יום שבת, 24 בינואר 2026

2003 - 2 סדנאות, ב-UCLA ובאמסטרדם

הסדנה באמסטרדם היא בת פחות מעמוד אחד.

ייתכן שעם התרגום שלפנינו סיימנו עם תרגום כל הסדנאות.
בכל מקרה, יש עוד חומרים שיש לתרגמם ולהכניסם לקובץ המרוכז.

 לכדו את תשומת לבי

הזמן שבו אנו חיים – התקופה שלנו – כולה קשורה להשתקפות העצמית.

 - כולנו אימצנו פוזיציות [תנוחות גוף] ברירת מחדל מתוך הרגל. פוזיציות אלה אינן פוזיציות 'חלומיות'. הפוזיציות הרגילות שלנו קובעות את פוזיציית [עמדת, מיקום] נקודת המאסף.

לפני שנוכל ללמוד להעריך או להבחין בַּעולם, עלינו להיפטר מהשיפוטים שלנו.

הרואים רוצים להשיג את חירות התפיסה. לראות אנרגיה ישירות ללא מערכת הפרשנות. 

זינחו את ההכרזות מסוג זה המשרתות את העצמי וקחו אחריות - אין צופים מהצד תמימים. המונח "דעות ישנות רגזניות" מתאים מאוד מכיוון שדעות אלו יוצרות [או מהוות] את הקרום שהרואים יכולים לראות ב[מעטפת]הגופים הזוהרים שלנו.

קסטנדה אמר: 'אם אתם לא שומרים על הלסת שלכם הדוקה, אתם נראים כאילו אין לכם את מנת המשכל הנכונה'.

פשוט תנו לגוף שלכם לספוג את המעברים הקסומים. אל תנסו לזכור אותם. המיינד לא יכול לזכור הכל. פשוט תנו לתנועות להיכנס לגוף שלכם.

היא אמרה לקרלוס: "אני לא כזאת. אני לא אינטליגנטית."
"ברור שאת לא," הסכים קרלוס. "אני לא רוצה לסתור את רשימת המלאי שלך."

מעבר לאי הטונל נמצא המסתורין. אפשר לחזות בו אם ממקדים בו את תשומת הלב; אם אינך נלכד בזרימה של הטונל.

אנחנו נולדים כשאנחנו לגמרי נגואל, אבל אנחנו מתחילים לראות את הצורך בישות מקבילה - הטונל - ואז הטונל תופס שליטה, ואנחנו הולכים לאיבוד בתיאור הדברים במקום בדברים עצמם. תיאור הוא רק תיאור. הדרך לכווץ את הטונל היא לשים את מלוא תשומת הלב שלנו עליו ומשם להעביר את תשומת הלב שלנו לנגואל טיפין טיפין.

איירין אמרה שתמיד הייתה תחושה של נמרצות מיוחדת סביב קרלוס והמכשפות. ארין שאלה פעם את קרלוס: "האם אני חייבת להרגיש כל כך טוב כל יום?"
הוא אמר: "לא, בכלל לא. עשי הפסקות. חזרי להרגיש אומללה."

שני היבטים של המעבר הקסום: מהירות ועצימות המקבילות לשתי מערכות השרירים, השרירים שעל פני השטח והשרירים העמוקים יותר שליד העצמות. 

להיות ללא רבב פירושו להפיק את המיטב מכל מצב שאפשר להעלות על הדעת. [...]  זה לא אומר להיות מנצחת [מצליחנית] בפרמטרים חברתיים. מבחינת האנרגיה, זה אומר להיות אחראית למעשייך.

כדור הארץ אוהב את צליל התופים ולכן זוהי דרך טובה להתחבר לאנרגיה של כדור הארץ.

איך מגיעים לתפיסה אחרת? עלייך לשים סכר ל"עשייה של העצמי". אני מתערב שאת נוסעת לעבודה באותה דרך בכל פעם. בפעם הבאה, קחי מסלול אחר.

מיילס וארין: "בצעו כל יום התאמות קטנות: בנשימה, באכילה, בשינה וכו'”.

קרלוס אמר שיש דואליזם בין השפה שלנו למעשינו. בימי קדם, לאנשים היה ידע שקט משום ששפתם הייתה קשורה ישירות למעשיהם. והם היו אחראים למה שהם אמרו. לא היה פער בין שפה לפעולה.

אנחנו צריכים לדבר ממקום אחר - מגוף האנרגיה. אנחנו צריכים להתחיל מהרגליים ולהתחבר לסיבים הזוהרים בחלק האמצעי [של הגוף] ולדבר משם - הפה הראשון. עלינו לקבל החלטה מודעת לדבר מהפה הראשון כדי שנפסיק להשתמש בשפה בלי כל מחשבה.

קרול טיגס אמרה לנו שמים הם יסוד יקר ערך שאנו יכולים להשתמש בו כדי לשנות את המטען האנרגטי שלנו - אפשר לעשות זאת על ידי התזת מעט מים על הפנים, או שתיית מים.

קרלוס אמר: "אל תעשה קעקוע. הכל [כל התורה] זה עניין של להיות לא בולט." 

אם נתחיל לשים לב לקשב הראשון, נוכל להתחיל לתפוס את הקשב השני."

קרלוס נהג לומר לחניכים: "שימו את הזבל שלכם על השולחן, לא מתחתיו. רק אז, כשהוא גלוי, תוכלו להתמודד איתו."

------------------------------------------------------------- 

המאמר בקובץ נפרד

https://drive.google.com/file/d/1NBe4qWgaNBoN2ddK243oiVUdiEWwhjv9/view?usp=sharing


המאמר בתוך הקובץ המרוכז,
שכולל עכשיו גם את המאמר הקודם שתורגם. בנוסף, הוספתי את ההמלצה שקסטנדה כתב לספר של חוקר שמאניזם, ההמלצה היחידה שקסטנדה כתב אי פעם לספר שאינו של מישהי מבנות חבורתו. 
ההמלצה מופיעה בסוף הקובץ.

https://drive.google.com/file/d/1R0DKCm5l5laEdG7HIo8VUr8IMBlIOPnx/view?usp=sharing


קריאה נעימה ומחכימה

=================================== 



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה