הגענו לגיליון הרביעי והאחרון.
מהקטע הבא נסו לצאת בלי כאב ראש. אני לא הצלחתי 
נראה שמישהו (קסטנדה או הרוח עצמה) עושה כאן מאמצי-על כדי שלא נבין על מה הוא מדבר, ועם זאת להשאיר לנו מספיק רמזים.
כל ההערות בסוגריים הן שלי. באחדות מהן הצעתי פרשנויות.
may god be with you
ש******************************
גיליון מספר 4, כרך 1
לוס אנג'לס, אפריל, 1996
.
הערת המחבר
גיליון אפריל של קוראי האינסוף: כתב עת להרמנויטיקה יישומית [Applied, מעשית], מתפרסם בתאריך מאוחר זה, משום שהוא, יחד עם שלושת הגיליונות הראשונים, שייך לסט [סדרה, מערכת] מקורי של ארבעה, שנהגה [conceived, נחשב] באופן ספציפי בהרמוניה עם הרעיון של המכשפים כי מספר ארבע מרמז על סדר [order] וקביעות [permanency, תמידיות].
הייתה זו משאלתו העליונה של הכותב להעניק לכתב העת הזה אופי מרוחק ככל האפשר מהארעיות [temporariness], לא משנה איזה אופי יתברר שהוא יקבל לבסוף. נראה שבמקרה זה התברר שהוא [האופי הוא] פרסום כתב העת הזה בצורת ספר. אז שיהיה. מכיוון שהגיליון הרביעי כבר הסתיים בסוף מרץ והיה מוכן לצאת לדפוס, אי אפשר היה לוותר על ההזדמנות לפרסם אותו כגיליון חודשי.
.
.
שטח חדש לחקירה פילוסופית
.
בגיליונות הקודמים של כתב העת הזה דנו בקצרה ברעיון ההרמנויטיקה כשיטת פרשנות, ברעיון השיטה הפנומנולוגית וברעיון ההתכוונותיות. ברצוני לשרטט כעת בקווים כלליים [outline] את האפשרות של תחום חקירה פילוסופי חדש. הבהרת נושא זה נשענת [hinged, תלויה] על הגדרת מושגים מסוימים שפותחו על ידי מכשפים או שמאנים שחיו במקסיקו בימי קדם.
הראשון במושגים כאלה, שהוא אבן הפינה לפעילויות ואמונות המכשפים, נקרא ראייה [seeing]. ב[מונח] ראייה, מכשפים מציינים את היכולת שיש, על פי אמונתם, לבני האדם לתפוס אנרגיה כפי [as, ו/או בזמן] שהיא זורמת ביקום. טענת המכשפים, המבוססת על שיטותיהם [practices], היא שאנרגיה יכולה להיתפס [perceived] ישירות כפי [ו/או בזמן] שהיא זורמת ביקום, תוך שימוש בכל האורגניזם שלנו ככלי [vehicle] לתפיסה.
המכשפים עושים הבחנה בין הגוף כחלק מההכרה [cognition, הידע] בחיי היומיום שלנו, לבין האורגניזם כולו כיחידה אנרגטית שאיננה חלק מהמערכת הקוגניטיבית שלנו. יחידה אנרגטית זו כוללת את החלקים הבלתי נראים של הגוף, כגון האיברים הפנימיים, והאנרגיה הזורמת דרכם. הם טוענים כי חלק זה הוא החלק שבאמצעותו ניתן לתפוס אנרגיה באופן ישיר [directly].
בגלל השליטה [predominance, עליונות] של [חוש] הראייה [sight] בדרך הרגילה שלנו לתפוס את העולם, המכשפים מתארים את הפעולה של תפיסה [apprehending] ישירה של אנרגיה כראייה. עבור המכשפים, לתפוס [perceive] אנרגיה כפי [ו/או בזמן] שהיא זורמת ביקום פירושו שהאנרגיה מאמצת [adopts] תצורות ספציפיות, לא ייחודיות [nonidiosyncratic, כנראה לא ייחודיות לתופס, לא פרסונליות] החוזרות על עצמן בעקביות [repeat themselves consistently], שאותן יכול לתפוס באותו אופן [in the Same terms] כל מי שרואה.
הדוגמה החשובה ביותר לעקביות [consistency] זו של האנרגיה באימוץ תצורות ספציפיות היא גוף האדם כאשר הוא נתפס ישירות כאנרגיה. המכשפים תופסים אדם כצביר של שדות אנרגיה הנותן [מעורר] רושם טוטלי של כדור ברור [clear-cut] של זוהר [luminosity]. במובן זה, האנרגיה מתוארת על ידי מכשפים כרטט [vibration] המדביק [agglutinates] את עצמו ליחידות מגובשות [cohesive units, מלוכדות]. הם מתארים את היקום כולו כמורכב מתצורות אנרגיה שנראות למכשפים הרואים כחוטים דקים [filaments], או סיבים זוהרים, הנמתחים [strung, נפרשים] בכל כיוון [in every which way, בהרבה כיוונים], אך מבלי להסתבך.
זו אמירה [proposition, או הצעה] בלתי ניתנת להבנה לשכל [mind] הליניארי. יש בה סתירה מובנית [built-in] שאינה ניתנת לפיתרון: כיצד יכולים אותם סיבים להימתח בכל כיוון ובכל זאת לא להסתבך?
המכשפים, כמתרגלים שלא למדו את השיטה הפנומנולוגית, יכולים רק לתאר אירועים. אם מונחי התיאור שלהם נראים לא מתאימים [inadequate] וסותרים, זה בגלל מגבלות התחביר [syntax]. עם זאת, התיאורים שלהם קפדניים [strict, מדויקים] ביותר. הסיבים [fibers] האנרגטיים הזוהרים המרכיבים את היקום בכללותו [at large, גם: החופשי. בספרות שלנו בדרך כלל מציין את ההאצלות שאינן לכודות בפקעת] אכן מתארכים [extend, מתפרשים] עד אינסוף בהמון כיוונים [in every which way], ובכל זאת, הם לא מסתבכים. כל סיב הוא תצורה קונקרטית אינדיבידואלית; כל סיב הוא האינסוף עצמו.
כדי להתמודד עם תופעות אלה בצורה מתאימה [adequately] יותר, אולי יהיה זה נכון לבנות דרך אחרת לגמרי לתאר אותן. על פי המכשפים, זה בכלל לא רעיון מופרך, מכיוון שתפיסת אנרגיה באופן ישיר היא משהו שכל אדם יכול להשיג. מכשפים טוענים שמצב זה מקנה [accords] לבני האדם פוטנציאל להגיע, באמצעות הסכמה [קונצנזוס] אבולוציונית, להסכם [agreement] אודות איך לתאר את היקום.
מושג נוסף של המכשפים הראוי לבחינה מקרוב במסגרת ההבהרה הזו הוא דבר שהם מכנים כוונה [intent]. הם מתארים אותה ככוח [force] פעיל נצחי [perennial] החודר [permeates, מחלחל] לכל היקום; כוח המודע לעצמו עד כדי מתן תגובה [responding] לזימון [beckoning, קריאת] המכשפים, או לפקודת [command] המכשפים. את פעולת השימוש [use] בַּכַּוָנָה הם מכנים התכוונות [intending]. באמצעות התכוונות, מכשפים מסוגלים, לדבריהם, לשחרר [unleashing] לא רק את כל האפשרויות האנושיות לתפיסה [perceiving], אלא את כל אפשרויות האנושיות לפעולה. הם טוענים שבאמצעות הכוונה [intent], ניתן לממש [realize, להגשים] את הביטויים הצורניים [formulations, ניסוחים. ייתכן שמדובר בעולם הצורות, עולם הדברים הקונקרטים, הלא מופשטים, כגון צורת האדם. ייתכן גם שזהו ניסוח אחר למה שקודם לכן הוא כינה “תצורות לא-אידיוסינקרטיות”] הכי לא סבירים [far-fetched, לא מתקבלים על הדעת].
גבול יכולת התפיסה של המכשפים נקרא רצועת [band] האדם, כלומר יש גבול המסמן [marks, מציין] יכולות אנושיות המוכתבות [dictated] על ידי האורגניזם האנושי. גבולות אלה אינם רק הגבולות המסורתיים של מחשבה מסודרת [orderly thought], אלא גבולות מכלול [טוטליות] המשאבים הסכורים [locked, הנעולים] בתוך האורגניזם האנושי. מכשפים מאמינים כי משאבים אלה לעולם אינם בשימוש, אלא הם מוחזקים במקומם המקורי [in situ] על ידי דעות קדומות לגבי המגבלות שלנו, מגבלות שאין להן שום קשר לפוטנציאל הממשי [אקטואלי] שלנו.
הנקודה שהמכשפים מציגים היא שמכיוון שתפיסת האנרגיה כפי [ו/או בזמן] שהיא זורמת ביקום איננה שרירותית או אישית [אידיוסינקרטית, משתנה בתלות בתופס], הרואים עדים לביטויים צורניים [formulations, ניסוחים] של אנרגיה שקורים מעצמם [מכח עצמם] ואינם תוצר של פרשנות מצדנו. מכשפים טוענים כי תפיסת ניסוחים כאלה היא, כשלעצמה, ומכח עצמה, המפתח המשחרר את הפוטנציאל האנושי הנעול שלעולם אינו נכנס לפעולה [למשחק]. ניסוחים [formulations] כאלה של אנרגיה, מכיוון שהם קורים, על פי הגדרה [by definition], ללא תלות ברציית [volition] האדם או בהתערבותו, מסוגלים ליצור סובייקטיביות [subjectivity] חדשה. בהיותם מגובשים [cohesive] והומוגניים לכל בני האדם אשר רואים, ניסוחים אנרגטיים אלו הם, עבור מכשפים, המקור לבין-סובייקטיביות [intersubjectivity] חדשה. [פרשנות המתרגם: בין-סובייקטיביות הוא מצב שבין סובייקטיבי לאובייקטיבי. מצב של תפישה התלויה אמנם בתופס, אבל כל התופסים חוזים באותה מציאות].
לדברי המכשפים, הסובייקטיביות של חיי היומיום מוכתבת על ידי התחביר של השפה שלנו. היא מחייבת הנחיות [guidelines, קווים מנחים] ומורים, שבאמצעות פקודות מסורתיות המשובצות היטב [well-placed] הנראות כתוצר הצמיחה ההיסטורית שלנו, מתחילים לכוון [direct] אותנו, מרגע לידתנו, לתפוס את העולם. המכשפים טוענים כי הבין-סובייקטיביות הנובעת מגדילה [rearing, טיפוח] מונחית-תחביר [syntax-guided] זו נשלטת, באופן טבעי, על ידי פקודות-תיאור תחביריות. הם נותנים כדוגמה את האמירה "אני מאוהב". הרגשה שכולנו חולקים אותה [shared] באופן בין-סובייקטיבי, ואשר, כך הם מציינים, משתחררת [released] עם שמיעת פקודת-תיאור זו. [פרשנות המתרגם: ככל הנראה, הרגשה שהשתחררה היא הרגשה נחווית]
מכשפים משוכנעים שמצד שני [on the other hand], הסובייקטיביות הנובעת מתפיסת אנרגיה באופן ישיר כפי [ו/או בזמן] שהיא זורמת ביקום אינה מונחית על ידי תחביר. היא לא מחייבת הנחיות ומורים כדי להצביע על זה, או על ההוא, על ידי דברי פרשנות [commentary] או פקודה. הבין-סובייקטיביות המתקבלת בקרב מכשפים קיימת באמצעות דבר שהם מכנים עוצמה [power], שהיא הסכום הכולל של כל ההתכוונות שקובצה [brought together, כונסה] על ידי היחיד. מאחר ובין-סובייקטיביות כזו אינה מופקת [elicited, מונבעת] בעזרת פקודות תחביריות או שידולים [solicitations, פיתויים] [תחביריים?], מכשפים טוענים כי סובייקטיביות זו היא תוצר לוואי ישיר של פעולת האורגניזם האנושי הכולל [טוטלי, בשלמותו], הממוקד [fixed, נעול] על מטרה אחת יחידה: התכוונות לתקשורת [communication] ישירה.
לסיכום, התכוונותיות [intentionality] או התכוונות [intending], עבור המכשפים, היא השימוש הפרגמטי בכוונה, הכוח שמניע [expedites, מזרז] הכל. מבחינתם הכוונה היא אפיק [channel, ערוץ] פרגמטי להשגה [attainment], והתכוונותיות היא האמצעי להשתמש בה. זה לא רק, כמו בשיח הפילוסופי של האדם המערבי, ההסבר [account, התיאור] האינטלקטואלי [שכלי] של צמיחת המודעות האנושית מתחושות [sensations] בסיסיות לתהליכים מורכבים שיכולים לייצר [produce] ידע. מכיוון שהמכשפים הם פרגמטיים לחלוטין [thoroughly] בגישתם לקיום [life] ולחיים [living], ההתכוונותיות היא משהו פעיל. היא כרוכה ב[entails מצריכה] תנוחת גוף [posture] מצדם של המכשפים, שאותה הם מתארים כעמידת העוצמה [stand of power]. מעמידה זו הם יכולים למעשה לקרוא לכוונה [call intent]. במובן זה, ההתכוונותיות הופכת להיות הפעולה-המודעת-לחלוטין של ההתכוונות. מכשפים מסבירים כי תופעות [phenomena] אלה מתממשות [actualized, מוגשמות] כאשר האורגניזם האנושי השלם [הטוטלי, הכולל], על כל הפוטנציאל שלו, עוסק בתכלית אחת ויחידה, כוללת-כל [all-inclusive]: התכוונות.
כשלוקחים את יכולתם של המכשפים לתפוס אנרגיה ישירות כנקודת מוצא, אפשר להעלות על הדעת [conceive, להרות] תחום חדש לדיון פילוסופי. המכשול להגשמת אפשרות זו היה, עד כה, חוסר העניין מצד מתרגלי הכישוף בהמשגת [conceptualizing] הידע והשיטות שלהם. מכשפים טוענים כי לאחר שמגיעים לסף(ים) [thresholds] מסויימים של התפיסה, שהם כמו כניסות לממלכות [realms] קיום אחרות, ההתעניינות של המתרגלים מתמקדת אך ורק בהיבט המעשי של הידע שלהם.
בגלל נטיה [bent, כיפוף] זו לעבר הפרגמטיזם, מכשפים יכולים להרהר [contemplate] ברצינות בהפיכתן של הפילוסופיה והחקירה הפילוסופית לממלכה [תחום] של מַעַשִׂיוּת [practicalities] על ידי שילוב בתוכה מבט [view] כולל יותר [more inclusive] של הפוטנציאל האנושי. הם חושבים [consider] שהתפיסה הישירה של אנרגיה היא אז המוליך [usher, המלווה] שיוביל אותנו לסובייקטיביות חדשה, החופשיה מתחביר. המכשפים אומרים [propose, מציעים] כי הסובייקטיביות החדשה הזו היא הדרך להגיע אל הכוונה, באמצעות התהליך הפעיל של ההתכוונותיות.
.
******************** סוף **************************
מוסיקה
La Gloria Eres Tú
***************************************
28.5.21
קוראי האינסוף (16)
==============
==============
קטע מעניין.
הקטע בהתחלה עם הביטוי בספרדית, אינו מספיק ברור.
קריאה נעימה ומחכימה
*************************
הסתכלות על דרך הלוחמים כפרדיגמה פילוסופית-פרקטית
.
גוף האנרגיה
.
היחידה הרביעית של דרך הלוחמים היא גוף האנרגיה. דון חואן מאטוס הסביר כי מאז ימי קדם [time immemorial] מכשפים נתנו את השם "גוף האנרגיה" לתצורה מיוחדת של אנרגיה השייכת לכל בן אדם באופן אישי. הוא גם קרא לתצורה זו גוף החלימה, או הכפיל או האחר. העדפתו, שתאמה הסכם מכשפים [a sorcerers' agreement] להדגיש מושגים מופשטים, הייתה לקרוא לה "גוף האנרגיה”. אבל הוא גם סיפר לי על שם משעשע סודי לגוף האנרגיה, ששימש כלשון נקיה [euphemism], שם חיבה [nickname], מונח של חיבה [a term of endearment], התייחסות ידידותית [friendly reference] למשהו שאינו ניתן להבנה [incomprehensible] ומוסווה [veiled]: que ni te jodan - שמשמעותו באנגלית, "הם לא צריכים להטריד אותך, לא גוף אנרגיה, או [כל דבר] אחר."
דון חואן הסביר רשמית את גוף האנרגיה כצביר של שדות אנרגיה שהן התמונת מראה [mirror image] של שדות האנרגיה המרכיבים את גוף האדם כאשר הוא נראה באופן ישיר כאנרגיה. דון חואן אמר כי עבור מכשפים, הגוף הפיזי וגוף האנרגיה הם יחידה אחת. הוא הסביר עוד כי מכשפים מאמינים כי הגוף הפיזי כולל [involves] את הגוף ואת הנפש [mind, שכל, דעת] כפי שאנו מכירים אותם, וכי הגוף הפיזי וגוף האנרגיה הם תצורות האנרגיה היחידות המאזנות זו את זו [counterbalanced] בתחום [realm, בממלכה] האנושי שלנו. מכיוון שאין דבר כזה דואליזם בין גוף לנפש [body and mind], הדואליזם האפשרי היחיד שקיים הוא בין הגוף הפיזי וגוף האנרגיה.
טענת המכשפים היא שתפיסה [perceiving] היא תהליך של פירוש [interpreting]נתונים חושיים, אך לכל אדם יש את היכולת לתפוס אנרגיה באופן ישיר, כלומר בלי לעבד אותה [את תפיסת האנרגיה] באמצעות מערכת פרשנות. כפי שכבר נאמר, כאשר בני אדם נתפסים באופן זה, הם מופיעים ככדור זוהר [a sphere of luminosity]. מכשפים מאשרים שכדור זוהר זה הוא צביר [קונגלומרט] של שדות אנרגיה המוחזקים יחדיו באמצעות כוח מאגד מסתורי.
"למה אתה מתכוון בצביר של שדות אנרגיה?" שאלתי את דון חואן כשהוא סיפר לי לראשונה על כך.
"שדות אנרגיה הדחוסים יחדיו באמצעות איזשהו כוח מדביק מוזר," הוא ענה. "אחת מאמנויות המכשפים היא לקרוא [beckon, לאותת, לסמן, לזמן] את גוף האנרגיה, שבדרך כלל נמצא רחוק מאוד מבן זוגו [counterpart, מקבילו], הגוף הפיזי, ולקרב אותו כדי שהוא יוכל להתחיל להנהיג [preside, לנהל] אנרגטית את כל מה שהגוף הפיזי עושה."
"אם אתה רוצה להיות מאוד מדויק," המשיך דון חואן, "אתה יכול לומר שכאשר גוף האנרגיה קרוב מאוד לגוף הפיזי, מכשף רואה שני כדורים זוהרים, כמעט מונחים זה על זה [superimposed]. ההימצאות של התאום האנרגטי שלנו קרובה אלינו היא מצב שהיה אמור להיות המצב הטבעי שלנו, אילמלא העובדה שמשהו דוחף ומרחיק את גוף האנרגיה שלנו מהגוף הפיזי שלנו, החל ממש מרגע הלידה שלנו."
מכשפי השושלת של דון חואן שמו דגש עצום על המשמעת הנדרשת לקירוב גוף האנרגיה לגוף הפיזי. דון חואן הסביר כי ברגע שגוף האנרגיה נמצא בטווח אנרגטי מסוים, המשתנה מאדם לאדם, קרבתו מעניקה למכשפים את ההזדמנות לעצב [forging, ליצור העתק מזויף] את גוף האנרגיה ל(ה)אחר [the other] או הכפיל: ישות אחרת, מוצקה ותלת מימדית, בדיוק כמוהם עצמם.
תוך שימוש באותן שיטות [פרקטיקות], מכשפים יכולים לשנות את הגוף הפיזי, התלת-מימדי, המוצק להעתק [replica] מושלם של גוף האנרגיה; כלומר צביר של שדות אנרגיה טהורה שאינם נראים לעין הרגילה, כמו כל אנרגיה; מִטְעָן [כמו חשמלי] [charge] אֶתֶרִי [ethereal] של אנרגיה המסוגלת לעבור, למשל, דרך קיר.
"האם [אכן] ניתן לשנות את צורתו [transform] של הגוף במידה כזו, דון חואן? או שאתה רק מתאר אמירה [proposition] מיתית?" שאלתי כשאני נדהם ומבולבל [bewildered] משמיעת טענות אלה.
"אין שום דבר מיתי במכשפים," הוא הגיב. "מכשפים הם ישויות פרגמטיות, ומה שהם מתארים הוא תמיד משהו מפוכח [sober] מאד ו[מאד] ארצי [down-to-earth]. הנכות [handicap, המוגבלות] שלנו היא לא לרצות [unwilling, לסרב] לסטות מהליניאריות שלנו. זה גורם לנו להיות ספקנים [disbelievers, כופרים] ההורגים את עצמם כדי להאמין לדברים המוזרים ביותר [damnedest, ארורים?] שאפשר לדמיין."
"כשאתה מדבר ככה, דון חואן, אתה תמיד מדבר עליי," אמרתי. "איך אני הורג את עצמי כדי להאמין?"
"אתה הורג את עצמך כדי להאמין, לדוגמה, שהאנתרופולוגיה היא משמעותית [meaningful, בעלת חשיבות] או שהיא קיימת. בדיוק כמו שאדם דתי הורג את עצמו להאמין שאלוהים הוא אדם השוכן בשמים ושהשטן הוא רשע קוסמי המתגורר בגיהינום."
זה היה הסגנון של דון חואן להעיר הערות חותכות אך מדויקות להפליא על הפרסונה [person, האישיות] שלי בעולם. ככל שהן היו חותכות וישירות יותר, כך השפעתן עליי הייתה גדולה יותר והדכדוך [chagrin] שלי משמיעתן היה גדול יותר. מכשיר דידקטי נוסף שלו היה לתת מידע רלוונטי ביותר על מושגי [concepts] מכשפים במצב רוח קליל, אך ביקורתי מאוד לגבי הכפייה שלי לצמצם [commit] אותו להסברים ליניאריים. שאלתי אותו פעם אחת, תוך כדי דיון בנושא גוף האנרגיה, אחת השאלות המפותלות [convoluted] שלי: "באמצעות אילו תהליכים", אמרתי, "מכשפים יכולים להפוך את גופי האנרגיה האתריים שלהם לגופים מוצקים תלת מימדיים, ואת גופיהם הפיזיים לאנרגיה אתרית, המסוגלת לעבור דרך קיר?"
דון חואן עטה על עצמו רצינות פרופסורית, הרים את אצבעו ואמר: "באמצעות שימוש רצוני [volitional] בכוח המאגד [binding] הקושר [ties] את הגופים הפיסי והאנרגטי יחדיו, כשני צבירים של שדות אנרגיה - אם כי [שימוש שהוא] לא תמיד מודע - אך עם זאת כלול בתוך יכולותינו, אבל לא נמצא לגמרי ביכולתנו המיידית."
ההסבר שלו אמנם נאמר ברוח הקנטה [ככל הנראה הוא החזיר לו תשובה מורכבת ומפותלת על שאלה מפותלת], ועם זאת הוא היה תיאור פנומנולוגי מדויק ביותר של תהליכים שעבור שכלנו [mind] הליניארי אינם מתקבלים על הדעת, אך מבוצעים [accomplished] שוב ושוב [continually] על ידי המשאבים האנרגטיים הנסתרים שלנו. מכשפים טוענים כי חוליית החיבור [link] שבין הגוף הפיזי לגוף האנרגיה הוא כוח מדביק [agglutinating] מסתורי שאנו משתמשים בו ללא הרף [incessantly, בקביעות] מבלי להיות מודעים לכך.
נאמר שכאשר מכשפים תופסים את הגוף כצביר של שדות אנרגיה זוהרים, הם תופסים כדור בגודל של שתי הזרועות הפשוטות לצדדים ובגובה הזרועות הפשוטות כלפי מעלה. הם גם תופסים שבכדור זה קיים משהו שאותו הם מכנים נקודת המאסף; נקודה [spot] של בהירות עזה עוד יותר, בגודל של כדור טניס, הממוקמת לכיוון הגב, בגובה השכמות [shoulder blades], במרחק זרוע מהן [מהשכמות].
מכשפים מתייחסים [consider] לנקודת המאסף כמקום שבו זרימת האנרגיה הישירה הופכת לנתונים חושיים ומקבלת פרשנות [interpreted] כעולם חיי היומיום. דון חואן אמר שנקודת המאסף, מלבד עשותה את כל זה, יש לה גם תפקיד [פונקציה] משני חשוב ביותר: היא החיבור המקשר בין הגוף הפיזי לנקודת המאסף של גוף האנרגיה. הוא תיאר חיבור כזה כדומה [אנלוגי, משול] לשני עיגולים ממוגנטים, כל אחד בגודל של כדור טניס, המתכנסים יחדיו [coming together], נמשכים [attracted] על ידי כוחות של כוונה.
הוא גם אמר שכאשר הגוף הפיזי וגוף האנרגיה אינם מחוברים [joined], הקשר ביניהם הוא קו אתרי, שלעתים הוא כה קלוש שנראה שהוא לא קיים. דון חואן היה בטוח שגוף האנרגיה נדחק רחוק יותר ויותר ככל שמתבגרים, ושהמוות בא כתוצאה מניתוק [severance] הקשר הקלוש הזה.
.
******************* סוף ***********************
שבת שלום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה