1994 - פיסות מידע מהרצאה של טאישה בחנות הספרים מזרח-מערב

 לכדו את תשומת לבי

-  הגדרה של המושג "משמעת", כפי שהוא משמש אצל המכשף: אחיזה בלתי כפיפה במטרה. רק כוונה בלתי כפיפה יכולה לרפא את אותך מההתמכרויות של האגו.

 -  הלוחם משתמש במשמעת כדי להזיז אנרגיה, על ידי שהוא לוקח את האנרגיה המשמשת לקיים על הסדר החברתי.

 -  הלוחם משלם את חובותיו. הלוחם נותן אהבה ללא תנאי, כך הוא יודע שהעולם לא חייב לו כלום. הוא משלם את חובותיו כדי לפרום את אחיזותיו הרגשיות בעולם.

 - החשיבות העצמית נוצרה על ידי הסדר החברתי כדי לשמש כפרס ליחידים כדי לסייע בשמירה על הסדר החברתי.

 - רעיון המשמעת, בד”כ מרמז על ביצוע טקס ספציפי. אבל ליוקש הוא זהה לַכַּוונה.

 - יש משהו שנקרא הבורר, שאפשר לחשוב עליו כעל מחט גדולה בשמים, שניתנת להסטה כדי להביא לנו דברים שונים בעולם. היא מוסטת מכוח תנועה פנימית, על ידי הכַּוונה. [...] הבורר נקרא גם [ה]רוח.

 - עבודתם של היוקשים היא ליצור דיסוננסים קוגניטיביים, המאפשרים לנקודת המאסף לנוע מעצמה.

 - משימתו של המכשף היא לשמור על המודעות של נקודת המאסף, גם לאחר המוות.

 - [ללמוד] למצוא מישהו באמצעות הכַּוונה.

--------------------------------------------------------------------- 

המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1wP4M_P2AEGp_n4F62w69ge9lFLuMVn3q/view?usp=sharing

עדיין לא עדכנתי את הקובץ המרוכז

קריאה נעימה ומחכימה

==================================== 

1994 - שלוש הרצאות של קסטנדה בחנות הספרים "הפניקס". (מצרפתית)

לכדו את תשומת לבי

-  האם לא היה עליו [על קסטנדה] להיות משוגע או טיפש כדי לוותר על כל  ההטבות וההנאות של החיים רק כדי להונות ציבור אדיש שבקושי ידע את שמו ומעולם לא ראה את פניו?

 

- חשיבות עצמית וכישוף אינם תואמים מטבעם.

 

- דון חואן, המדריך הרוחני והמורה שלו, עודד אותו לוותר על הדירה שלו באוניברסיטה, על מעמדו ועל הפנטזיות שלו, וללכת לעבוד כטבח במסעדה עממית שמנונית, ולגור בחדר שכור במשך שנים, כדי לעזור לו להתגבר על רגשות החשיבות העצמית שלו.

 

- מישהו שאל, "כיצד ייתכן שגוף החלימה ייצא [מהגוף] ויראה אנשים ודברים בעולם הפיזי, אם הגוף הפיזי נשאר מאחור?" קסטנדה ענה ש"זיכרון הרשתית" הוא זה שמאפשר לגוף החלימה לראות.

 

- קסטנדה ענה שהוא בילה שנה בחקירה של המאסטרים, היוגים, ואלה הטוענים שהם התגלמויות פיזיות של אלוהים. הוא גילה שכולם, ללא יוצא מן הכלל, היו אגומנים מושבעים.

 

- לבדך אתה יכול לעשות כברת דרך גדולה, אבל רק עד גבול מסוים. לעומת זאת, קבוצה של לפחות שמונה אנשים מסוגלת להשיג תוצאות מרשימות. כאנלוגיה, הוא אמר לנו שאם מכניסים פחות מחמישים ושתיים נמלים לחוות נמלים, התנהגותן תהיה חסרת ארגון וכאוטית, אבל אם יהיו חמישים ושתיים או יותר, הנמלים יבצעו את פעילויותיהן בצורה מסודרת ופרודוקטיבית.

 

- הוא אמר שהשימוש הרגיל בכל סוג של סם הוא מזיק מאוד מאוד, ומשפיע על צבע ההילה. קפה נותן לה גוון של "ירוק מלוכלך"; גראס הופך אותה לטורקיז. טורקיז, הוא אמר שזהו באמת הצבע הגרוע ביותר. ("אם אתה רוצה להרוג את עצמך בתוך שישה ימים, שים סדינים בצבע טורקיז על המיטה שלך.") ההילה של המכשף היא "לבנבנה". "

 

- לפעמים בחיים אתה צריך לעשות חשבון נפש - קסטנדה קרא לזה "להניח את החרא שלך על השולחן.".

------------------------------------------------------------- 

המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1HNvPeETpmx90ZtfHwSdh_TOwrDeoFeCd/view?usp=sharing

עדיין לא הכנסתי את המאמר לקובץ המרוכז. 

קריאה נעימה ומחכימה

=============================== 

1993 - סמינר במכון Esalen, שמונה אי עשיות שלימדה טאישה.

קצר ומומלץ.

לכדו את תשומת לבי

-  הביצה הזוהרת משנה צורה כתוצאה משימוש בצמחי עוצמה. במקום להיות בצורת ביצה, היא הופכת לצורת פעמון. [...] צורת הפעמון הזו בלתי הפיכה.

 - לאחר שטאישה לימדה אותנו את אי העשיות הכישופיות הללו היא אמרה: "זה לא מה שאתם עושים [הוא שחשוב], אלא הכַּוונה שאיתה אתם עושים זאת."

--------------------------------------------------------- 

המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/100LYJ-09Wy4Ofi3Wqxc--IWKRQbhJX-I/view?usp=sharing

הקובץ המרוכז בעברית עודכן והוא מכיל כעת את המאמר הזה וגם את המאמר הקודם

https://drive.google.com/file/d/1R0DKCm5l5laEdG7HIo8VUr8IMBlIOPnx/view?usp=drive_link

גם הקובץ המרוכז באנגלית עודכן במאמרים שתורגמו לאחרונה ולא היו כלולים בו:

https://drive.google.com/file/d/1_5AyVsWbg-PUMnaXjQyx3x4HiZY7D-nT/view?usp=drive_link

קריאה נעימה ומחכימה

====================================== 

1993 - סדנה בהוואי

 לכדו את תשומת לבי

- דון חואן וחבריו תקועים בקשב השני. נדרשת מסה קריטית כדי להתכוון אותם החוצה משם. לכן קסטנדה והמכשפות התחילו [לקיים] את הסדנאות. ככל שיותר אנשים יעבדו למען החירות, כך תהיה יותר אנרגיה לקסטנדה להתחבר ולשאוב ממנה,  ולשחרר [באמצעותה] את דון חואן.

- מה שמנקז מאיתנו אנרגיה הוא השימוש במין כדרך להשיג משהו אחר, כמו ערך עצמי או תחושת שייכות. סקס חייב להיות לחלוטין ללא תנאים - ללא רווחים משניים. אינך אמור לרצות דבר כלשהו מבן הזוג שלך ולהשתמש במין כשיטה לקבל אותו.

- השיער הוא כמו רשת הלוכדת ומחזיקה התגבשות אנרגיה מהעבר. כשאנחנו מקצצים את השיער שלנו, אנחנו מנתקים את עצמנו מהויברציות האלה.

- הנשימה המסיימת נעשית לאחר שהחזרת לעצמך את האנרגיה שלך מאירוע [עבר] ומטרתה לנתק את עצמך מהדבר שסיכמת אותו [בעבודת הסיכום]. האנרגיה זורמת על גבי הנשימה, וכשאתה מטאטא את הסצנה בלי לנשום זו דרך לומר "לא עוד! אני לא אסכים יותר לתת  אנרגיה לזה."

- חייבים להיות זהירים מאוד עם החשיבות העצמית. היא חסרת רחמים, ערמומית, סבלנית ומתוקה [שובת לב]. היא תכשיל אותך בכל שלב.

- כדי להשיג את החירות העליונה אתה חייב גם להרפות מהתשוקה לחירות. אחרת תהיה משועבד לתשוקה שלך.

-  [אנו] חייבים לפעול [דרך] עיני המוות.

 ------------------------------------------------------------------------ 

המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1SVLwjk3gQU8zEQ1xK7VkgwB22lwYMQBO/view?usp=sharing

עדיין לא הכנסתי את המאמר לקובץ המרוכז.

קריאה נעימה ומחכימה

======================================== 

1984 - ראיון שהעניק קסטנדה למגזין Uno Más Uno

 לכדו את תשומת לבי

- אם היית רוצה לסכם את תורתו של דון חואן, או אולי להדגיש את מה שבתורתו הוא החשוב ביותר, מה זה היה?
הדבר החשוב ביותר עבורי, הדבר שהייתי משקיע בו את כל מה שיש לי אם דון חואן היה מוכֵר משהו, הוא הנחת היסוד אודות ההיפטרות מהחשיבות העצמית, התחושה של האהבה העצמית ההיא, הכבוד [העצמי] שהורישו לנו אבותינו: הרעיון שהעצמי הפרסונלי הוא בעל ערך כה רב.

- הגנה על הפרסונה עולה יותר מדי והיא אינה מניבה דבר.

- קסטנדה מסביר שחירות טוטלית "עוסקת בהתמודדות עם מציאות בלתי נמנעת, המוות, התפרקות הקיום, [התפרקות] של התודעה. דון חואן רוצה להיות חופשי, [רוצה] חופש מלא. הוא לא רוצה למות כמו אנשים רגילים. הוא אומר שהוא רוצה להפוך לתודעה מלאה."

- "דון חואן אומר שכל האנרגיה שאנחנו יכולים לסמוך עליה כבר מפוזרת. זו הסיבה שאנחנו לא יכולים להפסיק את ההגמוניה של התפיסה, וכאשר אנחנו נתקלים במכשף, אנחנו חושבים שנתקלנו באדם לא קוהרנטי, כי הוא לא משתמש באנרגיה הזמינה כפי שאנחנו עושים."

- כדי שתהיה לנו אנרגיה, מכיוון שהיא כולה מפוזרת, אנחנו צריכים לחסוך אותה, ועבורו, יש רק דרך אחת לעשות את זה: להיפטר ממה שלא מניב כלום. ו'דבר' זה הוא החשיבות של העצמי הפרסונלי." הרעיון הוא ש"אם היינו יכולים לחסוך את האנרגיה הזו, הייתה [לנו] מספיק יכולת לתפוס את המציאות האחרת, את המציאות הנפרדת ההיא, ומעל הכל, היתה לנו מספיק אנרגיה לתפוס את מתנת הידע הטוטלי."

- אתה עושה כמיטב יכולתך, זה בלתי ניתן להכחשה, אבל לעולם אינך אמור לקחת את עצמך בכזו רצינות. זה הסוד.

- השליטה בכוונה היא אמנות הניסיון להיות קשוב לכוח שמקיים אותנו.
----------------------------------------------------------------------- 

המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1aSQGMiNgsT5Uvjha9LFMN_mS7nxyRfJC/view?usp=sharing

הקובץ המרוכז עודכן והוא כולל את המאמר הזה ואת קודמו

https://drive.google.com/file/d/1R0DKCm5l5laEdG7HIo8VUr8IMBlIOPnx/view?usp=drive_link

קריאה נעימה ומחכימה

===================================== 

קצת מוסיקה

https://youtu.be/6EjHKZK9HYA?si=uGKmVE5XUl8ypxZx&t=3376

1983 - כמו פרוסת גבינה בתוך כדור גבינה - שרטוט של קסטנדה

זהו שרטוט ששרטט קסטנדה בהרצאה שהוא נתן ב-1983 בקמפוס של UCLA. הבחור שנכח בה סיפר על המפגש שלו עם קסטנדה סביב אותו מפגש ושלח את סיפורו לניוזלטר "הנגואליסט", (סיפור זה תורגם ונמצא בקובץ המרוכז) 

מאוחר יותר הוא מצא את השרטוט הזה מאותה הרצאה ושלח אותו לניוזלטר. 

בקובץ המרוכז הוא כמובן ימוקם בהמשך לסיפורו על המפגש.
עדיין לא צירפתי את הקובץ הזה לקובץ המרוכז.

 המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1GZ0nQPukeo4ill8eot1u_Hybu0I0qdQk/view?usp=sharing

קריאה נעימה ומחכימה

====================================== 

1973 - כתבת שער במגזין טיים על קסטנדה, כוללת ראיונות אתו

 מוזר שרק עכשיו אני מתרגם את המאמר המפורסם הזה, וזאת בגלל טעות עיקשת שלי: הוא תויג בזיכרוני כמאמר דיעה ולא כראיון, [וככזה אין מקומו בקובץ המרוכז הזה המתאפיין במידע שנמסר על ידי אנשי חבורת קסטנדה (בהרצאות, ראיונות, סדנאות וכד.) או בעדויות לדבריהם ומעשיהם.] 
ואפילו שבאחד המאמרים קסטנדה מדבר על מאמר זה כראיון, עדיין לא פקפקתי בתיוג של המאמר כסתם מאמר דיעה, ואף הגדלתי עשות ופקפקתי בזיכרונו של קסטנדה 😊 

מסקנתי היא שההיקבעות המחשבתית הזו שלי נועדה לגרום לכך שהמאמר יתורגם עתה ולא קודם לכן. ואני יכול לראות כמה תועלות בכך.

אז אני שמח לתקן את טעותי, ולצרף אותו לקובץ הראיונות, ושאר המאמרים החשובים.

יש במאמר גם תמונות, חלקן צולמו לצורך הכתבה על ידי צלמי המגזין, בהסכמתו של קסטנדה.

לדעתי המאמר מומלץ.

---------------------------------------------------------------------- 

לכדו את תשומת לבי

- [קסטנדה היה]  תקיף מאוד באזהרתו שכאשר הוא ידבר על חייו שלפני דון חואן הוא ישנה שמות, מקומות ותאריכים, עם זאת, מבלי לשנות את האמת הרגשית של חייו. 

- אינרציה רדומה, שלדעתו היא המחלה התרבותית של המערב.

- [על אמו:] "היא הייתה קודרת, יפה מאוד ולא מרוצה, קישוט. הייאוש שלי היה שרציתי להפוך אותה למשהו אחר, אבל איך היא יכלה להקשיב לי? הייתי רק בן שש".

- "באמת זרקתי את חיי מהחלון. אמרתי לעצמי: אם זה הולך לעבוד, זה חייב להיות חדש." בשנת 1959 הוא שינה רשמית את שמו לקסטנדה.

- כאשר המגזין טיים עימת את קסטנדה עם פרטים כמו הזמן והמיקום השונים של מות אמו, קסטנדה היה אטום. "הרגשות של אדם כלפי אמו", הוא הצהיר, "אינם תלויים בַּביולוגיה או בַּזמן. קירבת דם כמערכת אינה קשורה כלל לרגשות".

- "לבקש ממני לאַמת את [סיפור] חיי על ידי מתן הסטטיסטיקות שלי", הוא אומר, "זה כמו להשתמש במדע כדי לאַמת את הכישוף. זה גוזל מהעולם את הקסם שלו והופך את כולנו לאבני דרך". בקיצור, קסטנדה טוען לשליטה מוחלטת על זהותו.

