1993 - סדנה באריזונה

מאמר קצר. יש בו כמה פרטים מאד מעניינים.

 לכדו את תשומת לבי

- הן [שלוש המכשפות] מאמינות שייתכן שחבורתו של דון חואן לא הצליחה להגיע לקשב השלישי כשהם עזבו, וכי ייתכן שהם נתקעו בקשב השני. כאשר הקבוצה הנוכחית תעזוב, הם ינסו "להציל" את חבורתו של דון חואן ולשאת אותם לקשב השלישי. קרול, טאישה ופלורינדה נראו לחלוטין בלתי מוטרדות לגבי הצלחתה או כישלונה של חבורתו של דון חואן. קרול אמרה משהו בסגנון "זה עדיף על מוות רגיל".

- כולן הדגישו שכאשר הן עוברות לקשב השני הן עושות זאת עם כל ישותן, כולל גופיהן - בגדיהן, מגפיהן וכל השאר.

- לאחרונה, פלורינדה וטאישה נכנסו לחלימה יחדיו ונעלמו פיזית ממש מול קרלוס. 

- קרלוס קסטנדה כתב את "אמנות החלימה" לפני מספר שנים. הוא לא רצה שום קשר אתו, אז הוא ביקש מטאישה ומפלורינדה לקחת את הספר לקשב השני ולהחביא אותו שם. אז הן עטפו אותו בקופסה ולקחו אותו לשם. כעבור שנים הן חזרו לקשב השני והחזירו אותו. 

- קרלוס שרד את הקפיצה שלו לתהום משום שהוא כבר לא היה מודאג מהשאלה האם הוא חי או מת. בתחתית הצוק היו מפוזרות עצמותיהם של לוחמים שלא הצליחו לשרוד [את הקפיצה]. 

- כך הן הציגו את עצמן כשהן פנו לקבוצה [לקהל] באופן אישי.
פלורינדה: "שמי פלורינדה דונר-גראו ואני חולמת את עצמי". 
טאישה: "שמי טאישה אבלאר ואני חולמת את עצמי". 
קרול: "שמי קרול טיגס ואני נחלמת על ידי קרול טיגס, הממרה את המוות, דון חואן מאטוס וטַליה".

- כולן הדגישו את עבודת הסיכום כמפתח להתגברות על האובססיה העצמית שלנו וכדי לאגור אנרגיה.

- היא [קרול טיגס] הציגה את נושא היעלמותה על ידי דיבור על היצורים הלא-אורגנים  כ"חוטפי גופות".

====================================== 

המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1a9NZ_oFNYr_aUgxATHm36tuuUqZ5eJbE/view?usp=sharing

עדיין לא הכנסתי אותו לקובץ המרוכז. אעשה זאת לאחר תרגומ/ים נוספים.

קריאה נעימה ומחכימה

============================== 

1983 - מפגש עם קרלוס

 אנקדוטה מחייו של קרלוס.  אין בו מידע מטפיזי שלא הוזכר בחומרים שתורגמו עד כה, אבל יש בו כמה הצצות ורמזים לכך שהוא רואה דברים שאינם גלויים לאחרים.

המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1IOf0PCagSVQODKZAD9h7cOiR1gD6HgyI/view?usp=sharing

הקובץ המרוכז מכיל כעת את כל המאמרים האחרונים שתורגמו, כולל המאמר הנוכחי. מומלץ להורידו (ולמחוק את כל גרסאותיו הקודמות)

https://drive.google.com/file/d/1rkY1jgGNYtGPF_0DTAkd4_-36rKHx56B/view?usp=drive_link

הוספתי להקדמת המתרגם, בסופה, את הטעמים לכך שאני מכביר בהבאת המילים המקוריות באנגלית ובהבאת משמעויות שלהן שלכאורה אינן נוגעות להקשר שלנו.

הוספתי לרשימת הספרים האבודים את איזכור הספר שקרלוס כתב לפני הספר הראשון, "הסדק שבין העולמות", שאותו הוא איבד בבית קולנוע. הוא אמר עליו שהוא היה מחורבן. להערכתי, הוא לא נכתב באמצעות חלימה. הוא אולי לא ספר שנרצה לקרוא, אבל ראוי שיצוין ברשימת האבודים.

קריאה נעימה ומחכימה

================================= 

היום, יום שלישי, ה-11,11,25, הוא (כנראה) יום עוצמה.

1993 – סדרת הרצאות של קסטנדה בלוס אנג'לס --- ו-1994 – ראיונות טלפוניים עם טאישה ופלורינדה

 לכדו את תשומת לבי, מתוך הרצאות קסטנדה
 (ליקטתי לא מעט, איתכם הסליחה :)  הדגשתי בצהוב אחדים שלכדו את תשומת לבי יותר מהאחרים)

- אנו מקבלים בהסכמה את רעיון החשיבות העצמית ללא בחינה של הדבר. אין ייחודיות. כולנו מבטאים את אותם צרכים.

- הצורך בעבודת סיכום כדי לאבד את החשיבות העצמית. 

- אנו מקבלים את רעיון החשיבות העצמית הזה מהסדר החברתי. הסדר החברתי אינו מתעניין באינדיבידואל. הוא מוביל אותנו להרס שלנו. הופך אותנו לאידיוטים שחוזרים על עצמם, מלמד אותנו לרחם על עצמנו. המנטרה: "אני צריך אותך. אני אוהב אותך". הסדר החברתי אינו מסַפּק לנו משמעות או תכלית.

- אינך צריך מדריך. אתה צריך רק אנרגיה. אנרגיה מסופקת על ידי בחינה [עצמית] לא מוּטַה [אובייקטיבית]. 

- חירות היא לקיחת המודעות שלך אל הבלתי ניתן להעלאה על הדעת.

- משמעת היא הגורם היחיד להסטה מהסדר החברתי. מהי משמעת? לא לוח זמנים כפייתי. פירושה להיות זורם, הגיוני, תובעני, ומתמיד בבחינה עצמית לא מוּטַה [אובייקטיבית] 24 שעות ביממה.

- שכח מלהבין דברים. אל תשאל למה. אין הסבר רציונלי. מתי אי פעם הצלחנו להבין משהו מכל מה שסביבנו. שום דבר אינו ניתן להסבר.

- לקבל אחריות: קבל בענווה [את העובדה] שאת/ה תמות. זה לא נתון למשא ומתן. הסתכל במראַה באמצע הלילה; הסתכל על הישות שעומדת למות. שאל [אותה], מה את עושה? מהו סך כל הפעולות שלך?

- צעק "כַּוונה”. ציין במילים את מה שאתה רוצה: "אני רוצה להיות אחראי לעובדה שאני הולך למות." יש כוח לא פרסונלי ביקום שמציית לקריאתנו. אמור זאת בקול רם: "אני רוצה להשלים עם העובדה שאני הולך למות." הקול שלנו נושא עוצמה אדירה. המילה שלנו סופית. נתחיל לראות שינויים עדינים. מילים אינן ניתנות להסבר; יש לקרוא להן "מצביעים”.

- "גלימת הביטחון העצמי" מתפתחת על ידי עבודת הסיכום.

- קח גירויים שהושלכו [מחוסר עניין] ובנה עולם. עולם השכל הישר אינו העולם האפשרי היחיד.

- אנו נותנים מבט חטוף בעולם, ואחריו מגיעה פרשנות. פרשנות עוברת בירושה. אנו מפרשים לאורך כל חיינו.

- הגדרת היקום היא קסם. הבע בקול את אחריותך לתפיסה: צעק, "אני אדם, לכן אני נשגב". גורלנו הוא להיות ישויות תופסות. זהו מעשה פחדנות להסתתר מאחורי רעיונות. העולם צריך להיבנות על בסיס העובדה שאנו נמות.

- דון חואן לא האמין שהאדם הוא רע. עם זאת, הוא ראה את האדם כיצור עצוב. הוא אמר שלוחמים יכולים להזדהות עם אדם, אבל עליהם לא לרחם עליו, כי זה מרמז על גישה של היותם טובים יותר.

- אנו רואים אנרגיה כעת, אך איננו יודעים זאת משום שהמודעות שלנו אינה מודעת [לכך].

- חלומות יכולים לשמש כקרש קפיצה אל תוך האינסוף. חלומות הם דלת סתרים.

- חלימה יכולה להימשך רק כמה דקות - השאר היא שינה רגילה. חלימה מחזקת ומחייה אותך מחדש.

- אתה משקר למיינד שלך באומרך "אני רוצה להיות מודע לכך שאני נרדם". אלא, המטרה האמיתית שלך היא לבחון כל אלמנט של חלום רגיל. 

- השתמש בַּכַּוונה מעמדה של ישות שהולכת למות.

- ברגע שאתה מביע כַּוונה בקול, אנרגיה תמשוך את החולם. הכַּוונה חייבת להיות פשוטה וצנועה, כ[של]אדם שעומד למות.

- משהו מונע מאיתנו להיווכח עד כמה רע מצבנו.

- נקבות הן העתקים של יצורים לא-אורגניים. היקום הוא נשי --- תמיד נמצא בחיפוש אחר זכרים.

- ללכת עם פולשים [לחלום] זה מסוכן כשאתה חמדן.

- אנו הופכים את העצב לאישי [פרסונלי], אך הוא לא אישי. הוא נמצא שם בחוץ.

- "האדם האֶתֶרי" הוא לוחם [המצוי] בשקט אמיתי. ברגע של שקט, הוא יכול לבנות מחדש את העולם. הדיאלוג הפנימי שלנו הוא בנאלי, אין לו שום קשר לחיים ולמוות.

- בחיים הרגילים, הפנטזיה של חשיבות עצמית עוזרת לנו להדוף את העצימות הזו [את המוות, כנראה].

- כדור של אנרגיה הטריד את קסטנדה. אולי [היה] זה אחד מאיתנו?

- לחץ על עצמך. עצור את החשיבה הלינארית. חפש רגע של שקט. כאשר הדיאלוג הפנימי נפסק, יש אפלה מהעיניים ומעלה. אז האינסוף יחפש אותך--- "ימשוך אותך למעלה". 

- עבודת הסיכום נותנת למוות הֶעֶתֶק של המודעות שלנו. הוא [המוות] יאפשר לך [אז]ללכת [לחופשי]. "נסו את זה." 

- האדם הוא המדד לעולמו. אנו במצב רקוב --- גרוע יותר מאשר ב-1950. אין טעם בהישגים הטכנולוגיים שלנו. לַסדר החברתי לא אכפת מהישות שהולכת למות. "קחו את האפשרות הזו ברצינות."

- גוף האנרגיה שלך יגיד לך מה לעשות. בְּטח במשהו בך (אל תסמוך על קמעות או תחתונים אדומים).

- דון חואן אמר לקסטנדה: "אני אלך ואשאיר מאחור את הציפורים ששרות 'אני, אני, אני'.

- תן לה (לאנרגיה הלא פרסונלית) לבוא אליך.

מתוך הרשימות השניות:

- "אם באמת היית אוהב את עצמך, לא היית עושה לגוף שלך את מה שאתה עושה בדרך כלל. היית מתחשב בו מאוד."

- "אין שום דבר ייחודי באף אחד מאיתנו. אבל יש משהו קסום בכל אחד מאיתנו."

- "משמעת אינה ציות לסדר נוקשה. משמעת היא גמישה."

- חירות - "סַלטַה של המודעות אל תוך הבלתי ניתן למחשבה.

- "יש כוח נצחי ביקום שהוא זמין לנו - אך אנו אף פעם לא משתמשים בו. קרא אליו ואֶמור: 'אני רוצה להיות אחראי לעובדה שאני הולך למות'. זה מספיק כדי לגרום לדברים להתחיל לקרות."

"הרגל את עצמך לצעוק את כוונתך לַכּוח. אל תתחנן! אם תרד על הברכיים, הוא ישתין עליך."

- איפה מתרחש העולם? הוא קיים בתודעה שלך! אתה כבר קוסם, אז למה שלא תהיה לך ערכה חדשה! 

- אנחנו תאומים! גוף ימין, גוף שמאל. נקודת המאסף נופלת בקלות עד קרוב לכפות רגליכם. אל תיאבקו - צחקו! - תנו לזה לקרות! הביאו אותה לתחתית ותנו לה לעלות בין שני הגופים. היא לא יכולה להיכנס לקצה העליון.

- סמים רק נותנים לכם מבט חטוף באפשרויות אחרות - לא מבט מתמשך.

- "הגדירו את התשוקה שלכם כחירות - ואז הבורר שבתוככם יבצע את ההתאמות הנכונות."

- יש לכם מכונה מופלאה בתוככם. אתם יכולים להשתמש בה כדי להגיע לכוכב צדק או להשתמש בה כדי לנקות את הבית שלכם - או שניהם! 

- הרואה שבתוככם לעולם לא יַטעה אתכם. אנחנו עוצרים אותו כל הזמן עם "אבל, אני..." האני הטיפש, הזונה - זו שאפשר לקנות אותה. 

======================================== 

המאמר בקובץ נפרד 

https://drive.google.com/file/d/1_q4XbYFhQlwpaLlnsFduQASFI-bGVEm0/view?usp=sharing

---------------------------------------------------- 

מאמר קצרצר נוסף

1994 - ראיונות טלפוניים עם טאישה ופלורינדה

https://drive.google.com/file/d/1CIu1BbYEOkKA1kqeLb95521Ytwbvv7yy/view?usp=sharing

אני חושב שאין בו שום דבר משמעתי.

עדיין לא עדכנתי את הקובץ המרוכז.  אעשה זאת כנראה היום. (יש כבר ערימה להכניס לתוכו). אעדכן בבלוג בהמשך היום או בקרוב, ובכל מקרה בפוסט הבא.

קריאה נעימה ומחכימה

========================= 

כמובטח, הכנסתי לקובץ המרוכז את המאמרים האחרונים שעדיין לא הוכנסו וכעת הוא מכיל את כל המתורגמים עד כה. ממתין לכם בלינק הבא:

https://drive.google.com/file/d/1rkY1jgGNYtGPF_0DTAkd4_-36rKHx56B/view?usp=drive_link

-------------------------------------------- 

מחר, יום שלישי ה-11.11.25 הוא (כנראה) יום עוצמה.
שמגיע במחזוריות של ח"י ימים.

1992 – הרצאה של טאישה בפסדינה

 אל תפתחו ציפיות.

הרשימות מרושלות. אפשר להבין שבמהלך ההרצאה כותבים בתמצות, אבל אחר כך, במיוחד אם אתה שולח את זה לפרסום, תשקיע קצת מאמץ ותאפשר לאנשים להבין. 

התוצאה: בזבוז זמן ועצבים.

לכדו את תשומת לבי

- תרגל התנהגות חסרת רבב, אתה תדע חוסר רבב כאשר לא יהיה לך ענין בעצמך. פעל מבלי לצַפּות לגמולים או לתמורה. פעל ללא רבב ונקודת המאסף תעבור  ל"[התמקם בַּ]מקום ללא רחמים".

- [אימוץ תסמונת] "התינוק המסכן" מזיק לאנרגיה.

- טאישה אבלאר הוא מיקום של נקודת המאסף.

- צרחה גורמת לנקודת המאסף לנוע ממקומה ו[גורמת]למַצֵק את גוף האנרגיה.

- האתגר הכי גדול - תירגול הַבְלוּת מבוּקרת, אתה רואה את המצב ולא עושה כלום לגביו - אתה לא שופט - שיפוט זה מוות.

- הישויות הלא-אורגניות מגיעות דרך מנהרות, תתעלם מהן. הישויות הלא-אורגניות מצייתות לפקודות שלך.

- אתה יכול לסכם [בעבודת הסיכום] את החלומות שלך או לבצע עבודת סיכום בחלומות שלך. אם אתה ער, בצע עבודת סיכום רגילה, התחל בשאיפה מימין לשמאל, נשיפה [בדרך ימינה וחזור ל?] למרכז. 
[עבודת הסיכום] בחלומות: שאפו [אוויר] עם כיוון השעון, נישפו [אוויר] נגד כיוון השעון במרכז.

- יש שכבות לעבודת הסיכום.

- המקום הטוב ביותר לנקודת המאסף – [יש] מספר אינסופי של מקומות אחרים - הרוח, הכוונה, תאפשר לה [לנקודת המאסף] לנוע. מקום הביניים הטוב ביותר - "המקום של היעדר רחמים".

- אם אתה רוצה להניע את נקודת המאסף לאזורים אחרים השתמש באנרגיה מינית כדי לבצע חלימה.

- השער השני [של החלימה] הוא בית הקברות של מכשפים כושלים.

- כַּׁסוּ מראות - (הן מחזקות הַסכַּמות ומציבות את תשומת הלב על העצמי).

------------------------------------------------------- 

המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1eeiBb0WaFwg0B7TNuJprPyoa5DLITdtW/view?usp=sharing

עדיין לא הכנסתי את המאמר לקובץ המרוכז.

קריאה נעימה ומחכימה [לא שאני מהמר על זה]

===================================== 

1999 - סדנה במקסיקו סיטי

 לכדו את תשומת לבי

- הרואים של מקסיקו העתיקה נתנו את השם כַּוונה, או הצד הפעיל של האינסוף, לחלק ביקום שמודע לעצמו. הידע שחוליית החיבור שלנו לחלק זה של היקום מביאה, הם טענו, מגיע בצורת אבק כחול-ענברי, כמו האבק על כנפי העַשים. אם נהיה שקטים, נוכל לתפוש את האבק הזה, את אנרגיית הרטט הזו, המופיעה לנו תחילה כענברית, אחר כך כרטט סגול-כחול של גוון [צבע] ושל צליל כאחד.

- אמנותה [של האישה-נגואל אולינדה] הייתה להשתמש באנרגית הרטט של הצליל כאמצעי להתחבר ולשאוב מאזורי מודעות שהם בדרך כלל מוסווים מאיתנו בעולם חיי היומיום. על פי הרואים, מעברים קסומים אלה מאפשרים לנו להשעות את הדומיננטיות הרגילה של החוש החזותי שלנו ולשמוע צליל נוסף, נוסף על קולנו: קול לצד קול העצמי.

- לפי דון חואן, דווקא כאשר אנו עומדים על רגלינו ומכניסים לפעולה את מה שנמצא בתוך גופנו, אז מגיע אלינו הידע של הצד הפעיל של האינסוף, כשהוא מרחף כמו גרגירי אבק בצבע כחול-ענברי.

- כשהתודעה [מיינד] שלה [של טאישה] היתה מלאה ספקות, היא הייתה אוספת את כל הפחדים, הספקות והדאגות שלה, הופכת אותם לכדור גדול וזוהר בעזרת ידיה, ואחר כך הייתה מניחה את הכדור הזה מחוץ לאזור תרגול הטנסגריטי שלה. כך היא יכלה להשיג שקט פנימי.

- כאשר קרלוס נהג לבצע את המעברים הקסומים הללו, הוא היה מודע לגוף האנרגיה של לוחן הצופה [בו].

- קרלוס נהג לומר שהנגואל אליאס נהג לצאת ל"טיולים למגרש הגרוטאות של האינסוף".

- האזור ברגל שמאל שבין בהונות הרגל לַבֶּרֶך הוא כמו מַשוֹש המסוגל לקלוט אנרגיה ישירות.

- סדרת המעברים הקרויה "במנוסה" [...] מתארת את מצבם של אותם לוחמים הממקמים את עצמם תחת הצל של ציפור החירות. 

- ביצוע המעברים הקסומים הללו: "במנוסה" - או "הקוד" - מסַדר מחדש את זרימת האנרגיה בתוכנו משום שאנו באים [אז] במגע עם אותו כוח רטט.

- לאורך חיינו אנו כמהים למה שהיה חסר ברגע ההתעברות שלנו. אנו מנסים להשיג זאת באמצעות חומרים ממריצים כמו סוכר, קפאין, וחברים שתמיד מחמיאים לנו. אבל זו לא הדרך היחידה. אולי נולדנו [כתוצאה של] "זיונים משועממים", אבל אנחנו לא חייבים לחיות ולמות כ"זיונים משועממים". אנו יכולים לקחת חלק בספקולציה אנרגטית.

- אפשר להגיע לידע מחדש. אבל רק כאשר אתה ריק, באותה רגיעה [הפוגה] מתרחשים שינויים חדשים.

- אנחנו, המתַרגלים, נמצאים כעת בשלב שבו אנו יכולים 'לחתום על המסמכים שלנו'. אנו יכולים לקחת אחריות על מעשינו.

- אולינדה הייתה מקבילתו של דון חואן. היא הייתה ועדיין ישות שנעה ממקום למקום על גבי צליל. כשרואים אותה מלפנים, היא נראית גדולה ומוצקה כמו הר, ועם זאת היא קלה כמו האבק שעל כנפי עש. כשמסתכלים באופן חטוף על הפרופיל שלה, היא נראית כקו אנכי של אור כחול קיסר.

- במהלך הסמינר היו מתַרגלים שדיווחו שהם ראו את המדריכים שטופים באור. חלקם אמרו שהם נראו בתוך מעיל סגול, אחרים ראו אור ענברי בוקע מ[כפות] ידיהם

- 'אולינדה משמיעה צליל זמזום '...בזזזזזז...' וצליל זה הוא מבשר של ישות דמוית עש, השומר של הקשב השני.

- כדי לעזור לנו למצוא אותן [את ידינו בחלום] עלינו גם להשמיע את צליל הזמזום של אולינדה. הוסבר שישנם מטמונים נסתרים של קשב חלימה בחלק האחורי של הגרון.

- בדרך זו או אחרת כולנו מבלים את חיינו בריקוד שלנו לפני האינסוף.

- כאשר אתה שקוע לחלוטין בְּמשימה, [כשאתה] שַקט ולא מודע לחלוף הזמן, זוהי חלימה ערה.

- ברוס וגנר פתח את ההרצאות בהסבר שהוא חי שני חלומות. האחד הוא חלומו של ברוס וגנר, והשני הוא מקבילו הכישופי, לורנצו דרייק. הוא סיפר כיצד הנגואל היה אומר לו שאם החלום היחיד שהוא מסוגל לקיים הוא ברוס וגנר, הוא לעולם לא יצליח.

- ניהול רומן עם הידע פירושו לקבל את האתגר של פגישה איתו בכל צורה שהידע מציג את עצמו בפניך.

- הוא [הנגואל קסטנדה] הסביר לה שכל אחת מפעולותיו של לוחם היא הצהרה אודות תכלית, שהלוחם מעניק את כל תשומת ליבו למשימה שלפניו.

לדעתי, המאמר מומלץ.

---------------------------------------------- 

המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1VPqLvozLnxtcZHqBLeAyE3i_4lWznmh_/view?usp=sharing

עדיין לא הכנסתי את המאמר לקובץ המרוכז. אעשה זאת לאחר התרגום הבא, כנראה.

קריאה נעימה ומחכימה

========================== 

התרגום הבא יהיה של הרצאה של טאישה בברקלי ב-1993. היא חמקה ממני, כנראה כי היא נמצאת בתוך כתב העת Nagualist וכנראה חשבתי בזמנו שאתרגם את כתב העת הזה - דבר שהיום נראה פחות סביר, כי החומרים שבו אינם עונים על דרישות הכניסה לקובץ המרוכז הנוכחי. עם זאת, ייתכן ואתרגם אותו בעתיד במסגרת קובץ מרוכז אחר.
מי יודע מה יילד יום ?!   

1999 - סדנה בבואנוס איירס, התוכנייה של סדנת נשים בלוס אנג'לס, ונספח קצרצר לסדנת ברלין 1997

 לכדו את תשומת לבי (מתוך סדנת בואנוס איירס)

- הם [המדריכים] ענו פעם על השאלה כיצד עלינו להתייצב נוכח יקירינו, אלה שאיתם יש לנו מערכת יחסים: אישה, אם וכו'. התשובה הייתה שעלינו לראות את האדם האחר כתעלומה. לנטוש את ההרגל של לקחת את האחר כמובן מאליו, [לנטוש] את האמירה לעצמנו: 'כן, אני יודע מה טיבו, איך הוא יגיב...'. לא. עלינו להתייחס לאחר כתעלומה, ביראת כבוד. אל לנו לקחת אותו כמובן מאליו. למעשה, הנחת יסוד זו מורחבת לכל דבר: להתייצב נוכח העולם כתעלומה.

- הוא אמר שהוא נהג להתקשר לנגואל כדי לספר לו כשהוא הרגיש שהוא מתקדם, או שהוא תקוע. ולילה אחד קסטנדה התקשר ואמר לו: 'אתה יודע, ברנדון? קראתי אנרגיה על הקיר וזה אמר לי מה הבעיה שלך.' 'באמת?', ענה ברנדון. 'כן. הבעיה שלך היא שאתה נותן לעצמך ציון בתחומים השונים בחייך. לדוגמה, אתה אומר לעצמך שבענייני כספים אתה מקבל ציון של 80%. במערכות היחסים שלך עם אנשים אחרים אתה נותן לעצמך 60%. אבל אני אתן לך פתרון לדאגות שלך: אתה אסון בכל התחומים שלך. חשוב על זה [או חשוב כך] ותראה איך תרגיש טוב יותר...' 

- הם אמרו שאין בעיה לתרגל אותה [את הסידרה] בחוץ, אבל שזה מסוכן כי אנחנו 'פתוחים' ורוח יכולה להיכנס לתוכנו, רוח שאינה רוח.

- עלינו להתייחס להכל בכבוד ואלגנטיות מוחלטים; וכאשר אנו פותחים דלת באלימות, איננו מבטאים זאת. עלינו לפתוח אותה באופן הרמוני

- הם אמרו שנוכל גם להשתמש בזיכרון החזק הזה כשהתרגול שלנו יעשה רשלני. על ידי שנחזור למקום הזה, [ובכך] אנו נאשר מחדש את הכַּוונה החזקה שחַלַקנו באותו רגע. 

- הוא הזמין אותנו לא לחכות [עם ביצוע עבודת הסיכום] עד שהרשימה תסתיים, כי [אחרת] עבודת הסיכום עלולה לעולם לא להתחיל.

------------------------------------------------------------------ 

הסדנה בבואנוס איירס  בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/19_VgAyiN2aXYeZdygvaJybk502UvO1B-/view?usp=sharing

סדנת נשים בלוס אנג'לס - התוכניה בלבד

https://drive.google.com/file/d/1RyEQygRogT_nE6Ufp4M7BT2BEsH7bzeG/view?usp=sharing

הקובץ המרוכז מכיל את אלה וגם את המאמר הקודם (סדנת בוסטון), וכעת הקובץ המרוכז מעודכן.

https://drive.google.com/file/d/1rkY1jgGNYtGPF_0DTAkd4_-36rKHx56B/view?usp=drive_link

להלן נספח קצרצר שהוספתי כעת לסדנת ברלין 1997, בקובץ המרוכז, כמובן.

נספח

[הקטע הבא לקוח מקובץ הכרונולוגיה של טאישה אבלאר, שנמצא באתר http://sustainedaction.org, האתר של ריצ’רד ג’נינגס. חלק מהמידע בקטע ההוא אינו נמצא בדו"ח הסדנה, ולכן אני מוסיף בנספח זה את מה שחסר בדו"ח]

הסדנה התקיימה בשדרות Max-Schmeling-Halle,

בFriedrich-Ludwig-Jahn Sportpark, שנמצא ב-Prenzlauer Berg, מקום שהיה בעבר מזרח ברלין.

טאישה ציינה ספר שכותרתו "החזק את החלום ההוא" [Hold that Dream], שלדבריה הוא ניסוח מושלם לייקוש.^{1
----------------------------------------------} 

1^ ככל הנראה, היא לא אומרת שהספר עצמו שופך אור כלשהו על הייקוש, אלא רק כותרתו.

קריאה נעימה ומחכימה

======================================= 

הבדידות כעוצמה - מאמר בעברית, וגם תרגום של סדנת בוסטון, 1999

 התיאור של סדנת בוסטון עוסק ברובו בתיאור התנועות, ומכיוון שאינני מתרגם תיאורים אלה, מה שנשאר בתרגום העברי הוא מצומצם, וככל שאני זוכר, אין בו משהו הראוי לציון.

המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/13qVV1a8VjUuZX9uzv-iGUio5pXD9YCRj/view?usp=sharing

עדיין לא הכנסתי את המאמר לקובץ המרוכז. אעשה זאת כנראה לאחר תרגום המאמר הבא.

===================================== 

הבדידות כעוצמה - מאת אורציון ברתנא

קפצתי לאוניברסיטת חיפה וצילמתי את המאמר הזה. הוא פורסם בידיעות אחרונות, במוסף לספרות, בתאריך ב-4.8.1978. בעברית היו אז רק ארבעה ספרים של קסטנדה. באנגלית כבר היה הספר החמישי "הטבעת השניה של העוצמה", אבל כפי שאומר אורציון במאמר, הוא מסתמך על הספרים בעברית (והספר יצא בעברית רק ב-1979).

זהו מאמר בסגנון אקדמי: אומר מעט בהרבה מילים ומשפטים מרשימים. 

