כשהסדנה התקיימה, קסטנדה והמכשפות עזבו כבר את העולם, כחצי שנה קודם לכן.
לפנינו שני דו"חות מהסדנה.
אם לשפוט על פי כמות הציטוטים שהבאתי, כנראה שהמאמר ראוי לקריאה.
לכדו את תשומת לבי
- היקום אינו דורש את מותנו, אלא [רק] את חוויות חיינו. ואנו מתים כי איננו מסוגלים להפריד ביניהם.
- עבודת הסיכום מעניקה נזילות רבה יותר לנקודת המאסף ומאפשרת לנו להיות עדים לַדברים החוזרים על עצמם בחיינו. היא מעניקה נזילות רבה יותר כי בכל פעם שאנו מסכמים אירוע, נקודת המאסף שלנו עוברת לַמקום המדויק שבו היא הייתה ברגע שהאירוע התרחש.
- הגבַּרת יכולת הנשימה שלנו מאפשרת להגביר את יכולת התפיסה שלנו. אנו יכולים להזיז את נקודת המאסף שלנו רק על ידי שינוי דפוס הנשימה שלנו. אנו הולכים לבצע את נשימת הנמר בעל שיני החרב. היא אידיאלית למפגש עם המומנטום [תנופה] והזרימתיות הדרושים לביצוע עבודת סיכום.
- תנועות גלגל הזמן הן הדרך הפשוטה והחכמה ביותר להשתמש בַּזמן. אנו מסובבים את הזמן לאחור כדי לחיות מחדש את חיינו, ואנו מסובבים אותו קדימה כדי לחזור להווה, בו נמצאת הפעולה.
- התכוונות נעשית עם כל הגוף. אנו זקוקים לאנרגיה כדי להתכוון. עלינו לקחת את האנרגיה המפוזרת ולהחזיר אותה למרכזי כח החיים שלנו.
- איפשהו באבולוציה שלו, האדם התכוון את התנוחה האנכית [ההזדקפות] כדי לאפשר [לעצמו] תפיסה מיטבית. בעמדה אנכית, מרכזי כח החיים מביטים קדימה ולא אל הקרקע.
- המפתח לתפיסה הוא הנשימה. נמר שיני החרב נשם עם כל גופו ותפס את הסביבה עם כל גופו.
- אתה צריך שנמר שיני החרב יעורר אותך. יש לו ריאות ענקיות. אתה יכול ללמוד הרבה מהחתולים האלה. הם חיות של פעולה טהורה. כשהם שואפים כל כך הרבה אוויר, הם מכניסים [לתוכם] תודעה.
- אתה צריך להשתנות. אתה צריך ללמוד את דרך ההוויה של הגוף השמאלי. אנו הולכים לקרוא לעזרתנו את הכוונה לעורר את התופס הזה, שיודע מה קורה, שיש לו זמן רק להחלטות.
- חוסר רבב הוא שינוי החיבור שלנו לסדר החברתי, החיבור שלנו לַכַּוונה.
- ביחסים הכוללים מין, אנו משאירים קווי חיבה שבורים. ועבודת הסיכום מפוגגת אותם.
- לאחר ביצוע עבודת סיכום, אנו מבצעים כמה מעברים קסומים כדי להחזיר את נקודת המאסף לעמדה של היום. אחרת, אנו עלולים להילכד על ידי הזיכרונות שלנו.
- כשאתם מסכמים [בעבודת הסיכום], סכמו את ההחלטה[ות] שלכם. [מתברר ש] אף אחד מעולם לא עשה לנו משהו בלי שהייתה לנו איזושהי השתתפות בכך. עלינו לצאת מהמקום של רחמים עצמיים ולקבל את האחריות שלנו על ההחלטות שלנו.
- מה קורה אם נולדו לנו ילדים ויש לנו חורים בפקעת הסיבים שלנו?
הענקנו להם מתנה נפלאה, אנו נתנו להם את האנרגיה שלנו. זה לא יהיה [התנהגות של] חוסר רבב להתחרט על כך. להיות ללא רבב זה לקבל אחריות על ההחלטות שלנו ולהמשיך להילחם בלי חרטות.
- חשבו על זה, על איזה הסכם חתמתם? ב[עזרת]עבודת הסיכום אתם מגלים שאתם חופשיים להפר את ההסכמים שעשיתם. אתם יכולים להחליט: הלכתי עד לשם עם ההסכם הזה, אבל עכשיו הוא גמור. אני לוקח כיוון אחר. כשאנחנו מסכמים [בעבודת הסיכום] את ההחלטות שלנו, אנחנו סוקרים את כל מה שנאמר עלינו, את הפקודות האלה שניתנו לנו בצורת הגדרות: אתה כזה, אתה כך וכך, אתה לא אתלטי... אנחנו משתחררים מהחלום או מהסיוט שמישהו אחר יצר עבורנו ואנחנו נכנסים לחלום אחר, חלום של חירות. היאחזו בכוונה של השמאנים של מקסיקו העתיקה. זהו חלום עבור ישויות שהולכות למות. כאשר מישהו שאל את הנגואל [קסטנדה] מה הוא רואה, הוא היה אומר: אני רואה מישהו שהולך למות.
- אני חוזר על שמי בפעם השנייה כי זה מאפשר לי ליצור חיבור בין האינסוף לבין הישות הקטנה שאני.
- לבני האדם יש סוג של תשוקה עזה שאותה הם מפרשים כאהבה. אבל מה שהם באמת משתוקקים לו הוא הגוף האנרגטי שלהם. ומה שמושך את הגוף האנרגטי הוא חיבה. המפגש עם [אדם] אחר יכול לעזור לנו להגביר את החיבה הזו.
- קרלוס קסטנדה עזב את העולם הזה כמו דון חואן, אבל הוא לא לקח איתו חבורת לוחמים. הוא ביצע תמרון אנרגטי נועז. הוא פתח דלת אנרגטית כדי שכל מי שמעוניין ללכת אחריו יוכל לעשות זאת. זהו פתח. השושלת מסתיימת איתו, כי כיום יש מסה [המון אנושי] של מתרגלים.
- אנחנו כוכב לכת של אסירים. כדי לשלם את חובו, קרלוס קסטנדה רצה שלכולם תהיה האפשרות להיות עֵדים [למה שהוא עשה] ולעשות את מה שהוא עשה. [...] הוא יצר קשר אל האינסוף אצל כל מי שקורא את ספריו ומתרגל מעברים קסומים ועבודת סיכום. אנו יכולים להיאחז בקשר הזה שיצר קרלוס קסטנדה. הדלת פתוחה.
- כשאנחנו בוחנים את חיינו, אנחנו יכולים לראות האם ההחלטות שקיבלנו בעבר היו החלטות מודעות, או שמא הן התקבלו במצב של טייס אוטומטי.
- ישנן שתי דרכים להגיע למודעות מוגבהת: האחת היא חבטת הנגואל, והשנייה היא באמצעות משמעת;
- אובססיה לפרוצדורות מפורטות אופיינית לגוף הימני.
- לנמר שיני החרב יש ריאות חזקות וענקיות, שכאשר הוא נושם מאפשרות לו לתפוס את [עם] כל גופו, כי נשימה היא תפיסה.
- נשימת נמר שיני החרב נותנת לנו את התעוזה והנחפזות שאנו זקוקים להן. האופן שבו אנו תופסים תלוי באופן שבו אנו נושמים. שינוי הנשימה מזיז את נקודת המאסף.
=====================================
המאמר בקובץ נפרד
https://drive.google.com/file/d/1mAGKGwQkzfv4gs39KrXuTJa1t3dxUglU/view?usp=sharing
עמדתי להכניס את המאמר ואת שלושת קודמיו לקובץ המרוכז, אך תומרנתי שלא לעשות זאת כעת. אז, בלי נדר, בפעם הבאה כולם יוכנסו לקובץ המרוכז.
קריאה נעימה ומחכימה
====================================
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה