- האם לא היה עליו [על קסטנדה] להיות משוגע או טיפש כדי לוותר על כל ההטבות וההנאות של החיים רק כדי להונות ציבור אדיש שבקושי ידע את שמו ומעולם לא ראה את פניו?
- חשיבות עצמית וכישוף אינם תואמים מטבעם.
- דון חואן, המדריך הרוחני והמורה שלו, עודד אותו לוותר על הדירה שלו באוניברסיטה, על מעמדו ועל הפנטזיות שלו, וללכת לעבוד כטבח במסעדה עממית שמנונית, ולגור בחדר שכור במשך שנים, כדי לעזור לו להתגבר על רגשות החשיבות העצמית שלו.
- מישהו שאל, "כיצד ייתכן שגוף החלימה ייצא [מהגוף] ויראה אנשים ודברים בעולם הפיזי, אם הגוף הפיזי נשאר מאחור?" קסטנדה ענה ש"זיכרון הרשתית" הוא זה שמאפשר לגוף החלימה לראות.
- קסטנדה ענה שהוא בילה שנה בחקירה של המאסטרים, היוגים, ואלה הטוענים שהם התגלמויות פיזיות של אלוהים. הוא גילה שכולם, ללא יוצא מן הכלל, היו אגומנים מושבעים.
- לבדך אתה יכול לעשות כברת דרך גדולה, אבל רק עד גבול מסוים. לעומת זאת, קבוצה של לפחות שמונה אנשים מסוגלת להשיג תוצאות מרשימות. כאנלוגיה, הוא אמר לנו שאם מכניסים פחות מחמישים ושתיים נמלים לחוות נמלים, התנהגותן תהיה חסרת ארגון וכאוטית, אבל אם יהיו חמישים ושתיים או יותר, הנמלים יבצעו את פעילויותיהן בצורה מסודרת ופרודוקטיבית.
- הוא אמר שהשימוש הרגיל בכל סוג של סם הוא מזיק מאוד מאוד, ומשפיע על צבע ההילה. קפה נותן לה גוון של "ירוק מלוכלך"; גראס הופך אותה לטורקיז. טורקיז, הוא אמר שזהו באמת הצבע הגרוע ביותר. ("אם אתה רוצה להרוג את עצמך בתוך שישה ימים, שים סדינים בצבע טורקיז על המיטה שלך.") ההילה של המכשף היא "לבנבנה". "
- לפעמים בחיים אתה צריך לעשות חשבון נפש - קסטנדה קרא לזה "להניח את החרא שלך על השולחן.".
-------------------------------------------------------------
המאמר בקובץ נפרד
עדיין לא הכנסתי את המאמר לקובץ המרוכז.
קריאה נעימה ומחכימה
===============================
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה