Smooth Breezy Piano Jazz - Bob Baldwin
דיברתי לאחרונה על "הסנטימטר המעוקב של המזל" שהוא בעצם תופעה חמקמקה שאיננה מתקבלת על הדעת, לדוגמה: עורב גדול הפורח מתוך אגרוף ידו של חנארו (או בקיצור: עורבא פרח).
הזכרתי את רעיון השחרור של העיניים מההמשַגַה השכלית, והנה צץ לו על דרכי קטע מ"סיפורי עוצמה" המתייחס לקשר שבין הסתכלות לא ממוקדת בדברים, ראייה "מצועפת", לבין היכולת להבחין בפרטים חמקמקים.
חשיבות מכרעת נודעת גם לדרך שבה מגלות העיניים, כשהן לא ממוקדות, מספר עצום של מאפיינים בעולמנו, מבלי לראותם בבהירות.
הוא הוסיף שהעיניים במצב זה מסוגלות לקלוט פרטים שהם חמקניים מדי עבור הראייה הרגילה.
("סיפורי עוצמה" עמוד 193,194)
הבחנה בפרטים בלתי נראים יש גם בראייה כפולה.
האם יש קשר בין ראייה לא ממוקדת לראייה כפולה?
להבנתי הדלה, אין קשר. ככלל כל עין מספקת מראה נפרד ואנו ממקדים את התפיסה שלנו בעיבוד של שתי התמונות יחדיו. ניתן על ידי תרגול להיות ערים לכל תמונה בנפרד. התמונות התלת מימדיות הן כנראה תרגול טוב.
יש בספרי קסטנדה גם התייחסות לראיית פרטים חשובים בתחום הויזואלי שבין שתי התמונות המגיעות מכל עין.
אני חושב שהדבר מותנה בהסטה של העין (השמאלית, כנראה), על ידי דון חואן לכל חניכיו וחניכותיו: אחיזתו בעורפם והסטת הראש הצידה למשך זמן ארוך. הדבר מוזכר ב"הטבעת השניה של העוצמה".
העובדה שהוא נגואל היא לגמרי לא שולית במניפולציה הזו.
אם כן, לדעתי, התחום שבין שתי התמונות המתקבלות משתי העיניים יכול להציג מראות שלא מן העולם הזה (= שאינן מתקבלות על הדעת הטפילית), ובעצם מַראות שאינן מעולם כלשהו, בתנאי שעין שמאל עברה כוונון מחדש.
זהו חלק מנושא רחב יותר: הקשב השלישי המצוי בין שני הקשבים: של ימין ושל שמאל.
קשב שמאל, הוא תפיסת עולם המכשפים, ולמרות כל עושרו התפיסתי והאטרקטיביות העצומה שלו, חשיבותו עבור מבקשי החירות היא רק בהיותו אמצעי עזר להגעה לַתחום שבין שני הקשבים, בין שני העולמות.
ההסתכלות הלא ממוקדת מובילה להשתקת הדיבור הפנימי, וההסתכלות הכפולה מובילה לראייה, לקשב השלישי.
*****
דיברתי לאחרונה על "הסנטימטר המעוקב של המזל" שהוא בעצם תופעה חמקמקה שאיננה מתקבלת על הדעת, לדוגמה: עורב גדול הפורח מתוך אגרוף ידו של חנארו (או בקיצור: עורבא פרח).
הזכרתי את רעיון השחרור של העיניים מההמשַגַה השכלית, והנה צץ לו על דרכי קטע מ"סיפורי עוצמה" המתייחס לקשר שבין הסתכלות לא ממוקדת בדברים, ראייה "מצועפת", לבין היכולת להבחין בפרטים חמקמקים.
חשיבות מכרעת נודעת גם לדרך שבה מגלות העיניים, כשהן לא ממוקדות, מספר עצום של מאפיינים בעולמנו, מבלי לראותם בבהירות.
הוא הוסיף שהעיניים במצב זה מסוגלות לקלוט פרטים שהם חמקניים מדי עבור הראייה הרגילה.
("סיפורי עוצמה" עמוד 193,194)
הבחנה בפרטים בלתי נראים יש גם בראייה כפולה.
האם יש קשר בין ראייה לא ממוקדת לראייה כפולה?
להבנתי הדלה, אין קשר. ככלל כל עין מספקת מראה נפרד ואנו ממקדים את התפיסה שלנו בעיבוד של שתי התמונות יחדיו. ניתן על ידי תרגול להיות ערים לכל תמונה בנפרד. התמונות התלת מימדיות הן כנראה תרגול טוב.
יש בספרי קסטנדה גם התייחסות לראיית פרטים חשובים בתחום הויזואלי שבין שתי התמונות המגיעות מכל עין.
אני חושב שהדבר מותנה בהסטה של העין (השמאלית, כנראה), על ידי דון חואן לכל חניכיו וחניכותיו: אחיזתו בעורפם והסטת הראש הצידה למשך זמן ארוך. הדבר מוזכר ב"הטבעת השניה של העוצמה".
העובדה שהוא נגואל היא לגמרי לא שולית במניפולציה הזו.
אם כן, לדעתי, התחום שבין שתי התמונות המתקבלות משתי העיניים יכול להציג מראות שלא מן העולם הזה (= שאינן מתקבלות על הדעת הטפילית), ובעצם מַראות שאינן מעולם כלשהו, בתנאי שעין שמאל עברה כוונון מחדש.
זהו חלק מנושא רחב יותר: הקשב השלישי המצוי בין שני הקשבים: של ימין ושל שמאל.
קשב שמאל, הוא תפיסת עולם המכשפים, ולמרות כל עושרו התפיסתי והאטרקטיביות העצומה שלו, חשיבותו עבור מבקשי החירות היא רק בהיותו אמצעי עזר להגעה לַתחום שבין שני הקשבים, בין שני העולמות.
ההסתכלות הלא ממוקדת מובילה להשתקת הדיבור הפנימי, וההסתכלות הכפולה מובילה לראייה, לקשב השלישי.
**************
www.toltec.co.il
*
הקרדיט על הרעיון שבכותרת הפוסט שייך לדון חואן.
השבמחקהוא אומר לקסטנדה שהעיניים יכולות להיות חלונות אל האינסוף, או להבדיל, חלונות אל הצפוי והמשעמם.
כדי להגיע לאופציה הראשונה צריך לשחרר את העיניים, הנמצאות בשליטת הטונל; לשכנע את הטונל שניתן לראות דרכן גם עולמות אחרים. ("סיפורי עוצמה")
אנו מדברים כאן לאחרונה על "הסנטימטר המעוקב של המזל", שהוא חריגה מהסדר המתקבל על הדעת של העולם סביבנו.
השבמחקאני רוצה להציע את ההרהור הפרשני הבא:
האם אין חריגות אלה רלבנטיות להבנת האמירה הבאה הלקוחה מ"כוח השקט":
"הכוונה יוצרת מבנים לנגד עינינו, ומזמינה אותנו להיכנס אליהם. זהו האופן שבו מבינים המכשפים את שמתרחש סביבם." (עמוד 39)
כלומר החריגה החמקמקה (בדרך כלל) מהסדר היא הזמנה לקטוף את הגבעול = הזמנה להיכנס לתוך המבנה. המבנה הוא ליבת כישוף מופשטת, תֵּמָה, תבנית רעיונית, מתמציות הידע הטולטקי.