קוראי האינסוף (7)

הפרק הפעם........ מדהים!

העליתי בעבר את הנושא, אבל כאן הוא מובא במלואו, כולל שיר (פואמה) שכתבה הסיירת הכחולה, זו שקסטנדה הציל משבי היצורים הלא-אורגנים. ("אמנות החלימה")

לאחר הקטע אחוד חידה הנוגעת לקטע זה.

הסוגריים המרובעים הם, כרגיל, תוספות שלי, המתרגם.

הקטע ארוך מהקטעים הקודמים.

*************************************

הסתכלות על דרך הלוחמים כפרדיגמה פילוסופית-פרקטית

.

בגיליון הקודם של כתב העת הזה, הנחת היסוד הראשונה של דרך הלוחמים נוסחה כך:

אנחנו ישויות תופסות [Perceptors]. השימוש במילה Perceptors בא במקום perceivers. זו לא הייתה טעות, אלא שאיפה [desire] להרחיב [extend] את השימוש במונח perceptor שבשפה הספרדית, שהוא פעיל מאוד [פרשנות: כלומר, מציין תפיסה כפעילות ולא כקליטה פסיבית], בכדי לרמוז [connote, להעניק משמעות משנית] באנגלית על החשיבות [urgency, הדחיפות] שבהיות תופס [perceiver]. בכתב עת זה של הרמנויטיקה יישומית, הבעיה של הגברת [enhancing, הגדלת] משמעות מונח על ידי תמיכתו באמצעות cognate [מילה משפה זרה שיש לה אותו מקור] זר עומדת להתעורר לעתים קרובות למדי; לפעמים אפילו עד כדי אילוץ ליצור מונח חדש; לא כמפגן של סנוביות [התנשאות], אלא בגלל הצורך הפנימי [inherent, מהותי] לתאר איזושהי תחושה, או חוויה, או תפיסה שמעולם לא תוארו קודם לכן, או אם תוארו, זה חמק מהידע שלנו. המשמעות היא שהידע שלנו, לא משנה עד כמה הוא הולם [adequate, מספיק], הוא מוגבל.

הנחת היסוד השנייה של דרך הלוחמים אומרת:
אנחנו מה שההתחלה [Inception, מקור] שלנו היא.
[WE ARE WHAT OUR INCEPTION IS].
זו אחת מהנחות היסוד הקשות [difficult] ביותר של דרך הלוחמים; לא כל כך בגלל מורכבותה או נדירותו, אלא משום שלכל אחד מאיתנו זה כמעט בלתי אפשרי להודות בנסיבות [conditions, התנאים] המסוימות הנוגעות לעצמנו, נסיבות שהמכשפים היו מודעים להן במשך אלפי שנים.

בפעם הראשונה שדון חואן מאטוס החל להסביר את הנחת היסוד הזו, חשבתי שהוא מתבדח, או שהוא רק מנסה לזעזע אותי. באותה תקופה הוא נהג להקניט אותי לגבי ההתעסקות [concern, דאגה] המוצהרת שלי למצוא אהבה בחיים. הוא שאל אותי פעם מה הן מטרותיי בחיים. מכיוון שלא יכולתי למצוא שום תשובה שתספק את השכל [intelligible] עניתי לו בחצי צחוק שאני רוצה למצוא אהבה.

"החיפוש אחר אהבה, אצל האנשים שגידלו אותך, פירושו היה קיום יחסי מין," אמר לי דון חואן באותה הזדמנות. "למה שלא תקרא לדבר בשמו [call a spade a spade]? אתה נמצא בחיפוש אחר סיפוק מיני, נכון?"

הכחשתי זאת, כמובן. אבל הנושא נותר אצל דון חואן כמקור להקניט אותי. בכל פעם שפגשתי אותו, הוא היה מוצא, או בונה, את ההקשר הראוי כדי לשאול אותי על החיפוש שלי אחר אהבה, כלומר סיפוק מיני.

בפעם הראשונה שהוא דן בהנחת היסוד השנייה של דרך הלוחמים הוא התחיל בלקנטר אותי, אבל לפתע הוא נעשה מאוד רציני.

"אני ממליץ לך לשנות עמדות [venues, מקומות]," הוא אמר, "ולהימנע לחלוטין מלהמשיך בחיפוש שלך. זה יוביל אותך, במקרה הטוב, לשום מקום; במקרה הרע, זה יוביל אותך לנפילתך [downfall, כישלון]."

"אבל למה, דון חואן, למה עלי לוותר על יחסי מין?" שאלתי בקול עגום.

"כי אתה זיון משועמם [bored fuck, דפק משועמם]," הוא אמר.

"מה זה, דון חואן? למה אתה מתכוון ב'זיון משועמם'?"

"אחד הדברים הרציניים [serious] ביותר שלוחמים עושים", הסביר דון חואן, "הוא לחקור [search], לאמת [confirm] ולהגיע להבנה [realize] של טבע [nature, מהות] ההתחלה שלהם. הלוחמים חייבים לדעת, בצורה מדויקת ככל שהם יכולים, האם הוריהם היו נרגשים [excited] מינית כשהם הרו [conceived] אותם, או שמא הם רק מילאו חובה זוגית [conjugal function]. עשיית אהבה מתורבתת היא מאוד מאוד משעממת עבור המשתתפים. מכשפים מאמינים, ללא צל של ספק, שילדים שנוצרו [conceived, נעשו לעובר] באופן תרבותי הם תוצרים של... זיון משועמם מאוד. אני לא יודע איך לקרוא לזה אחרת. אם אשתמש במילה אחרת, זו תהיה לשון נקיה [euphemism], והיא תאבד את העוצמה [punch, אגרוף, חבטה] שלה."

לאחר שזה נאמר לי ללא הרף, התחלתי להרהר ברצינות על מה שהוא אמר. חשבתי שהבנתי אותו. ואז היה מתגנב אליי הספק בכל פעם והייתי מוצא את עצמי שואל את אותה השאלה: "מה זה זיון משועמם, דון חואן?" אני מניח שרציתי באופן לא מודע שהוא יחזור על מה שכבר אמר עשרות פעמים.

"אל תחוש ממורמר [begrudge] מהחזרה שלי על הדברים [repetition]," נהג דון חואן לומר לי בכל פעם. "ייקח שנים של הלמות [pounding, כתישה] לפני שתודה בכך שאתה זיון משועמם. לכן, אחזור על כך שוב: אם אין ריגוש [excitation] ברגע ההתעברות [conception], הילד שייצא מאיחוד [union] כזה יהיה באופן מהותי [intrinsically], כך אומרים המכשפים, בדיוק כפי שהוא נוצר [באקט המיני] [conceived]. מכיוון שאין ריגוש ממשי בין בני הזוג, אלא אולי רק תשוקה נפשית, על הילד לשאת בתוצאות המעשה שלהם. המכשפים טוענים שילדים כאלה הם נזקקים [needy], חלשים, לא יציבים, תלויים באחרים [ dependen]. הם [המכשפים] אומרים, שהילדים האלה לעולם לא עוזבים את הבית, הם נשארים במקום [stay put] כל החיים. היתרון של ישויות [beings] כאלה הוא שהן עקביות ביותר בתוך [in the midst, לאורך] חולשתם. הם יכולים לעשות את אותה עבודה כל החיים מבלי לחוש בדחף לשנות. אם כילדים באופן מקרי היה להם מודל טוב ואיתן [sturdy], הם גדלים להיות יעילים מאוד, אבל אם הם לא זכו לקבל דפוס [pattern] טוב, אין סוף לעוגמתם [anguish, ייסוריהם], למהומה [turmoil] שלהם, ולחוסר היציבות שלהם.

"מכשפים אומרים בעצב רב כי מרבית האנושות נוצרה כך [conceived]. זו הסיבה שאנו שומעים בלי סוף על הדחף למצוא משהו שאין לנו. על פי המכשפים אנו מחפשים במשך כל חיינו אחר אותו ריגוש מקורי שמנעו [deprived] מאיתנו.

בגלל זה אמרתי שאתה זיון משועמם. אני רואה ייסורים [anguish, עוגמה] וחוסר שביעות רצון כתובים על כולך. אבל אל תרגיש רע. גם אני זיון משועמם. יש מעט מאוד אנשים, ככל שאני יודע, שהם לא."

"מה זה אומר מבחינתי, דון חואן?" שאלתי אותו בהזדמנות אחת, בבהלה אמתית.

איכשהו דון חואן פגע ישירות בליבה הפנימית [inner core] שלי עם כל אחת ממלותיו. הייתי בדיוק מה שהוא תיאר כזיון משועמם, שגדל בתבנית [pattern] גרועה. לבסוף, יום אחד, הכל הסתכם [boiled down, התכווץ] לכדי הצהרה [statement] ושאלה גורליות.

"אני מודה שאני זיון משועמם. מה אני יכול לעשות?" אמרתי.

דון חואן צחק בקול רועם, דמעות עלו בעיניו. "אני יודע, אני יודע," הוא אמר וטפח לי על הגב, מנסה לנחם אותי, אני מניח. "נתחיל בכך שלא תקרא לעצמך זיון משועמם."

הוא הביט בי בהבעה כה רצינית ומודאגת שהתחלתי לרשום הערות.

"כתוב הכל," הוא אמר בעידוד. "הצעד החיובי הראשון הוא להשתמש רק בראשי התיבות: B.F [של המילים: bored fuck]."

רשמתי זאת קודם שהבנתי את הבדיחה. עצרתי והסתכלתי עליו. הוא באמת עמד להתפקע [split his sides] מצחוק. בספרדית, זיון משועמם הוא cojida aburrida, [כלומר, ראשי התיבות הן] C.A.

בדיוק כמו ראשי התיבות של שם הלידה שלי, Carlos Aranha.

כאשר צחוקו שכך, דון חואן התווה ברצינות תוכנית פעולה לקיזוז [offset, פיצוי] הנסיבות [conditions, תנאים] השליליות של הגעתי לעולם [inception]. הוא צחק בקול רועם כשהוא תיאר אותי לא רק כ- ז.מ. [B.F.] ממוצע, אלא כאחד שיש בו מטען נוסף [extra] של עצבנות.

"בדרך הלוחמים", הוא אמר, "שום דבר אינו גמור [finished]. שום דבר הוא לנצח [forever]. אם ההורים שלך לא עשו אותך כפי שהם היו אמורים, עשה את עצמך מחדש [remake yourself]."

הוא הסביר כי התמרון הראשון בערכת הכלים [kit] של המכשפים הוא להפוך לקמצן [miser] באנרגיה.

מכיוון שֶׁלֶ- ז.מ [B.F] אין אנרגיה, אין תועלת בבזבוז המעט שיש לו בדפוסים שאינם תואמים לכמות האנרגיה הזמינה [לו]. דון חואן המליץ לי להימנע מדפוסי התנהגות הדורשים אנרגיה שאין לי.

התנזרות [abstinence] הייתה התשובה, לא בגלל שזה היה נכון או רצוי מבחינה מוסרית, אלא משום שזו הייתה הדרך האנרגטית היחידה עבורי לאגור מספיק אנרגיה כדי להיות באותה רמה כמו אלה שנוצרו [conceived] בנסיבות של ריגוש עצום [tremendous excitation].

דפוסי ההתנהגות שעליהם הוא דיבר כללו את כל מה שעשיתי, מהאופן שבו קשרתי את נעליי או אכלתי, עד הדרך שבה דאגתי [worried] מלהציג את עצמי [self-presentation], או הדרך בה עסקתי [pursued] בפעילות היומיומית שלי, במיוחד כשמדובר בחיזור [courtship]. דון חואן התעקש על כך שאני אתנזר [abstain, אמנע] מיחסי מין, כי לא היתה לי שום אנרגיה לזה.

"כל מה שאתה משיג בחיפושיך אחר מזון [foragings] מיני", הוא הכריז, "הוא להכניס את עצמך למצבים של התייבשות [dehydration] עמוקה. אתה מקבל מעגלים מתחת לעיניים; השיער שלך נושר; יש לך כתמים מוזרים על הציפורניים שלך, השיניים שלך צהובות; ועיניך דומעות כל הזמן. מערכות יחסים עם נשים גורמות לך עצבנות כזו שאתה זולל את האוכל שלך בלי ללעוס אותו, לכן אתה תמיד פקוק [plugged up, כנראה עצירות]."

דון חואן נהנה מאוד לספר לי את כל זה, מה שהוסיף מאוד לדכדוך שלי. עם זאת, ההערה האחרונה שלו הייתה כמעשה של השלכת גלגל הצלה לעברי.

"מכשפים אומרים," הוא המשיך, "שאפשר להפוך B.F למשהו שלא ניתן להעלות על הדעת [inconceivable. משמעות שנייה אפשרית: משהו שאינו יכול להיוולד כתוצאה מאקט מיני].

זה רק עניין [just a matter] של להתכוון [intending] את זה; כלומר [I mean], להתכוון [intending] את זה שלא ניתן להעלותו על הדעת [ו/או שלא יכול להיווצר כתוצאה של אקט מיני. תזכורת מ"להתעורר אל החלום": זולייכה נולדה, אספרנסה מעולם לא נולדה]. לעשות זאת, להתכוון את הבלתי ניתן להעלות על הדעת [ו/או את הבלתי ניתן להיוולד באקט מיני], יש להשתמש בכל מה שזמין, בכל דבר שהוא."

"מה זה 'כל דבר שהוא', דון חואן?" שאלתי, נרגש [touched] באמת.

"כל דבר הוא כל דבר. תחושה, זיכרון, משאלה, דחף [urge]; אולי פחד, ייאוש, תקווה; אולי סקרנות".

לא ממש הבנתי את החלק האחרון הזה. אבל הבנתי את זה מספיק בכדי להתחיל את המאבק שלי ליציאה מהתשתיות [underpinnings, הבסיסים] של התעברות [conception, גם קונצפציה, השקפה מושגית] תרבותית. חיים שלמים אחר כך כתבה הסיירת הכחולה [Blue Scout, הגששית הכחולה. ב”אמנות החלימה מופיע כ”הסייר הכחול”] שיר [פואמה] שהסביר לי אותו [את החלק האחרון של דברי דון חואן] במלואו.

.

.

ההתעברות של ז.מ. [B.F]

.

מאת הסיירת הכחולה

.

עשו אותה בקרוואן באריזונה,

אחרי לילה של משחק פוקר

ושתיית בירה עם חברים.

כף רגלו נתפסה

בתחרה הקרועה של כתונת הלילה שלה.

היא הדיפה ריח של תערובת עשן טבק

ותרסיס לשיער אקווה נט.

הוא חשב על ההבקעה [score, ניקוד, דירוג] שלו בבאולינג

כאשר הוא גילה שהוא זקוף [זיקפה].

היא תהתה איך ייתכן שחיים אלה

יימשכו חיים שלמים.

היא רצתה ללכת לשירותים

כשהיא מצאה את עצמה מוצמדת [לקרקע] [pinned down].

הוא החניק גיהוק [ברגע] שהיא באה לעולם [conceived, נעשתה לעובר],

אבל למזלה,

השניים היו במדבר,

ובאותו הרגע,

קויוטה [זאב ערבות] ילל,

שולח צמרמורת של געגוע

דרך [through, לתוך] רחם האישה.

הצמרמורת הזו הייתה כל

שהיא הביאה [איתה] לעולם הזה.

.

************** סוף ************************

חידה פתוחה   (חומר למחשבה)

ש=========

כיצד השיר של הסיירת הכחולה הסביר לקסטנדה [ולנו] את הקטע האחרון בדבריו של דון חואן?

מוסיקה