למעשה זהו הקטע האחרון בכתב העת. ישנו עוד קטע של הודעות, שאתרגם גם אותן.
מעשית, "הסיפור" נגמר 
עם תרגום קטע ההודעות אביא גם לינק לקובץ שיכיל את כל החלקים.
הייתי קורא לקטע הבא:
אנו נמצאים במסע שנקטע.
מומלץ.
***********************************
טנסגריטי – יומן מסע [log]
.
כיצד לבצע טנסגריטי
.
השמאנים במקסיקו העתיקה התייחסו למעברים הקסומים כבר מההתחלה כאל משהו ייחודי [unique], ומעולם הם לא שימשו כמערכות של תרגילים לפיתוח מערכת השרירים [musculature] או זריזות [agility]. דון חואן אמר שהם נתפסו כמעברים קסומים [העברות כישופיות] מהרגע הראשון שגובשו [formulated, נוסחו]. הוא תיאר את ה"קסם" ["magic"] של התנועות כשינוי עדין שחווים המתרגלים בביצוען; איכות רגעית [ephemeral, מופיעה לרגע קצר, חטופה] שהתנועה מביאה למצבים הפיזיים והנפשיים שלהם [של המתרגלים], סוג של ברק [shine], אור בעיניים [light in the eyes]. הוא דיבר על שינוי עדין זה כ"נגיעת הרוח" [touch of the spirit]; כאילו מתרגלים, דרך התנועות, מקימים מחדש [reestablish, משיבים על כנה] חולית חיבור [link] שאיננה בשימוש, אל כוח החיים המקיים [sustains, תומך, מזין] אותם. הוא הסביר עוד כי התנועות נקראו מעברים קסומים מכיוון שבאמצעות תרגולן הועברו [transported, הובלו, הוסעו] מכשפים, במונחים של תפיסה, למצבים אחרים של הוויה [being, קיום] שבהם הם יכלו לחוש [sense] את העולם באופן שאי אפשר לתארו.
"בגלל האיכות הזו, בגלל הקסם הזה", אמר לי דון חואן פעם אחת, "את המעברים יש לתרגל לא כתרגילים [exercises, התעמלות], אלא כדרך לזמן [beckon, להזמין-לבוא, לאותת] את העוצמה."
"אבל האם ניתן להתייחס אליהם כתנועות פיזיות, למרות שמעולם לא התייחסו אליהן ככאלה?" שאלתי.
תרגלתי בנאמנות [faithfully, בדייקנות, באמונה] את כל התנועות שלימד אותי דון חואן, והרגשתי טוב באופן בלתי רגיל. תחושת רווחה [well-being] זו הספיקה לי.
"אתה יכול לתרגל אותם כרצונך," ענה דון חואן. "המעברים הקסומים מגבירים [enhance] את המודעות, ללא קשר לאופן שבו אתה מתייחס אליהם. הדבר האינטליגנטי יהיה להתייחס אליהם כפי שהם: מעברים [העברות] קסומים שתרגולם מוביל [lead] את המתרגלים לשמוט [drop] את מסיכת החיברות [סוציאליזציה, השתייכות לחברה]."
"מהי מסיכת החיברות?" שאלתי.
"הַפוּרְנִיר [veneer, ציפוי עץ דקורטיבי, העמדת פנים, מסווה] שכולנו מגינים עליו ומתים עבורו," הוא אמר. "הפורניר שאנו רוכשים [acquire, משיגים] בעולם; זה שמונע מאיתנו להגיע [reach, להשיג] אל כל הפוטנציאל שלנו; זה שגורם לנו להאמין שאנחנו אלמותיים."
טנסגריטי, בהיותה הגירסה המודרנית של אותם מעברים קסומים, נלמדה עד כה כמערכת של תנועות מכיוון שזה היה האופן היחיד בו ניתן היה להתיצב אל מול [face, להתמודד] הנושא המסתורי והעצום [vast, גדול] הזה של המעברים הקסומים בסביבה מודרנית. האנשים המתרגלים כיום טנסגריטי אינם שמאנים; לכן, הדגש של המעברים הקסומים צריך להיות על ערכם [value] כתנועות.
נקודת המבט שאומצה במקרה זה היא שההשפעה הפיזית של המעברים הקסומים היא הנושא החשוב ביותר לצורך הקמת [establishing, ייסוד] בסיס אנרגיה איתן [solid] אצל המתרגלים. מכיוון שהשמאנים של מקסיקו העתיקה התעניינו בהשפעות אחרות של המעברים הקסומים, הם פיצלו-לחתיכות [fragmented] סדרות ארוכות של תנועות ליחידות בודדות [single units], ותרגלו כל חתיכה [פרגמנט] כקטע [segment] נפרד [individual]. בטנסגריטי, החתיכות הורכבו מחדש לצורות הארוכות המקוריות שלהן. באופן זה הושגה מערכת תנועות, מערכת בה מודגשות התנועות עצמן מעל הכל.
ההוצאה לפועל [execution, ביצוע] של המעברים הקסומים, כפי שמראה [show] טנסגריטי, אכן דורשת מרחב מסוים או זמן קבוע-מראש, אך באופן אידיאלי, התנועות צריכות להיעשות בהתבודדות [solitariness], מתוך דחף רגעי [on the spur of the moment, ספונטנית], או כשהצורך [necessity, ההכרח] מתעורר. מכל מקום, סביבת החיים העירוניים מסייעת להקמת קבוצות, ובנסיבות אלה, הדרך היחידה בה ניתן ללמד טנסגריטי היא לקבוצות של מתרגלים. תרגול בקבוצות מועיל בהיבטים רבים ומזיק באחרים. זה מועיל מכיוון שהוא מאפשר יצירת הסכמה כללית [קונצנזוס] של תנועה, והזדמנות ללמוד על ידי חקירה [examination, בדיקה] והשוואה. זה מזיק מכיוון שהוא מעודד [fosters] את הופעתן של פקודות תחביריות ושידולים [solicitations, ניסיונות להשפיע] העוסקים בהיררכיה; ומה שמכשפים רוצים זה לברוח מסובייקטיביות הנגזרת מפקודות תחביריות. לרוע המזל, אתה לא יכול לאכול את העוגה שלך ולהשאיר אותה שלמה; לכן יש לתרגל טנסגריטי בכל צורה-שהיא [whatever form] קלה יותר: או בקבוצות, או לבד, או בשניהם.
מכל בחינה אחרת, הדרך בה נלמדה טנסגריטי היא העתק [רפרודוקציה] נאמן של הדרך בה לימד דון חואן את המעברים הקסומים לתלמידיו. הוא הפציץ [bombarded] אותם בשפע של פרטים ונתן לשכלם [למיינד שלהם] להיות מבולבל [bewildered] מהכמות וממגוון התנועות, ומהרמיזה [implication] שכל אחת מהן [מהתנועות] בנפרד היא נתיב [pathway] לאינסוף.
תלמידיו בילו שנים המומים, מבולבלים ובעיקר מיואשים [despondent], מכיוון שהם הרגישו שהפצצה [being bombarded] בצורה כזו היא התקפה [onslaught] בלתי הוגנת עליהם. דון חואן, שפעל על פי התכסיס המסורתי של המכשפים לעירפול [clouding] המבט הליניארי של מתרגלים, הביא בכך לרוויה [saturation, ספיגה מקסימלית] של הזיכרון הקינסטטי [המודעות למיקום ולתנועות חלקי הגוף] של תלמידיו. טענתו הייתה שאם הם ימשיכו לתרגל את התנועות, למרות הבלבול שלהם, חלקם, או כולם, ישיגו שקט פנימי. הוא אמר שבשקט הפנימי הכל מתבהר [becomes clear] עד כדי כך שאנחנו לא רק מסוגלים לזכור, בדיוק מוחלט, מעברים קסומים שכבר נשכחו, אלא שאנחנו יודעים בדיוק מה לעשות איתם, או מה לצפות מהם, בלי שאיש יאמר לנו או ינחה אותנו.
תלמידיו של דון חואן התקשו להאמין להצהרות כאלה. למרות זאת, ברגע אחד, כל אחד מהם חדל להיות מבולבל ומיואש. באופן מסתורי ביותר, המעברים הקסומים, מכיוון שהם קסומים [magical], הסתדרו לרצפים [sequences] יוצאים מן הכלל [extraordinary] שהבהירו את הכל. הדאגה של האנשים המתרגלים טנסגריטי בימינו תואמת בדיוק את הדאגה של תלמידיו של דון חואן. אנשים שהשתתפו בסמינרים וסדנאות על טנסגריטי מרגישים מבולבלים מכמות התנועות. הם משוועים [clamor] למערכת שתאפשר להם לשלב את התנועות בקטגוריות שניתן לתרגלן וללומדן.
אני חייב להדגיש שוב את מה שהדגשתי כבר מההתחלה: טנסגריטי איננה מערכת תנועות סטנדרטית לפיתוח הגוף. היא אכן מפתחת את הגוף, אך רק כתוצר לוואי של תכלית טרנסצנדנטלית יותר. המכשפים של מקסיקו העתיקה היו משוכנעים [convinced] שהמעברים הקסומים תורמים [conduce] להבאתם של המתרגלים לרמת מודעות בה הפרמטרים של התפיסה המסורתית הרגילה מבוטלים על ידי העובדה שהם מוגדלים [enlarged]. ובכך מתאפשר [allowed, ניתנת הרשות] למתרגלים להיכנס לעולמות שאינם ניתנים לדימיון [unimaginable]; עולמות שהם שלמים [inclusive, כוללי כל] וטוטליים כמו זה שבו אנו חיים.
"אבל למה שארצה להיכנס לעולמות האלה?" שאלתי את דון חואן בהזדמנות אחת.
"בגלל שאתה נוסע [traveler, , טייל, עורך מסעות], כמו כולנו בני האדם," הוא אמר, קצת מוטרד משאלתי. "בני האדם נמצאים במסע של מודעות, שנקטע [interrupted] לרגע על ידי כוחות רבי עוצמה [strenuous]. תאמין לי, אנחנו נוסעים [travelers]. אם אין לנו את הנסיעה [traveling], אין לנו כלום."
תשובתו לא סיפקה אותי כלל. הוא הסביר עוד כי בני האדם נרקבו [decayed] מבחינה מוסרית, פיזית ואינטלקטואלית מהרגע בו הפסיקו לנסוע, וכי הם לכודים במערבולת [eddy], אם לתאר זאת כך, והם נעים בסיבוב, כשיש להם את הרושם שהם נעים עם הזרם, אבל הם נותרים נייחים [stationary].
לקח לי שלושים שנה של משמעת קשה להגיע לרמה קוגניטיבית בה ניתן היה להכיר [recognizable, לזהות] את אמירותיו של דון חואן, ותקופתן קיבלה ביסוס מעבר לצל של ספק. בני אדם הם אכן נוסעים [travelers, טיילים]. אם אין לנו את זה, אין לנו כלום.
יש לתרגל את טנסגריטי עם הרעיון שהתועלת [benefit, רווח] של אותן תנועות מגיעה מעצמה. יש להדגיש את הרעיון הזה בכל מחיר. ברמת המתחיל, אין דרך לכוון את השפעת [effect, תוצאת] המעברים הקסומים, ואין שום אפשרות שחלקם יוכל להועיל לאיבר זה או אחר. ככל שאנו מרוויחים [gain in] משמעת, ו[ככל ש]ההתכוונות שלנו מתבהרת יותר [clearer, נעשית צלולה יותר], ההשפעה של מעברים קסומים ניתנת אז לבחירה [selected] על ידי כל אחד מאיתנו באופן אישי ונפרד [personally and individually], למטרות מסויימות הרלוונטיות לכל אחד מאיתנו בלבד.
מה שיש לו חשיבות עליונה כרגע הוא לתרגל כל רצף-שהוא [whatever sequence] של טנסגריטי שזוכרים, או כל קבוצה של תנועות שצצה בראשך. הרוויה [saturation] שנמשכה [לאורך זמן] [carried on] תיתן, בסופו של דבר, תוצאות שאותן חיפשו השמאנים של מקסיקו העתיקה: כניסה למצב של שקט פנימי, והחלטה [deciding] מתוך שקט פנימי מה יהיה הצעד הבא.
באופן טבעי, כשסופר לי, באותם מונחים פחות או יותר, על תימרון המכשפים להרוויית הנפש [the mind, השכל] שתוביל לשקט פנימי, התגובה שלי הייתה התגובה של כל אדם שמתעניין בטנסגריטי היום: "זה לא שאני לא מאמין לך, אבל זה משהו שמאוד קשה להאמין בו."
התשובה היחידה שהייתה לדון חואן לשאלות היותר-ממוצדקות שלי ולשאלות של שלושת תלמידותיו [האחרות] הייתה לומר, "קח את המילה שלי, כי אמירותיי אינן שרירותיות [arbitrary]. המילה שלי היא תוצאה של אימות [corroborating], לעצמי, את מה שהמכשפים במקסיקו העתיקה גילו: שאנחנו, בני האדם, ישויות קסומות [magical beings]."
מורשתו של דון חואן כוללת משהו שחזרתי ואמרתי, ואמשיך לחזור עליו: בני האדם הם ישויות שאינן ידועות לעצמן [ unknown to themselves. הלא-ידוע הוא מושג בתורה זו], מלאים עד אפס מקום [to the brim, מלאים עד גדותיהם] במשאבים מדהימים שלעולם אינם בשימוש.
בכך שהוא הספיג [saturating, הביא לרוויה] את תלמידיו בתנועה(ות) [movement], השיג דון חואן שני הישגים מעוררי יראה [formidable]: הוא העלה את המשאבים הנסתרים האלה אל פני השטח, והוא שבר [broke, עצר, הפסיק] בעדינות את האובססיה שלנו כלפי אופן הפרשנות הליניארי שלנו. על ידי שהוא אילץ את תלמידיו להגיע [reach, להשיג] לשקט פנימי, הוא כונן [set up, יצר, ייסד] את המשכיות מסע המודעות הקטוע [interrupted] שלהם. באופן זה, המצב האידיאלי של כל מתרגל טנסגריטי, ביחס לתנועות טנסגריטי, זהה למצב האידיאלי של מתרגל כישוף, ביחס לביצוע [execution] של מעברים קסומים. שניהם מונהגים על ידי התנועות עצמן אל שיא חסר תקדים: שקט פנימי.
מתוך השקט הפנימי, מתרגלי טנסגריטי יוכלו לבצע [execute], בעצמם, לכל תוצאה שהם ימצאו לנכון, ללא כל הדרכה [coaching] ממקורות חיצוניים, כל תנועה מאוסף [bulk] התנועות שבהן הספיגו אותם [saturated, הביאו אותם לרוויה]; הם יוכלו לבצע אותן בדיוק [precision] ובמהירות [speed], בזמן שהם הולכים, או אוכלים, או נחים, או עושים כל דבר.
.
******************************* סוף ********************
מוסיקה
שיר יפה, אם כי מבטא תפיסת עולם שהיא אסון מבחינת השקפת העולם הטולטקית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה