּכַּוונה הזו כדי לאחד את עצמנו, להביא את גופי האנרגיה שלנו אלינו.
[הערת המתרגם: לנו, היושבים בציון, יש מקום אפילו טוב יותר מברלין, והוא ירושלים. יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה־לָּהּ יַחְדָּו: (תהלים פרק קכב פסוק ג). אחד הפירושים המקובלים לפסוק הוא: ירושלים של מעלה וירושלים של מטה מתחברות. זאת בנוסף למשמעות הארצית שיש לברלין, חיבור שני חלקי העיר לאחר מלחמת ששת הימים.]
- גאווין דיבר על איך אנחנו עוברים את החיים בתחושה שאנו לא שלמים, עם תחושה מטרידה שמשהו חסר, ואנחנו מחפשים דברים שיגרמו לנו להרגיש שלמים. אנחנו חושבים שאדם אחר יכול לעשות את זה, אבל הכמיהה הזו היא למעשה הכמיהה לגוף האנרגיה, שנדחק מאיתנו והלאה בלידה ומתרחק יותר ויותר ככל שאנחנו מתבגרים. נאי תיארה אותנו מאוחר יותר ככאלה שנחצו לשנים, פשוטו כמשמעו.
- כך משנים אותנו המעברים הקסומים: על ידי שינוי היבט קטן או היבטים קטנים של המבנה שלנו, כל האורגניזם משתנה או מכוּיל מחדש.
- עלינו לקחת אחריות על האופן שבו אנו משתמשים באנרגיה הנוספת שהמעברים הקסומים מביאים; מכשפים, היא אמרה, משתמשים באנרגיה הזו לחלימה.
- עלינו לא רק לקחת אחריות על מעשינו, עלינו לקחת אחריות על החיבור שלנו עצמנו עם האינסוף. נאמר שהחיבור שלנו עם הכַּוונה הוא כל מה שחשוב.
- הם לימדו צורה מקוצרת של [המעבר הקסום] "נמר הכַּוונה”. הם אמרו שבאמצעות מעבר קסום זה נוכל לנוע בזמן ובמרחב, לנוע לעמדה של הנמרים הכישופיים הללו אשר נושמים עם כל ישותם. התכלית של הנמרים היא בלתי מעורערת, שום דבר לא יכול לעצור אותם או לשנות את מסלולם. זהו הלך הרוח שאנו מתכוונים לגַלם.
- אנחנו מציבים כַּוונה ברורה לשמוע את הרואה שבפנים.
- שולי המודעות הם גלימת הביטחון העצמי שלנו; אנו מרימים את גלימתנו מכפות רגלינו.
- מוצאנו מיצורים קדומים יותר, דו-חיים, שהיה להם חיבור מודע יותר לכדור הארץ. יש לנו בתוכנו את המערכת הזואולוגית שלהם, ואנחנו יכולים להשתמש בדחיפה של כדור הארץ כדי לחצות [את הגבול בינינו לבינם].
- סיפור על חניך שהיה לכוד בַּזמן והיה מביט בשעונו. [...] טאישה יעצה לחניך/ה הזה ללכת לקנות שעון יד יפהפה מזהב. אם תשומת הלב שלך נלכדת, אז אתה הופך את זה לאמנות.
- הנגואל דחק בהם ללא הרף להיות מעורבים בעשיות של העולם.
- לא משנה מה אנו תופסים, עלינו לתפוס [אותו] בחיבה וללא שיפוטיות, כך שסיבי האנרגיה שלנו יתחממו מהחיבה זו.
==================================
המאמר בקובץ נפרד
https://drive.google.com/file/d/1r2fyKMSbHMIUIplVL_BWIujG0enRxVPA/view?usp=sharing
הקובץ המרוכז כולל את המאמר הנוכחי ואת שני הקודמים והוא כעת מעודכן.
https://drive.google.com/file/d/1rkY1jgGNYtGPF_0DTAkd4_-36rKHx56B/view?usp=drive_link
קריאה נעימה ומחכימה
==============================
