יום שני, 29 בדצמבר 2025

1994 - מתוך ראיון עם פדריקו פליני

 תמר קמחי שלחה לי את הראיון, ומיד תרגמתי אותו.

קצר, מעניין, ולדעתי מומלץ.


 לכדו את תשומת לבי

 -  נד בראון [הסוכן הספרותי של קסטנדה] אמר לי שהוא מעולם לא פגש את קסטנדה.

 - דון חואן אמר לו, "יהיה עליך לפגוש את במאי הסרט הזה." הוא אמר שדון חואן ניבא את הפגישה הזו. זה מה שקסטנדה אמר לי. אמרתי לך שהוא בא למצוא אותי, כאן, בסלון הזה, הוא ישב ממש כאן.
בהערת שוליים אני מציע תשובה לשאלה:
איך להבין את האמירה של דון חואן לקסטנדה שיהיה עליו לפגוש את פליני? (וזה קרה כ-20 שנה מאוחר יותר)

  - ההשקפה הייחודית של קסטנדה ודון חואן על העולם. ראיתי שם משהו לא אנושי. ללא קשר לדון חואן, שהוא מקסים באופן ספרותי, ואותו אנו אמורים לראות כחכם זקן, לא יכולתי, מדי פעם, להימנע מפלישתה של תחושת מוזרות. כאילו עמדתי נוכח חיזיון של עולם המוכתב על ידי קוורץ! או לטאה ירוקה!

-  מה שהיה עבורי מרתק היתה ההרגשה שהועברתי לנקודת מבט שמעולם לא דמיינתי, מעולם לא חשדתי [בקיומה], שבאמת גרמה לך לנשום מחוץ לעצמך, מחוץ לאנושיות שלך

 - בהשקפתו של דון חואן את העולם, לא הייתה שום נחמה, שום דבר ממה שטקסטים אחרים רבים כל כך יכולים לתת לך. [...] [זו] השקפה שהיא חסרת כל נחמה פסיכולוגית. זה מה שהפך אותם לנוראיים ומרתקים עבורי. ועם זאת, נראה היה שמצאתי את עצמי בעולם מחניק.

מרגע שהגעת ללוס אנג'לס, שם חיכה לך קסטנדה, החלו כמה אירועים מוזרים.
פליני: תופעות ופלאים צצו. 

ספריו של קסטנדה החזירו לי כמה רגשות שחוויתי כילד.

============================================= 


המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/19DDc_wuTzjn86tlgx4lG7XX7-sQEANeZ/view?usp=sharing


המאמר והמאמר הקודם הוכנסו לקובץ המרוכז של המאמרים המתורגמים ועכשיו הוא מעודכן

https://drive.google.com/file/d/1rkY1jgGNYtGPF_0DTAkd4_-36rKHx56B/view?usp=drive_link


עדכנתי גם את הקובץ המרוכז של המאמרים באנגלית בשלושת המאמרים האחרונים שתורגמו, ולא היו בו. אז מומלץ להוריד גם אותו.

https://drive.google.com/file/d/1_5AyVsWbg-PUMnaXjQyx3x4HiZY7D-nT/view?usp=drive_link


קריאה נעימה ומחכימה.

======================================= 


יום שבת, 27 בדצמבר 2025

1978 - ראיון עם חבר של קסטנדה מתקופת לימודיו, התפרסם במגזין Boulder

 המאמר נחמד, קליל. הראיון התקיים זמן קצר אחרי הופעת הספר החמישי "הטבעת השניה של העוצמה". הבחור הוא כבר פרופסור בזמן הראיון והוא הכיר את קסטנדה בתקופת לימודיו באותה אוניברסיטה ובאותה מחלקה, אנתרופולוגיה. קסטנדה היה הרבה יותר ותיק ומבוגר ממנו.


לכדו את תשומת לבי

הוא סירב להיות מקוטלג.

בשבילו, היסטוריה אישית הייתה מחוץ לתחום – היא לא חשובה. היסטוריה אישית הייתה עניין של נוחות, ויכולת להשתמש בה כדי ליצור כל סוג של אשליה שרצית. 

הוא היה צוחק ואומר, "אני מתערב שיש לך אפילו מדבקות על הפגוש [של הרכב] כדי שתוכל לספר לאנשים בכביש המהיר מה אתה חושב ומה אתה מאמין, ומי אתה." והוא היה אומר, "תסתכל עליי. מי יכול לדעת [מי אני]?"

הוא לא היה עקבי ביחס לציפיות של אחרים [ממנו]. 

הוא התעניין באתוס ובהשקפת עולם, ללא קשר לשום סוג של תוכנית חברתית. 

זו הייתה אחת הבעיות שהיו לי עם הפילוסופיה שלו, שהיא לא הייתה מוכוונת פעולה... לא כלפי העולם הזה. 

אנשים מסוימים במחלקה הפכו מודאגים מאוד מכך שיש לנו סלבריטאי במחלקה, אדם שכתב שני רבי מכר. הוא משך תשומת לב רבה ל-UCLA, והמחלקה עדיין סירבה להעניק לו את הדוקטורט שלו, למרות שקסטנדה הוכר כמי שתרם תרומות מקוריות המבוססות על מחקר בתחום האנתרופולוגיה. אז כמה חברי סגל התאחדו, הקימו ועדה חדשה לבחינת עבודתו והחליטו להעניק לו תואר דוקטור. 

המארחת קמה ואמרה, "עכשיו קרלוס, ספר לנו את האמת. אתה באמת מאמין בכל ההזיות המטופשות האלה?" וקרלוס אמר שהוא הסתכל עליה ואמר, "לא יותר משאני מאמין בזו”.

"אם אתה רוצה להבין את עבודתי [ספריי], את ההשלכות המשתמעות ממנה, קרא את "אוסף כתבי אלפרד שוץ”. שוץ הוא פנומנולוג. [...] שוץ מדבר על מציאויות מרובות - יש מדור שלם בעבודותיו על זה. אז יש שם סוג ברור מאוד של קשר - מציאות נפרדת, מציאויות מרובות.

 האופן שבו האירועים האלה [הפארא-נורמליים] קשורים [זה לזה] בטקסט... הדבק שמחזיק אותם ביחד הוא פנומנולוגיה גרמנית, טבע המציאות החברתית מנקודת מבטם של אנשים כמו אלפרד שוץ.

 -  לקרלוס הייתה היכולת הייחודית הזו להופיע כשאתה הכי פחות מצפה לו. הוא היה עושה לנו את זה כל הזמן. היה קורה שהייתי קובע לו הרצאה ואז הייתי מתחיל לחפש אותו ולא מצליח למצוא אותו. ואז אחרי שהתייאשתי, הוא היה מגיח מאיפשהו

 -  אם יש דבר אחד שהוא למד מדון חואן, נראה שזו היכולת לעבוד על מישהו.

---------------------------------------------------------------------------------- 

המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1byKxyXyfaI-thzIZKzHGVYpOLbgQD8xj/view?usp=sharing


עדיין לא הכנסתי אותו לקובץ המרוכז.


קריאה נעימה ומחכימה

=============================================== 


יום שלישי, 23 בדצמבר 2025

1985 - הרצאה של קסטנדה בחנות הספרים הפניקס

 לכדו את תשומת לבי

להישאל את השאלה הנכונה בזמן הנכון יכול לשנות את חייך. על זה קסטנדה בנה.

הוא אמר שיש לו עכשיו את העוצמה והמיומנות לעשות כל מה שהוא רוצה, בעולם הזה ובעולם האחר, ככל שזה נוגע לעצמו. אבל הוא רוצה להזיז את נקודת המאסף, כפי שהוא מכנה אותה, גם לאחרים.

ונראַה שהוא נזכר בכך שדון חואן אמר משהו על כך פעם, משהו שהוא היה צריך לדעת עכשיו, אבל הוא פשוט לא זכר את זה. הוא חשב שאם ישאלו אותו את השאלה הנכונה, ואין לו דרך לדעת איזו שאלה זו עשויה להיות, עמוקה או טריוויאלית, מלומדת או סתמית, היא תעקור ממקומה את ההתנגדות והוא יידע מה עליו לדעת כדי לעשות את הצעד הבא שלו

עכשיו הוא אולי זקוק למישהו שישאל שאלות, שיהיה טוב בזה כפי שהוא היה [בזמנו]. כי הוא בצרות. אנשים מתים כי הוא לא מספיק עוצמתי.

קסטנדה הבהיר שהוא חש שהחלומות היחידים שיש להם משמעות הם חלומות שבהם החולם מודע [להיותו חולם], יכול לשלוט בתנועותיו ולזכור הכל, כפי שדון חואן לימד אותו לעשות. הוא הקפיד לטעון שאתה לא שולט בחלום, אתה לא יכול, אבל אתה שולט בנקודת המודעות שממנה אתה חווה את החלום. כל שאר עבודת החלומות, הוא טען, היא חסרת ערך.

קסטנדה רצה נואשות להיות מקובל בחברה כשהוא היה צעיר. הוא התייחס לזה שוב ושוב. רציתי לא להיות כל כך נמוך, ולא להיות כל כך חום. דון חואן לימד אותו לצפצף על זה, כי חשיבה כזו חוסמת את האנרגיה של כמעט כולם, ומונעת מהם להשיג כל דבר שעשוי להיות בעל חשיבות ללוחם.

דון חואן אהב את השירים, במיוחד את הקצרים; והוא אהב את החלקים של כל שיר שבהם התרחש הבזק [flash], לפני שהמשורר התחיל עם ה”אני, אני, אני, הו כמה סבלתי”.

אנחנו, האחרים, עדיין מחפשים תשובות, אמר [לי] חבר מאוחר יותר, אבל קסטנדה מחפש שאלה!

---------------------------------------------------------------------- 


המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1n3SQvUzkK0SC9vOCPnmpc8JCQayzN6sR/view?usp=sharing


הקובץ המרוכז כולל את המאמר הנוכחי ואת הקודם והוא כעת מעודכן.

https://drive.google.com/file/d/1rkY1jgGNYtGPF_0DTAkd4_-36rKHx56B/view?usp=drive_link


קריאה נעימה ומחכימה

=========================================== 

מוסיקה

כריס ריאה הלך לעולמו, כנראה אתמול, בגיל 74. הנה שיר אחד שלו

מחפש את גוף האנרגיה :)

https://youtu.be/A8a6kHQN9BA?si=gLken9Heq1sDOHlL



יום שלישי, 16 בדצמבר 2025

שתי הסדנאות של 2002

 לכדו את תשומת לבי

- עירור התפיסה הישירה שלנו פירושו שאנחנו מוותרים על השיפוטים שלנו.

להיות נגואל פירושו להיות בעל כמות נוספת של אנרגיה, אשר מאפשרת לו להדריך קבוצת אנשים שכוונתם היא לחצות, ביחד, מחסום של פרשנות נורמלית של העולם.

אנחנו נמצאים בסמינר הזה כדי להשיג רוויה של מעברים קסומים ושל מידע. גוף האנרגיה סופג הכל ואין צורך לרשום לעצמכם דבר במהלך ההרצאות.

אם איננו יכולים להשיג משהו, אנו סומכים על גוף האנרגיה שלנו, והוא יכול לקחת אותנו מעבר לגבולותינו. זו המשמעות של אמנות היקוש.

אמנות סילוק האנרגיה מהקרום שלה פירושה שאנו יכולים לצחוק על עצמנו במצבים יומיומיים. לא לקחת את עצמך ברצינות, לא להרגיש חשוב. עם גישה זו נוכל לחלק [לפזר] מחדש את האנרגיה שלנו בפעולות היומיומיות וכך היא תחזור למרכזי כח החיים שלנו ותהיה זמינה שוב לפעולות שלנו.

מה מונע מאיתנו לראות איך האנרגיה זורמת דרך היקום? הבעיות האלה שאנו יוצרים לעצמנו הן שמונעות מאיתנו לראות את האנרגיה. בעיות שקשורות להבדלים,  שנובעות מהבדל הגילאים שבינינו, מהמין השונה שלנו, או מהתרבות [השונה] שלנו.

לקיים קשר עם כוח הרטט של היקום פירושו שאנו לוקחים אחריות על המחשבות והפעולות שלנו.

אם אנו, כיצורים, קוטעים את התפיסה הישירה שלנו באמצעות מחשבות ספקניות, נקודת המאסף שלנו חוזרת לעמדתה המקורית, המקום בו היא היתה כאשר המחשבה הספקנית הזו התקבעה לראשונה במבנה של הישות שלנו.

אנחנו הולכים לַמערכת הזואולוגית של היישות מהאדמה: המרמיטה.

מה זה אומר להיות ישות מכדור הארץ: למצוא מנהרות חדשות, ולא להיתקע במקום אחד.

המילה האנגלית הבנה [under-standing]  שמשמעותה "להיות מתחת" לפני השטח של כדור הארץ, (מחוץ) להשקפה הרגילה. גישה זו נמצאת בטנסגריטי: הסתגלות מתמדת, מַעבַר למסגרת אחרת. זוהי הכוונה של הרואה.

סדרה זו של המעברים הקסומים "הישות מכדור הארץ" משנה את הבעות הפנים שלנו. דפוסי התנהגות רבים שיש לנו נראים בהבעות הפנים שלנו.

קשה גם לשנות את השגרות שלנו, לדוגמה, ההרגל לא לנשום, במיוחד לא לנשוף. כך אנו מקבעים את נקודת המאסף. [...] אנו נושפים, כדי שההשקפה שלנו תיעשה זורמת יותר.

לנשים יש רחם. לגברים יש את הדיסק התחתון.

המעברים הקסומים [של סדרת] הגבריות מכוונים לַדיסק התחתון.

גבריות קשורה לאיכות של אי הזדקקות לאף אחד שייקח אותך בידיים [ויוליך אותך].

מילה אחרת לכַּוונה היא חיבה מופשטת.

הרטט החם של הכַּוונה מגיע מהרחם, אצל נשים, ומהדיסק התחתון, אצל גברים. [...] הרחם והדיסק התחתון הם מקומות שבהם נאספת אנרגיה.

לנשים יש תפיסה ישירה בגלל הרחם שלהן, קשר ישיר עם הכַּוונה. החיסרון הוא שהן חושבות על הקשר הזה כמשהו מובן מאליו. לגברים יש את היתרון שהם לא חושבים על הקשר הזה כעל משהו מובן מאליו, ולכן הם מבחינים בו כמשהו חדש שמסלק את הספקות שלהם.

עובדה אנרגטית היא [לדוגמה]: "אנחנו יצורים שהולכים למות". עם עובדות אנרגטיות, ההבדלים והשיפוטים שאנו מאמינים שקיימים בינינו, נעלמים.

הרחם חולמת, והכַּוונה הבלתי כפיפה מגיעה מהדיסק התחתון. אנחנו צריכים את שתי התכונות.

עלינו ללמוד לצחוק על עצמנו ולא לייחס חשיבות לעצמנו. "הכוונה שלנו עכשיו היא ליצור לעצמנו בעיות. אנחנו לכודים בכוונת ברירת המחדל שהיא פשוט ליצור בעיות בלי סוף. התהליך הזה יוצר קרום על הכדור הזוהר.

אנו מגדירים את עצמנו על ידי איזו איכות [תכונה] שחוזרת על עצמה. בידקו את האיכות [הזו] המוגדרת על ידי עצמכם  והיו ספציפיים: באילו מצבים אנו חוזרים על עצמנו מבלי שנוכל להתנגד לכך.

שאל את עצמך תמיד אם מה שאתה אומר לעצמך הוא עובדה אנרגטית או לא. העובדה האנרגטית האולטימטיבית היא שאתה יצור שהולך למות'".

אנחנו רוצים לשנות את הטון של הדיאלוג הפנימי שלנו. אנחנו לא מנסים למחוץ את הדיאלוג הפנימי שלנו. אנחנו באמת מנסים להקשיב לו, להקשיב באמת.

החירות היא תפיסה עם הגוף. זה מביא עונג ושמחה.

אם אתה במצב רוח לגינון, אתה רואה דברים בלתי רגילים, אתה רואה אנרגיה, [אתה] נעשה משוכנע וממוקד. 

אנחנו מקבעים את נקודת המאסף שלנו במקום אחד באמצעות התמקדות בַּבּעיות שלנו, מה שמוביל בסופו של דבר לכך שאנו שולחים אנרגיה ממרכזי כח החיים אל הפריפריה של הכדור הזוהר, שם האנרגיה נעשית לקרום. 

------------------------------------------------------------------------- 

המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1jqzo51xbdGQsOMXFFRlRyLuWqNGMgs2z/view?usp=sharing


עדיין לא הכנסתי את המאמר לקובץ המרוכז.


קריאה נעימה ומחכימה

=================================== 

נשארו לנו 2-3 סדנאות שהתקיימו ב-2003, ושני ראיונות שצצו [מבחינתי] לאחרונה, אחד עם קסטנדה ואחד עם מישהו שהכיר אותו מקרוב. שני ראיונות אלה יהיו יעדי התרגום הבאים. (אבל כמו שקסטנדה מצוטט במאמר הנ"ל: הכל נתון לשינוי")

אנו קרבים לחתימה "סופית" של הקובץ המרוכז.

מחר, יום רביעי, ה-17.12.25, הוא (כנראה) יום עוצמה.


יום שלישי, 9 בדצמבר 2025

1976 - ראיון עם קסטנדה במגזין El

 הראיון שלפנינו, כמחצית ממנו כבר תורגמה בעבר והיא נכללה בקובץ המרוכז, אבל לא היה בידי אז את מלוא המאמר ולא ידעתי לא את מקורו ולא את תאריכו. כעת המאמר שלם.
מומלץ!


לכדו את תשומת לבי

- המחבר לא התיר להקליט את קולו או לצלם אותו  משום שלפי אמונה ילידית עתיקה, הוא חושש שעל ידי לכידת דבריו או דמותו "רוחו תיגנב".

התחמקות מעיתונאים היא מעשה כישוף עבורי. [...] [אחרת] בכך אאבד את החופש לנוע. אסור לנו לתת להם לבסס לנו זהות.

 דע לך, האדם הלא שלם הוא זה שתמיד מדבר על מוסר וחוסר-מוסריות.

הדבר הסביר ביותר [שיקרה] הוא שאני אטען טענות שקריות. כך זה עם כל אלה שנמצאים באור הזרקורים: כדי לשמר את המקום הזה, הם מרגישים מחויבים להדהים את הקהל שלהם ללא הרף, הם זקוקים לתשומת הלב המתמדת של כולם. זו הסיבה שיש כל כך הרבה זיופים בין אלילי התרבות; כשאין להם עוד משהו חשוב לומר, הם נאלצים להמציא. [...] בדרך זו [של התחמקות מאור הזרקורים] הזהות שלי נמחקת ואני חופשי לבוא וללכת.

אין שום דבר ממשי שאני יכול לעשות, אם לא אשנה קודם כל את עולמי.

לאחר שאני מאַמת משהו [בניסיוני], אז הוא מקבל משמעות.

מקסיקו קיימת עבור האירופאים. עבור האינדיאנים יש רק "אנשים שהולכים למות".

מה צריך כדי להיות מכשף?
קסטנדה: בדידות היא דרישה באחווה המסוימת הזו שאותה דון חואן מאטוס האינדיאני היאקי מייצג.

לפי דון חואן, המכשף מעולם לא היה שייך לַחברה, הוא מעולם לא היה מעורב במשימותיה.

להיות הרבליסט והילֶר לא אומר שאדם כזה פועל בתוך קהילה חברתית ולמענה. אלו הם רק שלבים שאיש ידע עובר דרכם כדי להגיע לסוף מסעו כמכשף בודד

מריחואנה לא עוזרת, ואף סם אינו מציע דרך חדשה.

המכשפים הם פשוטים מאוד. אם הם מחבבים אישה, הם לוקחים אותה, אבל הם אף פעם לא עושים את זה עם אישה ריקה. ואותו דבר לגבי מכשפות.

- ומה קורה לילדים כשהוריהם מחזירים לעצמם את רוחם?
קסטנדה: ובכן, הם נראים כאילו נולדו להם ילדים.

אנשים שאינם שלמים מפחדים ממני. אני מאכזב אותם.

ומה היו אותם צמחים? יכולתַּ לעשות הון...
קסטנדה: הנוסחה היא לא מה שחשוב, אלא הוודאות, העוצמה שאיתה זה נעשה.

לכדור הארץ יש נתיבים מיוחדים שנוצרו על ידי כדור הארץ עצמה, שהמכשף הולך בהם כדי ללטף אותה. היא נוכחת לדעת שתולעים קטנות מלטפות אותה ברגליהן, היא מרגישה זאת כי היא ישות חיה.

הבט בתמונות שנוצרו על מפת השולחן! הן משכפלות בצורה מושלמת את הדרכים הקטנות שבהן אלך בקרוב; זה, ברגע זה, סימן לנגואל.

באיזה תאריך ניתן ללכת בשבילים האלה?
קסטנדה: בפברואר, אפריל, אוקטובר ודצמבר... תראה איך השולחן עזר לי!

מה קורה כשאתה הולך בשבילים האלה?
קסטנדה: עבור מכשפים, מדובר בהגעה לידע בעל עוצמה. כשהם נכנסים לאצטדיון הזה, הם בוחרים את הנתיב הרביעי, שמוביל למקום שאף אחד לא יודע לאן. רק רועי העזים מכירים את הנתיבים האלה, אבל הם הולכים [בהם] בחוסר הכרה, ולא באופן כישופי ומתוך רצון מודע.

המכשף אינו גבר ואינו אישה: הוא הישות שהולכת למות.

============================================= 


המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1kWo0I2_mwTovBW7p0ePi_48O0dLPYNuA/view?usp=sharing


הקובץ המרוכז מכיל את המאמר ואת כל המאמרים שתורגמו עד כה.

https://drive.google.com/file/d/1rkY1jgGNYtGPF_0DTAkd4_-36rKHx56B/view?usp=drive_link


הכנסתי לקובץ האנגלי של הראיונות, הרצאות וכו. את המאמר השלם הזה ואת הטרנסקריפ של הקלטת הרביעית של טנסגריטי (שתורגמה לאחרונה לעברית). אתם מוזמנים להוריד גם את הקובץ הזה.

https://drive.google.com/file/d/1_5AyVsWbg-PUMnaXjQyx3x4HiZY7D-nT/view?usp=drive_link


קריאה נעימה ומחכימה

============================ 


יום ראשון, 7 בדצמבר 2025

2001 - סדנה בהנובר, גרמניה, וסדנה ברדונדו ביץ' -- מומלץ!

 הסדנה ברדונדו ביץ' עוסקת במעבר לשנה חדשה, והמאמר הזה תופס אותנו בעיתוי מאד רלבנטי. לכן מומלץ לקרוא את תיאור הסדנה בעת הזו.

בזאת סיימנו את תרגום כל הסדנאות שהתקיימו ב-2001.


לכדו את תשומת לבי

בזמן שנאי סיפרה את הסיפור, עש התחיל לעופף בינה לבין המדריכה שתרגמה לגרמנית. הוא התחיל לעופף סביבן רגע לפני שהיא דיברה על פרפר הלילה, וכשהיא הגיעה לחלק הזה היא אמרה "בדיוק כזה" והצביעה על העש המתעופף!

חופש התפיסה כולל חופש מהשיפוטיות שלנו.

אתם מקיימים את המטרה הזו האחד עבור השני. זה כמו בריכה שאתם יכולים לטבול בה במהלך היום בכל עת, אפילו כשאין אף אחד אחר בסביבה.

הרואים משתמשים בכל דבר ל[השגת ה]מטרה שלהם. כשמשהו מסתיים או מתחיל אנחנו לא מתעלמים ממנו או נלחמים בו, אנחנו משתמשים בו. אנחנו בוחנים מה עבד ומה לא עבד, ואנחנו משתמשים בזה לצורך התכוונות לשנה הבאה. 

הרואים רואים שכאשר אנו נולדים יש לנו כמויות עצומות של אנרגיה. השיפוטים היומיומיים שלנו גורמים לנו ליצור קרום [בינינו ובין] האנרגיה הזו. השיפוטים שלנו יוצרים קרום בשולי הכדור הזוהר. היוקשים נפטרים ממה שהוא מיותר, וקרום הוא בזבוז האנרגיה הגדול ביותר שיש לנו. הוא עולה לנו בחירותנו.

אינטראקציה באמת עוזרת לנו להיות מודעים לעצמנו וליקום. אנחנו עושים זאת ככל האפשר ואז אנחנו מחזירים אותה לַאינסוף. אנחנו מחזירים את המתנה הזו לים המודעות, אנחנו מחזירים את מתנת החיים הזו.

יש לנו קרן אנרגיה שעוברת דרכנו, קרן האנרגיה הזו יכולה לנוע, וכאשר היא מוסטת יש לנו שינוי בתפיסת העולם שלנו.

הלוחם יוצא לדרך בכוחות עצמו, לא מאשים אף אחד, ולא מצפה שיחלצו אותו. לוחם לוקח אחריות מלאה על מעשיו. סדרת הגבריות אידיאלית לכך.

- בסדרה זו אנו מכים בקרום, והאנרגיה [שאנו מחלצים מעבר לקרום] הולכת לאן שהיא הכי נחוצה.

בעזרת הרטט של המקלות אנו יוצרים חיבור אל כוח הרטט החודר [שנמצא ב] כל דבר.

רטט המקלות יכול לעורר את הרטט הטבעי שלנו. אנו מצחצחים את חוליית החיבור הזו בעזרת כוח הרטט. אנו מפתים אותו עם הצליל, הצליל  מזעזע את הדיאלוגים הפנימיים שלנו, את השיפוטים שאנו חוזרים עליהם לעצמנו.

נגואל הוא אדם בעל אנרגיה כפולה, בנוסף הוא מכוון, מאומן, כך שהוא לא משקף [את העצמי שלו]. הוא משקף רק את האינסוף. אנחנו יכולים לעקוב אחר שובל האנרגיה שהוא השאיר.

ההדהוד שיוצרים המקלות מהדהד בגופנו הזוהר, מכבה את הדיאלוג הפנימי שלנו. 

הנגואל תמיד אמר דברים כאילו זו הייתה פעולתו האחרונה עלי אדמות.

שנו את הטון שבו אתם מדברים לעצמכם. הכרתי בקיומם של השיפוטים ואז גיליתי שאני לא יכול לקחת את עצמי כל כך ברצינות, וזאת רק על ידי שינוי הטון שלי. 

אנחנו מסתכלים על איך אנחנו מדברים לעצמנו ומביאים לזה טון אחר. 

עבור הרואים, סוף השנה הוא רגע טוב להכיר בדברים שקיבלנו, בדברים שיש לנו. להודות. 

הנגואל היה שואל קיר שאלה, ואם שאלה זו הייתה רלוונטית, הקיר היה הופך לקרן אנרגיה.

צפיתי בנגואל מתרגל מעברים קסומים. [זו הייתה] שלמות בתנועה ובפעולה. הוא התעניין בפרטים הספציפיים של המעברים הקסומים, בתוצאות, ב[כך ש]כל החלקים [יהיו] מעורבים וכו'. הוא הקרין את היותו נמצא ברגע האחרון שלו על פני האדמה, [שזו] אמירתו האחרונה, וכך הוא היה מבצע את המעברים הקסומים.

מסורת שבעל פה מרמזת שאנו מקשיבים, שאנו מקשיבים בכל הווייתנו.

צרו מקום בבית, מקום פיזי. סדרו אותו, נקו אותו, שחררו דברים מיותרים. יש לכך תכלית מופשטת. זוהי תוכנית אב. כאשר הרואים מנווטים בים המודעות, המרחב הנקי הזה הוא עוגן לפיכחות, מקום שפועל גם אם איננו שם פיזית.

נקודה חשובה למעבר הזה [מהשנה המסתיימת לשנה החדשה] היא מה השנה החדשה מוצאת אותך עושה.

היינו אמורים לרשום על פיסת נייר את המכשולים שהיו לנו בפרויקטים שלנו, לשים את הניירות בקופסת קרטון שהייתה להם שם מוכנה, ואז לשרוף את הקופסה במדורה. אחר כך כולנו ירדנו לים כדי לצעוק פעם אחת, בקול רם ככל שרצינו, "כַּוונה". הם אמרו שלים יש את האיכות של פיזור הדברים הכבדים, המכשולים האלה.

עלינו לשפוך אור על מה שהכרחי לנו בשנה החדשה, הפרויקטים החדשים שלנו וכו', וגם על מה שאינו הכרחי. הלוחם מעניק תשומת לב שווה לשני הדברים.

ארין סיפרה לנו שבתחילת שנה אחרת, קרול התקשרה אליה ואמרה לה שדווקא במהלך תחילת השנה הרוח מופיעה ובוחנת אותנו מקרוב.

הלוחם הולך על חוד התער, חוד התער [שהוא הגבול] שבין המופשט לקונקרטי. מטרות מופשטות מלוות בפעולות קונקרטיות.

מכיוון שאנו הולכים בדרך עם לב, עם תשוקה, אנו יכולים לחלום את הפרויקט שלנו בקשב השני.

------------------------------------------------------------- 

המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1JnXVrNzVxxq6mirZjcBz9P0bbRVD3XXc/view?usp=sharing


הקובץ המרוכז כולל עתה את כל הסדנאות של שנת 2001 והוא מעודכן.

הקובץ עבר עתה את ה-3000 עמוד (3041)

https://drive.google.com/file/d/1rkY1jgGNYtGPF_0DTAkd4_-36rKHx56B/view?usp=drive_link


קריאה נעימה ומחכימה

================================= 

המאמר הבא שיתורגם הוא ראיון עם קסטנדה שבזמנו היה בידי רק את חלקו, ולא היה לי אפילו את התאריך ואת הידיעה לגבי היכן הוא פורסם. והוא הופיע עד כה בקובץ המרוכז כשסימני שאלות לצדו לגבי התאריך [באזור שנת 1974]. 

נותרו  5  סדנאות לתרגום.



יום שישי, 5 בדצמבר 2025

2001 - סדנה בקורדובה, ארגנטינה

 לכדו את תשומת לבי

כשאנחנו עוברים דרך רגע מבלבל, אנחנו יכולים לשנות באופן מיידי את דפוס הנשימה שלנו ומיד נראה באופן חדש את מה שקורה. 

לכולנו יש את הסנטימטר המעוקב שלנו של הסיכוי ודרך להפוך משהו מופשט למשהו מעשי, כמו הכַּוונה להגיע לסמינר.

בלאי יומיומי, ספקות, דיאלוג פנימי ולחץ נפשי  מפזרים את האנרגיה שלנו לכיוון הפריפריה, ואז השיגרה שלנו יוצרת קרום שהופך אותה [את האנרגיה, כנראה] לבלתי נגישה.

באמצעות המעברים הקסומים הראשונים בסדרה זו [הסדרה להכנת הכוונה, כנראה] אנו יוצרים פתח בבטן, האזור שבאמצעותו עלינו באמת לחשוב, במקום באמצעות הראש שלנו.

- על ידי תרגול המעברים הקסומים הללו אנו חולקים הסכמה של מודעות עם שאר המתַרגלים. ההכרה שמתרחשת בינינו מערבת את גוף האנרגיה שלנו.

האנושות הגיעה לנקודה קשה שבה היא מסוגלת לגרום לעצמה נזק רב. זו הסיבה שדרך הידע פתוחה לכל מי שרוצה ללכת בה.

נקודת המאסף נמצאת באזור הלב והיא מגיבה לסוגסטיות עדינות ולחיבה מופשטת. חיבה מופשטת (כלפי כל דבר וכל הישויות סביבנו) היא הצורה הגבוהה ביותר של אינטליגנציה שמגיעה בליווי קולה הרך של הרוח.

אנו רגילים לתפוס מהלב כלפי מעלה. על ידי המיפוי, אנו מתיידדים עם היצורים שהם כפות רגלינו, שאותם אנו יכולים לשאול על דברים. להשתחרר מהחשיבות העצמית פירושו להשתחרר מהראש כך שהוא לא יהיה בעמדת שליטה, ולתת לכל הגפיים להשמיע קול.

גוף האנרגיה הוא כמו אח רחוק המורגש כשֶקֶט, כמו ציפייה או התרגשות. חוסר הקשר שלנו איתו יכול למלא אותנו בעצב ונוסטלגיה.

אנו סוגדים לאחרים ומזלזלים באחרים באותה מידה שאנו עושים זאת לעצמנו. קרלוס קסטנדה אמר על כך: אל תסתכל על אף אחד מלמעלה או מלמטה. ישנו כלל באמנות היקוש, שלוחם אינו נעלה ואינו נחות מכל מה שמקיף אותו.

בדרך כלל יש לנו רק [תכסיס] אחד (הדוגמה שניתנה הייתה: להאמין שאתה אדם טיפש ולבלות את חייך בהעמדת פנים שאינך כזה).

ייתכן, לדוגמה, שבזמן תרגול מעברים קסומים מתחילים לחוות רגשות מוזרים ומגיבים בפחד נוכח אלה. אם את/ה מסכם [בעבודת הסיכום] את הסצנה, שנה את דפוס הנשימה ושנה את נקודת המבט. אז תוכל לומר: הנה שם אני נע  [ללא שליטה] לאורך התלם ההוא! 

מה שאפשר לעשות כשיש הרגשה חדשה זה ללמוד אותה, לראות באיזה חלק בגוף היא ממוקמת, איך היא מתבטאת, איך ומתי היא התחילה וכו'. עלינו להיות מדעני תפיסה, לחקור עד לפרטים הקטנים. 

----------------------------------------------------------------------- 

המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1jt8fHMWKgzhg4439ugyu8KdGRjgaykjz/view?usp=sharing


עדיין לא הכנסתי את המאמר לקובץ המרוכז, אעשה זאת לאחר שאסיים לתרגם את כל סדנאות 2001 (עוד 2)


קריאה נעימה ומחכימה

============================= 


יום רביעי, 3 בדצמבר 2025

2001 - סדנה בסנט פטרסבורג וסדנה באונטריו, קליפורניה

 תיאור הסדנה בסנט פטרסבורג ותחילת תיאור הסדנה באונטריו הם בבל"ת ואפשר להתחיל לקרוא מעמוד 5.


לכדו את תשומת לבי

- האינסוף שולח בועות של מודעות כדי להכיר את עצמו. 

ב[סדנת]סנט פטרסבורג, הם תרגלו את [המעבר הקסום] "אנטנות" תוך זכירה שאנחנו מגיעים מהכוכבים.

מכשפים מסתכלים על כל מחזור של שלוש.

כגוף של מתרגלים, שברנו את הקרום שלנו (בחלק החיצוני של הכדור הזוהר) באמצעות הרוויה [של הגוף במעברים קסומים] - "אנחנו על הקצה - יש לכם המון אנרגיה עכשיו." עכשיו זו ההזדמנות שלנו או להפוך לאגומניים יותר מאי פעם או להשתמש באנרגיה לתפיסה. חלק מקבוצות התרגול מוצאות זו את זו בחלימה. 

טאישה אמרה שאנחנו רוצים לפענח את מסתורין הקיום, אבל שזה בלתי אפשרי, ובכל זאת עלינו לחקור אותו.

הלך הרוח של רואים/לוחמים הוא הלך רוח של כבוד עליון לישויות אחרות ולמסתורין שמקיף אותנו.

המילים "אתה מפוטר" גורמות לשינוי בנקודת המאסף (אם אתה טובע, נקודת המאסף זזה).

הרואים מעניקים תשומת לב לסדרות של שלוש.

קרלוס אמר: "לא מדובר בשינוי. אתה לא משתנה. אתה משנה את השקפתך." דון חואן אמר לקרלוס שהם [שניהם] בדיוק אותו הדבר, וזה הדהים את קרלוס. "אנחנו בדיוק אותו הדבר, אבל אני שיניתי את השקפתי. אתה לא."

המעברים הקסומים יכולים להיות מסוכנים משום שהם יפרשו מחדש את [ייצרו היערכות חדשה של] האנרגיה שלנו, אבל האנרגיה רק תחזק את כל מה שתקוע בנו. זו הסיבה שאנחנו צריכים לבצע עבודת סיכום. זה יעזור להזיז את נקודת המאסף  מהיכן שתמיד היינו. לאן רוב האנרגיה שלנו הולכת? להתלונן ולהסביר [את עצמנו].

עבודת הסיכום מנתבת מחדש את האנרגיה החדשה שנצברה על ידי ביצוע המעברים הקסומים.

קרלוס אמר: "הגד לעצמך שאתה ללא רבב. הגד לעצמך שגוף האנרגיה שלך איתך" במקום [להגיד] להיפך.

קרלוס הכריח את החניכים לתרגל מעברים קסומים בישיבה על כיסאות. [...] קרלוס אמר "אנחנו חייבים להיות ישויות של הזמן שלנו, ורובנו [בזמנים אלה] מבלים חלק גדול מחיינו בישיבה על כיסאות."

שבעת השערים בחלום הם "סף-ים אנרגטיים שעלינו לחצותם".

כאשר קרלוס הראה להם את הצורה [גירסה], הוא היה בקשר ישיר עם [הנגואל] לוחן ובאותו רגע הוא למד את הצורה מלוחן עצמו שהדגים אותו.

ללוחם אין זמן עבור העבר, הוא לא יכול להיות בהווה אם הוא שוהה בעבר. הוא צריך את כל האנרגיה שלו עבור ההווה והוא צריך לשחרר את האנרגיה שלו מהעבר עבור ההווה.

אל תיתקעו במעגלי כישלון. "הו, נכשלתי, התדרדרתי חזרה לאן שהייתי פעם." אל תתקבעו על הרעיון הזה, ציחקו על הכישלון ואחר כך המשיכו הלאה. שיכחו מזה. 

יש לנו מקבילה אנרגטית שאותה נפגוש במסדרון של דממה. [ואז] נדע את טבעו האמיתי של הכל ונזכה לחירות עבור אינסוף אפשרויות.

מישהו שאל על סיכום [בעבודת סיכום] של אירועים טראומטיים. "אתם לא צריכים לכפות [על עצמכם] שום דבר. אתם צריכים לדעת מתי להיכנס לשדה הקרב שלכם ומתי לסגת".

"תרגלו את המעברים הקסומים מתוך כוונה לשנות את ההשקפה שלכם. מה גורם לנו להגן על ההשקפה שלנו על עצמנו?" 

קרול טיגס נהגה לשאול אותם על היום שלהם: "האם זה היה יום אמנותי?"

מה שקרול טיגס אמרה על תלונות: "מה אם זהו הרגע האחרון שלך בחיים? לאיזו תלונה יש משמעות ברגע המוות?" 

קרלוס אמר: "עשה את עבודתך כמו אמן."

יד שמאל עולה ומקישה בעדינות על צד ימין מתחת לכלוב הצלעות 5 פעמים. (זה מזמין את הכַּוונה-להיות-שַקט)

============================== 

המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1AfXMVJH0-qMSXhr8NOzEx-tc82vrcdIY/view?usp=sharing


עדיין לא הכנסתי את המאמר לקובץ המרוכז. אעשה זאת לכשאסיים לתרגם את כל סדנאות 2001. עוד 2,3 ככל שאני זוכר.

קריאה נעימה ומחכימה

============================= 


יום שישי, 28 בנובמבר 2025

2001 - סדנה בברצלונה

 לכדו את תשומת לבי

- המונח המכובד 'usted' שבספרדית פירושו 'אתה' שימש לתיאור הקשר עם גוף האנרגיה והוא שימש גם כשם לצורת [גירסת] [המעבר הקסום] "עבודת הסיכום" שביצענו.

בהתחלה ללוחם יש אחיזת ברזל, אך עם הזמן מגעו אינו כבד יותר מזה של יד העשויה קורי עכביש. [הנגיעה שלה לא משאירה סימנים ולא עקבות. ]

הם שרו על כאב הגעגועים לגוף האנרגיה.

בצעו את צעדי הריקוד של סילביו מנואל להעלאת אנרגיה מהקרקע אל החלק הפנימי של הרגל.

הרימו אנרגיה מאזורי המסתורין בברכיים אל מרכזי כח החיים. הרימו גם אנרגיה אל נקודת ה-V מהצד של הברכיים ומהחלק האחורי של הברכיים.

אחרי שאתם צוברים תנופה, אתם בועטים בישבן שלכם עם עקב כף הרגל (מה שהופך את ההיסטוריה האישית [הפרסונלית] לגמישה)

---------------------------------------------------------------- 

המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1QFwvXEJGE-OHndE-aFt4ZHO2GUFoEBkM/view?usp=sharing


עדיין לא הכנסתי את המאמר לקובץ המרוכז [וגם לא את שני הקודמים].


קריאה נעימה ומחכימה

============================== 

מחר, יום שבת ה-29.11.25, הוא (כנראה) יום עוצמה.



יום חמישי, 27 בנובמבר 2025

2001 - סדנה באנהיים

 לכדו את תשומת לבי

- הצד השמאלי הוא הצד של חיבה או רגש והצד הימני הוא המרכז לפעולה. אם נוכל לכבות את הדיאלוג הפנימי שלנו ואת המחשבות המטרידות לגבי ה"אני" והדרישות של המציאות החברתית, נוכל למעשה להיות מודעים לדחפים מהיקום שמגיעים דרך הסיבים המחוברים ישירות ליקום במרכזי כח החיים שבצד שמאל, שם הם מתורגמים לפעולה בצד ימין.

- קרלוס התכוון [באמירתו שגוף האנרגיה שלך נמצא בסין] לכך שכאשר אינך מתנהג ללא רבב, אלא כמו ישות חברתית קטנונית המרוכזת בעצמה, גוף האנרגיה נמצא מחוץ להישג ידך. רק כאשר אנו מפתים אותו על ידי שינוי ההתנהגות שלנו נוכל להשיג גישה אליו. "גוף האנרגיה שלך נמצא ממש כאן איתך. אתה רק צריך להקשיב לו", היא אמרה.

קרלוס אמר פעם שכל מה שדון חואן עשה לו במשך כל הזמן שהם היו יחד היה רק כדי לעורר הלך רוח, הלך רוח של כישוף - שאותו נוכל לסכם [בתמציתיות] כתחושת יראה ותחושה שהחיים תמיד מסתוריים, ושהזמן שלנו קצר, החיים חולפים ביעף, ואין זמן לבזבזו על דאגה קטנונית לגבי עצמך.

כל הכעסים שלנו הם בעצם השתקפויות של עצמנו, ואם אנו רק מקבלים כפשוטן את הביקורות או התלונות שלנו על אחרים, אנחנו מאמצים נקודת מבט שתומכת בתחושת החשיבות העצמית שלנו, אך כולאת אותנו לנצח במעגל קסמים: "הם (או הוא או היא) עשו לי את זה". אף אחד לא עושה כלום לאף אחד. על ידי הפניית ההנחות שלנו לכיוון חדש, אנחנו יכולים לקבל פרספקטיבה חדשה - לא על אנשים אחרים - אלא על עצמנו.

השיר של [המשורר] סזאר וַאלֶחֹו על ריטה האַנְדית. [...] דון חואן אהב את הלך הרוח שהשיר עורר, שלדעתו הוא הלך רוח ההולם לוחם, שנותן לחפץ אהוב אבוד את מה שמגיע לו.

---------------------------------------------------------------------- 

המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1oULqTnwvcdli7fXXtVOtzTSTGvGY6eL-/view?usp=sharing


עדיין לא הכנסתי את המאמר לקובץ המרוכז.

קריאה נעימה ומחכימה

=============================== 

הבטחתי לפני כמה פוסטים שארחיב לגבי הספר "אשה זרה"  של שלמה לאניאדו. עכשיו סיימתי אותו.
הסופר הוא איש רפואה ישראלי. כלומר הספר איננו תרגום, אלא "ספרות מקור".

הספר מספר על מדען שמוצא את עצמו במציאות מקבילה, שבה רבות מהדמויות של עולמו המוכר נמצאות שם, אך הדברים התפתחו שם אחרת: הוא נשוי שם למישהי אחרת, חלק מהאנשים שהוא מכיר בעולם הזה לא מכירים אותו שם...
הרעיון מקסים לדעתי, וגם כתוב טוב. 

ישנו מקרה אמיתי דומה של אישה שקרה לה משהו דומה, כלומר היא לכאורה הגיעה לעולם הזה ממציאות מקבילה, אבל ככל שאני זוכר היא לא עמדה בקושי העצום להתמודד עם מציאות כה שונה מזו שהיא הכירה. [היא גילתה שהיא עוסקת בעיסוק אחר, בן זוגה חי עם מישהי אחרת...]

לדעתי, מצבים כמו אלה שמתוארים בספר עשויים כנראה לקרות, והדוגמה הנ"ל עם האישה היא כנראה הוכחה לכך, אבל לדעתי אצל המכשפים הם קורים אחרת. המכשף שנכנס לדמותו המקבילה, יודע את ההסטוריה של אותה דמות ויש לו את האופי של אותה דמות. 

בכל מקרה, אני נהניתי מהספר. אם כי, הייתי נהנה הרבה יותר לקרוא סיפור כזה של קסטנדה או מכשפ/ה אחר.
הצצה למשהו דומה יש לנו באחת ההרצאות של טאישה שבה היא מספרת שהיא החליפה דמות ונכנסה למסעדה, והמלצרית זיהתה אותה כטאישה, אבל היא למעשה הייתה בדמותה האחרת והתקשתה לדבר על עניינים מעולמה של טאישה.


יום שלישי, 25 בנובמבר 2025

2001 - סמינר במקסיקו סיטי


 לכדו את תשומת לבי

הם [המדריכים] אמרו גם שעלינו לטפח את הלך הרוח של הלוחם, כלומר להתייחס לכל דבר, לאחרים ולעצמך, באכפתיות ובכבוד.

עבודת הסיכום איננה טקס ואין כללים לבצע אותה.

לוחם הוא פונקציונלי ונזיל, וזה פירושו של להיות [או לפעול] ללא רבב.

ביומן שלנו עלינו להכיר במה שעובד עבורנו בכל יום, לא משנה כמה גדול הוא. כאשר לוחם משתנה, הם אמרו, הוא מכיר בשינוי שלו על ידי צביעת דלת, החלפת סדר הרהיטים שלו, או שינוי מיקום המיטות שלו (כפי שפלורינדה נהגה לעשות).

אנחנו מדברים על כפות הרגליים שלנו כ"המכונית שלנו”, "הבית שלנו" וכו'... אבל [למעשה] אנחנו כפות הרגליים שלנו).

לוחם מסתגל לנסיבות ופועל מיד, וכשהוא נופל הוא קם מיד.

הם גם אמרו להקשיב לגוף האנרגיה ולהיות צנועים ביחס ליכולות האנרגטיות או המצב האנרגטי שלנו, [עלינו] לדעת היכן אנו נמצאים ברגע זה ומה אנו יכולים לעשות: לסמוך על החיבור עם גוף האנרגיה. הם גם דיברו על לעשות דבר אחד בכל רגע וללמוד לחיות את הרגע, ושזה [פירושו של] להתחבר לגוף האנרגיה שלך. 

הם אמרו שאנחנו נוטים להחזיק רשימה של דברים [שיש לעשותם] ותמיד אנו מנסים לסיים אותה בכל מחיר, מבלי להקשיב למסרים של גוף האנרגיה.

אנחנו גם נוטים להאמין שכאשר אנחנו נחים אנחנו לא עושים "כלום", ומה שעלינו לעשות במקום זאת הוא להתכוון לתפוס עם גוף האנרגיה.

הם גם דיברו על להפוך מחשבות לפעולות, להרגיש ולתפוס את העולם עם הסיבים של הדיסק התחתון שלכם. הם דיברו על להפוך רגשות לפעולה, על לחיות את הרגע ועל תפיסת כל דבר כאילו הוא קורה בפעם הראשונה ביראה  וחיבה, על ידי אימוץ נקודת מבט חדשה, ושזה מה שמקרב אותנו לגוף האנרגיה.

המכשפים נהגו לדחוף את נקודת המאסף מ[אחורי]הגב אל תוך החזה. כעת הם גילו דרך מפוכחת יותר להניע אותה [לשם] על ידי הבאתה אל הרצפה ואחר כך הבאתה אל תוך החזה. הם גם אמרו שהנשימה היא מה שגורם לנקודת המאסף להיות מוסטת ממקומה.

[...] הוא עמד לעלות במדרגות כדי לבדוק את הקומה השנייה כשהוא קיבל שיחה בטלפון הנייד שלו. הוא החליט לנהל את השיחה בחוץ כדי לא להפריע לשיעורים. כשהוא חזר, הוא מצא בניין עם משרדים של שופט במקום בית הספר.

עלינו לשאוף למודעות מוגברת לגבי כל מה שאנחנו עושים. כשאנחנו מתנהלים בחיי היומיום שלנו, או מבצעים את המעברים הקסומים, עלינו לעצור כדי לאמוד את ההשפעה. הודגש שלא חשוב מה את/ה בוחר/ת לעשות, אלא איך את/ה עושה את זה.

כשאנחנו מתעוררים בבוקר, עלינו לבצע את המעברים הקסומים של המיפוי שמעוררים את הבהונות ואת קרום השחייה שבין הבהונות. הסיבה לכך היא שאנחנו בדרך כלל מבלים את שאר היום בהתעלמות מכפות הרגליים שלנו. 

נקודת המסתורין בכף הרגל כנקודת החיתוך של שני הקווים הנמתחים מהבוהן הגדולה והזרת כאשר הן פרושות לצדדים זו מזו. 

------------------------------------------------------------------------------      

המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1386LYB1shlrH4npeuJFf_5dQHd8vH7xn/view?usp=sharing

עדיין לא הכנסתי אותו לקובץ המרוכז.

קריאה נעימה ומחכימה

=========================== 


יום שבת, 22 בנובמבר 2025

2000 - כל חמש הסדנאות

תרגמתי סלקטיבית קטעים מתוך תיאורי התנועות [המעברים הקסומים], שלכדו את תשומת לבי, מסיבה זו או אחרת.
מי יודע, אולי בעתיד אני או מישהו אחר [או הרוח] יחליט שחשוב לתרגם את כל תיאורי התנועות. לעת עתה אני נוקט בגישה הזו של תרגום סלקטיבי עד כדי אי תרגום שלהן כלל.

לכדו את תשומת לבי

- חלימה היא אמנות שהתגלתה על ידי רואים במקסיקו העתיקה, [אמנות] שבה אנו משעים את הפרשנויות הרגילות שלנו, ומאפשרים דרך חדשה להגיב לעולם סביבנו

דון חואן מאטוס, יורש התרבות של אותם רואים, אמר [...] שחלימה יכולה להתרחש בין אם אתה ישן או ער.

לחלום, הוא אמר, פירושו לתפוס יותר ממה שאנו מאמינים שאפשר לתפוס, ולפעול בדרכים שהן מעבר ליכולות הרגילות שלנו.

קשב החלימה, הוא טען, נוצר בשעות הערות שלנו, על ידי התכוונות  לתחושת תכלית ויראה חדשים במחשבותינו ובפעולותינו - סימן ההיכר של מה שהרואים מכנים "מודעות מוגבהת”, או חלימה-ערה.

חלימה וחלימה-ערה, הוא אמר, אינן נלמדות; יש להתכוון אותן, כלומר משיגים אותן על ידי עירור חוליית החיבור הטבעית שלנו עם כוח הרטט של האינטליגנציה ביקום, אותו הרואים מכנים "הצד הפעיל של האינסוף”, או "כַּוונה”.

פעילויות שמגבירות את המודעות שלנו לַכַּוונה המניעה את פעולותינו.

המעברים הקסומים, אמר דון חואן לתלמידיו, יכולים להביא את הלך הרוח של החלימה לפעולותינו היומיומיות, ואת האנרגיה להקשיב לרטט הכַּוונה עצמה - מה שהחולמים במקסיקו הקדומה כינו "קולו של הרואה שבפנים”.

לנגואל היה מקום בליבו עבור [העיר] ברלין משום שזה היה מקום שהיה מפוצל - מקום עם כַּוונה שבורה. ובכל זאת הוא הפך למאוחד. הוא אמר שאנחנו יכולים להשתמש בַּכַּוונה הזו כדי לאחד את עצמנו, להביא את גופי האנרגיה שלנו אלינו. 
[הערת המתרגם: לנו, היושבים בציון, יש מקום אפילו טוב יותר מברלין, והוא ירושלים. יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה־לָּהּ יַחְדָּו: (תהלים פרק קכב פסוק ג). אחד הפירושים המקובלים לפסוק הוא: ירושלים של מעלה וירושלים של מטה מתחברות. זאת בנוסף למשמעות הארצית שיש לברלין, חיבור שני חלקי העיר לאחר מלחמת ששת הימים.]

גאווין דיבר על איך אנחנו עוברים את החיים בתחושה שאנו לא שלמים, עם תחושה מטרידה שמשהו חסר, ואנחנו מחפשים דברים שיגרמו לנו להרגיש שלמים. אנחנו חושבים שאדם אחר יכול לעשות את זה, אבל הכמיהה הזו היא למעשה הכמיהה לגוף האנרגיה, שנדחק מאיתנו והלאה בלידה ומתרחק יותר ויותר ככל שאנחנו מתבגרים. נאי תיארה אותנו מאוחר יותר ככאלה שנחצו לשנים, פשוטו כמשמעו.

כך משנים אותנו המעברים הקסומים: על ידי שינוי היבט קטן או היבטים קטנים של המבנה שלנו, כל האורגניזם משתנה או מכוּיל מחדש.

עלינו לקחת אחריות על האופן שבו אנו משתמשים באנרגיה הנוספת שהמעברים הקסומים מביאים; מכשפים, היא אמרה, משתמשים באנרגיה הזו לחלימה. 

עלינו לא רק לקחת אחריות על מעשינו, עלינו לקחת אחריות על החיבור שלנו עצמנו עם האינסוף. נאמר שהחיבור שלנו עם הכַּוונה הוא כל מה שחשוב.

הם לימדו צורה מקוצרת של [המעבר הקסום] "נמר הכַּוונה”. הם אמרו שבאמצעות מעבר קסום זה נוכל לנוע בזמן ובמרחב, לנוע לעמדה של הנמרים הכישופיים הללו אשר נושמים עם כל ישותם. התכלית של הנמרים היא בלתי מעורערת, שום דבר לא יכול לעצור אותם או לשנות את מסלולם. זהו הלך הרוח שאנו מתכוונים לגַלם.

אנחנו מציבים כַּוונה ברורה לשמוע את הרואה שבפנים.

שולי המודעות הם גלימת הביטחון העצמי שלנו; אנו מרימים את גלימתנו מכפות רגלינו.

מוצאנו מיצורים קדומים יותר, דו-חיים, שהיה להם חיבור מודע יותר לכדור הארץ. יש לנו בתוכנו את המערכת הזואולוגית שלהם, ואנחנו יכולים להשתמש בדחיפה של כדור הארץ כדי לחצות [את הגבול בינינו לבינם].

סיפור על חניך שהיה לכוד בַּזמן והיה מביט בשעונו. [...] טאישה יעצה לחניך/ה הזה ללכת לקנות שעון יד יפהפה מזהב. אם תשומת הלב שלך נלכדת, אז אתה הופך את זה לאמנות.

הנגואל דחק בהם ללא הרף להיות מעורבים בעשיות של העולם.

לא משנה מה אנו תופסים, עלינו לתפוס [אותו] בחיבה וללא שיפוטיות, כך שסיבי האנרגיה שלנו יתחממו מהחיבה זו.

==================================  

המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1r2fyKMSbHMIUIplVL_BWIujG0enRxVPA/view?usp=sharing

הקובץ המרוכז כולל את המאמר הנוכחי ואת שני הקודמים והוא כעת מעודכן.

https://drive.google.com/file/d/1rkY1jgGNYtGPF_0DTAkd4_-36rKHx56B/view?usp=drive_link


קריאה נעימה ומחכימה

============================== 


יום רביעי, 19 בנובמבר 2025

1999 - סדנה בסן דייגו

 מאמר קצר משום שהשמטתי את תיאורי התנועות של המעברים הקסומים.

בזאת סיימנו את תרגום כל סדנאות 1999 ואת כל אלה מהשנים שקדמו להן. נשארו לנו עוד 17 סדנאות ,משנת 2000 והלאה.


לכדו את תשומת לבי

- המעבר הקסום "התבוננות" עובד על יכולת הראייה ההיקפית שלנו, ל[השגת]תפיסה של 360 מעלות.

קליטת צליל דרך כפות הידיים.

נשיפה: לשחרר, לא לאלץ את ההוצאה בכוח (כדי שנוכל לשחרר גם דברים אחרים מחיינו).

יותר מ-90% של היקום הוא חלל ריק. [כך] גם באטומים. אנחנו מנסים להיות מודעים לחלק הזה של היקום. 

הנגואל אמר להם שאנחנו סך כל העיבור שלנו, ושרובנו נולדנו עם מעט מאוד אוויר, ואחר כך אנחנו נושמים בצורה רדודה. ברגע שבו התעברנו [נעשינו לעוברים], אם לא הייתה תשוקה, לא אורגזמה, או אורגזמה עם מעט מאוד הכנסת אוויר, אנחנו מה שהוא כינה "[תוצאה של] זיונים משועממים". זאיה אמרה שלכולנו יש את הפנטזיה שאולי פשוט היינו מספיק ברי מזל שלא להיות כאלה.

ואז הנגואל המשיך ואמר שאפשר לראות את זה בתנוחת הגוף שלך. אם אתה כפוף כתפיים או שהכתפיים שמוטות קדימה, יש [לך] מעט תחושת תכלית. [...] אחר כך אמר הנגואל שאם אתה נוקשה ביותר ביציבתך, זה אומר שאתה מבועת מחוסר יכולתך להתמודד עם החיים. [...] ואז אמר הנגואל ששלושת בני הלוויה של [אלה שהם] "זיון משועמם" הם: קפה, סוכר וביצוע שיחת טלפון כדי לקבל מחמאה מחבר.

להיות "זיון [או דפוק] משועמם" זה דבר שגורם לתלות נוראית בגירויים חיצוניים או באישורים [חיצוניים, מהזולת]. אבל החדשות הטובות הן שאנחנו יכולים לשנות את זה על ידי ביצוע [המעברים הקסומים הקרויים] הקודים והתמקדות בנשימה. אנחנו מה שהורינו היו ברגע ההתעברות שלנו, אבל אנחנו יכולים לשנות את זה על ידי ביצוע הקודים. הקודים הם יקום.

================================== 

המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1ZGdh6x5xAXLM9ERYswsPP7Ui0MoVLlW0/view?usp=sharing


עדיין לא הכנסתי את המאמר הזה ואת קודמו לקובץ המרוכז.


קריאה נעימה ומחכימה

================================== 



יום שלישי, 18 בנובמבר 2025

1999 - סדנה בפורטלנד

לכדו את תשומת לבי 

הצד הפעיל של האינסוף הוא השם שנתנו השמאנים של מקסיקו העתיקה לאותו חלק ביקום המורכב מאנרגיית רטט המודעת לעצמה.

דון חואן מאטוס, שמאן יאקי מסונורה, מקסיקו, ויורש הידע של אותם שמאנים, אמר לתלמידו, קרלוס קסטנדה, שהפגישה ביניהם נקבעה על ידי כוח רטט זה. הוא קרא ל[כח]זה כַּוונה.

"מה ששַם אותך ואותי יחד," הוא המשיך, "הייתה כוונת האינסוף. אי אפשר לקבוע מהי כוונת האינסוף הזו, אך היא שם, מוחשית כמוך וכמוני. מכשפים אומרים שהיא רטט באוויר..."
הוא אמר שרֶטֶט זה באוויר הוא אנרגיית הרטט של הגוף השמאלי.

- ע"פי השמאנים, הוא אמר, האדם עשוי מגוף שמאל ומגוף ימין. כל מטרת השמאניזם היא לשחרר את האנרגיה המסתורית והגַלית של הגוף השמאלי כדי שתוכל לפעול בהרמוניה עם האנרגיה המחזורית והשגרתית של הגוף הימני, ולא תחת שליטתו.

חיבה מופשטת, אומרים השמאנים, היא החיבה של הגוף השמאלי [כשהוא נמצא?] בהרמוניה עם הגוף הימני; היא מחברת אותנו אל כוונת האינסוף.

"ההיסטוריה הפרסונלית חייבת להתחדש ללא הרף על ידי כך שמספרים להורים, לקרובי משפחה ולחברים כל מה שאת/ה עושה. לעומת זאת, עבור הלוחם שאין לו היסטוריה פרסונלית, אין צורך בהסברים; אף אחד לא כועס או מאוכזב ממעשיו. ומעל הכל, אף אחד אינו נועץ אותו למקומו באמצעות מחשבותיהם וציפיותיהם." 

=================================== 

המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1MNweH8UENO1J26eIaYLpbuQK4z3RsbOs/view?usp=sharing


עדיין לא הכנסתי אותו לקובץ המרוכז.


קריאה נעימה חמחכימה

============================== 

המלצה על ספר

אמנם קראתי עד כה רק 350 עמודים, כחצי ספר, אבל אני נהנה ממנו, בעיקר משום שהוא מציג משהו שהוא לחם חוקם של מכשפים: מעבר [לא רצוני] לתוך עולם מקביל, שבו חלק גדול מהאנשים המוכרים לך אמנם נמצאים בעולמך החדש, אבל מהלך העניינים שונה, אתה לא עוסק באותו מקצוע, לא עשית דברים שעשית בעולם הקודם, אתה לא נשוי לאותה אישה, וכו. עולם שהתפצל בנקודת זמן כלשהי מהעולם הקודם שהכרת ולכן העניינים מתפתחים שם אחרת.

אמנם הניסיון בספר הוא להסביר זאת במושגים של תורת הקוונטים, אבל העלילה טובה.

בסוף הקריאה אדווח באופן מפורט יותר, כנראה.

שם הספר הוא "אשה זרה", (1999) מאת שלמה לאניאדו, שהוא איש רפואה ישראלי.


יום ראשון, 16 בנובמבר 2025

1999 - סדנה בפומונה

את  דעתי הלא טובה על האופן שבו כתוב המאמר כתבתי ב"הערת המתרגם" למאמר, הנה היא:

ההערות הן כל כך "גולמיות", שקשה להשתחרר מהרושם שהכותב מחרבן על הקוראים... מהמקפצה. אפרופו הספר “חמשת האנשים שתפגוש בגן-עדן”, את הכותב של הרשימות האלה לא תפגוש בעולם האחר. קוראי התרגום העברי כנראה יחוו פחות מהטחת החרה הזו, כי טרחתי להוסיף סימני פיסוק והערות הבהרה בסוגריים מרובעים ובהערות השוליים.

בקיצור, כתוב נורא, סתום, ברישול... אבל מסתתרים שם רמזים לאמירות חשובות.


לכדו את תשומת לבי

גוף שמאל יכול להוציא אותנו מהכַּוונה להיכשל.

דון חואן היה מבצע (את המעברים הקסומים ל) ניקוי האבק (מחוליית החיבור אל הכַּוונה) לפני שהוא היה מדבר עם התלמידים. הוא היה מבצע אותם מספר פעמים. 

ראיית אנרגיה ישירות, שמאנים מתקופת דון חואן הגיעו למסקנה שעובדות אנרגטיות לא ניתנות לפרש מחדש.

אנחנו כדורים זוהרים עם נקודת מאסף [שנמצאת] בעמדת השתקפות עצמית, [כך זה אצל] כולם, ולכן לכולנו אותה השקפה על העולם – עם זאת, היא שרירותית.

הבעיה עם סמים היא שזה כמו ללכת עם סטייק ביד לתוך גוב אריות. עם סמים, אנחנו זוכים רק להצצות חטופות תזזיתיות. מטרתו של השמאן לעשות את אותו הדבר באמצעות רצון.

תרגול המעברים הקסומים מביא זוהר לעיניים - מגע של הרוח. 

שיחרור הגוף השמאלי משלטון [הגוף] הימני.

"השתמש במוות כיועץ"

- "השתמש בשמאל כיועץ"

עבודת סיכום היא מעבר קסום. נשימה היא המפתח.

קסטנדה אמר שזה לא רק לראות, אלא מה שאתם עושים עם מה שאתם רואים 
[הצעה פרשנית: מה שרואים או חווים מחדש בעבודת הסיכום, ויש שתי אלטרנטיבות לעשייה עם מה שרואים/חווים: להתרפק על הזיכרונות ולהגדיל את ההיצמדות הרגשית וההזדהות איתם, או להיפך, באמצעות עבודת הסיכום.]

קסטנדה התבדח שהוא מתרחק מטאישה בסוף היום. הוא אמר שהוא מרגיש עצב אבל אלה הם הגעגועים הנעימים של הגוף השמאלי למסע באינסוף.

קרלוס אמר שמה שגרם לו להמשיך היה הפחד לאבד את המופשט (“אמנות החלימה”).

רנדון התייחס ל[סדנת]אוקלנד שבה קסטנדה הציע שכל המשתתפים יתרגלו את הסדרה שנלמדה במשך 60 יום. כדי לעורר את הכַּוונה. לאחר מכן, ברנדון אמר שסדנה זו לא הייתה אפשרית ללא ההתעוררות ההיא.

"אחרי 30 יום של תרגול אנחנו אמורים לראות איך הם קצצו לנו את הכנפיים".

הרגע הנוכחי הוא רב שכבתי אם אתה מודע לכך.

- [ישנו] משהו שאתה רוצה לגלות בעבודת הסיכום. איך קיצצנו לעצמנו את הכנפיים?

עבודת הסיכום מאפשרת לנו לאתר את ההחלטות הללו. תנו לגוף השמאלי לראות אותה. [ברנדון] מציע שנחפש ברצינות את ההחלטה הזו. מיצאו אותה, התכוונו אותה, אל תכפו אותה. היו סבלניים. היו שקטים, תנו לה להגיע.

יש לבצע מעברים קסומים אחרי [ביצוע] עבודת סיכום.

-------------------------------------------------------------------------------- 

המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1-aK-fwoIN2SeWPt9kpMaA87e7N9PL-0V/view?usp=sharing


הקובץ המרוכז כולל את המאמר הזה ואת שני המאמרים האחרונים שתורגמו. וכעת הוא מעודכן.

https://drive.google.com/file/d/1rkY1jgGNYtGPF_0DTAkd4_-36rKHx56B/view?usp=drive_link


קריאה נעימה ומחכימה

========================= 

קצת מוזיקה 

https://youtu.be/NqdeEGZdaW4?si=pmnoxk8413QO3TNJ&t=191




יום חמישי, 13 בנובמבר 2025

1993 - עוד רשימה על הסדנה באריזונה

 רשימה נוספת קצרה על הסדנה האחרונה שתורגמה.
לדעתי, מומלץ.


לכדו את תשומת לבי

- כשדון חואן סיפר לה שהוא נפטר מצורתו האנושית, פלורינדה שאלה אותו אם זה אומר שאין לו יותר פין, ובשלב זה דון חואן הוריד את מכנסיו וחשף פין גדול למדי. תבנית האדם אינה נמצאת בגוף שלך, אלא בלקסיקונים ובמלכודות המופשטות שאנו בונים לעצמנו.

- על פרישות מינית דובר בכמה הזדמנויות ונראה שהיא דבר אינדיבידואלי המבוסס על רמת האנרגיה והכַּוונה שלך. מיניות יכולה להיות חרב פיפיות [רב-צדדית] שתלכוד אותך או תעזור לך לצאת לחופשי. פלורינדה אמרה ש[דון]חואן היה "זקן שטוף זימה". קרול אמרה - בהתייחס לאיברי המין שלה - שיש לה את זה והיא הולכת להשתמש בזה.

- פרישות-מינית/מין היה נושא מבלבל עבור רבים, אבל הנקודה העיקרית הייתה להקשיב לרואה הפנימי שלך. הן הדגישו שאנחנו (משתתפי הסמינר) לא צריכים אותן או את קרלוס כדי להדריך אותנו. אנחנו צריכים להתמקד בַּכַּוונה ולפעול לפיה.

- קרול אמרה שהתהליך בדרך כלל מתנהל בערך כך: בפעם הראשונה שאתה מבצע עבודת סיכום אתה אומר: "האדם ההוא היה ממש אידיוט". אחרי שאתה מבצע עבודת סיכום במשך זמן מה אתה אומר, "הייתי ממש אידיוט", ואחר כך, אחרי זמן מה, אתה יכול לראות את הדברים בבירור, ללא שיפוטיות, ו[בכך]שחררת את האנרגיה שבוזבזה על ידי השיפוטים וההיצמדויות הרגשיות הקודמים שלך.

- היא [פלורינדה] דיברה על כך שנשים הן שלמות מבחינה אנרגטית, בעוד שגברים לא. זו הסיבה שגברים מונַעים לרכוש ולשלוט, יותר מנשים.

- אם נקשיב לרואה הפנימי שלנו ולא לפחדים, לתשוקות או לתחזיות שלנו, אז נוכל לשחרר את עצמנו מרבות מהמלכודות שאנו בונים לעצמנו.

========================================= 


המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1ylTkV-8_7XXB0C1M3vU802PJJngGg_T1/view?usp=sharing


עדיין לא הוספתי את המאמר הזה ואת קודמו לקובץ המרוכז.


קריאה נעימה ומחכימה

============================ 


יום רביעי, 12 בנובמבר 2025

1993 - סדנה באריזונה

מאמר קצר. יש בו כמה פרטים מאד מעניינים.


 לכדו את תשומת לבי

- הן [שלוש המכשפות] מאמינות שייתכן שחבורתו של דון חואן לא הצליחה להגיע לקשב השלישי כשהם עזבו, וכי ייתכן שהם נתקעו בקשב השני. כאשר הקבוצה הנוכחית תעזוב, הם ינסו "להציל" את חבורתו של דון חואן ולשאת אותם לקשב השלישי. קרול, טאישה ופלורינדה נראו לחלוטין בלתי מוטרדות לגבי הצלחתה או כישלונה של חבורתו של דון חואן. קרול אמרה משהו בסגנון "זה עדיף על מוות רגיל".

כולן הדגישו שכאשר הן עוברות לקשב השני הן עושות זאת עם כל ישותן, כולל גופיהן - בגדיהן, מגפיהן וכל השאר.

לאחרונה, פלורינדה וטאישה נכנסו לחלימה יחדיו ונעלמו פיזית ממש מול קרלוס. 

קרלוס קסטנדה כתב את "אמנות החלימה" לפני מספר שנים. הוא לא רצה שום קשר אתו, אז הוא ביקש מטאישה ומפלורינדה לקחת את הספר לקשב השני ולהחביא אותו שם. אז הן עטפו אותו בקופסה ולקחו אותו לשם. כעבור שנים הן חזרו לקשב השני והחזירו אותו. 

קרלוס שרד את הקפיצה שלו לתהום משום שהוא כבר לא היה מודאג מהשאלה האם הוא חי או מת. בתחתית הצוק היו מפוזרות עצמותיהם של לוחמים שלא הצליחו לשרוד [את הקפיצה]. 

כך הן הציגו את עצמן כשהן פנו לקבוצה [לקהל] באופן אישי.
פלורינדה: "שמי פלורינדה דונר-גראו ואני חולמת את עצמי". 
טאישה: "שמי טאישה אבלאר ואני חולמת את עצמי". 
קרול: "שמי קרול טיגס ואני נחלמת על ידי קרול טיגס, הממרה את המוות, דון חואן מאטוס וטַליה".

כולן הדגישו את עבודת הסיכום כמפתח להתגברות על האובססיה העצמית שלנו וכדי לאגור אנרגיה.

היא [קרול טיגס] הציגה את נושא היעלמותה על ידי דיבור על היצורים הלא-אורגנים  כ"חוטפי גופות".

====================================== 

המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1a9NZ_oFNYr_aUgxATHm36tuuUqZ5eJbE/view?usp=sharing


עדיין לא הכנסתי אותו לקובץ המרוכז. אעשה זאת לאחר תרגומ/ים נוספים.


קריאה נעימה ומחכימה

============================== 


יום שלישי, 11 בנובמבר 2025

1983 - מפגש עם קרלוס

 אנקדוטה מחייו של קרלוס.  אין בו מידע מטפיזי שלא הוזכר בחומרים שתורגמו עד כה, אבל יש בו כמה הצצות ורמזים לכך שהוא רואה דברים שאינם גלויים לאחרים.

המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1IOf0PCagSVQODKZAD9h7cOiR1gD6HgyI/view?usp=sharing


הקובץ המרוכז מכיל כעת את כל המאמרים האחרונים שתורגמו, כולל המאמר הנוכחי. מומלץ להורידו (ולמחוק את כל גרסאותיו הקודמות)

https://drive.google.com/file/d/1rkY1jgGNYtGPF_0DTAkd4_-36rKHx56B/view?usp=drive_link

הוספתי להקדמת המתרגם, בסופה, את הטעמים לכך שאני מכביר בהבאת המילים המקוריות באנגלית ובהבאת משמעויות שלהן שלכאורה אינן נוגעות להקשר שלנו.

הוספתי לרשימת הספרים האבודים את איזכור הספר שקרלוס כתב לפני הספר הראשון, "הסדק שבין העולמות", שאותו הוא איבד בבית קולנוע. הוא אמר עליו שהוא היה מחורבן. להערכתי, הוא לא נכתב באמצעות חלימה. הוא אולי לא ספר שנרצה לקרוא, אבל ראוי שיצוין ברשימת האבודים.


קריאה נעימה ומחכימה

================================= 

היום, יום שלישי, ה-11,11,25, הוא (כנראה) יום עוצמה.


יום ראשון, 9 בנובמבר 2025

1993 – סדרת הרצאות של קסטנדה בלוס אנג'לס --- ו-1994 – ראיונות טלפוניים עם טאישה ופלורינדה

 לכדו את תשומת לבי, מתוך הרצאות קסטנדה
 (ליקטתי לא מעט, איתכם הסליחה :)  הדגשתי בצהוב אחדים שלכדו את תשומת לבי יותר מהאחרים)

אנו מקבלים בהסכמה את רעיון החשיבות העצמית ללא בחינה של הדבר. אין ייחודיות. כולנו מבטאים את אותם צרכים.

הצורך בעבודת סיכום כדי לאבד את החשיבות העצמית. 

אנו מקבלים את רעיון החשיבות העצמית הזה מהסדר החברתי. הסדר החברתי אינו מתעניין באינדיבידואל. הוא מוביל אותנו להרס שלנו. הופך אותנו לאידיוטים שחוזרים על עצמם, מלמד אותנו לרחם על עצמנו. המנטרה: "אני צריך אותך. אני אוהב אותך". הסדר החברתי אינו מסַפּק לנו משמעות או תכלית.

אינך צריך מדריך. אתה צריך רק אנרגיה. אנרגיה מסופקת על ידי בחינה [עצמית] לא מוּטַה [אובייקטיבית]. 

חירות היא לקיחת המודעות שלך אל הבלתי ניתן להעלאה על הדעת.

משמעת היא הגורם היחיד להסטה מהסדר החברתי. מהי משמעת? לא לוח זמנים כפייתי. פירושה להיות זורם, הגיוני, תובעני, ומתמיד בבחינה עצמית לא מוּטַה [אובייקטיבית] 24 שעות ביממה.

שכח מלהבין דברים. אל תשאל למה. אין הסבר רציונלי. מתי אי פעם הצלחנו להבין משהו מכל מה שסביבנו. שום דבר אינו ניתן להסבר.

לקבל אחריות: קבל בענווה [את העובדה] שאת/ה תמות. זה לא נתון למשא ומתן. הסתכל במראַה באמצע הלילה; הסתכל על הישות שעומדת למות. שאל [אותה], מה את עושה? מהו סך כל הפעולות שלך?

צעק "כַּוונה”. ציין במילים את מה שאתה רוצה: "אני רוצה להיות אחראי לעובדה שאני הולך למות." יש כוח לא פרסונלי ביקום שמציית לקריאתנו. אמור זאת בקול רם: "אני רוצה להשלים עם העובדה שאני הולך למות." הקול שלנו נושא עוצמה אדירה. המילה שלנו סופית. נתחיל לראות שינויים עדינים. מילים אינן ניתנות להסבר; יש לקרוא להן "מצביעים”.

"גלימת הביטחון העצמי" מתפתחת על ידי עבודת הסיכום.

קח גירויים שהושלכו [מחוסר עניין] ובנה עולם. עולם השכל הישר אינו העולם האפשרי היחיד.

אנו נותנים מבט חטוף בעולם, ואחריו מגיעה פרשנות. פרשנות עוברת בירושה. אנו מפרשים לאורך כל חיינו.

הגדרת היקום היא קסם. הבע בקול את אחריותך לתפיסה: צעק, "אני אדם, לכן אני נשגב". גורלנו הוא להיות ישויות תופסות. זהו מעשה פחדנות להסתתר מאחורי רעיונות. העולם צריך להיבנות על בסיס העובדה שאנו נמות.

דון חואן לא האמין שהאדם הוא רע. עם זאת, הוא ראה את האדם כיצור עצוב. הוא אמר שלוחמים יכולים להזדהות עם אדם, אבל עליהם לא לרחם עליו, כי זה מרמז על גישה של היותם טובים יותר.

אנו רואים אנרגיה כעת, אך איננו יודעים זאת משום שהמודעות שלנו אינה מודעת [לכך].

חלומות יכולים לשמש כקרש קפיצה אל תוך האינסוף. חלומות הם דלת סתרים.

חלימה יכולה להימשך רק כמה דקות - השאר היא שינה רגילה. חלימה מחזקת ומחייה אותך מחדש.

אתה משקר למיינד שלך באומרך "אני רוצה להיות מודע לכך שאני נרדם". אלא, המטרה האמיתית שלך היא לבחון כל אלמנט של חלום רגיל. 

השתמש בַּכַּוונה מעמדה של ישות שהולכת למות.

ברגע שאתה מביע כַּוונה בקול, אנרגיה תמשוך את החולם. הכַּוונה חייבת להיות פשוטה וצנועה, כ[של]אדם שעומד למות.

משהו מונע מאיתנו להיווכח עד כמה רע מצבנו.

נקבות הן העתקים של יצורים לא-אורגניים. היקום הוא נשי --- תמיד נמצא בחיפוש אחר זכרים.

ללכת עם פולשים [לחלום] זה מסוכן כשאתה חמדן.

אנו הופכים את העצב לאישי [פרסונלי], אך הוא לא אישי. הוא נמצא שם בחוץ.

"האדם האֶתֶרי" הוא לוחם [המצוי] בשקט אמיתי. ברגע של שקט, הוא יכול לבנות מחדש את העולם. הדיאלוג הפנימי שלנו הוא בנאלי, אין לו שום קשר לחיים ולמוות.

בחיים הרגילים, הפנטזיה של חשיבות עצמית עוזרת לנו להדוף את העצימות הזו [את המוות, כנראה].

כדור של אנרגיה הטריד את קסטנדה. אולי [היה] זה אחד מאיתנו?

לחץ על עצמך. עצור את החשיבה הלינארית. חפש רגע של שקט. כאשר הדיאלוג הפנימי נפסק, יש אפלה מהעיניים ומעלה. אז האינסוף יחפש אותך--- "ימשוך אותך למעלה". 

עבודת הסיכום נותנת למוות הֶעֶתֶק של המודעות שלנו. הוא [המוות] יאפשר לך [אז]ללכת [לחופשי]. "נסו את זה." 

האדם הוא המדד לעולמו. אנו במצב רקוב --- גרוע יותר מאשר ב-1950. אין טעם בהישגים הטכנולוגיים שלנו. לַסדר החברתי לא אכפת מהישות שהולכת למות. "קחו את האפשרות הזו ברצינות."

גוף האנרגיה שלך יגיד לך מה לעשות. בְּטח במשהו בך (אל תסמוך על קמעות או תחתונים אדומים).

דון חואן אמר לקסטנדה: "אני אלך ואשאיר מאחור את הציפורים ששרות 'אני, אני, אני'.

תן לה (לאנרגיה הלא פרסונלית) לבוא אליך.


מתוך הרשימות השניות:

"אם באמת היית אוהב את עצמך, לא היית עושה לגוף שלך את מה שאתה עושה בדרך כלל. היית מתחשב בו מאוד."

"אין שום דבר ייחודי באף אחד מאיתנו. אבל יש משהו קסום בכל אחד מאיתנו."

"משמעת אינה ציות לסדר נוקשה. משמעת היא גמישה."

חירות - "סַלטַה של המודעות אל תוך הבלתי ניתן למחשבה.

"יש כוח נצחי ביקום שהוא זמין לנו - אך אנו אף פעם לא משתמשים בו. קרא אליו ואֶמור: 'אני רוצה להיות אחראי לעובדה שאני הולך למות'. זה מספיק כדי לגרום לדברים להתחיל לקרות."

"הרגל את עצמך לצעוק את כוונתך לַכּוח. אל תתחנן! אם תרד על הברכיים, הוא ישתין עליך."

איפה מתרחש העולם? הוא קיים בתודעה שלך! אתה כבר קוסם, אז למה שלא תהיה לך ערכה חדשה! 

אנחנו תאומים! גוף ימין, גוף שמאל. נקודת המאסף נופלת בקלות עד קרוב לכפות רגליכם. אל תיאבקו - צחקו! - תנו לזה לקרות! הביאו אותה לתחתית ותנו לה לעלות בין שני הגופים. היא לא יכולה להיכנס לקצה העליון.

סמים רק נותנים לכם מבט חטוף באפשרויות אחרות - לא מבט מתמשך.

"הגדירו את התשוקה שלכם כחירות - ואז הבורר שבתוככם יבצע את ההתאמות הנכונות."

יש לכם מכונה מופלאה בתוככם. אתם יכולים להשתמש בה כדי להגיע לכוכב צדק או להשתמש בה כדי לנקות את הבית שלכם - או שניהם! 

הרואה שבתוככם לעולם לא יַטעה אתכם. אנחנו עוצרים אותו כל הזמן עם "אבל, אני..." האני הטיפש, הזונה - זו שאפשר לקנות אותה. 

======================================== 


המאמר בקובץ נפרד 

https://drive.google.com/file/d/1_q4XbYFhQlwpaLlnsFduQASFI-bGVEm0/view?usp=sharing

---------------------------------------------------- 

מאמר קצרצר נוסף

1994 - ראיונות טלפוניים עם טאישה ופלורינדה

https://drive.google.com/file/d/1CIu1BbYEOkKA1kqeLb95521Ytwbvv7yy/view?usp=sharing

אני חושב שאין בו שום דבר משמעתי.

עדיין לא עדכנתי את הקובץ המרוכז.  אעשה זאת כנראה היום. (יש כבר ערימה להכניס לתוכו). אעדכן בבלוג בהמשך היום או בקרוב, ובכל מקרה בפוסט הבא.

קריאה נעימה ומחכימה

========================= 

כמובטח, הכנסתי לקובץ המרוכז את המאמרים האחרונים שעדיין לא הוכנסו וכעת הוא מכיל את כל המתורגמים עד כה. ממתין לכם בלינק הבא:

https://drive.google.com/file/d/1rkY1jgGNYtGPF_0DTAkd4_-36rKHx56B/view?usp=drive_link

-------------------------------------------- 

מחר, יום שלישי ה-11.11.25 הוא (כנראה) יום עוצמה.
שמגיע במחזוריות של ח"י ימים.