יום שישי, 15 באוגוסט 2025

1995 - סדנה בלוס אנג'לס, חלק 5


לכדו את תשומת לבי

- הוא דיבר על כך שלְשוּם דבר פרסונלי אין רלוונטיות, והמשיך לדבר על "המשא הכבד של האני". על ידי התמקדות בזה [בַּאני], איפשרנו למשהו לנַצח כברירת מחדל", ולעולם לא נממש את האפשרויות שלנו.

הוא אמר ש"התמונות החולפות ביעף "שיש לאנשים רבים מחיי עבר "מגיעים מהמסגרת הגנטית שלך". מדוע שהם לא יגיעו מחייה של סבתא שלך, לדוגמה?

שום דבר אינו סופי בעולם המכשפים.

הוא דיבר על כך שלבסוף אנחנו תמיד עושים את מה שההורים שלנו רוצים, בדרך זו או אחרת, לא משנה עד כמה אנו מוחים בקוצר רוח נגד הורינו.

הוא אמר שכעס הוא הדרך האידיוטית להביע מחאה.

"כשדלת חדשה נפתחת, השתמשו בה!". [אל תאמצו] אף אחת מהדחיינויות האינסופיות הללו של: "למה עלי לעשות זאת? לאן זה יביא אותי? מה אחר כך? אלא פשוט קחו זאת".

הוא אמר שעבור מכשפים: "עבודת הסיכום היא חובה." בבצעם אותה חשוב ש"הם ייַצרו העתק של החיים, שיהיה מקובל על ידי הכוח הזה."

אם אינך מקדיש כל פעימת לבך לכך ... הוא יביס אותך.

המדע לא ירפא אותנו מההשתקפות העצמית

מה שאנחנו מנסים לעשות עם טנסגריטי זה "לפתות כוח פיזי מסוג אחר." הוא דיבר על יצירת "האנרגיה שתנער אותך". קרלוס אמר "זה לא השריר; זה משהו אחר", והוא סיפר כיצד הוא שאל מומחי פיזיולוגיה על "המשהו האחר" הזה מבלי שקיבל תשובה מסַפקת. הוא הראה לנו באמצעות תנועות את ההבדל בין פעולות שרירים רגילות ותנועות מתיחה מהירות של טנסגריטי.

אני הייתי זקוק לדון חואן כי הייתי צריך להסביר לכם ..." אבל אתם לא צריכים אף אחד.

ישויות מחזוריות הן כמו: "מיינד אחד בשני אנשים".

הרוח היא משהו שאתה "לא יכול לראות ולא יכול להרגיש". אתה יכול לומר ש"משהו מאפשר לך להשתמש באיזשהו כוח בלתי נראה", ואתה יכול להבחין כאשר הוא פועל, שכן "השפעות הרוח מוחשיות." קרלוס אמר, "מכשפים אינם יכולים לראות אותה [את הרוח] כאנרגיה --- רק את התוצאות."

----------------------------------------------------- 

המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1d6-TKxr86TuyFvoB3LiHEsr90evqD9iQ/view?usp=sharing


לא עדכנתי עדיין את הקובץ המרוכז. אעשה זאת, אם תרצה הרוח, לאחר תרגום כל דו"חות הסדנה.


קריאה נעימה ומחכימה

ושבת שלום.

====================== 

2 תגובות:

  1. מה הכוונה העתק של החיים

    השבמחק
    תשובות
    1. הרעיון נמצא בספרי קסטנדה, והוא הדרך שבה מוסרים לנשר את המודעות שהוא העניק לנו ומשאירים לעצמנו את כח החיים. בכמה מקומות נאמר שעבודת הסיכום עושה זאת. עם זאת, אני חושב שאנו מקבלים בספרים רק חלק מהרעיון, ומסתירים מאיתנו נתח חשוב ממנו. העליתי בעבר , כהשערה, שרעיון מסירת ההעתק של המודעות שלך (לחוויות החיים שלך) דומה לרעיון מסירת העתק של החטאים שלך באמצעות שעיר לעזאזל.

      מחק