לכדו את תשומת לבי, מתוך הרצאות קסטנדה
(ליקטתי לא מעט, איתכם הסליחה :) הדגשתי בצהוב אחדים שלכדו את תשומת לבי יותר מהאחרים)
- אנו מקבלים בהסכמה את רעיון החשיבות העצמית ללא בחינה של הדבר. אין ייחודיות. כולנו מבטאים את אותם צרכים.
- הצורך בעבודת סיכום כדי לאבד את החשיבות העצמית.
- אנו מקבלים את רעיון החשיבות העצמית הזה מהסדר החברתי. הסדר החברתי אינו מתעניין באינדיבידואל. הוא מוביל אותנו להרס שלנו. הופך אותנו לאידיוטים שחוזרים על עצמם, מלמד אותנו לרחם על עצמנו. המנטרה: "אני צריך אותך. אני אוהב אותך". הסדר החברתי אינו מסַפּק לנו משמעות או תכלית.
- אינך צריך מדריך. אתה צריך רק אנרגיה. אנרגיה מסופקת על ידי בחינה [עצמית] לא מוּטַה [אובייקטיבית].
- חירות היא לקיחת המודעות שלך אל הבלתי ניתן להעלאה על הדעת.
- משמעת היא הגורם היחיד להסטה מהסדר החברתי. מהי משמעת? לא לוח זמנים כפייתי. פירושה להיות זורם, הגיוני, תובעני, ומתמיד בבחינה עצמית לא מוּטַה [אובייקטיבית] 24 שעות ביממה.
- שכח מלהבין דברים. אל תשאל למה. אין הסבר רציונלי. מתי אי פעם הצלחנו להבין משהו מכל מה שסביבנו. שום דבר אינו ניתן להסבר.
- לקבל אחריות: קבל בענווה [את העובדה] שאת/ה תמות. זה לא נתון למשא ומתן. הסתכל במראַה באמצע הלילה; הסתכל על הישות שעומדת למות. שאל [אותה], מה את עושה? מהו סך כל הפעולות שלך?
- צעק "כַּוונה”. ציין במילים את מה שאתה רוצה: "אני רוצה להיות אחראי לעובדה שאני הולך למות." יש כוח לא פרסונלי ביקום שמציית לקריאתנו. אמור זאת בקול רם: "אני רוצה להשלים עם העובדה שאני הולך למות." הקול שלנו נושא עוצמה אדירה. המילה שלנו סופית. נתחיל לראות שינויים עדינים. מילים אינן ניתנות להסבר; יש לקרוא להן "מצביעים”.
- "גלימת הביטחון העצמי" מתפתחת על ידי עבודת הסיכום.
- קח גירויים שהושלכו [מחוסר עניין] ובנה עולם. עולם השכל הישר אינו העולם האפשרי היחיד.
- אנו נותנים מבט חטוף בעולם, ואחריו מגיעה פרשנות. פרשנות עוברת בירושה. אנו מפרשים לאורך כל חיינו.
- הגדרת היקום היא קסם. הבע בקול את אחריותך לתפיסה: צעק, "אני אדם, לכן אני נשגב". גורלנו הוא להיות ישויות תופסות. זהו מעשה פחדנות להסתתר מאחורי רעיונות. העולם צריך להיבנות על בסיס העובדה שאנו נמות.
- דון חואן לא האמין שהאדם הוא רע. עם זאת, הוא ראה את האדם כיצור עצוב. הוא אמר שלוחמים יכולים להזדהות עם אדם, אבל עליהם לא לרחם עליו, כי זה מרמז על גישה של היותם טובים יותר.
- אנו רואים אנרגיה כעת, אך איננו יודעים זאת משום שהמודעות שלנו אינה מודעת [לכך].
- חלומות יכולים לשמש כקרש קפיצה אל תוך האינסוף. חלומות הם דלת סתרים.
- חלימה יכולה להימשך רק כמה דקות - השאר היא שינה רגילה. חלימה מחזקת ומחייה אותך מחדש.
- אתה משקר למיינד שלך באומרך "אני רוצה להיות מודע לכך שאני נרדם". אלא, המטרה האמיתית שלך היא לבחון כל אלמנט של חלום רגיל.
- השתמש בַּכַּוונה מעמדה של ישות שהולכת למות.
- ברגע שאתה מביע כַּוונה בקול, אנרגיה תמשוך את החולם. הכַּוונה חייבת להיות פשוטה וצנועה, כ[של]אדם שעומד למות.
- משהו מונע מאיתנו להיווכח עד כמה רע מצבנו.
- נקבות הן העתקים של יצורים לא-אורגניים. היקום הוא נשי --- תמיד נמצא בחיפוש אחר זכרים.
- ללכת עם פולשים [לחלום] זה מסוכן כשאתה חמדן.
- אנו הופכים את העצב לאישי [פרסונלי], אך הוא לא אישי. הוא נמצא שם בחוץ.
- "האדם האֶתֶרי" הוא לוחם [המצוי] בשקט אמיתי. ברגע של שקט, הוא יכול לבנות מחדש את העולם. הדיאלוג הפנימי שלנו הוא בנאלי, אין לו שום קשר לחיים ולמוות.
- בחיים הרגילים, הפנטזיה של חשיבות עצמית עוזרת לנו להדוף את העצימות הזו [את המוות, כנראה].
- כדור של אנרגיה הטריד את קסטנדה. אולי [היה] זה אחד מאיתנו?
- לחץ על עצמך. עצור את החשיבה הלינארית. חפש רגע של שקט. כאשר הדיאלוג הפנימי נפסק, יש אפלה מהעיניים ומעלה. אז האינסוף יחפש אותך--- "ימשוך אותך למעלה".
- עבודת הסיכום נותנת למוות הֶעֶתֶק של המודעות שלנו. הוא [המוות] יאפשר לך [אז]ללכת [לחופשי]. "נסו את זה."
- האדם הוא המדד לעולמו. אנו במצב רקוב --- גרוע יותר מאשר ב-1950. אין טעם בהישגים הטכנולוגיים שלנו. לַסדר החברתי לא אכפת מהישות שהולכת למות. "קחו את האפשרות הזו ברצינות."
- גוף האנרגיה שלך יגיד לך מה לעשות. בְּטח במשהו בך (אל תסמוך על קמעות או תחתונים אדומים).
- דון חואן אמר לקסטנדה: "אני אלך ואשאיר מאחור את הציפורים ששרות 'אני, אני, אני'.
- תן לה (לאנרגיה הלא פרסונלית) לבוא אליך.
מתוך הרשימות השניות:
- "אם באמת היית אוהב את עצמך, לא היית עושה לגוף שלך את מה שאתה עושה בדרך כלל. היית מתחשב בו מאוד."
- "אין שום דבר ייחודי באף אחד מאיתנו. אבל יש משהו קסום בכל אחד מאיתנו."
- "משמעת אינה ציות לסדר נוקשה. משמעת היא גמישה."
- חירות - "סַלטַה של המודעות אל תוך הבלתי ניתן למחשבה.
- "יש כוח נצחי ביקום שהוא זמין לנו - אך אנו אף פעם לא משתמשים בו. קרא אליו ואֶמור: 'אני רוצה להיות אחראי לעובדה שאני הולך למות'. זה מספיק כדי לגרום לדברים להתחיל לקרות."
"הרגל את עצמך לצעוק את כוונתך לַכּוח. אל תתחנן! אם תרד על הברכיים, הוא ישתין עליך."
- איפה מתרחש העולם? הוא קיים בתודעה שלך! אתה כבר קוסם, אז למה שלא תהיה לך ערכה חדשה!
- אנחנו תאומים! גוף ימין, גוף שמאל. נקודת המאסף נופלת בקלות עד קרוב לכפות רגליכם. אל תיאבקו - צחקו! - תנו לזה לקרות! הביאו אותה לתחתית ותנו לה לעלות בין שני הגופים. היא לא יכולה להיכנס לקצה העליון.
- סמים רק נותנים לכם מבט חטוף באפשרויות אחרות - לא מבט מתמשך.
- "הגדירו את התשוקה שלכם כחירות - ואז הבורר שבתוככם יבצע את ההתאמות הנכונות."
- יש לכם מכונה מופלאה בתוככם. אתם יכולים להשתמש בה כדי להגיע לכוכב צדק או להשתמש בה כדי לנקות את הבית שלכם - או שניהם!
- הרואה שבתוככם לעולם לא יַטעה אתכם. אנחנו עוצרים אותו כל הזמן עם "אבל, אני..." האני הטיפש, הזונה - זו שאפשר לקנות אותה.
========================================
המאמר בקובץ נפרד
https://drive.google.com/file/d/1_q4XbYFhQlwpaLlnsFduQASFI-bGVEm0/view?usp=sharing
----------------------------------------------------
מאמר קצרצר נוסף
1994 - ראיונות טלפוניים עם טאישה ופלורינדה
https://drive.google.com/file/d/1CIu1BbYEOkKA1kqeLb95521Ytwbvv7yy/view?usp=sharing
אני חושב שאין בו שום דבר משמעתי.
עדיין לא עדכנתי את הקובץ המרוכז. אעשה זאת כנראה היום. (יש כבר ערימה להכניס לתוכו). אעדכן בבלוג בהמשך היום או בקרוב, ובכל מקרה בפוסט הבא.
קריאה נעימה ומחכימה
=========================
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה