פרידה מפלורינדה ומטאישה

-

אלה הם הנושאים של הפרקים 40, 41 ב"שוליית המכשף" של איימי וואלאס.

לקט עניינים מתוך פרקים אלה.

פרק 40 "פרידה לשלום של יונק הדבש"

הפרק עוסק במפגשים האחרונים ובפרידה של איימי ופלורינדה.

ככל שאני זוכר, הקשר היחיד שבין יונק הדבש לפלורינדה המובא בספר זה הוא שפלורינדה אמרה שחיות הטוטם שלה הן צפרדע ויונק הדבש (עמוד 333). ברמה הגלויה אנו יכולים לראות את הדימיון של פלורינדה ליונק הדבש: שניהם מהירים מאד, פעלתנים, ומשמעות זו מופיעה גם בסוף הפרק, ברגע הפרידה, בו איימי מתארת את פלורינדה שעצרה כדי להביט בפעם אחרונה באיימי, כיונק דבש שעצר לרגע.
אבל בעולם הכישוף הרמה הגלויה היא שטחית בלבד. ברמה העמוקה יותר, אני קושר זאת לספר "שבונו" שלה. בו היא מספרת על חייה עם שבט אינדיאנים באמזונס. שם למכשפים היו בעלי ברית [שנקראו הקורות] שהיו מקושרים לבעלי חיים. הנפוץ ביותר היה יונק הדבש, ובספר מתוארים מאבקי כוח בין מכשפים שעניינם לקיחת בעלי ברית אלה מהאחד אל השני. בעלי ברית אלה משתכנים בחזה של המכשף. נשים בדרך כלל אינן משמשות משכן לבעלי ברית אלה, ונוכחותן אפילו פוגעת בפעילותן של ההקורות, שהן, ככל שאני זוכר, ישויות ממין נקבה, אלא אם כן הן מכשפות.
לפלורינדה יש בעל ברית כזה בחזה, ומכשף עוצמתי של השבט שמנסה לקחת אותו ממנה, מגלה שהוא לא רק שאינו עומד להצליח, אלא שהוא עומד להפסיד את בעל הברית שלו לפלורינדה. הרושם שלי הוא שהיא מצליחה. זה גם -אולי - סוגר מעגל עם ההפסד של אנג'ליקה, מכשפה מהשבט שהפסידה את בעל הברית שלה למכשף, ובכך הפסיקה להיות מכשפה, ופלורינדה שכנראה חטפה בעל ברית ממכשף.
אם כן, ייתכן שזהו מקור הדימוי של פלורינדה ליונק הדבש.

.

איימי מספרת שלעתים היא היתה קונה לפלורינדה קוויאר [ביצי דגים], המאכל האהוב עליה. פלורינדה אמרה על הקוויאר: "כל הביצים הקטנות האלה יש להן כל כך הרבה צ'י" (עמוד 333)

פלורינדה אמרה שיונק הדבש נמצא במירוץ גדול כעת. לא ברור לי אם זה קשור לביצי הדגים, או לכך שזה הזמן, רגע לפני עזיבתם את העולם.

.

יש בפרק סיפור מוזר שאותו מספר אחד החניכים לאיימי, שהוא התבקש על ידי קרלוס לשתול עץ אבוקדו בחצר של בית חבורת קסטנדה. לקח לו זמן רב לאתר את העץ הנכון והוא המתין לזמן הנכון כדי לעשות זאת, אבל לבסוף כעסו עליו, כי נאמר לו לשתול אותו ליד קיר, אבל אין שם שום קיר. הוא אומר שהוא לא ראה שם שום קיר. (עמוד 333)

.

באותם ימים איימי עמדה לסיים את הנובלה השניה שלה [מאחוריה כתיבה של כעשר ספרי עיון]. לנובלה זו יש מבנה של מכתב אהבה לקרלוס, אבל משמעות זו מוסווית היטב. איימי הרגישה שהכתיבה שלה שם היא במיטבה. היא צנזרה חלק מסצנות המין. ומסרה לפלורינדה את הטיוטה לחוות דעתה. איימי העריכה את דעתה הספרותי של פלורינדה [דרך אגב, אני חושב ששלושת הספרים של פלורינדה כתובים נפלא]. פלורינדה קראה את הספר והתלהבה, והציעה כמה תיקונים.
לחובבי הספרים שבינינו !!! האם זהו מקור למידע נוסף?

פלורינדה נתנה לאיימי כמתנת פרידה צנצנת cloisonné מפוארת [אולי בעלת מחיצות] שהייתה של פלורינדה המבוגרת, מחבורתו של דון חואן. היא סיפרה שכאשר היא, פלורינדה הצעירה, התלבטה למי לתת אותה, קרלוס אמר, כמובן לאיימי. איימי התקשרה להודות לקרלוס והוא נשמע מרוצה, ואמר שאם ישנו חפץ שהוא ירושה אמיתית של מכשפים, זהו החפץ. (עמוד 335) יש בספר תמונה בעמוד 335.

פלורינדה גם נתנה לאיימי כלי קטן דקורטיבי המשמש לאכסון עגילים. כלי שהיה שייך לנגואל לוחאן, שהיה סיני במוצאו, האיש שהביא את המעברים הקסומים לשושלת שלהם. להבנתי, המכסה היה בעל עיצוב מערבי והפנים בעל דמויות סיניות, ובכך הוא ייצג את המפגש של מזרח ומערב.

להבנתי, פלורינדה גם החזירה לאיימי ארון שאיימי רכשה בעבר עבורה. פלורינדה אמרה לה, מבלי להביט בעיניה, "זה יישרת כעוגן עבורי אלייך, בכל מקום שאהיה - אלייך, ואל הבית הזה". (עמוד 335)

מעניין. השערה אודות פונקציה כזו הצעתי לגבי השולחן שקרלוס נתן לאיימי ואמר שעליה לשים אותו ליד מיטתה. תהיתי אם לא מדובר בסוס טרויאני, שדרכו תהיה לו נקודת גישה, עוגן, בבית של איימי.

פלורינדה נתנה לאיימי גם תליון ובו אבן יקרה בתוך מבנה תלת מימדי משולש. האבן יוצרת רושם של עין [לדעתי, זה מזכיר, לא בצורה מזמינה   , את העין שבראש הפירמידה בתמונה שעל הדולר].
יש בספר תמונות של התליון, של הצנצנת ושל פסלון של צפרדע [אחד הטוטמים של פלורינדה].

איימי שאלה את פלורינדה מדוע היא לא הוזמנה לעזוב איתם, ופלורינדה אומרת שלא מדובר בהזמנה, אלא במשיכה [pull], או שהמשיכה מגיעה או שהיא לא. (עמוד 336)

פלורינדה אמרה לגבי התליון: "למה את חושבת שנתתי לך את הקמע הזה? כדי שנהיה מחוברות - אחרי ככלות הכל - אני יודעת מי יצר את הקמע הזה". (עמוד 337)

איימי מעלה את ההשערה שמי שיצר את התליון הוא אבא של קרלוס שהיה צורף. אני חושב שמדובר בחפץ מעולם המכשפים.

***************

פרק 41 "הפרידה של טאישה"

הציטוט המקדים את הפרק הוא של אוסקר ווילד:

"האמת היא לעתים רחוקות טהורה, ולעתים רחוקות פשוטה", ולדעתי הוא מתאים לטאישה שהיא יוקשת.

אני חושב שכל ההתנהגויות של טאישה בפרק זה הן אקטים של יקוש, הצגות בעלות מטרה סמויה, הנמצאת בדרך כללית ברובד האנרגטי. טאישה היא כידוע יוקשת, לעומת פלורינדה שהיא חולמת.

טאישה מגלה הרבה רגשות, בוכה, לחוצה, דואגת... לדעתי הכל הצגות. טאישה אומרת לאיימי בבהלה בהתייחס לקרלוס, שכך לא אמור להיות מותו של נגואל. זה לא נכון. משהו השתבש. זה [הסיבה] חייב(ת) להיות הקארמה שלו. הוא משלם עבור הדברים הרעים שהוא עשה. אין שום הסבר אחר. (עמוד 339)

באחד המפגשים שלה עם איימי, בביתה של איימי, איימי עוזרת לה לשרוף באח בביתה כמויות עצומות של מסמכים של חבורת קסטנדה, במשך ימים. טאישה לכאורה שותה הרבה ולכאורה משתכרת. היא מקללת, דבר שאיימי מעולם לא ראתה אותה עושה.

איימי מתלווה לטאישה בסידורים בעיר: סגירת חשבונות בנק ועוד. והן גם סועדות יחדיו במסעדות. טאישה נותנת לה עגילים וטבעת.

טאישה מבקשת מאייימי שתאסוף מחר עבורה חלון מחנות חומרי בנייה ושתתקשר אליה למחרת ב- 3:30 בצהריים. כשאיימי מתקשרת למחרת. הקו מנותק. וכך גם כל הקווים בבית והקווים הסלולריים: לקרלוס, ולפלורינדה, כולם היו מנותקים.

איימי מסיימת את הפרק במשפט: "טאישה מצאה את החלון שלה, והשאירה אחד עבורי". (עמוד 342)

============================ 

מוסיקה

Embraceable you

השיר יצא לאור ב-1930

גירסה ג'אזית מקסימה 

===================

30.1.23

רשימת הספרים האבודים (הידועים לי כרגע):

- ספר של קרול טיגס, האישה-נגואל, הקרויה גם מוני אלכסנדר: "Tales of Energy" ["סיפורי אנרגיה"], מוזכר בכתב העת "Nagualist" ובספר של איימי* עמוד 370.

- ספר נוסף של טאישה, שלישי. רמז אליו ישנו בספר של איימי וואלאס עמוד 255.

- ספר של קסטנדה אודות 18 עקרונות. מוזכר בריאיון עם גרסיאלה קורבאלאן.

- ספר של קסטנדה: Seeing through the Eyes of the predator - מוזכר בספר של ארמנדו "סודו של הנחש עטור הנוצות".

- ספר של קסטנדה על הרמנויטיקה (פרשנות של טקסטים), שהמוציא לאור שלו, קורדה, אמר לו שהוא כבד מדי ולא יהיה לו קהל, ולכן סירב להוציאו לאור, מה שגרם לקסטנדה להפסיק לעבוד אתו. מופיע בספרה של איימי בפרק 17.

- חוברת של אישה בשם Raven, חניכה של קרלוס והמכשפות, כנראה, שם החוברת "sayings of the flyers". מוזכר בספרה של איימי בפרק 33.

- ספר שקרלוס כתב על חייו כרוצח שכיר של ה-CIA. מוזכר בספרה של איימי וואלאס עמוד 320.

- נובלה שאיימי כתבה על אהבתה לקרלוס, בעלת מבנה של מכתב אהבה, אבל במסווה של הדמויות, כנראה. אולי יצא לאור, לא בדקתי. מוזכר בספר של איימי פרק 40.

********************

* "הספר של איימי" - הכוונה היא ל"שוליית המכשף - חיי עם קרלוס קסטנדה" שכתבה איימי וואלאס. נכון לעכשיו קיים רק באנגלית.

=======================

30.1.23

להשתחרר מהצורך לדעת מהי האמת בתיאטרון האנושי
=====================================

לקט עניינים מתוך פרקים 42-44 ב"שוליית המכשף" של איימי וואלאס.

פרקים אלה עוסקים בתקופה שלאחר היעלמותם של קרלוס, ועוד חמש נשים, לא כולל את האישה-נגואל קרול טיגס [מוני אלכסנדר].

לדעתי, גם הסיפורים מיד שנייה, וגם הדרמות המתרחשות לפני איימי, הם כולם יקוש: הצגות שנועדו לטעת מחשבות מסויימות באיימי ובאחרים, ודרך איימי בנו, הקוראים.

הסיפורים המגיעים אליה סותרים. אני מעדיף לקרוא להם סותרים ולא שקרים, כי בעולם הכישוף אין שקר. מתברר לה ולחניכים אחרים שהם קיבלו מידעים שונים וסותרים לאורך כל שנות שהותם בחוג של קסטנדה וגם לאחר מכן. לדוגמה, מופצים סיפורים סותרים אודות מה קרה לקרלוס והנשים שנעלמו אתו, ולי ברור שעל כל הדרמות והסיפורים הסותרים מנצחת האישה-נגואל, מוני. אולי אפילו קרלוס והמכשפות, לך תדע.

