Kato Asuka - Sweet Memories
זכרונות מתוקים או מרים, אחת דתם: יש להוציא מהם את העוקץ באמצעות עבודת הסיכום.
במקרה של זכרונות מתוקים, המהדרין מוסיפים: לא מדובשכם ולא מעוקצכם.
*******
לכבוד הפסח, הרצאה מעוררת מחשבה של נסים הארמי. (זו האסוציאציה שלי לשמו, אבל מי יודע, אולי המשמעות המקורית של שמו היא באמת כזו)
מההרצאה הבנתי שהוא מתגורר במכונית וַאן.
הוא מציג את התובנות שאליהן הוא הגיע בצורה מרתקת כחקירה של תעלומה המתקדמת צעד אחר צעד.
ההרצאה מקיפה נושאים לא מעטים: ארון הברית, קבלה, איסיים, מצרים הקדומה... בשילוב רקע מדעי והסטורי, ומציעה הסבר לא שגרתי ומעניין. הוא מדבר ברור ומתבל את הדברים בהומור.
לדעתי, אי אפשר להסתמך על התנ"ך וטקסטים קדומים אחרים מתחום האמונה, כי לדעתי לרבים מאד היה אינטרס ומספיק זמן כדי להתערב בטקסט. להערכתי חלקם אף הצליח לעשות זאת.
אישית, היום לא הייתי מבזבז את זמני על מחקר כזה, אבל עם זאת,ייתכן שהעניינים שנַסים נוגע בהם באותם טקסטים קדומים בכל זאת לא ננגעו (תרתי משמע).
בהמשך אולי אעיר כמה הערות לגבי ההרצאה.
כדאי לדעת ש:
Tetragrammaton - מציין את שם האל בן 4 אותיות: יהוה.
Yahweh- הוא, לדעת חוקרים, האופן שבו יש להגות את השם הזה. אישית, לא נראה שכך הגו אותו בעבר. לא זכור לי שהעברים, אבותינו, הכירו את הצליל W.
חג שמח.
**************
www.toltec.co.il
*
אתנחתא ספרותית:
השבמחקסיימתי את הספר "יצור פראי" של ג'וש באזל.
סיפור לא רע, משובץ בידע רפואי, ומדעי, עם הרבה הומור טוב.
נהניתי.
הגיג טולטקי נוסף לכבוד פסח.
השבמחקהיציאה ממצרים כוויתור על פיתויי העולם הזה. במדבר, המקום שבין העולמות, המקום שבין הקווים המקבילים, שם אירעה התגלות הרוח, אבל רק אחרי שבני ישראל ויתרו על הדבר האחרון והכי קשה, הדבר שהוא הדבק של כל עולמנו: מושג האלוהים, שכידוע גם הוא חלק מאי הטונל (הוא בו זמנית גם המושג המרכזי של עולמנו וגם האמצעי הכי חזק של המלכודת: האור הנפלא שאין לעמוד בפניו).
הוויתור ארע בפולחן עגל הזהב.
אלוהים ביצע מהלך תקיפה אחרון כדי לנסות להחזיר לעצמו את מקומו, אבל הפסיד :)
לוחות הברית הם חוק הנגואל: מפת המעשים אל החירות.
נעשה ונשמע - הכרה בשלטונה של הרוח, קבלת חוק הנגואל.
אני משער שניתן להמשיך ולמצוא פשר טולטקי לעניינים נוספים בסיפור.
לדעתי, יש גרעין אמת (טולטקי) באמונה היהודית, אבל מרוב שכבות וסילוף, קשה כבר לזהות את הזוהר הענברי שלו :)
בזאת אני יוצא ידי חובתי בקיום מצוות החג.
בתקווה שמי שאחראי על קבלת המנחות יקבל את מנחתי.
ההרצאה של נסים הארמי דגדגה לי את בלוטות הסקרנות ונסחפתי למחשבות אודות ארון הברית.
השבמחקמעניינת השערתו שהארון בעצם נלקח ממצרים וליווה את בני ישראל כבר מרגע יציאתם.
ואני מוסיף על דבריו ושואל: מנין הוא הגיע למצרים?
שמא הוא הגיע לשם עם ירידתם של אברהם ושרה למצרים במצוות יהוה, השאירו אותו שם כדי שצאצאיהם ירדו לשם ויעלו אותו איתם, כפי שניבא האל (ובעצם על פי תוכניתו)?
משה אומר לפרעה תן לנו לצאת אל המדבר כדי לעבוד את אלוהינו, וזה מסתדר עם
לקיחת ארון יהוה איתם כי הוא האלוהים שלהם שהורד מצריימה עם אברהם ושרה.
אבל סיפור יהוה והארון צריך להתחיל עוד קודם לכן בחרן.
יש לי כמה הזיות בעניין, אבל כרגע אני משתעשע בהם לבדי.
נחזור לטולטקים, אם כי אנחנו לא עוזבים אותם לרגע.
אחד הפירושים, ולא הכתוב עצמו כמדומני, אומר שמאחורי המחנה ניצב עמוד הענן ומלפניהם עמוד האש.
לגבי האיזור שבין הקווים המקבילים יש, ככל שאני זוכר, אמירה שבשני גבולותיו נמצאים מחסומים: קירות ערפל. קיר הערפל מתואר פעם כקיר ערפל ופעם כמעין מחסום של קיטור צהבהב. לא ברור אם מדובר באותו קיר, אולי בשעות שונות של היממה, או אותו מחסום בשני קשבים שונים, או שמדובר בשני קירות נפרדים.
לא התעמקתי עד כדי בנושא זה ואני מעלה את הדברים כהרהורים בלבד.
הקיטור הצהבהב מופיע בטקסט בדרך כלל בצמוד לשם העצם bank, כלומר גדה (כמו של נהר) סוללה או מחסום, ואילו הערפל (fog) מצטרף בדרך לשם העצם קיר (wall).
מתוך הויקיפדיה, בערך "עמוד ענן":
מדרש אחר מייחס לענן תכונה של שיקוף הכלים, כך שאדם היה יכול להסתכל על חבית
מבחוץ ולראות מה בתוכה.
ברייתא דמלאכת המשכן פרק י"ד "מסתכל בחבית ויודע מה שבתוכה בטפיח ויודע מה
שבתוכו מפני ענן השכינה".
זה מזכיר את קיר הערפל כפי שהוא בשימושם של היוקשים, כפי שמסכירה פלורינדה בפרק שלה ב"מתנת הנשר". קסטנדה ודונה סולדד, היוקשת, הביטו בקיר הערפל כמַראַה ולא כמסך שצריך לעבור דרכו.
אם כן, ייתכן ואלה הם תימוכין נוספים לטענה שהצעתי, שההליכה במדבר היא הליכה בעולם שבין הקווים המקבילים.
מרוב שאני מרבה לספר ביציאת מצרים, בסוף עוד ישעו למנחתי.
עוד אסוציאציה טולטקית בעניין הארון:
השבמחקב"מתנת הנשר" נאמר (ואם לא שם אז ב"הטבעת השניה של העוצמה") שהעוצמה שהייתה בסמוך לגשר, הגשר שסימל את חציית הקווים המקבילים, עוצמה שאיפשרה ככל הנראה את הפונקציה הכישופית הזו של הגשר, נלקחה משם על ידי סילביו מנואל כאשר חבורת דון חואן עזבה.
כלומר, העוצמה היא ניידת; ניתן להעתיק את מקומה, בדומה לארון הברית המסתורי.
אם לרדת לפרטים:
השבמחקאיך הגיע הארון אל סביבת פרעה?
מסופר ששרה אמנו עברה להתגורר בארמון כאשר היא ואברהם אבינו הגיעו לשם.
הצעה כזו מבטלת כמובן הרבה מהדברים המופיעים בכתובים.
לי אין בעיה עם זה. טענתי שהכתובים מלאים בפסולת מכל סוג אפשרי: בורות, כוונה להסתיר...
בא לי להקפיץ את הפוסט.
השבמחקכי זה מה שמעניין את הסבתא שלי, להקפיץ את הפוסט :)
עדיין בנושא הארון.
ראיתי שיש במסורת היהודית טענה שמה שהיה בארון הזה הוא אור שאנו צפויים לטבול בו לעתיד לבוא. אור גנוז הקיים ביקום ומגיע מקצה העולם ועד קצהו. אור שנברא טרם בריאת מאורות השמים.
במחשבה טולטקית, יש בזה משהו.
ביסודנו אנו חלק מהרוח, וכמוה, במהותנו, אנו ישויות זוהרות.
הרוח, או הכוונה, חודרת את הכל ביקום, ולעתיד לבוא, לכשנשתחרר, נחזור לרוח ולמהותנו האוֹרית, היא המודעות הענברית.
הוא שאמרתי, יש ביהדות ניצוצות של אמת טולטקית שצריך לעמול כדי לזקקם.
הטקסט הבסיסי עצמו , התנ"ך,הוא אסון.
מי שקרא את כתבי קסטנדה ובעיקר את ספרי פלורינדה וטאישה לא יכול להתייחס אליו ברצינות. לדוגמה, הנישול של נשים הוא זועק.
אחרי קריאת הטולטקים אתה מגיע לתנ"ך והדבר הראשון שאתה עושה זה: שֶרשֶה לפַאם.
מתברר שהקופים הפרימיטיבים שטיפלו בטקסט לא עשו עבודה יסודית, וקצות חוטים של האמת מבצבצים בכל זאת.
האם שמתם לב שהנשים המשמעותיות, אמותינו, "סבלו" מעקרות זמנית?
שרה, רחל, מריה (של ישו)...
אולי לא מדובר בקללה, אלא דווקא לפונקציה המשנית של הרחם (החלימה)?
שרה הגיעה לתוך ארמון פרעה כדי לבצע משימה. לדעתי היא ואברהם היו שם במשימת יקוש. ייתכן ויופיה גם שיחק תפקיד, כלי בשירות היקוש, אבל זה לא נגמר בזה ("תהיי יפה ותשתקי").
בקיצור, אני לא אוהב את הטקסט הזה. הוא נגוע ברמות גבוהות.
אבל, האם זה מפתיע שהטפילים המנהלים את הכלא יתגודדו סביב אותה להבה קטנה (ענברית) השואפת לחזור לכור מחצבתה שמעבר לעולם הזה, קרי האמונה, וימסדו את האמונה ויקראו לה דת? זו בדיחה, אבל אמיתית.
כמה זמן לקח עד שיקום האידיוט, או החלאה, שיטען שכל אות בתנ"ך חשובה?
האם זה לא היה צפוי?
הערה אחרונה לגבי ההרצאה של נסים, אם כי יש עוד נושאים מעניינים כמו המודל הגיאומטרי התלת מימדי שהוא מציע שם, אבל זה בהזדמנות אחרת.
השבמחקההערה שלי מתייחסת לאמירה שלו בשתי הדקות האחרונות של ההרצאה, אשר מציעה מבט כולל על השקפתו, שלדעתי מבוססת על אינטואיציות נכונות, אלא שהאוריינטציה והטרמינולוגיה שלו הן מתחומי המדע והטכנולוגיה:
לדעתו, כל אחד מאיתנו על פני כדור הארץ הוא קרן אור וכל הקרניים של כולנו מכוונות לאותו מקור. דרך קרן זו אנו מקבלים מידע, וזוהי הגרביטציה שמחזיקה אותנו בעולם הזה.
עד החלק של הגרביטציה, יכולתי לראות בזה שתי אפשרויות: חיבור לרוח או חיבור למוקד העולם הטפילי (אלוהים).
אבל החלק המסיים, המדבר על גרביטציה והחזקתנו בעולם זה, מטה את הכף למערכת הטפילית.
כל אחד מאיתנו הוא ביסודו כוונה ספציפית. מוריס פפושדו, לדוגמה, הוא כוונה מסוימת, והמידע שהוא מקבל מאותו מקור הוא הדיבור הפנימי המקיים את הכוונה הזו.
לדעתי, במצבנו המקורי, החיבור הזה היה, ועדיין, אל הרוח, והמערכת הטפילית התיישבה על החיבור הזה, על קווי התקשורת עם הרוח, שיבשה את התקשורת ושתלה מסרים משלה.
ברוכים הבאים לעולם :)
מה יהיה עם סיפורי יציאת מצרים האלה, לא נגמור עם זה :)
השבמחקכתבתי בזמנו על ברית בין הבתרים במבט של טולטק (חובב). הצצתי שוב לטקס הזה והריני להוסיף עוד כמה קווי דמיון טולטקיים הרלבנטיים לדיונינו.
דיברתי בזמנו על כך שהטקס נערך בשעת בין הערביים (היא שעתה של הרוח, ההאצלות הענבריות).
הביתור לשניים קשור למושג האמצע, שבין ימין ושמאל, הוא מקומה של הרוח.
ארבעת בעלי החיים, שלושה מהם מבותרים במרכז - לי זה הזכיר את שלושת הלוחמים של הנגואל, שהם "מבותרים" במובן זה שבכל בית ישנו לוחם ושתי לוחמות (חולמת ויוקשת). הבלתי מבותר, הרביעי, הוא השליח שאין לו בית משל עצמו. זוהי הציפור בטקס, דימוי המתאים לשליח, לא?
וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה וַעֲלָטָה הָיָה וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה.
(בראשית ט"ו)
שוב אנו נתקלים בצמד ערפל ואש (כאן הערפל מתואר לדעתי כעשן), ממאפייניה של הנוכחות האלוהית, כפי שראינו בדוגמת המסעות במדבר.
מזל שאף אחד לא קורא את הבלוג ואני יכול לכתוב שטויות כאוות נפשי. :)
צפיתי בסרטון הבא שבו מישהו עורך מסע בעקבות ארון הברית ומגיע עד אתיופיה, לשם על פי האמונה נלקח הארון. מאתיופיה הגיעה מלכת שבא אל שלמה המלך.
השבמחקזכור לי סרט נוסף המתאר מסע כזה, ואני משער שיש עוד כמה סרטי מסעות כאלה.
לדעתי, זהו מסע הבנוי על ידע שטחי, שלא לומר אפסי, אודות מהו הארון, שהוא ידע איזוטרי פר אקסלנס.
בכל מקרה, הרפתקה נחמדה.
בחמישה חלקים.
https://www.youtube.com/watch?v=tX2KbeD2_PE
הרצאה מעניינת : שילוב בין היסטוריה , מדע ואזוטריקה (קבלה) . מעין המשך ל'מרכבות האלים' , לא?
השבמחקאח, מרכבות האלים! ספר מעצב.
מחקיש דמיון לדעתי ל"מרכבות האלים". שניהם מביטים על הטקסט המקראי ועל שאר עדויות מהעבר במבט מדעי וטכנולוגי.
אבל נסים ארמיין נשאר במקום הנכון, לדעתי. הוא מציע כמה תובנות מעניינות לארון הברית. טוען שיש כאן משהו טכנולוגי שקשור כנראה בקריסטלים (גם הטולטקים טוענים משהו כזה. גבישי קווארץ הם אולי הדבר היחיד שאיננו חלק מגופך (לא רק הפיסי) שהם מתירים להשתמש בו ועשוי להגביר אנרגיה רוחנית).
הוא רומז לישויות אחרות ביקום. כך גם מרכבות האלים וגם הטולטקים.
הוא מעניק מקום למדע, אבל לא מציב את האכסיומות המדעיות על כס האלוהים (בניגוד למרכבות האלים). אם המדע הוא אל, אז יש עוד כמה אלים :)
אני מתייחס להרצאה זו. אני לא מכיר את דעתיו הרבה יותר מהרצאה זו.
מסכימה לגמרי. אם הבנתי נכון את ההרצאה, "לוחות הברית" ניתנו לישראל ( וכנראה נמצאו במקומות אחרים בעולם, כיוון שמוצא סמלים דומים גם באמריקה) מחייזרים או יישויות ובהם גלום ידע מדהים (כמו היכולת לשלוט באיתני הטבע).
השבמחקהצעתי כמה מקבילות בספרות הטולטקית לכוח שהיה באותו ארון.
מחקלדוגמה: העוצמה שבסביבתה היו חורים במרחב-זמן ומחסומי ערפל, עוצמה שכנראה הוסעה ממקום למקום על ידי הטולטקים.