יש לא מעט קטעים שנראים כקשקושים, ולדעתי גם מדביקים לקסטנדה רושם של רודן המתעמר באנשים סביבו. עם זאת, רעיונות מעניינים מבצבצים מתוך הדברים. בתקווה שבתיאורי המפגשים הבאים הם יבצבצו יותר ובצורה מפורשת יותר.
כמה משפטים שלכדו את תשומת לבי:
זו הרוח שעזבה אותה. אני יודע איך זה. אני מפחד [מזה] פחד מוות. איבדתי את זה פעם אחת. את/ה צריך לפחד [ממצב זה]".
"עדיין יש לי חלומות על בואנוס איירס מדי פעם. חלקם אינם ממש 'בואנוס איירס', או שהם בואנוס איירס בזמנים שונים. דון חואן התייחס לזה כחלומות של מחזוריות - חלומות [שהם] גדילים מחזוריים.
המקום שבו נמצאת האנרגיה שלנו: המפשעה.
קסטנדה ציין שהישות [הנקבית] שאותה הוא תיאר כעוקבת אחריו רבות לא הייתה שם באותו לילה.
היא לא הולכת לחיות בבית זקנים בתקווה שבתה תטפל בה. היא תצמיד אקדח לראשה קודם.
---------------------------------------------------------------------------
המאמר בקובץ נפרד
https://drive.google.com/file/d/10rp3GGz6ikgTRJWioSu93NhXVtnMWNej/view?usp=sharing
המאמר בתוך הקובץ המרוכז המתפתח
https://drive.google.com/file/d/1rkY1jgGNYtGPF_0DTAkd4_-36rKHx56B/view?usp=drive_link
קריאה נעימה ומחכימה
==============================
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה