מקורות ההתלבטות

משהו טעים,

Delicioso

והעולם התת ימי, מקסים.
כל מה שחסר כדי להביא את החוויה לשלמות זו תובנה טולטקית קטנה, לא?
אז הנה אני נענה לאתגר.

עדיין לא חשבתי על מה יהיה הפוסט, אז שתי הערות קצרות:
- אחד השמות של הנגואל קסטנדה בספר "להתעורר אל החלום" הוא Baltazar (שמות נוספים שלו המוזכרים שם: צ'רלי עכביש, ג'ו קורטז)
הצעתי שהשם הזה אולי מרמז למלך הבבלי בלשאצר, שבלתזר היא אחת הווריאציות הכתובות של שמו. יד מסתורית כתבה כמה מילים על קיר הארמון בזמן משתה (הסיכוי לתפוס את המלך בזמן משתה הוא כנראה גבוה יותר מאשר בכל סיטואציה אחרת). הנביא דניאל פיענח עבורו את הכתוב. הצעתי שהדמיון לקסטנדה הוא בכך שגם קסטנדה קרא את האינסוף, כלומר האינסוף הביע את עצמו כלפיו באמצעות מילים כתובות. ספריו של קסטנדה הם תוצר של התגלויות כאלה, מכאן המושג: קורא(י) האינסוף.
מועמד היסטורי נוסף למקור של זה:
זהו שמו אחד משלושת המלכים/מכשפים/חכמים האמגושים שהלכו בעקבות כוכב בית לחם ומצאו את "מלך היהודים" שאך נולד שם, הוא ישוע.
לפי הוויקיפקדיה, האמגושים היו שבט עתיק בממלכת מַדַי שמאוחר יותר קיבלו עליהם את האמונה הזורואסטרית.
האם אפשרות זו מוצלחת יותר מהקודמת?
לדעתי לא, אם כי היא נראית לא רעה, מעוררת מחשבה.
אני מביא את הרעיון הזה כדי שהוא לא יישאר בחזקתי בלבד.
דרך אגב, קסטנדה נולד באותו יום שבו נולד, כנראה, ישו והוא היה ער לעובדה זו.


- הערה שנייה, חידה:
האם כאשר יש בנו התלבטות, בכל נושא באשר הוא: לאכול משהו אחד לעומת אחר, לעשות X או Y.... האם המאבק אז הוא בין המיינד הטפילי והמייינד האמיתי?

התשובה שלי נוגעת יותר לפרשנות שפיתחתי (או תיקשרתי, או מצאה בי אתר קינון, או...).
לדעתי, לא.
על פי פרשנות זו, ישנם 7 מיינדים (שכַלים) טפיליים ואחד אמיתי, של הרוח. על כן, אנו עלולים להיטלטל בידי (עד) שבע הצעות מנוגדות, ועדיין אף אחת מהן לא תהיה של הרוח.
אם ספרת 8, אחת מהן היא כנראה של הרוח. :)

שבת שלום.

**************

 הוצאת טולטק

www.toltec.co.il

*

הערות ותוספות

29.12.18

זה לא מדויק. אם יש לי 8 הצעות סותרות, זה לא אומר בהכרח שהן ממקורות שונים, ולכן ייתכן שעדיין אף אחת מהן איננה של הרוח.

אני מתלבט אם להרחיב בנושא, באותה פרשנות. (מיהם המיינדים המעורבים בהתלבטות זו? :)

אחד מהמיינדים הטפיליים ניצח, ואת/ה הקורא/ת הפסדת 😊

============== 

29.12.18

יצירה מוסיקלית חדשה.

you move me - ron king

============== 

1.1.19

שנה שנה ובשורותיה.

בתוך שבועיים-שלוש יראה כנראה אור הספר "שבונו" של פלורינדה, אם ירצה הנשר :)

ספר שהתחלתי בתרגומו מזמן, ולאחרונה חזרתי אליו במשנה מרץ.

בינתיים,

במסגרת המספר שבע שכל כך הרבה דשתי בו, נזכרתי בביטוי השגור:

"לפקוח שבע עיניים".

מקור הביטוי הוא כנראה בפסוק מספר זכריה:

"כִּי הִנֵּה הָאֶבֶן אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ עַל-אֶבֶן אַחַת שִׁבְעָה עֵינָיִם הִנְנִי מְפַתֵּחַ פִּתֻּחָהּ נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת וּמַשְׁתִּי אֶת-עֲו‍ֹן הָאָרֶץ-הַהִיא בְּיוֹם אֶחָד". (פרק ג, פסוק ט)

בספר זכריה חוזר רעיון שבע העיניים גם בפרק שלאחר מכן (ואולי בעוד מקומות, לא חקרתי):

"שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ".

וכבר תהיתי לגבי הקשר בין פסוק זה והרעיון הטולטקי אודות העוצמה המשחרת לטרף במקומות מסוימים בשעות בין הערביים, כשמשבי רוח חזקים הם סימן ההיכר לנוכחותה. ככל הנראה, משבי רוח ספירליים. 

============== 

4.1.19

לכבוד "שַבּוֹנוֹ" הבא עלינו לטובה (ממש בקרוב), כמה מילים.

כנראה שאצרף את הרעיון שבהן (לא את הנוסח), לדף המתרגם בספר.

כידוע, פלורינדה הוציאה שלושה ספרים לאור. עם יציאתו של "שבונו" יעמדו לרשות הקורא העברי כל השלושה. 

ספרים אלה, כמו הספרים של קסטנדה וטאישה בני חבורתה, לא יסולאו בפז, ואני מתכוון לזה מילולית.

מבט-על מסוים על השלושה, לא בהכרח המבט החשוב ביותר:

"להתעורר אל החלום" מתאר את החניכה שלה לעולם המכשפים, מסלול חניכה של חולמת. הספר של טאישה אבלאר, להבדיל, מתאר מסלול חניכה של יוקשת (וגם לה יש ספר נוסף שכרגע מוכרז כנעדר, "יקוש הכפיל")

במסגרת חניכתה נשלחת פלורינדה על ידי פלורינדה המבוגרת למשימת מחקר אנתרופולוגית אקדמית לכאורה לוונצואלה, הארץ בה גדלה.

"מה את מציעה שאעשה שם?"

"תהיי את עצמך. בצעי את העבודה שלך. אמרת שאת רוצה
להיות אנתרופולוגית. היי כזו. מה יכול להיות פשוט יותר?" 
("חלום המכשפה" עמוד 16)

על קורותיה באותה משימה בוונצואלה אפשר לקרוא בספר המופלא "חלום המכשפה"; התנסויותיה בעולמה של דונה מרסדס, עולם של מכשפות ומרפאים.
בסופה של תקופה זו אצל דונה מרסדס היא מתומרנת על ידי דונה מרסדס לצאת למסע בג'ונגל.  
מתוך "שבונו", פרק ראשון:

"לו הייתי במקומך," הציעה דונה מרסדס , "הייתי מקבלת את ההצעה של החבר שלך להצטרף לציד במעלה נהר האורינוקו. זה יהיה שינוי טוב בשבילך." 
למרות שהתכוונתי לחזור ללוס אנג'לס בהקדם האפשרי על מנת לסיים את עבודת המחקר שלי, שקלתי ברצינות לקבל את ההזמנה של ידיד שלי לטיול בן שבועיים לתוך הג'ונגל. לא היה לי כל עניין בציד, אבל סברתי שתהיה בכך אולי הזדמנות עבורי לפגוש שַאמַאן, או להיות עֵדה לטקס ריפוי, באמצעות אחד המדריכים האינדיאנים שהוא תכנן לשכור לאחר שנגיע למיסיון הקתולי, שהיה המאחז האחרון של הציביליזציה.
"אני חושבת שכדאי שאעשה זאת," אמרתי לדונה מרסדס. "אולי אפגוש מרפא אינדיאני גדול שיגיד לי דברים על ריפוי שאפילו את לא יודעת." 
"אני בטוחה שאת תשמעי כל מיני דברים מעניינים," צחקה דונה מרסדס. "אבל אל תטרחי להעלות אותם על הכתב. את לא תעשי שום מחקר."
"הו, באמת. ומנין את יודעת את זה?"
"זכרי, אני מכשפה," היא אמרה וליטפה את הלחי שלי. הייתה הבעה של רוך בל יתואר בעיניה הכהות." 

קורותיה של פלורינדה בג'ונגל מתוארים בספר המקסים "שבונו - ביקור בעולם רחוק ומכושף ביער הגשם הדרום אמריקאי".

ועכשיו למבט העל:
לכאורה, בכל אחד משני הספרים "חלום המכשפה" ו"שבונו" היא מתרחקת יותר ויותר מעולם המושגים הטולטקי.
אני בדיעה שזה רק לכאורה, ושעלינו מוטלת המלאכה לתרגם את הרעיונות והמושגים האלה למושגי העולם הטולטקי. זה לא שלפתע מספרת לנו פלורינדה סיפורים מרתקים על עניינים אחרים שאינם רלבנטיים לידע הטולטקי. 

ב"חלום המכשפה" המושג המרכזי הוא ישויות הקרויות "צללי מכשפה", וב"שבונו" אלה הן ישויות הקרויות "הֶקוּרַה". בשני המקרים מדובר בישויות חסרות גוף פיסי, ויש ביניהן קווי דמיון נוספים, עליהם נדון לאחר שהספר יראה אור.

כמו בכל ספרי הספרות הזו, ישנו רובד של הרפתקה, התנסות, ורובד של ידע.

שבת שלום.

==============

4.1.19

רשימת מלאי של ארצי מולדתי, שהכין טשרניחובסקי בחרוזים.

מילים: שאול טשרניחובסקי

לחן: נעמי שמר

ביצוע: הגבעטרון

============== 

5.1.19

היום, יום שבת, ה-5.1 הוא יום עוצמה.

============== 
5.1.19

שלג במדבר סונורה שבמקסיקו (גם באריזונה) בימים אלה.
לא יודע אם זקני-צפת שלהם (הממרים את המוות) זוכרים דבר כזה.

נתקלתי בתמונות אלה בקבוצת פייסבוק גרמנית שעוסקת בהנדסת אקלים. אחת התגובות הייתה:
Haarp sei dank.
(במקור, לפני העיוות, זהו ביטוי השמור לאל, תודה לאל)
==============