- "העולם נעשה לקוהרנטי על ידי התיאור שלנו אותו", טוען קסטנדה, מהדהד את דון חואן. "מרגע הלידה, עולם זה תואר עבורנו. מה שאנו רואים הוא רק תיאור."

- עוצמתו של מכשף, מתעקש קסטנדה, "לא תשוער", אך המידה שבה שוליית מכשף יכול לקוות להשתמש בה נקבעת, בין היתר, על ידי מידת מחויבותו. ניתן להשיג את מלוא השימוש בעוצמה רק בעזרת "בעל ברית", ישות רוחית הנצמדת לתלמיד כמדריך - מסוג מסוכן.

- "העוצמה דואגת לצרכיך", הוא אומר, "ואתה לא יודע איך. עכשיו אני על הסף, ואני צריך לשנות את כל הפורמט שלי. כתיבה כדי לקבל את הדוקטורט שלי הייתה ההישג שלי,  הכישוף שלי, ועכשיו אני בשיאו של מחזור שכולל  השמצות. אבל זה הדבר האחרון שאכתוב אי פעם על דון חואן.

- ‫"‬ ‫הו‬‫‪,‬‬‫ אני‬ ‫זבלן‬ ‫שכל‬‫!"‬‫הוא‬ ‫צוחק‬ ‫צחוק‬ ‫פרוע‬ ‫‪,‬‬‫פורש‬ ‫את‬ ‫ידיו‬ ‫הקצרות‬ ‫והמיובלות‬‫‪.‬‬‫"‬ ‫הו‬‫‪,‬‬‫ כמה‬ ‫אני‬ ‫אוהב‬ ‫לזרוק‬ ‫את‬ ‫הזבל‬ ‫לכל‬ ‫עבר‫!"‬

--------------------------------------------------------------------- 

המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1HCeKEpX3DMJrkf79OsLtmtxwOL8HBHAJ/view?usp=sharing

הקובץ המרוכז כולל את המאמר ואת כל הקודמים. 
גם בצעתי בו כמה תיקונים.

מומלץ להוריד אותו ולמחוק את הגירסאות הקודמות.

https://drive.google.com/file/d/1R0DKCm5l5laEdG7HIo8VUr8IMBlIOPnx/view?usp=drive_link

אם לא יהיו הפתעות (נעימות) ולא יצוצו פתאום חומרים חדשים, אז אנו ממש קרובים לסיום הפרוייקט הזה, הקרוי: 

הקובץ המרוכז של הראיונות, ההרצאות, הסדנאות, העדויות וכו.

קריאה נעימה ומחכימה

=============================== 

1975 - ראיון שהעניק קסטנדה לכתב עת פורטוגזי (ברזילאי)

הראיון התנהל בפורטוגזית.

לכדו את תשומת לבי

-  מה שחשוב הוא מה שאנחנו, לא מה שהיינו.

 - עבור המכשף, העבר עבר [חלף], ואין דבר כזה היסטוריה אישית או קולקטיבית.

 - עבודתי אינה מורכבת מלמדנות, אלא מאוסף החיים שדון חואן הכניס בתורתו.

 - חשיבות עצמית זו הופכת למשקולת, לצלב שיש לשאת אותו.

 - ככל שאתה מרגיש יותר חשיבות עצמית, כך אתה הופך להיות יותר בלתי שלם [חסר]. חוסר שלמות זה נולד מהחיפוש הבלתי פוסק אחר הכרה חברתית.

 - המכשף חי את החיים למען עצמו ולעצמו ולא למען הציבור. הוא לא נותן לעצמו להיות מושפע מתגובות הקונצנזוס החברתי, מכיוון שהוא אינו פועל במונחים של חשיבות עצמית.

 - המטרה הסופית של המכשף היא להפוך ל"איש ידע", אך ראשית עליו ללמוד לחיות כלוחם-פיראט. עליו להיות צייד ללא רבב המחפש אומץ ומשמעת.הלוחם הפיראט פועל למען עצמו ולוקח אחריות על מעשיו. בתהליך הפיכתי ללוחם-פיראט מצאתי עוצמה אישית, כלומר עוצמה של אומץ ומשמעת. 

 - עולם המציאות שלנו הוא מציאות משום שאנו מעורבים בַּעשייה של המציאות הזו.

 - "אי עשייה" היא אפשרית כאשר הילה נוספת של עוצמה מתפתחת כדי ליצור את הקיום של מציאות של עולם אחר. הלוחם הפיראט אינו נמלט מ"העשייה" של העולם, אלא נלחם בתוך מציאות זו, מציאות המוסכמה השלטת [הקונצנזוס הדומיננטי] וזה מסייע לו ליצור הילה נוספת של עוצמה.

 - עולם המציאות הרגילה, היומיומית, נראה לנו כפי שהוא בגלל המוסכמה החברתית. "לעצור את העולם" פירושו לקטוע את הזרם המשותף של פרשנות העולם, של הקונצנזוס הדומיננטי, או במילים אחרות, לעצור את הקונצנזוס פירושו לראות את העולם כמו מכשף, כמציאות לא רגילה. "לעצור את העולם" פירושו לחיות במרחב-זמן קסום, בעוד שלחיות במציאות של קונצנזוס פירושו לחיות במרחב-זמן רגיל.

 - אדם מכור הוא ילד מקצועי.

 - דון חואן לימד אותי שאם אחשיב את עצמי למת, לאף אחד ממעשיי לא תהיה חשיבות עצמית, ובכך אוכל להשתנות,  או שניתן יהיה לבצע שינויים ולהוציא אל הפועל משימות.

 - המכשף עוצר [שובר] את שרשרת השכל הישר מרצונו החופשי. זה לא קורה במקרה. בחוויותיי המוקדמות אני כמעט בטוח שללא מדריך הייתי מאבד קשר עם המציאות המוסכמת; במילים אחרות, לא הייתי מסוגל למצוא את דרכי חזרה למציאות הזו.

 - החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי של האדם המערבי אינו משאיר מקום לשום דבר מוזר או שונה מהמוסכמה החברתית.

 - למדתי מדון חואן להפסיק להיות ילד מקצועי והפכתי ללוחם-פיראט. לשבת ולחכות שיתנו לי הכל, או לחלום בהקיץ על תפארת החשיבות העצמית שלי, לא הביאו לי כלום. הייתי צריך לחפש אומץ ומשמעת.

 - מודל לחיקוי אחד הוביל אותי לילד המקצועי, המודל השני אל הלוחם הפיראט האמיתי.

 - הלוחם הפיראט אינו מפחד, הוא אינו מצפה שדברים יבואו אליו. הוא פועל, מגשים את משימותיו, ובו זמנית אינו דואג לתוצאות.

----------------------------------------------------- 

המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/18RgTqb6BTdIHWkgGNrMrS8RfNmhsjZQA/view?usp=sharing

המאמר והמאמר הקודם הוכנסו לקובץ המרוכז של המאמרים המתורגמים, שעתה הוא מהדורה 11.9

https://drive.google.com/file/d/1R0DKCm5l5laEdG7HIo8VUr8IMBlIOPnx/view?usp=drive_link

קריאה נעימה ומחכימה

====================================== 

1982 - איך פגשתי את קרלוס קסטנדה, והראיון אתו

לכדו את תשומת לבי

- הוא [דון חואן] הזהיר אותי שלא אתרום פרשנויות המבוססות על מה שקראתי למה שהוא אומר לי.

- דון חואן הוא כמו קרלוס קסטנדה, עוד דמות.

- "תיקון" של הסתירות בפילוסופיה של דון חואן מתרחש כשלאדם יש   "כוונה" אמנותית ליישם אותה, וזה חשוב להבנת דון חואן והתנהגות.

- הוא האמין שלכוח החיים יש מספיק יכולת להפוך את הגוף לאנרגיה טהורה, ההיפך ממה שקורה לנו, אנשי העולם היומיומי. אנו מאפשרים לכוח החיים להימלט מהגוף והגוף נובל כמו אורגניזם מת, דומם [אינרטי]. עבורי זה ייחודי, אני לא מכיר אף סופר שנתן לי רעיון דומה לזה של דון חואן בחיפושיו אחר החירות ובהפיכת הגוף לאנרגיה טהורה.

- עבור דון חואן איננו עשויים בצלמו ובדמותו של אלוהים. לא ניתן להעלות זאת על הדעת! זהו היבט אחד של האגואיזם היהודי-נוצרי העצום, האמונה שאנו יצורים ייחודיים שנוצרו  בצלמו ובדמותו של אלוהים. דון חואן נהג לומר שאנחנו מקריים, ישויות שהולכות למות. זה הכל!

- "לאבד את הצורה האנושית" פירושו כניסה למצב של ניתוק רגשי. אבל אתה לא מגיע לשם לאט לאט, כמו ידיעה או "מודעות" לכך שחשוב לאבד את ההיצמדות הרגשית הזו. זה בא במפתיע. מגיע יום שבו אתה מאבד את הצורה האנושית ולמחרת אתה עטוף בתחושה לא ידועה ובלתי מוסברת

- אם לא תשאל אותי, אני לא יכול להסביר לך כלום. אתה צריך לשאול אותי וכך אני נאלץ להסביר.

- [קסטנדה:] אני "צ'ולו" [בן תערובת, צאצא להורים ספרדים [מערביים] ואינדיאנים].

- הנשר טורף את התודעה במיתוס הטולטקי. אם נותנים מזון לנשר, במובן של עריכת רשימה כוללת של אירועי חייך, אתה תהיה חופשי. אבל על ידי הכנת רשימה זו אתה בסופו של דבר הורס את הרגש, את מה שהופך אותנו ליצורים של העולם. דון חואן הרס את השורשים. מכיוון שלהיות בעל שורשים מאלץ אותנו למשוא פנים וממלא אותנו בביטחון כוזב, זה נותן לנו את הרעיון של היותנו שייכים לקבוצה, למסורת. זה כשלעצמו מונע מאיתנו לעוף! זה גוזל מאיתנו את הרעיון שאנחנו יכולים להגן על עצמנו, שאנחנו יכולים להשתחרר,  לפרוץ את הגדר שהעולם בנה סביבנו.

- "כוונה" יוצרת את כל מה שאני קולט. העולם נמצא בהישג ידי כתופס דרך קסם "הכוונה". הדרך היחידה להיווכח בכך שכַּוונה היא כוח שניתן לנהל אותו היא באמצעות צמחים פסיכוטרופיים, במיוחד עבור אדם כמוני שבאותה תקופה היו לו "אמונות עמוקות" לגבי העולם.

-  דון חואן הצליח להבהיר לגוף שלי שיש לי טווח תפיסה יותר גדול ממה שאני מאמין, אז, בשלב ההוא, השימוש בחומרים פסיכוטרופיים כבר אינו נחוץ.

 -  הוא היה מוקסם מהרעיון שאני טורח כל כך קשה כדי לרשום כל תנועה שלו.הוא אמר שבמוקדם או במאוחר אני הולך להבין שהכל היה קשור ל"כוונה", לעוצמה אישית.

 -  דון חואן היה מזועזע מהרעיון שגם לאדם שעוזר, הפסיכיאטר, יש בעיות. הייתי אומר, "מה אתה רוצה, שאני אהיה! סופרמן?" דון חואן השיב: "כמובן, צריך לדרוש ממי שעוזר להיות סופרמן, שיהיה חופשי מכל הפגמים והקטנוניות, כדי [שיוכל] לפרש ולהציע [במובן של סוגסטיה?] דרך פעולה. אחרת, כל מה שהוא עושה זה לתקף את עצמו".

 -  היאקים לא מעניינים אותי ככאלה, כי התעניינות בהם פירושה להשאיר בצד רעיון חשוב יותר: גאולת הפרט. אני, כאדם פרטי, לא כדמות תרבותית, הבנתי את תורתו של דון חואן בצורה הטובה ביותר האפשרית, לטובתי האישית. שמתי בצד את כל מה שקשור לעמדה חברתית.

 -  הכוונה היא כוח שהוא חלק מהנגואל, [חלק] שניתן לתארו וניתן לחוש אותו.

 -  הייתי אדם של רצינות גדולה וכאב עצום, היתה לי כמיהה להרגיש עצוב, רחמים עצמיים שרדפו אותי יום ולילה.דון חואן ריפא אותי וזה היה קתרזיס!

 -  דון חואן האמין שזו מפלצתיות להרות ילדים מתוך עייפות, מתוך שעמום, להביא אותם לעולם אחרי שנים של נישואים, לאחר ש[בני הזוג]רכשו את האהבה המשפחתית שאין לה שום קשר לתשוקה, אלא לציוויליזציה. לתכנן להביא ילד לאחר שנים של נישואים, עבור דון חואן, היה מפלצת חסרת שם, מחרידה כמו להחזיק בבית חיות מסורסות. פעם הוא אמר לי שבעלי חיים נוקמים בך כיצורים לא רציונליים, הם אוכלים את האנרגיה שלך ישירות.הם מתייחסים אלינו כיצורים אנרגטיים ולא כאובייקטים.

-  דון חואן התעקש שהאיש היעיל ביותר הוא ה"פיראט". הוא לא מבקש, אלא לוקח מה שהוא יכול! הפיראט הוא מתבודד שמרגיש הכי טוב בעיצומה של הבדידות. הוא לא צועק, לא מתלונן או בוכה! כי הוא מסור ל"פיראטיות" שלו, וזה נותן לו טעם לקיומו. 

 -  המזל משחק את התפקיד האחרון, הוא הכוונה. במקרה שלי מדובר בכוונה לא ידועה שמגיעה מבחוץ ואין לה הסבר.אני לא יודע איך אתה יכול להסביר לעצמך את מה שקרה בחייך. אני מפרש את זה כמזל, כמשהו אֶתֶּרי, כאילו הגברת [מזל] חייכה אליי.

 -  ברגע שמגיעים למטרה, חוסר רבב הוא חיוני. זה יוצר קשר עם "כוכב המזל". זה כבר לא עניין שרירותי של מקריות.

 -  אחת מאבני היסוד באידיאולוגיה של דון חואן היא הרעיון שנשים הן למעשה עליונות [על גברים]. ואין ספק בכך!

 -  אני אוהב את ארצות הברית כי, אני אומר לך, אין שם גבולות. הם פראים, בני זונות, כמו שאומרים; אבל יש להם נעורים ויוזמה! לעומת זאת, אירופה, שקועה במאבקים אדירים של ניוון [דקדנס], היא מייצגת את מה שדון חואן מכנה טורקמדה.

 ----------------------------------------------------- 

המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1LyJyS8ohMrbqeGdmZBlKxaXhx9P5NKfy/view?usp=sharing

עדיין לא הכנסתי אותו לקובץ המרוכז.

עם זאת, הכנסתי לקובץ האנגלי המרוכז כמה מאמרים שחסרו בו, רובם כבר תורגמו.

גירסה 10.4

https://drive.google.com/file/d/1_5AyVsWbg-PUMnaXjQyx3x4HiZY7D-nT/view?usp=drive_link

  

קריאה נעימה ומחכימה

 לדעתי לא נשארו עוד הרבה מאמרים שמקומם בקובץ המרוכז העברי.

==================================== 

מוסיקה מקסימה

https://youtu.be/p-_fvJCWXP0?si=ijk3sofiE-zgt2Bl&t=175