לכדו את תשומת לבי
- הצד השמאלי הוא הצד של חיבה או רגש והצד הימני הוא המרכז לפעולה. אם נוכל לכבות את הדיאלוג הפנימי שלנו ואת המחשבות המטרידות לגבי ה"אני" והדרישות של המציאות החברתית, נוכל למעשה להיות מודעים לדחפים מהיקום שמגיעים דרך הסיבים המחוברים ישירות ליקום במרכזי כח החיים שבצד שמאל, שם הם מתורגמים לפעולה בצד ימין.
- קרלוס התכוון [באמירתו שגוף האנרגיה שלך נמצא בסין] לכך שכאשר אינך מתנהג ללא רבב, אלא כמו ישות חברתית קטנונית המרוכזת בעצמה, גוף האנרגיה נמצא מחוץ להישג ידך. רק כאשר אנו מפתים אותו על ידי שינוי ההתנהגות שלנו נוכל להשיג גישה אליו. "גוף האנרגיה שלך נמצא ממש כאן איתך. אתה רק צריך להקשיב לו", היא אמרה.
- קרלוס אמר פעם שכל מה שדון חואן עשה לו במשך כל הזמן שהם היו יחד היה רק כדי לעורר הלך רוח, הלך רוח של כישוף - שאותו נוכל לסכם [בתמציתיות] כתחושת יראה ותחושה שהחיים תמיד מסתוריים, ושהזמן שלנו קצר, החיים חולפים ביעף, ואין זמן לבזבזו על דאגה קטנונית לגבי עצמך.
- כל הכעסים שלנו הם בעצם השתקפויות של עצמנו, ואם אנו רק מקבלים כפשוטן את הביקורות או התלונות שלנו על אחרים, אנחנו מאמצים נקודת מבט שתומכת בתחושת החשיבות העצמית שלנו, אך כולאת אותנו לנצח במעגל קסמים: "הם (או הוא או היא) עשו לי את זה". אף אחד לא עושה כלום לאף אחד. על ידי הפניית ההנחות שלנו לכיוון חדש, אנחנו יכולים לקבל פרספקטיבה חדשה - לא על אנשים אחרים - אלא על עצמנו.
- השיר של [המשורר] סזאר וַאלֶחֹו על ריטה האַנְדית. [...] דון חואן אהב את הלך הרוח שהשיר עורר, שלדעתו הוא הלך רוח ההולם לוחם, שנותן לחפץ אהוב אבוד את מה שמגיע לו.
----------------------------------------------------------------------
המאמר בקובץ נפרד
https://drive.google.com/file/d/1oULqTnwvcdli7fXXtVOtzTSTGvGY6eL-/view?usp=sharing
עדיין לא הכנסתי את המאמר לקובץ המרוכז.
קריאה נעימה ומחכימה
===============================
הבטחתי לפני כמה פוסטים שארחיב לגבי הספר "אשה זרה" של שלמה לאניאדו. עכשיו סיימתי אותו.
הסופר הוא איש רפואה ישראלי. כלומר הספר איננו תרגום, אלא "ספרות מקור".
הספר מספר על מדען שמוצא את עצמו במציאות מקבילה, שבה רבות מהדמויות של עולמו המוכר נמצאות שם, אך הדברים התפתחו שם אחרת: הוא נשוי שם למישהי אחרת, חלק מהאנשים שהוא מכיר בעולם הזה לא מכירים אותו שם...
הרעיון מקסים לדעתי, וגם כתוב טוב.
ישנו מקרה אמיתי דומה של אישה שקרה לה משהו דומה, כלומר היא לכאורה הגיעה לעולם הזה ממציאות מקבילה, אבל ככל שאני זוכר היא לא עמדה בקושי העצום להתמודד עם מציאות כה שונה מזו שהיא הכירה. [היא גילתה שהיא עוסקת בעיסוק אחר, בן זוגה חי עם מישהי אחרת...]
לדעתי, מצבים כמו אלה שמתוארים בספר עשויים כנראה לקרות, והדוגמה הנ"ל עם האישה היא כנראה הוכחה לכך, אבל לדעתי אצל המכשפים הם קורים אחרת. המכשף שנכנס לדמותו המקבילה, יודע את ההסטוריה של אותה דמות ויש לו את האופי של אותה דמות.
בכל מקרה, אני נהניתי מהספר. אם כי, הייתי נהנה הרבה יותר לקרוא סיפור כזה של קסטנדה או מכשפ/ה אחר.
הצצה למשהו דומה יש לנו באחת ההרצאות של טאישה שבה היא מספרת שהיא החליפה דמות ונכנסה למסעדה, והמלצרית זיהתה אותה כטאישה, אבל היא למעשה הייתה בדמותה האחרת והתקשתה לדבר על עניינים מעולמה של טאישה.
זו דרגה שלא נתפסת בכלל
השבמחק