לזכותו, הכותרת היא נכונה וחשובה.

הוא לא מסביר בעצם למה, בניסוח שלי, אימוץ הבדידות הוא ביטוי לעוצמה. אני משער שיש בארבעת הספרים הראשונים רמזים לתשובה, אבל הסבירות למצוא בהם את התשובה הוא נמוך מאד, בטח לא במונחים שאני אשתמש בהם, כי הרעיון של המיינד כהתקן זר יופיע רק בספרו האחרון.

תשובתי: הצורך באינטראקציה חברתית, לקבל הכרה חברתית, אישורים וכו. הוא צורך של המיינד הזר, והלוחם שואף לאחוז ברוח ולא במיינד הזר. הבדידות החברתית היא בעצם שלב-מעבר לקראת מצב של חוסר בדידות, שבו הארץ האהובה מלווה אותך, נוכחת בחייך ומספקת את צרכיך. שיא תחושת הבדידות של קסטנדה מופיע רגע לפני הקפיצה לתהום, ונושא השיחה האחרונה שלו עם דון חואן, זמן קצר לפני הקפיצה, הוא הבדידות.

נראה שאורציון חשב שהספר הרביעי הוא האחרון ולכן הוא נוטה לסכם את התורה. בהחלט היה אז מקום לחשוב שזהו הספר האחרון, כי בסופו דון חואן וחנארו לכאורה נעלמים לעד, קסטנדה קופץ  לתהום ובזה מסתיימת החניכה שלו. 

לזכותו של אורציון: היחס המתלהב מאד שלו לספרי קסטנדה וההכרה בחשיבותם.
------------------------------------------------------------- 

הנה המאמר, בצילום גרוע של הסלולרי הפרימיטיבי שלי. לא רציתי לבזבז זמן על הפיכתו לטקסט ותיקונו, ואיתכם הסליחה. נראה לי שהוא מספיק קריא.

https://drive.google.com/file/d/1WKaC-C4aD-L5IFAYVbERe-IYGVscd9Xc/view?usp=sharing

יש לאורציון גם מאמר במוסף לספרות של עיתון מעריב משנת 1983, בעל הכותרת "יצירת קסטנדה והספרות העברית". אם אשיג אותו אביא אותו לכאן.

קריאה נעימה ומחכימה

============================= 

מוסיקה

grow with the light
breath-in the wind

https://youtu.be/RpcQe3QWysU?si=dCtMmajpx2pIJGxE&t=3174

1999 - סדנה בברצלונה

 למה לקרוא תיאורי סדנאות שמעבירים החניכים והחניכות של חבורת קסטנדה לאחר שהחבורה עזבה?

תשובתי: ראשית המדריכים/ות טוענים, גם בסדנה זו, שהמכשפות מופיעות אליהם ומנחות אותם/ן. שנית, המדריכים מספרים על אנקדוטות מהאינטראקציה שלהם עם חבורת קסטנדה, וזהו הרי כרטיס כניסה [אחד מהם] לקובץ המרוכז.
בנוסף, יש להם לעתים אמירות העשויות להבהיר דברים ולהוסיף מידע. 

אם יותר לי, אני חוזר על המלצתי בפוסט הקודם, לקרוא את תרגום תמלילי הקַלַטות של טנסגריטי.

לכדו את תשומת לבי

- כולנו יכולים 'לחלום', אילו רק לא היינו מבזבזים את האנרגיה שלנו. גאווין אמר שרוח התקופה מכתיבה שכיום איננו זקוקים עוד לנגואלים או לגורואים כדי לבצע משימה זו. הוא אמר שאפשר, באמצעות ביצוע המעברים הקסומים, לתבוע  לעצמנו בחזרה את האנרגיה שלנו ולהיות מסוגלים לחלום.

- הצד השמאלי, הם הסבירו, הוא הצד של התשוקה, הרגישות והחקירה. הצד הימני הוא הצד של פעולה מיידית, פיכחון וערנות. יש למקם את כל תשומת הלב [הקשב] בצד הנייח, כך שאם מבצעים מעבר קסום עם הצד השמאלי של הגוף, כל ישותך וכל תשומת לבך נמצאים בצד ימין.

- דגש רב הושם על 'סדרת הגבריות'. זוהי הסדרה היחידה שתורגלה בקבוצות בתקופתו של דון חואן והיא מפתחת מיקוד וחדוּת כַּוונה.

- חלימה היא אמנות הלהיות בהווה, בעכשיו.

- הגוף השמאלי הוא מלא תשוקה.

- קרלוס אמר לו לקרוא כל דבר בנושא, לא רק מה שמעניין אותו באופן אישי. הוא היה צריך לקרוא באופן רחב ככל האפשר. היה עליו לנהל רומן עם הידע.

- תסתכל על היד שלך, זו יד של אינטלקטואל. אתה צריך ללמוד להזיז את הגוף שלך.

- הקשר שבין משמעת ליכולת למקד את האנרגיה של האדם, היכולת להרגיש פליאה.

- לנשים יש חיבור ישיר ל"גוף השמאלי", חיבור שגברים נאלצים לעבוד קשה מאוד בשבילו.

- מכיוון שמשתתפים בכל רחבי העולם עושים את אותם מעברים קסומים בסדר מסוים, אנחנו יכולים 'לחלום יחד'. למרות זאת, אם יש לך את האנרגיה להמציא את המעברים הקסומים שלך, לך על זה.

- הן [המכשפות] מאפשרות לנו להמשיך עם זה, הן מפקחות עלינו מרחוק.

- המתנה שלו [של הממרה את המוות] לקרלוס קסטנדה הייתה שקרלוס יכול היה להשאיר את הדלת פתוחה לכל מי שירצה להיכנס לדרך הלוחמים לחירות.

ש: איך הקשר שלך עם המכשפות?
ת: המכשפות עוקבות אחר האנרגיה. הן תמיד כאן כדי לעזור לנו ללַמד מעברים קסומים. אין דרך לחזות מתי נפגוש אותן. אנו מקבלים החלטות בעצמנו. הן נותנות לנו כיוון אבל לא פקודות. הן לימדו אותנו הרבה מעברים קסומים. זו חובתנו לחזור ולמצוא אותן. לשם כך אנו זקוקים לאנרגיה.

- אתה עלול למות תוך חמש דקות. אם אתה חי עם הידיעה הזו, אתה ללא רבב. אם הכוונה שלך טהורה, האינסוף פותח את הדלת. 

--------------------------------------------------------- 

המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1udrpFu88gX7hqa_UIDj-vpX6gWKSEaK4/view?usp=sharing

המאמר בתוך הקובץ המרוכז, הכולל עתה גם את המאמר הקודם והוא כעת מעודכן.

https://drive.google.com/file/d/1rkY1jgGNYtGPF_0DTAkd4_-36rKHx56B/view?usp=drive_link

קריאה נעימה ומחכימה

============================ 

קצת מוסיקה

https://youtu.be/53aM0I7DAsw?si=xz5Z9HQum3Wo68vR&t=1048

תמלילים של ארבע קַלַטוֹת הווידאו של טנסגריטי

לדעתי חשוב ומעניין. 

במעבר הקסום השביעי בקלטת השלישית מדובר על הווירוסים במבט טולטקי.

 לכדו את תשומת לבי

-  הגברים והנשים של מקסיקו הקדומה טענו כי קיימת מידה עצומה של אנרגיה ביקום שמגיעה ממקורות שקטים ובלתי נראים: כוכבים מתים [...] במעבר קסום זה הידיים משמשות כאנטנות הנשלחות אל ומושכות [אליהן] את האנרגיה הזו.. (קלטת ראשונה)

- העיניים תמיד מופנות קדימה בעוז רב ככל האפשר. הרואים אומרים שהעיניים חייבות לחשוף את כוונתנו הבלתי כפיפה.

- הרואים צועקים את המילה "כַּוונה", שלדבריהם מונחת כגשר מהאדם, מעל האינסוף אל הכַּוונה.

- באמצעות תנועה זו אנו מכינים את קשר החיבה שאין עליו עוררין, שחייב להתקיים בין הגוף שאנו מכירים לבין גוף האנרגיה שאיננו מכירים, אך כל אחד מאיתנו חש [אותו] באופן אינטואיטיבי. [מעבר קסום 5 בקלטת השניה]

- רואים אלה לימדו מדור לדור ועד ימינו שמודעות מוגברת היא התוצאה הסופית של ביטול המערכת שלנו לפירוש אנרגיה כנתונים חושיים. מערכת [פירוש] זו, שאותה מלמדים אותנו מרגע לידתנו ועד לרגע שאנו הופכים למומחים להתעסקות בה, נותנת לנו כתוצאה מכך את התפיסה הקוהרנטית של העולם שאנו מכירים. ביטולה פירושו שאנו יכולים לתפוס אנרגיה ישירות כפי שהיא זורמת ביקום, במקום לפרש אותה כנתונים חושיים.

- מתַרגלים מודרניים של אומנותם של אותם רואים קדומים גילו כי לא ניתן להיות קונקרטיים ותועלתניים לגבי כוח הרטט הזה. הם [המתרגלים המודרניים] בחרו בדבר הרציונלי היחיד שאפשר לעשות, פשוט להיות מודעים לכוח הזה ללא מטרה-נראית אחרת מלבד האלגנטיות והרווחה שמביא הידע.

- הגענו למסקנה כי אותם רואים [קדומים] ניסו לעזוב את המערכת [הזואולוגית] הקרויה "מֵיתְרָנִים", שאליה שייכים בני האדם, ולהיכנס למערכת [הזואולוגית] הקרויה "פרוקי הרגליים".

- הכַּוונה היא כוח תמידי שקיים ביקום, כמו כוח המשיכה או אלקטרומגנטיות, ושכוח זה מציית לשידולים של האדם אם הם נעשים בנחישות ובהתמדה.

- לרַצות אלוהויות כדי לבקש עזרה לא היה חלק מהמערכת הקוגניטיבית שלהם. עבורם, הגישה האפשרית היחידה הייתה לפקוד על הכַּוונה, להגיד לה מה לעשות. עם זאת, האומנות שלהם היתה לומר בקול  את פקודותיהם בַּכּוח המתאים, אך ללא כל יְהִירוּת. השידול את הכַּוונה במקרה זה הוא לאפשר לנו לצאת מהמערכת [הזואולוגית] שלנו.

- המעבר הקסום הזה [לפתוח את עצמך לַכַּוונה] כולל את תנועת החלק העליון של הגוף והזרועות, ואת תנועת הנשימה. הוא מסמל את הצירוף של כוחות שהם חיצוניים לעצמך על ידי ביצוע תנועת ידיים גלויה לזימונם ועל ידי לקיחה פנימה של התגובה [שלהם] דרך הנשימה שלך.

- הכַּוונה חייבת להקדים כל דבר שאנחנו עושים. על מנת לצאת מהמערכת [הזואולוגית] שלנו, עלינו לכוֹנן תחילה את הכַּוונה לעשות זאת, על ידי מזיגת הכַּוונה לתוך שני הכּיסים: [המרכז] לתחושה ו[המרכז]לפעולה מיידית.

- בני האדם מורכבים משני גופים שונים [גוף ימין וגוף שמאל] המקיימים אינטראקציה זה עם זה במערכת יחסים סימביוטיות ביותר.

- מה שכורך יחדיו את העצבים של האדם הוא משהו שהם כינו "החומר של האנושות". אנו מאמינים שהם התכוונו לווירוסים, כי הם דיברו על החומר הזה כחי וכמסוגל לשינויים מהירים.

- אותם רואים של העת העתיקה הסתמכו על אותה מהירות של השתנות כדי להפיק בתוך עצמם שינויים התנהגותיים דרסטיים.

- הרואים המודרניים, שהם היורשים של הידע של אותם רואים מהעת העתיקה, מאמינים שלרגע קצר אפשרות ויראלית חדשה מציגה את עצמה לגוף, אם לא כדי לשנות אותו, לפחות כדי לאפשר להכיל את השפעת הנגיפים המזיקים או [לאפשר] את סילוק הנגיפים עצמם.

- החזרת אנרגיה לגופנו הפיזי מעוררת מחדש את חוליית החיבור שלנו עם כוח החיים שמקיים אותנו - כוח רטט פעיל ביקום ששמאנים מכנים "כַּוונה". 

- תרגול המעברים הקסומים יכול לעזור לנו למצוא דרך אלגנטית ומפוכחת להקשיב לגוף עצמו ולתת לו להנחות את התרגול שלנו.

- אם אנחנו רוצים לעורר את יכולת התפיסה שלנו, עלינו לעורר את יכולת הנשימה שלנו.

- מעבר קסום שנקרא "פתיחת עצמך לַכַּוונה” [המעבר הקסום הראשון בקלטת השלישית]. התנועות החלומיות של מעבר קסום זה פשוטו כמשמעו מנערות את האבק מחוליית החיבור שלנו עם הכַּוונה.

- הדרך הפשוטה ביותר להתכוון להסטה של התפיסה שלנו היא לשנות את הנשימה שלנו. רובנו נושמים בצורה רדודה, אף פעם איננו משתמשים בריאות שלנו במלוא קיבולתן.

====================================== 

המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1uIRiJuq2mjnbL5AfhGC9W5ROcmLrXdBh/view?usp=sharing

לא הכנסתי אותו עדיין לקובץ המרוכז, אעשה זאת אחרי מאמר/ים נוספים.

קריאה נעימה ומחכימה

================================ 

נ.ב. כל הערה תתקבל בברכה (טעויות למיניהן, אי דיוקים...)

1998 - סדנה באונטריו

בסדנה משתתפות קרול טיגס והסיירת הכחולה. ראוי לציין זאת, כי בכל זאת לגבי שאר המדריכים והמדריכות, שהיו חניכים של קסטנדה והמכשפות, תמיד ישנה תהיה לגבם האם הם לא בסך הכל מדקלמים והידע אינו מוטמע.

תצטרכו לצלוח קרוב לארבעה עמודים שהם דברי הלל להישגיו של הכותב, או ליתר דיוק,  החשיבות העצמית של מר ריצ'רד ג'נינגס, שהפעם הוא לובש דמות של אדם ממוצא לטיני.

עם מאמר זה, באמתחתנו כל התרגומים לעברית של הסדנאות מ-1995-1998 כולל.

לכדו את תשומת לבי

- המדריכים גילו שככל שיש יותר מתרגלים, כך קל יותר לזיכרונות הקינסטטיים שלנו לזכור, בגלל מספר האנשים הרב שמתכוונים לשינוי זה.

- היא [הסיירת הכחולה] סיפרה כיצד דון חואן היה מנחית את החבטה בגב לקסטנדה. היא הבטיחה לנו שקיבלנו את החבטה הזו [חבטת הנגואל] על ידי תרגול של טנסגריטי.

- החזרה על ההרגלים שלך מקבעת אותך באותו חריץ של גלגל הזמן. כדי לשנות חריצים עלינו לשנות את הווייתנו על ידי ביצוע המעברים הקסומים.

- שילוב עבודת הסיכום עם המעברים הקסומים יביא לשינוי התנהגותי אמיתי שיאפשר לנו לקפוץ למסילות אחרות בגלגל הזמן.

- היא דיברה על מעבר ממערכת ביולוגית אחת לאחרת באמצעות מעברים קסומים כמו תקיפת הסרטן [הלובסטר], גירוי קרום השחיה, והיצור המכונף.

- אמנות השמאנים היא שכאשר הם נעשים מודעים, היקום נעשה מודע. אנחנו כבני אדם נושאים את הפוטנציאל של היקום המנסה להיות מודע לעצמו. כמתַרגלים אנחנו יכולים -להפוך- ליקום המודע לעצמו, זה גורם לַעצמי להיעלם.

- פעולת ההתכוונות נלמדת מנעורינו, אלא שאנו מתכוונים רק לַעולם שאנו רואים.

- עלינו לבנות דרכי התנהגות חדשות, [להקים] בסיס חדש על גלגל הזמן.

- תרגול המעברים הקסומים כמו "הישות מהאדמה”, "הישות מהאוויר" ו"הישות" מהים" עוזר לך לחצות את המערכת הביולוגית [הנוכחית] ואולי לקבל מבט חטוף מזווית אחרת.

- הוא ניסה לתת לנו גישה חדשה לעבודת הסיכום. הוא הגדיר אותה כחקירה שיטתית של החיים שלך כדי להבין ולשנות את ההתנהגות שלך. שמאנים מאמינים שברגע שמבינים, אי אפשר לחזור למה שהיינו פעם.

- עבודת הסיכום מציבה את הסדר החברתי במקום פחות דומיננטי. היא לוקחת אותך מהֶרגֶלים כפייתיים לעולם של החלטות מודעוֹת. 

- היא [קרול טיגס] אמרה לו שעליו להתכוון את השינוי. קרול אמרה לו לבצע מעברים קסומים לפני ואחרי עבודת הסיכום שלו.

- המודעות טמונה בפעולת הנשימה, בדרך זו אתה יכול למסור אותה לַאינסוף.

- זַכַר "אנרגטי" הוא מישהו שיש לו את הכוח האנרגטי להעז להיכנס לחריץ/תלם אחר בגלגל הזמן.

- לכל הישויות ההולכות למות יש בחירה: לחיות בהשתקפות העצמית או לנהל רומן עם החיים.

- יש בכפות הרגליים פתח לַאינסוף, [ל]ים האפל של המודעות. השגת גישה אליו מכינה אותנו לזרימתיות ולשינוי.

- הוא [הים האפל הוא] כמו נהר של אנרגיה הנמצא ל[כפות]רגלינו. להסעיר את הנהר הזה פירושו לגַרות את צמיחת המודעות. השמאנים של מקסיקו העתיקה ראו שאם הם מניעים את כפות רגליהם בצורה מסוימת, שולי המודעות הזו יגדלו.

- היא [קרול טיגס] אמרה שכדי לחצות את המערכת הביולוגית עלינו להשעות את השיפוט. אנחנו רק בועת מודעות המסיירת בַּאינסוף.

- איפשהו באמצע דבריה היא [קרול טיגס] השתנקה ושאלה בקול רם "הו, האם עזבתי!" אחר כך התנצלה ואמרה שהכל היה כל כך שקט שהיא חשבה שהיא עזבה את העולם.

- כשמכשפים עוזבים הם עוזבים גדושים במודעות. פשוט עשו את העבודה: מעברים קסומים,  עבודת סיכום, והתכַּוונו להשתנוֹת.

- משמעת היא אמנות היִראַה. היפתחו לפלאים סביבכם.

- האתגר האולטימטיבי של בני האדם הוא לאהוב אדם אחר ללא תנאי.

- דון חואן אמר: שכַח את עצמך ולא תפחד מכלום. חיבה מופשטת מצריכה מאיתנו את כל האומץ. אם אין לכם אותה [את החיבה, כנראה], תנו אותה בכל מקרה.

- שחרר את הדפוסים והפוך להיות עֵד לַאינסוף.

========================================= 

המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1pKTubSAr6QGXUxUTP0TrUGHKYXGuxeAX/view?usp=sharing

המאמר בתוך הקובץ המרוכז, כולל שני המאמרים שלפניו שלא הוכנסו עד כה

https://drive.google.com/file/d/1rkY1jgGNYtGPF_0DTAkd4_-36rKHx56B/view?usp=drive_link

קריאה נעימה ומחכימה

============================== 

מוסיקה

Lovely Day , שיר יפה מ-1977

https://youtu.be/bEeaS6fuUoA?si=sTloNXrRX8hptckA

אם מישהו יחוש דחף גופני להמציא לו מעבר קסום, אוכל להבין אותו :)

ובגירסה ג'אזית, לא ווקאלית.

https://youtu.be/B3mEjsnTpGs?si=zfaLtwjO38fuy9v2

1998 - סדנה בניו יורק

3 וחצי העמודים הראשונים ראויים לקריאה. החלק השני מיותר ואפשר, ואולי רצוי, לוותר עליו.

מתוך החלק הראשון:

 לכדו את תשומת לבי

- מכיוון שלנשים יש את החיבור הזה מלידה, הן אינן מודעות אליו. נשים מקבלות כמובן מאליו שלפעמים הן יודעות דברים או משהו כזה, לכן הן בסופו של דבר מפקפקות בעצמן וחושבות "הו, איך יכולתי לדעת את זה? אני מדמיינת את זה". למעשה הן מתעלמות מהחיבור הזה שיש להן. לגברים, לעומת זאת, אין את חולית החיבור הטבעית הזו והם צריכים לעבוד קשה מאוד כדי להשיג את החיבור הזה. נאי אמרה שמסיבה זו, ברגע שהם סוף סוף משיגים אותו הם מזהים אותו כמשהו מסדר אחר, הם לעולם לא מתעלמים ממנו ותמיד מעריכים אותו. זו הסיבה לכך שהיתרון של האישה אינו יתרון כלל. גברים נלחמים בטירוף כדי להגיע לאן שנשים נמצאות, אבל הם תמיד מעריכים את מה שהשיגו. נשים צריכות לעבוד כדי פשוט ללמוד להעריך ולסמוך על מה שהן כבר יודעות.

- היא אמרה שהאנרגיה שלנו נעה בכיוון אחד ואנחנו יכולים לקטוע את הזרימה הזו לרגע ולצאת ממה שאנחנו.

- הם גילו שככל שמספר המשתתפים בסדנה גדול יותר, כך קל יותר לכולם ללמוד את המעברים [הקסומים] ולזכור את התנועות ואת כל מה שנאמר. 

-  נאי אמרה גם שהתפקיד [פונקציה] המשני של איברי המין הגבריים הוא כוונה בלתי כפיפה. [זוהי אמירת הזהב מבחינתי במאמר זה, ואני מביא להלן את תגובתי אליה, שכתבתי אותה שם בהערת שוליים: 
הצבעתי בזמנו על כך שבספרי הנשים (פלורינדה וטאישה) נעדר המושג "כוונה בלתי כפיפה" כמעט לחלוטין, מה שתומך בטענה הנ”ל. עם זאת, לדעתי, זה לא אומר שלנשים אין גישה לכוונה בלתי כפיפה, אלא שהיא לא נגישה להן בקלות כמו לגברים, בדומה לכך שהרוח/הכוונה, הנגישה לנשים באמצעות הרחם, אינה נגישה בקלות לגברים. אפרופו, על סמך דבריה לעיל של נאי, אני נוטה לחשוב שהנגישות של הנשים אל הרוח באמצעות הרחם משמעותה הנגישות שלהן לידע שקט, אשר מזוהה בציבור הרחב כאינטואיציה]

- ריקון האנרגיה שנגרם עקב המיקוד שלנו בדרישות ובשיגרות חיי היומיום (קליפה על המעטפת החיצונית?) הפך אותנו ללא מסוגלים או חסרי יכולת ללמוד התנהגויות חדשות ולעבד מידע חדש.

====================================== 

המאמר בקובץ נפרד.

https://drive.google.com/file/d/1-7nrx4KgJri4vD8vXGWf9DEFmC0LvadZ/view?usp=sharing

לא צירפתי אותו (ואת קודמו) לקובץ המרוכז עדיין. אעשה זאת כנראה אחרי המאמר הבא שיהיה הסדנה האחרונה ל-1998.

קריאה נעימה ומחכימה

============================ 

1998 - עלון מידע וסדנה במינכן.

לכדו את תשומת לבי

- אי-עשייה הוגדרה על ידי השמאנים הקדמונים של מקסיקו כמצב שבו זרימת אנרגיה הטבועה בנו, שהיא הכוח המחזיק אותנו יחד כשדות אנרגיה, נקטעת לרגע, ובכך נותנת זמן של אלפית שנייה לגוף כולו לשנות כיוון מבחינת התנהגות ורעיונות עמוקים שבני האדם משתמשים בהם מרגע לידתם.

- הייתה תקופה קדומה, שבה נשים שמאניות וגברים שמאנים  היו במצב של הרמוניה כזו באופן טבעי מאוד. אבל אחר כך נשים שמאניות לקחו את מושכות השלטון, ושלטו בעולם השמאנים במשך מאות שנים ביד כה קשה, עד שבסופו של דבר הן גורשו גופנית, ובאופן זה נוצר הקרע העמוק ביותר שניתן להעלות על הדעת בין הזכרים לנשים; קרע שנמשך עד היום.

- כל אחד אחראי על מערכת היחסים שלו/שלה עם האינסוף - המסע שלך אל האינסוף הוא עניינך בלבד.

- כל מילה ששמאן מוציא מפיו היא הבטחה [שניתנת] לאינסוף.

- מכשפים קוראים את קיר האינסוף, זו לא מטאפורה. אין מטאפורות בעולם המכשף.

- הדרך היחידה בה אנו יכולים להחזיר את חובנו לאלה שעשו את המעברים הקסומים הללו לזמינים עבורנו היא לבצע אותם בהנאה.

- סדרת חמש הדאגות נבחרה כבר לפני דורות כַּמקיפה ביותר לצורך עירור של כל משאבי הגוף: משאבים פיזיים, נפשיים, רגשיים ותפיסתיים שלעולם לא עולים לפני השטח בתנאים רגילים.

================================= 

המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1yw5xeQN1hX573ZFefTwXQLx24fF_wSz-/view?usp=sharing

עדיין לא הכנסתי את המאמר לקובץ המרוכז. אעשה זאת לאחר תרגום המאמר הבא, כנראה.

קריאה נעימה ומחכימה

============================== 

1998 - עלון לקראת הסדנה בסנטה מוניקה, שהתקיימה ב-2 במאי ושני דו"חות משתתפים ממנה

הפעם לפנינו עלון שפורסם כחודש לפני סדנה זו, ושני דו"חות של משתתפים בסדנה זו [לשניהם כנראה קוראים ריצ'רד ג'נינגס, כמו לשאר 90% מהדו"חות, להתרשמותי].

 הסדנה האחרונה שבה נראו והשתתפו אנשי חבורת קסטנדה היא הסדנה בסנטה מוניקה ב-4 באפריל. (שתורגמה בפוסט הקודם). היא היתה כנראה האחרונה שבה נראו והשתתפו אנשי חבורת קסטנדה. ראינו שם שפלורינדה דיברה כמה דקות, וכך גם נורי (הסיירת הכחולה) ומעט קיילי (ראש הצ'קמולות). המכשפות תירגלו בשולי הקהל את המעברים הקסומים שהונחו מהבמה על ידי היסודות וגששיות האנרגיה.
קרול טיגס נשארה אחרי עזיבתם והשתתפה בהמשך בסדנאות, לדוגמה בסדנה שלפנינו, שהיא כנראה הראשונה מאז עזיבתם.

לכדו את תשומת לבי

- הנגואל חואן מאטוס אמר לחניכיו שסדרה זו ["במנוסה"] נותרה ללא שינוי לאורך אלפי שנים. כל הסדרות האחרות השתנו.

- שינוי היה חלק מהותי מתפיסת העולם של השמאנים של ימי קדם. הכל היה נתון בזרימה מתמידה עבורם, הכל מלבד הקבוצה השנייה של המעברים הקסומים לאי-עשייה.

- השמאנים של מקסיקו העתיקה האמינו ש[המעבר הקסום הקרוי] "האיש הרץ" מכניס את המתַרגלים לממלכת המודעות המוגברת.

- יותר מאי פעם בהיסטוריה שלנו אנו זקוקים לגורם מאַחד, רעיון שיחדיר בנו את התשוקה לפעול. פעולה זו חייבת להיות בהשראת היעדר הפרסונליות של רעיון זה, ומעֶרכַּה הפרגמטי הבלתי ניתן להכחשה.

- קרול אמרה אז שאחת הסיבות שהם [היא ואנשי חבורת קסטנדה] הביאו את טנסגריטי לציבור הייתה לחפש משהו שפלורינדה הגדולה ניבאה אותו לפני שעזבה. פלורינדה הגדולה אמרה שאם לארבעתם תהיה מספיק "תעוזה" להמשיך בדרך הלוחם ככל יכולתם, יגיע יום אחד שבו הלך הרוח של המכשפים הקדומים יוסר לחלוטין מהמעברים [הקסומים]. במקום להיות כבדים, קרים ומנותקים, הם [המעברים הקסומים] ימצאו הלך רוח חדש, קליל ומדויק מאוד. הדיוק יחליף את הניתוק [הרגשי] הקר, וקלילות תחליף את כבדות הלך הרוח. [...] "הזמן הזה סוף סוף הגיע. זה קרה ממש כאן, באולם הזה בחודש שעבר בסדנה האחרונה." היא אמרה שהיא הייתה כאן וביצעה את כל המעברים הקסומים יחד איתנו והיא הייתה עדה לכך בעצמה. היא ייחסה זאת לשילוב של האנרגיה של המשתתפים עם האנרגיה של המדריכים. היא אמרה שהלך רוח חדש החל והוא ישרור מעתה והלאה.

- כשאתה נותן לזה את כולך, אתה מקבל בחזרה הרבה יותר ממה שאתה נותן.

---------------------------------------------------------- 

אני ממליץ לקרוא לפחות את העלון.

המאמרים בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1-oCooiP_28rj683DAD_CddiH7kR8Jabt/view?usp=sharing

שני המאמרים, כולל המאמר הקודם, בתוך הקובץ המרוכז.

https://drive.google.com/file/d/1rkY1jgGNYtGPF_0DTAkd4_-36rKHx56B/view?usp=drive_link

קריאה נעימה ומחכימה

=============================== 

היום, יום שני, ה-6.10.25, הוא (כנראה) יום עוצמה.

קצת מוסיקה לא תזיק

https://youtu.be/NlX5ibV1dTU?si=wP2ta55wZz7Phx3l&t=503

1997 - סדנה במקסיקו סיטי (דצמבר) וסדנת סנטה מוניקה ב-1998

הפוסט על סדנת מקסיקו סיטי  נתקע בדרכו, ולכן לא הגיע ליעדו לפני יום כיפור. אז אני משאיר אותו על כנו ומצרף אליו את המאמר החדש - סדנת סנטה מוניקה. 
------------------------------------------------------ 

בסדנת מקסיקו סיטי  הוזכר ספר שקסטנדה ניסה לכתוב, על אי עשיה, ובכל פעם הוא לא סיים את הכתיבה, כי הוא לא היה מרוצה מהתוצאה. הכנסתי איזכור של זה לרשימת הספרים האבודים של אנשי החבורה, שנמצאת בסוף הקובץ המרוכז.

 לכדו את תשומת לבי

מתוך סדנת מקסיקו סיטי

- פלורינדה אמרה שבמשך שנים היא, קרול, טאישה וקרלוס חשבו ש"אי עשייה" זה כל הדברים המשוגעים שדון חואן גרם להם לעשות. לדוגמה, היא סיפרה שוב את הסיפור על איך דון חואן גרם לה לשנות את גישתה לגבי בגדים. [לא אביא כאן את הסיפור, אבל אני ממליץ לקרוא אותו]

- היא אמרה שקרלוס התחיל לכתוב ספר על "אי עשיה" כמה פעמים, אבל הוא תמיד היה משמיד אותו לפני שהוא סיים, כי הוא הרגיש שמה שהוא כותב עליו אינו באמת מה שדון חואן התכוון אליו ב"אי עשיה".

- אחר כך היא [פלורינדה] המשיכה לדבר על "אי עשיות". היא אמרה שאלו הן לא התנהגויות מוזרות, [אלא ש]שההתנהגויות הן תוצאה של "האי עשייה". יש כוח רוטט ביקום שמחזיק את כל הדברים יחד, כולל אותנו. "האי עשייה" יוצרת הפוגה בכוח הזה. התוצאה אינה ניתנת לתיאור אלא יש לחוות אותה, גם אז ההבנה איננה "אה כן, היא ככה...". ההבנה המושגת היא יותר בגדר תחושה.

- טנסגריטי מביאה אנרגיה למרכזי החיים והופכת אותה לזמינה. התוצאות מתרחשות בין אם אנחנו רוצים בהן ובין אם לא. פלורינדה הציעה לבצע כמה מעברים [קסומים] לפני פגישה, ניתוח או כל אירוע שעבורו תרצו  יותר אנרגיה.

- עליך לבחון בכנות איזה סוג של הורים היו לך [כאשר הם עשו אותך] ואז להחליט אם אתה תוצר של סקס משועמם או לא.

- אנחנו יחידות אטומות שמהן שום אנרגיה לא יכולה לצאת או להיכנס. כשאנחנו אומרים שאנחנו עייפים או שאין לנו אנרגיה, מה שקרה הוא שהאנרגיה שלנו התפרקה והגיעה אל קצות פקעות הסיבים שלנו. טנסגריטי מחזירה אותה למרכזי החיים שלנו. 

- [פלורינדה לדון חואן:] "יצאת לארוחת ערב בלעדיי אתמול בלילה". דון חואן אמר, "אמרת שאת עייפה". ופלורינדה אמרה "כן, אבל לפחות יכולת לבקש ממני לבוא". [...] אנחנו רוצים שיתחננו לתשומת ליבנו, עוּצַבנוּ להרגיש מיוחדים. 

- ככל שאנו עושים טנסגריטי ואנחנו צוברים יותר אנרגיה, הזוהר שמכסה את פקעת הסיבים שלנו מתחיל לגדול וההתנהגות שלנו משתנה מעצמה. אנו נעשים פחות מקובעים על עצמנו כתוצאה מתרגול טנסגריטי. 

- עבודת הסיכום היא קריטית לזיהוי דפוסי ההתנהגות שלנו. יש לנו רק 2 או 3 דרכים להתמודד עם העולם. אנחנו אוהבים לחשוב שאנחנו מורכבים, אבל למעשה אנחנו מאוד משעממים. למדנו איך להתמודד עם ההורים שלנו כשהיינו בני שנתיים ואנחנו מתמודדים עם כולם בשארית חיינו בדיוק באותו אופן. [ההדגשה שלי לצורך הפוסט]

- [פלורינדה:] הוא [קרלוס] הבטיח לנו שהוא ייקח אותנו איתו. הוא היה יכול היה לבעור [באש] מבפנים לפני שנים, אך הוא עושה את הבלתי אפשרי ונשאר עד שכולנו נהיה מוכנים. הוא היה יכול לעזוב מזמן, אבל הוא נשאר למענינו.

- (שאלה על הרחם)
לנשים יש איבר נוסף שנותן להן חוליית חיבור לידע שקט [...] אם היה לנו גבר עם רחם, זו הייתה אבולוציה אמיתית.

- דוגמה למשמעת כישוף תהיה לוודא שאין לך שיגרות.

------------------------------------------------ 

מתוך סדנת סנטה מוניקה

- היא [היילי, הישות הזהה לסיירת הכחולה] אמרה משהו שהוא מאוד מסתורי וקסום בעיניי. שהיא לא ידעה את שם העוצמה שלה עד שהוא נאמר לה, אבל הסיירת הכחולה תמיד ידעה את שמה.

- היא אמרה שכניסה מושלמת למודעות דורשת ריכוז מושלם. רק אם מתייחסים לאנרגיה בדרך זו, יכול להיות שינוי אמיתי בהתנהגות.

- המוטו שלהם היה "אני לא מתלונן, אני לא מסביר".

לא נראה לי שקריאת דו"ח סדנת סנטה מוניקה היא חיונית, לכן קחו אותה כקריאת רשות :)

============================ 

המאמר על סדנת מקסיקו סיטי בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1Jfi95JI89eXaJJc-iYnowehH3qjB9_Rx/view?usp=sharing

המאמר בתוך הקובץ המרוכז 
(הקובץ כולל עתה גם את שלושת המאמרים הקודמים שתורגמו ולא הוכנסו לקובץ המרוכז)

https://drive.google.com/file/d/1rkY1jgGNYtGPF_0DTAkd4_-36rKHx56B/view?usp=drive_link

--------------------------------------------- 

המאמר על סדנת סנטה מוניקה 

https://drive.google.com/file/d/1T1RHGrVYTmxwrt5KepJuLEnwIKwwYnYk/view?usp=sharing

עדיין לא הכנסתי את המאמר על סדנת סנטה מוניקה לקובץ המרוכז.
נכון לעכשיו, זהו המאמר היחיד שעדיין לא הוכנס לקובץ המרוכז של תרגומי הראיונות, הרצאות וכו. אצרפו אחרי תרגום המאמר הבא, כנראה.

קריאה נעימה ומחכימה

======================= 

הייתי מברך "גמר חתימה טובה", אבל הדרך הכי טובה להימנע ממוות לא הכרחי היא להיות ללא רבב (כלומר לפעול במצוות הרוח (המיינד האמיתי), כנרמז בסיפור קשירת שרוכי הנעל שב"הטבעת השניה של העוצמה", ב"יקוש עם הכפיל" לגבי הכפיל כישות היחידה שתוכל להתריע על גורמים עוינים, ועוד. 
עם זאת, ליתר ביטחון, גמר חתימה טובה!

1997 - סדנה בפיניקס, אריזונה

המאמר אינו קצר, רק תרגומו הוא קצר, כי השמטתי את כל תיאורי התנועות, אותם ניתן לקרוא במאמר שבקובץ המרוכז של המאמרים באנגלית.

 לכדו את תשומת לבי

השמאנים של מקסיקו העתיקה כוננו כַּוונה, ומטרתם של מתרגלי טנסגריטי היא "להתחבר ולשאוב" קלוֹת מכַּוונה זו מבלי להילכד בה. הוא אמר שאין צורך שתהיה לנו כַּוונה משלנו לפני ביצוע המעברים הקסומים. על ידי עצם ביצועם אנו "נתחבר ונשאב" מהכַּוונה שכּוּננה על ידי השמאנים של מקסיקו העתיקה.

- בביצוע המעברים הקסומים אנחנו לא אמורים לצַפּות לשינויים גדולים ודרסטיים. הוא אמר שההשפעות הן עדינות, וכאשר אתה מתרגל אותם במשך זמן מה, אתה תבחין יום אחד שאין בהם עוד את הדאגות שהיו להם פעם.

- הוא אמר שכתוצאה מביצוע המעברים, במיוחד בסדנאות אלה, הזמן נדחס. יום ייראה כמו שבוע. והלחץ להתמקד בתנועות יאלץ את המתרגל להיכנס לשקט כדי להמשיך לבצע את המעברים הקסומים.

- ברנדון הסביר שעבודת הסיכום היא למעשה תרגיל שמפריד את כוח החיים שלך מהחוויות שלך, כך שכאשר הנשר יתבע להשיב לעצמו את המודעות טעונת החוויות, המכשף יישאר עם כוח החיים, חופשי להמשיך בַּמסע.

- מיילס ציין שתרגילי החימום הם בעצמם מעברים קסומים.

==================================== 

לדעתי, כל מאמר כזה הוא חיזוק של הידע הטולטקי, אבל אם יש לך "סידורים" :) , כנראה שלא תפסיד/י הרבה אם לא תקרא אותו.

המאמר בקובץ נפרד:

https://drive.google.com/file/d/1y-ClGJjlZ6qvVHTCBsGygoZIi_DTEEtI/view?usp=sharing

לא הכנסתי את המאמר עדיין לקובץ המרוכז. אעשה זאת לאחר המאמר הבא, ואתו נסיים את תרגום דו"חות הסדנאות של 1997 (שבידינו)

קריאה נעימה ומחכימה

========================== 

1997 - סדנה במקסיקו סיטי (אפריל), וסדנה בסיאטל

 לכדו את תשומת לבי (מתוך הסדנה בסיאטל)

-  "אם הייתם יכולים לדמיין כל אחת מהקטגוריות והמיונים שלנו כמחוברת אלינו על ידי קו אנרגיה קטן". היא [קיילי] עשתה, בעדינות רבה, תנועות של ציור שפע של קווים זעירים, קטנים מולה. היא [המשיכה ו]אמרה: "אז יכולתם לראות כיצד כל הקטגוריות הללו, כל תבניות המיון האלה של העולם, למעשה בונות כלא סביבנו, סביב התפיסה שלנו. וזהו הכלא הזה שכולא אותנו בתוכו עד המוות... וזהו מוות שאינו הכרחי. הוא לא חייב לקרות. אבל אנחנו לא מסוגלים לתפוס שום אפשרות אחרת, לא מסוגלים להיות מודעים לכך שיש דרך מוצא, כי אין לנו את האנרגיה הזמינה [שתאפשר לנו] לקחת בחשבון את האפשרות. כל האנרגיה הזמינה שלנו כבר מנוצלת לתחזוקת בתי הכלא שלנו של קיטלוג ומיון."

- עם התבגרותנו אנו נכנעים להסכמה הגלובלית שכל האנרגיה שלנו חייבת להצטבר כקרום על הקליפה החיצונית של הביצה הזוהרת שלנו. ברגע שהיא כבר לא נמצאת במרכזי החיים שלנו, אנחנו מתים, איננו.

- "טנסגריטי משחררת את האנרגיה הצבורה וקרושה בפריפריה של הכדור הזוהר", היא המשיכה, "ופורשת [ממקמת] את האנרגיה הזו מחדש במרכזי החיים, שם יש לנו גישה אליה. ברגע שאנו מתחילים לפזר מחדש את האנרגיה הקרושה [במעטפה הביצה הזוהרת] ולשחרר אותה, לפרוס אותה מחדש במרכזים החיוניים, היא הופכת לזמינה עבורנו, כך שאנו יכולים אז לתפוס אפשרויות שלא הובאו בחשבון קודם לכן.

- משל: האנרגיה במקרה זה דומה לאדם במדבר המחפש מים, למרות שיש לו קנקן מים גדול הקשור לגבו, הוא לא יכול לשתות ממנו כי אין לו את הכלים הדרושים כדי להגיע למים. טנסגריטי היא הכלי להגיע למים (אנרגיה) שאנחנו צריכים.

==================================== 

המאמרים בקבצים נפרדים:

סדנה במקסיקו סיטי   (עמוד וחצי)

https://drive.google.com/file/d/1EKAr0cqvj04dgEscqBN-A63sxC1uutmT/view?usp=sharing

סדנה בסיאטל (10 עמודים)

https://drive.google.com/file/d/1eMFtFjr2OLds87FssEdGccdM5fGeyEQo/view?usp=sharing

לא הכנסתי את שני המאמרים עדיין לקובץ המרוכז. אעשה זאת לאחר המאמר הבא או זה שלאחריו.

קריאה נעימה ומחכימה

========================== 

קצת מוזיקה

נולדתי כזה

https://youtu.be/P7xOwcP7Fhs?si=_0utxLGp42_YIoer&t=7564

1997 - סדנה בלונג ביץ'

 לכדו את תשומת לבי

- בשלב מסוים, תרגול טנסגריטי יגרום לכם לרצות לצרוח!... ואם תעשו זאת, תאבדו את הפיכחון שלכם.

- השיער הקצר הוא סימן להשארת ההיסטוריה האישית מאחור.

- בשבילי זה היה כאילו המילים שלה (וגם המילים של המרצים האחרים) הובאו לכדי נוכחות ממשית שם, ושם הם הניחו אותן, בדיוק כפי שהן צריכות להיות. לכן מאוחר יותר אין מה לדבר עליהן, כי אין להן שום קשר לזמן אחר.

- קרול טיגס העבירה 2 הרצאות קצרות. היא מדהימה. בשבילי זה היה כאילו היא משחקת את תפקיד הלוחמת שחמקה בשלמות מהסדר החברתי.

- אנחנו תמיד נשארים בשכונת הפַּחונים, מגיבים באופן שאנשים אחרים [גורמים לנו להגיב], אלא אם כן אנחנו מתחילים לחיות כמו לוחמים, ומבצעים הבלות [טיפשות] מבוקרת ועבודת סיכום כקרב מַתמיד.

- שמתי לב לכך שלמכשפים האלה יש זמן של משך חיים אחד בלבד כדי להימלט מהמוות

- עכשיו, אחרי שהתנועעתם קצת, עכשיו אנחנו יכולים לדבר.

- כשאנשים מתַרגלים את המעברים ונושמים למלוא הקיבולת שלהם, בסופו של דבר מגיע הרגע שאפילו לעין של מכשף הם לא נראים כמו [תוצאות של] זיונים משועממים; 

- קרול טיגס צעדה לבמה וסיפרה לנו איך הם כולם אוהבים לחפש אותות. האות של הערב היה מדבקה על הפגוש שהם ראו בחניון ועליה נכתב "אני אוהב/ת את עצמי בדיוק כפי שאני". לכן הם הלכו להתרכז [בהרצאותיהם] בַּחשיבות העצמית.

- "עיירת צריפים" היא קראה לזה. המקום הזה הוא בור, המקום הנמוך ביותר שאנחנו יכולים לרדת אליו. אם היא תכעס היא תחשוב "הו לא! אני שוב בעיירת צריפים".

- באמצע הסיפור הזה שלה היא עשתה תנועה גדולה וסוחפת עם ידה מצד לצד על פני מה שאמור להיחשב כַּאופק שלה, תוך כדי שהיא שואפת אוויר. הייתה דממה לרגע. היא הסבירה שזו דוגמה לביצוע עבודת סיכום תוך כדי תנועה. 

- בעולמו של דון חואן, להיות מאושר היה בעל חשיבות עליונה. צחוק היה המפתח. בעולם המערבי, אם אתה צוחק, אתה משוגע.

- עבור האדם המערבי לבוא ולנסות להבין את ההשקפות והפילוסופיות של תרבויות בעלי הבדלים כה עצומים היה בלתי אפשרי. הם אפילו לא ניסו. כשהם הגיעו הם הרגו. הם השמידו מספר מדהים של אנשים, תרבויות ומערכות ידע. 

- דון חואן אמר לו [לקסטנדה] שהוא עשוי ללכת  [למות] בכל רגע, לכן תמיד תנעל את הנעליים החביבות עליך.

=========================== 

המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1N2dREEKe0AOkyWomuq7XdpzXkQMRSTGg/view?usp=sharing

המאמר בתוך הקובץ המרוכז (10.3) הוספתי גם את שתי הסדנאות האחרונות שלא הוכנסו בזמנן.

https://drive.google.com/file/d/1rkY1jgGNYtGPF_0DTAkd4_-36rKHx56B/view?usp=drive_link

קריאה נעימה ומחכמה

============================ 

1995 - סדנה בסנטה מוניקה וסדנה בלונגמונט

 דו"חות של שתי סדנאות. איתם סיימנו את תרגום סדנאות 1995 (ושבוע קודם לכן סיימנו את סדנאות 1996).

לכדו את תשומת לבי

מומלץ לקרוא את החלק הראשון של סדנת לונגמוט (2 עמודים) בו מספרת קרול טיגס על מפגשה הראשון עם דון חואן וקסטנדה. יש לשער שלפנינו סיפור שמופיע בספרה האבוד "סיפורי אנרגיה". הנה קטע משם:
קרול אמרה שדון חואן השתמש בגיהוקים העצומים שלו כדי לקבע את תשומת ליבה בו לרגע. הוא עשה תנועה בידו ותשומת הלב [הקשב] של קרול עברה ממודעות צד ימין למודעות צד שמאל. היא אמרה שבמקרה שלה היא לא חוותה חבטה על השֶכֶם כמו אצל קרלוס. כל מה שדון חואן היה צריך לעשות כדי לגרום לה להיכנס ל"מודעות מוגבהת" היה למקד את תשומת ליבה בעינו השמאלית ולבצע תנועה בידו.

- בצעו מעברים קסומים מתוך כוונה להחזיר את גוף האנרגיה, עם ריכוז מלא, כדי לאפשר למשהו אחר להיכנס.

- [קרול טיגס:] הספרים מיושנים: קרלוס כבר לא קיים. לעתים קרובות כששואלים אותו על משהו בספרים, קרלוס אינו יכול לענות, מכיוון שהוא עכשיו שונה מאוד ממה שהוא היה אז.

======================================= 

המאמרים בקבצים נפרדים:

הסדנה בסנטה מוניקה (עמוד אחד)

https://drive.google.com/file/d/1kkp1GHrgVfPgD5YGOyX8XTjlzFmO1rJ-/view?usp=sharing

הסדנה בלונגמונט

https://drive.google.com/file/d/1rcELlSnGODsxpxJb4kXZTX7OEqc68yPu/view?usp=sharing

לא הכנסתי את המאמרים האלה עדיין לקובץ המרוכז. אעשה זאת אחרי המאמר הבא, כנראה.

קריאה נעימה ומחכימה.

=============================