הסיפורים האלה עשויים לעורר דחייה אם בוחרים להאמין להם, ולא בוחרים לראות בהם אקטים של יקוש לתימרון המחשבה. לכן, לא אכנס לפרטיהם. מבחינתי הם ברובם משמימים. היעד הגדול ברור לי: להציג את קרלוס והמכשפות באור שלילי, כמתחזים, כאנשים רגילים, שהתמכרו לכוחם על אנשים, שהשתמשו לרעה בכוחם לתימרון אנשים, לנצל ולשקר. יש לקחת את הסיפורים בעירבון מוגבל. עם זאת, יש לדעתי לראות חלק מהפרטים כנכונים.

פרק 42 "הוא איננו"

מוני מספרת לאיימי שהם עזבו בזוגות: קרלוס עם קלוד, פלורינדה עם טאישה ואסטריד עם סוניה. (עמוד 344)

מוזכרת עוד שרשרת לצוואר שקרלוס מסר לאיימי דרך פלורינדה. היא הייתה בצבע ענברי, וכשאיימי התקשרה להודות לו, הוא אמר לה שהוא יסביר לה הכל כשהוא יהיה בריא יותר (עוד הבטחה שלא התגשמה). באותה שיחה הוא אמר לה שהיא לוחם [fighter], גבר [macha, בספרדית]. ממש גבר. הדבר האמיתי. (עמוד 344)

אחד החניכים מספר לאיימי שאחת הנשים בחוג של קרלוס עשתה לו סיבוב בבית המכשפות והראתה לו את החדרים שבהם קרלוס והמכשפות בערו באש מבפנים בזוגות. (עמוד 345)
מוני חזרה על טענתה שוב ושוב שהנשים התאבדו.

איימי נזכרת שהיא שאלה את מוני בימיה הראשונים שלה במחיצתם אם ההיעדרות שלה מהעולם למשך 10 שנים בקשב השני לא הייתה חירות. מוני אומרת שזה היה גהינום והסבירה "הגהינום הוא כשאת/ה לא נמצא עם החברים שלך". (עמוד 345)

מוני נתנה לחניכים של המעגל הקרוב תרגיל כישופי לרפא את עצמם מהעומס הרגשי שנוצר בעקבות עזיבתם של קרלוס והמכשפות:

לכתוב על דף [לא עם האצבע   ] כל דבר שבא לך על כל אדם [כנראה מבין קרלוס והמכשפות]. להוציא הכל החוצה. בלי עכבות. אפשר לכתוב כך גם עליה. אחר כך לשים את הדף/ים בתוך צנצנת זכוכית ולקבור אותה בחצר האחורית [של בית המכשפות?]. אחרי שבוע הם רשאים לקרוא את הכתוב, לשרוף אותו, או לתת למוני שתקרא אותו.

מוני שאלה את אייימי אחר כך מה היא כתבה. איימי אמרה שזו הייתה כת מזוינת. (עמוד 347)

מוני מספרת, בין יתר הסיפורים הסותרים, שהיא מצאה את קלוד במוטל בעמק המוות ונתנה לה המון כסף שתיסע לאירלנד ותחיה שם, ותעסוק באמנות.
הערה: בעמק המוות נמצאה מכוניתה של קלוד, הסיירת הכחולה, ומאוחר יותר גופתה, על ידי המשטרה.
אירלנד הוזכרה בספר כמקום שבו אין טפילים מסוג המעופפים.

מוני הביאה לאיימי תכשיטים שמסרה עבורה קלוד. [אם כך, כל אחד מחבורת קסטנדה השאיר תכשיטים או מזכרות אצל איימי]

איימי מספרת שפעם היא הוזמנה למיטתו של קרלוס. פגשה אותה פלורינדה בדלת חדרו של קרלוס והרעיפה עליה נשיקות פראיות. קרלוס אמר שהוא חשב לערב את שלושתם אנרגטית על ידי שיעשו מין בשלישייה. איימי הגיבה בהתלהבות, במקום בפחד, העניין של קרלוס בכך נמוג. איימי אומרת - בפרשנות שלה - שהיא לא התנהגה כמצופה [misplayed the game] (עמוד 351)

איימי מזכירה אמירה של קרלוס בעבר: המעופפים אוכלים אותנו כעת בקצב מהיר ומבעית. הם [מסוג של] סימור, לא בובי. הם רואים יותר. אני יודע על דרך לעצור אותם. אבל היא תהיה מסוכנת מדי לגלות אותה [לכם, כנראה]" (עמוד 353)

בפרקים קודמים בספר קרלוס הבחין בין שני סוגים של המעופפים: הרגילים הם מסוג בובי, ואלה שתוקפים אנשים שהם מתקדמים רוחנית נקראים סימור.

**************

פרק 43 "חגיגה בבית המשוגעים" [christmastime in the asylum]

הפרק עתיר תגליות של החניכים על כך שהם קיבלו מידע שונה וסיפורים שונים לגבי עניינים רבים הנוגעים לעולם החברתי שבו הם נמצאו [לא לגבי ידע טולטקי].

איימי מספרת שבנו המאומץ של קרלוס, שלא קיבל דבר בירושה שקרלוס השאיר, [קרלוס התנתק ממנו ומאמו של הילד הרבה שנים קודם] תבע בבית המשפט לקבל חלק בירושה, אבל הפסיד. בעקבות כך נודע לציבור על מותו של קסטנדה, שלושה חודשים לאחר מותו הפורמלי, כביכול. [מעניין אם קרלוס והמכשפות היו מושכים את העניין בסוד עוד הרבה זמן, לולא האילוץ הזה]

דרך אגב, הרופאה שמילאה את טופס הפטירה של קרלוס הייתה, אם אינני טועה, חניכה בחוג שלהם. האם גם לכם ברור מעובדה זו שקרלוס מילא למעשה את הטופס בעצמו 

אחד החניכים, שהיה כנראה בעל אולפן סרטים בהוליווד, המשיך בהצגות כלפי איימי, לדעתי בהנחיית מוני, האישה-נגואל. לאמירתה של איימי אודות תדהמתה מהסיפורים השונים שהם חיו תחתיהם, הוא הגיב. "זוהי חגיגה בבית המשוגעים, ואני אוהב את זה".

**************

פרק 44 "קוקה קולה לעומת פפסי"

הכותרת מתייחסת לכך שמוני הגיעה לבקר את איימי בביתה וראתה שאיימי מוציאה מביתה כמויות גדולות של אוכל שהיא דאגה שיהיה בביתה לביקוריהן של המכשפות. כל אחת וטעמיה. איימי הוציאה כמויות גדולות של קולה, שפלורינדה אהבה. אבל התברר שאין פפסי [דיאט, נדמה לי] שמוני אהבה, ומוני עשתה סצנה גדולה עם צעקות, בטענה שאיימי מעדיפה את פלורינדה על פניה.

מוני עוברת בהצגות הטעונות רגשות שלה מקצה לקצה, ועוברת מיד לרוגע ושיקול דעת, מה שמחזק את הטענה שלי שהכל הצגות.

איימי מציינת את דבריו של טוני קאראם, שהיה מועמד להיות ממשיכו של קרלוס. הוא טוען שהוא הצליח לראות בזמן את הסתירות הרבות שקשורות בנגואל [העיקרית, כנראה: ההטפה להתנזרות ממין תוך קיום מין חופשי מצדו], ושהוא, טוני, שמר על מחשבה ביקורתית והצליח למנוע מעצמו טעות גורלית. אחד הדברים שהיו בעלי משקל בהחלטתו להתנתק מהנגואל הייתה שהוא לא מצא שום תרגול או העברה ממשית [של חוק הנגואל, כנראה]. (עמוד 366)

אני לא יודע אם טוני באמת התנתק, או שהוא הפיץ את הטענה הזו כדי שלא למשוך אליו את תשומת הלב הציבורית. אבל האמירה האחרונה שלו מוזרה בעיניי.

איימי אומרת על קרלוס שהוא היה ועדיין אחד האנשים הכי אינטליגנטיים, בעלי יכולת הביטוי המילולית הגבוהה ביותר, ומהכריזמטיים ביותר שהיא אי פעם פגשה. (עמוד 366)

יש המון תיאורים של מוני המציגה דרמות רגשיות: בכי, דיכאון, חוסר אונים...

פעם אחת אמרה לה מוני - לאיימי היה ברור שזוהי מניפולציה כלשהי - שקרלוס שכב עם אמה. מוני הכריזה על כך וציפתה לראות את תגובתה של איימי. איימי פרצה בצחוק. מוני נראתה מאוכזבת.
הערת אגב, מעניין שאיימי מכנה את הוריה בספר בשמותיהם הפרטיים ולא בתואר אמי, אבי. ראינו בפרקים קודמים שזו הייתה הנחיה של קרלוס לחניכים.

איימי אומרת שהיה לה ספק עצום לגבי נכונות הדבר, אבל היא החליטה לשאול את אמה אם קרלוס ניסה פעם להתחיל אתה. אמה הרימה את ראשה מעל העיתון לרגע ואמרה "קרלוס? לא!" היא גיחכה נוכח המחשבה האבסורדית והמשיכה לקרוא בעיתון. (עמוד 367)

ואני תוהה, דווקא לגבי הסיפור הלכאורה אבסורדי הזה: איימי צעירה מקרלוס ב-30 שנה. האם זה אבסורדי שמכשף יעשה זאת עם אמה ואחר כך [משום מה] ישמור על קשר ספורדי עם משפחתה במשך 20 שנים, ולאחר מות אביה יצרפה לחוגו, ויאמר לה שהיא בתו?! (וגם אשתו).

מוני אמרה לאיימי, שלאיימי ולאמה של מוני יש אותו תאריך הולדת. מוני ניסתה להתייחס לאיימי כאמה, אך איימי קטעה את הניסיון הזה בעודו באיבו.

בין הסיפורים של מוני ישנו גם הסיפור הבא: אחת החניכות, בעלת תפקיד חשוב בקלירגרין, כנראה, רצתה לקבל את המזרון של פלורינדה. מוני פיתתה את החבר של אותה אישה לקיים איתה יחסי מין על אותו מזרן שהיה בחדרה. מוני דאגה לכך שאותה אישה תתפוס אותם על חם. מוני אומרת שהתגובה המזועזעת של אותה אישה הוכיחה לה שהיא רכושנית וקנאית ומוני אמרה שהיא עשתה לה טובה בכך שהוכיחה לה זאת. (עמוד 368-269)

בניתוח של איימי את העניין היא מקשרת את המעשה הזה של מוני לטענתה של מוני עצמה שהיא בוגדנית ושכולם סביבה בוגדים בה [הקרנה החוצה של פנימיותה]. לדעתי, הקישור הוא נכון, אבל כל הפרשנויות של איימי לוקות בכך שהיא מסתכלת על מוני ועל כל הדרמות בעיניים של אדם רגיל, ושוכחת שזהו בראש וראשונה עולם של כישוף.

.

איימי נזכרת בעצה שפעם נתנה לה פלורינדה: "השתחררי מהצורך לדעת. לעולם לא תדעי, יש לנו כל כך הרבה סודות" (עמוד 369)

איימי אומרת שאימוץ העצה הזו הציב אותה על הדרך אל החירות. יש לדעתי לקשר את העצה הזו לעצה מצוינת אחרת של פלורינדה "אלה הם רק סיפורים. סיפורים להנאתך. רק תירגעי ותיהני משהותך אתו. והתעלמי מכל הסיפורים." (עמוד 302)

מוני מנסה להוציא מאיימי מה אמר עליה קרלוס, בנימוק שאנשים מסתכלים עליה מוזר. איימי מונה כמה דברים שקרלוס אמר על מוני. אציין רק אחד. קרלוס הרעיף שבחים על הספר שמוני כתבה, שהוא הכי נפלא [gorgeous] שהוא קרא מעולם: "סיפורי אנרגיה", אבל הוא לא התיר לפרסמו. מוני הגיבה לזה: "אין שום ספר". (עמוד 370)

יום אחד מוני צפה להנאתה בבריכה של איימי ואמרה "יש לי את כל העוצמה. אני היחידה שיודעת באמת מה קרה [לקרלוס והמכשפות שנעלמו אתו] וכולם רוצים את חברתי בגלל זה." (עמוד 370)

אחרי שאיימי אימצה את העצה של פלורינדה, היא חרקה שיניים והחליטה שלא לשאול אותה על כך. איימי מתארת זאת כלהפסיק לשלוח ידיים של מקבץ נדבות עבור פיסות מידע. והיא הרגישה שמטען כבד מתחיל לרדת מעל כתפיה (עמוד 371)

======================

31.1.23

האם חניכה של כישוף טולטקי יכולה להיות חברה של מורתה
========================================

לקט עניינים מתוך פרק 45 של "שוליית המכשף" של איימי וואלאס.

שם הפרק "ההיררכיה של הריקות".

הפרק עוסק בהתנתקות של איימי ממוני, האישה נגואל [קרול טיגס], והוצאתה מחייה.

איימי אומרת בתחילת הפרק שהיה לה קשה להתנתק ממוני, כי מוני שגשגה בדפוס של מריבות והתאחדויות מחדש.

מוני אמרה לה פעם: "אני אוהבת את זה כשאת כועסת ואחר כך רודפת אחריי ומאלצת אותי לחזור. את כל כך תשוקתית [passionate]" (עמוד 372)

אבל איימי לא אהבה את זה. אם כי להיות רצוי על ידה היה מנת חיזוק לאגו .
איימי מודעת לשינויי גירסאות של סיפורים מצד מוני לגבי עניינים רבים.

איימי מספרת על מקרה שהיה לה בעבר עם קרלוס. קרלוס אמר לה במיטה "עכשיו את אשתי. את לביאה. צאי החוצה וצודי עבור הבעל שלך. הביאי לו מתנות פלאיות [magical], מתנות אנרגטיות - את חייבת לעשות זאת. זוהי המשימה שלך. את תעשי זאת למען הגבר שלך. האם אני הגבר שלך?" (עמוד 374)

איימי חשבה רבות על איזו מתנה היא תביא לו. לבסוף היא הביאה פסלון של דמות מצרית מחנות עתיקות בברלי הילס שעלתה לה הון. היא מסרה לו את זה עטוף, אבל הוא הניח את המתנה בצד והיא מעולם לא ראתה אותה יותר. שבוע לאחר מכן היא ביררה אתו לגביה. הוא הגיב בנחרת בוז. איימי הסבירה בכאב שהדמות מבטאת תשוקה. הוא הסיט את מבטו הצידה להסתיר העוויה ורטן: "תשוקה..." (עמוד 375)

לאחר שהיא סיפרה על המקרה הכאוב הזה לחברתה, שהוזכרה בעבר כבעלת יכולות אינטואיטיביות, חברתה אמרה לה שלביאה אשר צדה עבור בעלה פירושו להביא לו נשים. שלזה הוא מצפה.

מהסיפורים של איימי עולה כאילו המכשפות וחניכות סרסרו עבור קרלוס בנשים, כלומר סיפקו נשים למיטתו.
ישנו מקרה אחד שהוזכר בספר בעבר וציינתי אותו, שבו איימי לכאורה עשתה משהו כזה, אבל נראה שזה נעשה מצדה של איימי מסיבות אחרות. קרלוס ביקש ממנה למצוא נשים נוספות מבין באי הסדנאות לחוג של מפגשי יום ראשון, והיא המליצה על אותה בחורה וחברתה. אחרי שהיא סיפרה לאיימי שקרלוס נגע בה והיא ברחה, איימי שיתפה אותה בסודות כדי לעזור לבחורה לעכל את העניין, אבל אותה בחורה כנראה שיתפה פעולה עם קרלוס וגילתה לו דברים שאמרה לה איימי, ובעקבות כך איימי סולקה מהחוג.

עם זאת, איימי מציינת את התנהגותה כסרסורית בריאיונות איתה, לי זה נראה כהתגייסות יזומה להשחרת הרושם על קרלוס והכת שהוא יצר סביבו, כמו כל רוב הדברים שהיא אמרה בריאיונות, כדי לשחרר את קרלוס מתודעת הציבור.

עוד מקרה דוחה, לכאורה, הקשור בקרלוס.
אני מביא אותו כי אנחנו כבר לא מתרגשים מסיפורים כאלה 

איימי מספרת שבאחד החיבוקים האחרונים שלה עם קרלוס, הוא הביט בה במבט נוקב ושאל: מה תעשי כאשר, אם, אסתלק [מהעולם]?
למה אתה מתכוון?
אם לא תצליחי להגיע אתי לאינסוף? אין ערבויות [להצלחתו של מישהו]. האם תזייני את חבר העבר שלך ג'ון?
ג'ון? אל תהיה מגוכח.
כדאי מאד שתתכווני לכך [ברצינות], צ'יקה, כדאי מאד שתתכווני לכך [לדברייך]. אחרי הנגואל, האם את רוצה שמעופף [הטורף הטפילי] יאונן בתוכך? (עמוד 376)

איימי מפרשת זאת כניסיון מצדו להמשיך לשלוט ולהשיג נאמנות גם אחרי הקבר. שהוא רצה למות ביודעו שהיא לא תהיה לאף גבר אחר. היא ואומרת שהיו נשים שהוא השיג מהן הבטחה כזו.

אני חושב שזו עוד דוגמה לפרשנות שטחית של השכל "הבריא", שמתייחסת לקרלוס כאיש רגיל, לא מכשף, ובטח לא כנגואל.

חודשים רבים לאחר מותו [כביכול] של קרלוס, לאחר דינמיקה לא קלה של מריבות והתפייסויות עם מוני, פנתה איימי אל מוני ואמרה לה שהיא, מוני, מאמינה בהיררכיה של ריקות [emptiness] ושמוני חושבת שהיא, מוני, נמצאת בפסגתה, ושאיימי נמצאת איפשהו מתחתיה.

מוני אישרה שיש היררכיה של ריקות ושהיא בפסגתה, ושיום אחד איימי תהיה מוכנה לראות זאת.

"אולי, אעדכן אותך כשזה יקרה". אבל כרגע היא, איימי, איננה מעוניינת באף גורו, ושהיא אינה רוצה בשום עצות שלה.

מוני הבטיחה שהיא לא תתן לה עוד עצות.

איימי אמרה שאם למוני שאם היא רוצה לנסות יחסים של חברות ביניהן היא תשמח, אבל היא איננה יותר הגורו שלה. ואם היא תנסה לתת עצות איימי תעצור אותה.
מוני הסכימה, אבל אחרי כמה ניסיונות זה לא עבד והקשר ביניהן נותק.

מוני, לטענת איימי, לא יכלה להחליף את קרלוס בשלטון.
איימי אומרת על מוני שהיא מבריקה, יפה, כריזמטית, אבל היא איבדה את היכולת לתקשר כשווה בין שווים. (עמוד 377)

איימי אומרת שלחניכים של כישוף אסור לגדול [ולהיות שווים למוריהם]. איימי אומרת שהיא הפסיקה להיות חסידה, ושהיא הפסידה עוד אדם שהיא אהבה, אבל זהו המחיר של סילוק סכי העיניים [blinders, כמו ששמים לסוס כדי שהוא לא יוכל לראות לצדדים]. (עמוד 378)

**************** 

לדעתי, חניך כישוף יכול להיות שווה למורו רק אחרי שהוא הגיע לשלב מסויים, אבדן הצורה האנושית, כנראה.
ההצעה של איימי למוני להישאר חברות לא הייתה יכולה להצליח.
למוני, כמו למכשפים, אין עניין עם אנשים שלא שייכים לעולם הכישוף. ואם נראה שיש להם עניין, אז זה חלק ממהלך של יקוש.
איימי איננה מכשפה ברשות עצמה, ולכן זה לא יכול היה להצליח.

======================