מין עם הנגואל

אחד הדברים שעולים מהתיאורים של איימי הוא שהעולם של המכשפים הוא מלא באותות. לא כל דבר הוא אות, אבל יש "על כל צעד ושעל". אם איימי אומרת משהו, זה אות. אם האירוע היה מוצלח, זה אות וכו. אני חושב שאלה הם פעמים רבות אותות במובן זה שיש בהם מסר לפעולה מצד הנגואל, הוא צריך להגיב להם. הרוח מנהלת אותו/אותם באמצעות האותות האלה.

בפרק 9 ישנה אמירה סתומה. קרלוס לאיימי: "בימיו של דון חואן, היו חוטפים [kidnapped] אותך והיית מתעוררת בתוך שק באחורי משאית. אבל מכיוון שאני נגואל של החירות... לא." (עמוד 76)

ואני רוצה לתהות, כהרגלי, בפרהסיה : האם אין החטיפה הזו קשורה לחטיפת [snatching] הגופות? שניהם נעשים על ידי הנגואל (הרוח)

ייתכן שהקטע הבא מגלה לנו את דרכו של נגואל החירות לחטיפת גוף.

הקטע הבא נמצא בסוף פרק 9. הנסיבות: קרלוס ואיימי מטיילים ברגל אחרי הארוחה ומתיישבים בדרך שלובי אצבעות.

"איימי," הוא לחש לפתע. הוא היה רציני [solemn] יותר משראיתי אותו אי פעם. "עלייך לתת את ה-poto שלך לנגואל. למטרות כישופיות עלינו ליצור "מפגש אינטימי" [close encounter]. זו הדרך היחידה שנותרה לנו. החור שבין רגלי אישה הוא קסם וכאשר הנגואל משאיר את המיץ [juice, לשד] שלו בתוכו, זה הולך ישירות למוחה [her brain]... זוהי הדרך הכי מהירה. אין לנו זמן כלל. השעה היא עשר דקות לחצות הלילה, ואני לא יכול לעזוב בלעדייך."

חייכתי. "הו, אם כן, האם אתה גורו אשמאי זקן?"

קרלוס הביט בי פגוע. "זוהי הצעה רצינית, !chola מוני [האישה נגואל] התחייבה [לפדות] [made a bidding, כמו במכירה פומבית] בעבורך, שם למעלה! זה הדבר שהשמאנים מכנים צ'ק פתוח [blank check] של חיבה [affection]. הוא מתאים לכל סכום, ולנצח... עלינו למלא את ההבטחה שלה לרוח. למה שלא תלכי הביתה לברקלי ותחשבי על כך? תתקשרי אליי אחרי שתגבשי את החלטתך." (עמוד 81)

איימי הציעה לעשות זאת עכשיו, אבל קרלוס אמר שעכשיו זה שעת הדמדומים וזה אות טוב, אבל זה צריך להיעשות בלילה. הלילה הוא קסם. הלילה שייך למכשפים.
הם סיכמו שקרלוס יאסוף אותה באותו לילה מבית אמה.

ואני תוהה, האם האקט המיני עם הנגואל איננו חטיפת גוף?
על סמך הציטוט הבא, כנראה כן.
בפרק 10, ששמו "קרלוס קסטנדה יוצא לדייט" קרלוס מסיע אותם למוטל, על פי שמו, נראה לי שהוא נמצא בשכונה שבה נמצא ביתו. יש בספר תצלום של המקום. המוטל היה זול, נקי ושקט. קרלוס אומר לה אחרי שהוא רשם אותם כזוג נשוי בשמות בדויים: "הלילה איימי וואלאס מתה [dies]" הוא לחש באוזני" (עמוד 84)
זו התשובה לדעתי לתהייה האם מדובר בחטיפת גוף.

קרלוס משווה את המצב למקרה שלו, כשדון חואן אמר לו להסתגר במלון זול עד שהפרסונה שלו תמות, כלומר, עד שהוא לעולם לא יהיה זקוק עוד לחברת אף אחד. הוא מספר שהוא שהה שם שלושה חודשים והוא יצא ממנו רק לאכול ולסרטים [מידע זה לא נמצא בסיפור המקורי].
"התעוררתי ולא הייתי זקוק לאף אחד". אמרתי לך - משהו אחר יגיע. "חטיפת גופות" זה דבר ממשי. אהבתי את הסרט ההוא "פלישת חוטפי הגופות" ויש לי את הוידיאו של "הם קיימים" [They LIve] - את חייבת לראות את זה, !chola וגם את [הסרט] "Blade Runner" - הוא פגע בי ממש כאן - הוא לחץ על לבו. "בכל פעם שאני צופה בו אני כל כך בוכה, את לא תאמיני." (עמוד 85)

לפני האירוע במוטל איימי מחליטה לנהוג באומץ ולהיות מוכנה להרפתקה. היא תוהה לגבי המניעים של קרלוס ולגבי האפשרויות העל טבעיות הטמונות באקט. האם תשתנה המודעות שלה? האם היא תיכנס לעולם מוחשי אחר? האם ישויות לא אורגניות חסרות גוף ידריכו אותם בקולם דרך מנהרות הבנויות כמו חלת דבש? האם אכנס לאחד מספריו של קרלוס?" (עמוד 83)

היא לא מספקת בפרק תשובות לתהיות אלה.

לאחר המעשה היא מהרהרת בקול אם היא עלולה להיכנס להריון. קרלוס אומר לה שזה בלתי אפשרי. "הזרע של הנגואל הוא לא אנושי. הוא לא תואם את המיצים שלך. את אנושית." (עמוד 86)

הוא אמר לה שהוא שתל נקודה אדומה של אנרגיה ב-poto שלה ושהזרע של הנגואל ישרוף את האנושיות שלה. (עמוד 86)

בשיחה אחר כך היא מציינת שאין לה ילדים, אבל היא עברה הפלה. הוא אומר שהפלה היא לא דבר כזה נורא. היא רק משאירה שקע בגוף האנרגיה של האישה, לעומת ילדים המשאירים חורים.

בפרק 10 הוא מספר על אירוע משעשע שבו הוא הגיע לאירוע שבו אדם שהתחזה לקרלוס קסטנדה חתם על ספרי קסטנדה. אדם גבוה, שזוף, לסת מרובעת, ז'קט וקוקו. הוא ניגש אליו וביקש שההקדשה תהיה עבור ג'ו קורטז. הוא שוחח אתו ושאל האם דון חואן באמת קיים? האיש ענה לו: "אתה תמצא את כל התשובות שאתה צריך בספר. ברכתי, ילד." [סגנון ברכה של כומר]

קרלוס אומר לאיימי, אחרי ביקור שהם ערכו בבית משפחתו של אחיה, שאיימי הייתה כה רגועה ואדיבה שזה אות טוב עבורם. אחרי שהוסיף עוד כמה שבחים לאיימי הוא אמר שהיא לא [נולדה מ] זיון משועמם, יש משהו אחר באנרגיה שלה. מי שלא נולד מזיון משועמם הוא מלא אנרגיה ואינו מאבד אנרגיה ביחסי מין. על עצמו הוא אמר שהוא תוצאה של זיון משועמם. האקט שהביא אותו לעולם התרחש מאחורי דלת פתוחה, בחיפזון, ולכן הוא תמיד חסר שקט ועליו להתנזר ממין. (עמוד 88)

קרלוס אומר לה שעבורם היא גדולה ממגדל אייפל. "את הלוחם החשמלי, היישות שחיכינו לה - היצור [creature] שינחה אותנו אל האינסוף!" (עמוד 88)

***************** 

מוסיקה

שבת שלום.

================== 

נראה לי ששתילת מילים בספרדית משמשת גם לעידון אמירות שהיו נחשבות לבוטות מדי באנגלית.

==================

14.1.23

הופעה מפתיעה של המושג קארמה
=============================

עניינים מתוך פרק 11 ב"שוליית המכשף" של איימי וואלאס. שם הפרק "סקס מאגי מוביל לסכנה".

קרלוס אומר לאיימי שהם צריכים לעשות סקס שלוש לילות ברצף. המספר שלוש הוא מספר הקסם שיהפוך אותה למכשפה ויחתום את הקשר בין שניהם. אם זה יצליח, לא תהיה דרך חזרה. (עמוד 91)

אחר כך הוסיף קרלוס שהיא צריכה לתת את עצמה בבית של אירווינג [אביה המנוח], בחדר השינה של ילדותה. זוהי דרך מאגית למשוך אותך החוצה משם, כדי למשוך אותך לתוך החירות. (עמוד 91)

מסיפור של פלורינדה לאיימי עושה רושם שפלורינדה עשתה משהו דומה עם אחד הלתמידים של החבורה, כלומר היא הגיעה אתו לבית הוריו ולמיטתו, ככל הנראה לאותה מטרה. איימי חושבת שייתכן שאנשי חבורת קסטנדה עשו זאת עם חניכים וחניכות שלהם. לאחרונה הבאתי את עדותו של טוני קאראם שהיה מועמד להיות נגואל חדש, ובהוראת קסטנדה הוא שכב עם קרול טיגס.

ביום שאיימי וקרלוס תכננו לעשות זאת, בידיעה שאמה נעדרת ביום זה בקביעות, אמה חזרה לפתע, לפני שקרלוס הגיע, ואמרה שהיא לא יודעת למה, אבל היא הרגישה שהיא חייבת לחזור, ואין לה מושג מדוע.
קרלוס הסביר מאוחר יותר לאיימי שפירוש הדבר שאמה לא מוכנה עדיין לשחרר אותה. כשאיימי הציעה שהיא תגניב אותו פנימה, ככל הנראה כשאמה בבית, הוא אומר שהלוחם לעולם אינו עושה דברים בכוח [forces his way, אינו כופה את עצמו]. אם דלת נסגרת, נמתין לדלת אחרת, לעולם אסור לנו ללחוץ. זוהי השגיאה הגדולה של הקופים [apes, קופי האדם. הכוונה היא לאנשים], אנו דופקים את הראש שלנו על דלת אחת ויחידה במשך כל החיים, בעוד שסביבנו כל הזמן נפתחות דלתות חדשות. אנו מתעקשים, מפני שמשהו אוכל את האנרגיה שלנו. אני אסביר לך זאת מאוחר יותר. הרוח [spirit] חולפת על פנינו ואנו מפספסים את צפור החירות. פעם נכשלתי נורא והחירות חלפה על פניי. לכן לא נותר לי הרבה זמן. זו הסיבה שאני רץ כל כך מהר. ואת חייבת לרוץ אחרי בעלך. את אשתי עכשיו, האם את מבינה? אני חושב שאת לא אפילו מתחילה להבין מה קורה איתך. אני אמות למענך. אין דבר שלא אעשה על מנת לשחרר אותך.
(עמוד 93-94)

בעקבות תקרית מפחידה שבה מישהו עקב אחרי שניהם עד למכוניתם, קרלוס מספר לה שלפני שהוא פגש את דון חואן הוא היה חניך של גנרל יפני, אשר לימד אותו את הסודות של המתנה וזיהוי הזדמנות, חלקיק שנייה לצורך הריגה. הוא מספר שהוא ליווה את האיש בזמן שהוא גסס. האיש מת באופן ללא-רבב, כמו לוחם, אבל הייתה לו קארמה ולכן הוא לא נכנס לממלכת המכשפים. (עמוד 95) איימי אומרת שזו הפעם היחידה שבה היא שמעה את קרלוס מזכיר את המושג קארמה.

"מאוחר יותר, כשפגשתי את דון חואן, סיפרתי לו שיש לי סוד נורא. הכי גרוע, ומעולם לא התוודיתי על כך. הייתי חניך של דון חואן שנים עד שהיה לי האומץ לדבר על הזוועה הזו.

"ספר לי estupido אמר לי דון חואן, מה יכול להיות כה רע, הא? האם זו הסיבה שאתה כל כך כבד, כל כך pesado? הסיבה שעליי לעמוד על הראש שלי כדי להזיז אותך סנטימטר? מהו הדבר, הדבר הנורא שעשית?

"הרגתי אנשים, דון חואן. הרבה אנשים."

"זה הדבר?? הרגת אנשים? carajo, קרלוס, אתה הרגת קופים [apes, קופי אדם]. מזה אתה כל כך בוש [ashamed, מיוסר על ידי מצפונך]? מהריגת כמה קופים? תאמין לי, יש תמיד הרבה [אחרים] שיתפסו את מקומם. ואתה גורם לעצמך לחלות [או לחוש גועל מעצמך] בגלל הסוד הגדול הזה? Que cono"
(עמוד 96)

קרלוס אומר שהוא הרג במסגרת סוכנות ממשלתית אלמונית.

בהתחלה הוא נחרד מחוסר ההומניות של דון חואן , אבל אחר כך הוא חש שמשא האשמה יורד מעליו. הוא [דון חואן] גרם לו לראות את חוסר החשיבות של עצמו. "הייתי כה חשוב בעיני עצמי, האשמה שלי הייתה החשובה מכל. במציאות המעשים שלי היו חסרי משמעות [חשיבות]. קופים [apes] זה מה שאנחנו, יפה שלי, אלא אם כן אנו מבצעים דילוג ונעשים ליצורים הפלאיים [מאגיים] שבאמת נועדנו להיות."

"שם למעלה," הוא הצביע על השמים, "הוא מקומה של ההרפתקה. לא כאן בין הקופים. אנו בוערים באור גדול, לרגע, כן. אבל אנו כלום נוכח האינסוף. את ניצוץ, ניצוץ שחולם. זוהי דרך הלוחם - להצטרף אל הדבר העצום [immensity] הזה. את יודעת, בכל פעם שאני מגיע לעיר חדשה, אני הולך למוודה [לווידוי, כנראה בכנסיה], כדי לשים את הקלפים שלי על השולחן. אין לזה שום קשר לדת, או לאלוהים - אני מתוודה כדי לנקות את הרוח שלי, [כדי] לעמוד נוכח עצמי."
(עמוד 96)

אחרי שהם עמדו ביעד של עשיית אהבה שלושה לילות ברצף, קרלוס התייחס לאיימי כאשתו, והתעקש שכאשר האנרגיה תתאים הם יתחתנו באופן חוקי, כדי שהיא תיקח את האיחוד שלהם ברצינות רבה יותר. מכיוון שהם היו נשואים באופן אנרגטי, הוא העריך שהיא מוכנה לטיול ירח דבש. (עמוד 98)

זהו נושאו של הפרק הבא "מקסיקו עם קסטנדה".

=================

15.1.23

האינטראקציה ההרסנית עם אנשי חבורת קסטנדה
==============================

לקט עניינים מתוך פרקים 12-16.

פרק 12 "מקסיקו עם קסטנדה".

הטיול במקסיקו היה קצר, כי הוא הופרע על ידי שיחת טלפון שקסטנדה לא הרחיב לגביה, רק אמר שהוא צריך להיות באיזשהו מקום למחרת, ולפני כן הוא העלה אותה לטיסה חזרה לארה"ב, (או בנוסח של "כח השקט" ל"מקום ללא רחמים"   )

בזמן הקצר שלהם במקסיקו היא פגשה את טוני קאראם, שהיה עילוי [prodigy]: ניהל מרכז בודהיסטי במקסיקו סיטי, היה חבר של הדלאי למה, והיה מגנט לאירועים פאראנורמליים. (עמוד 99)
באחד הימים באותו ביקור טוני הראה לקרלוס את התמונה המפורסמת של הטפילים [voladores, מעופפים] הניזונים מהמודעות שלנו על בסיס יומי. קרלוס לא איפשר לאיימי לראות את התמונה.

במלון שבו הם השתכנו [יש תמונה] הרגישה איימי תחושה חזקה מאד של דז'ה וו: היא הרגישה שהיא מכירה את החדר, את הריהוט ואת הכל. קרלוס נראה מרוצה מכך, אבל כהרגלו לא הבהיר התנסויות פאראנורמליות של חניכ/ה. (עמוד 101)

איימי היא ממשפחה יהודית. קרלוס אמר לה שהוא יהודי ספרדי, דרך סבתו מצד אמו. (עמוד 102)

הם ביקרו במוזיאון לאנתרופוגיה שבמקסיקו סיטי [המוזכר כמה פעמים גם בספרי קסטנדה] ושם הוא הסביר הסברים הנוגדים את ההסברים המקובלים לגבי כמה מהמוצגים. יש בספר תמונות.

על הקיר במוזיאון הייתה תלויה מסיכה קדומה של המוות שקרלוס אמר שהיא מייצגת את רוחו של אביה (המנוח) של איימי, ושהמסיכה הייתה (באיזשהו אופן) אביה, לא רק בעלת דימיון אליו. היא ממש הזדעזה מהדימיון. (עמוד 105)

קרלוס אמר לה שלהיות במחיצתו של הנגואל זה מתיש, עד שעם הזמן הגוף מתרגל. כשהם יוצאים מהמוזיאון כדי לנשום אוויר, בדיוק באותו רגע מתחיל מאורע תרבותי מקסיקני מפורסם ביותר. מופע של מעופפים: להטוטנים שמטפסים על תורן גבוה מאד ומרחפים שם באוויר כשהם קשורים בחבלים. העיתוי המדוייק של יציאתם אל תחילת המופע היה עבור קרלוס אות גדול, המציין את חוזק אהבתם (שלו ושל איימי). כשקרלוס ראה את תחילת הריקוד עיניו היו מלאו דמעות.

קרלוס: "הם (הרקדנים המעופפים] שואפים להגיע אל האינסוף, איימי. הם יודעים שהשאיפה הזו היא חסרת שחר, אבל הם מטפסים ומטפסים ולעולם אינם מוותרים. הם מגיעים... זהו האדם השובר את שלשלאותיו, הנלחם כדי לצאת מהכלא, כשהוא יודע שהמאבק שלו הוא חסר תקווה, אבל שום דבר לא יעצור אותו. הוא מלא שמחה, הוא אומר "לעזאזל! לעזאזל עם אלוהים עצמו! [!Fuck it! Fuck God himself]. אז יש לו הכל. כאשר מה שיש לך זה יותר ממה שאת צריכה, אהובתי, אז , ורק אז, את נמצאת על סף חוסר הרבב. משהו רואה [זאת], והמשהו הזה אוהב את המאבק שלנו." (עמוד 107)
הם מתנשקים וחוזרים לצפות במופע.

קרלוס מספר לה באותו אירוע שפעם הוא היה עם דון חואן ובדיוק אותו אות ניתן להם. הם יצאו החוצה, כנראה מאותו המוזיאון, והרקדנים בדיוק התחילו את הטיפוס על התורן הגבוה. מופע זה קורה כנראה פעם בתקופה ואנשים ממתינים יום שלם בשבילו. כאשר הרקדנים [המעופפים] הסתחררו על רקע השקיעה [בספרים נאמר שזהו זמן העוצמה של קסטנדה], נשר ענק חצה את השמים מעל התורן, מעל ראשי הרקדנים. הוא נסק כה גבוה שהוא הפך לנקודה קטנה במרחב העצום, עד שכל שנשאר [ממנו] היה [רק] הזיכרון של מעופו. (עמוד 107)

האות הזה מזכיר לי את השיר הקצר המופיע בתחילת "סיפורי עוצמה" על חמשת הסגולות של העוף הבודד.

.

אחרי כמה גיפופים במלון והחלפת הצהרות אהבה, קרלוס אומר לה שהיא שייכת לו והוא שייך לה באופן מלא ולנצח. האם את מבטיחה לתת את עצמך לבעלך לנצח? כן. האם את מבינה מה את אומרת? את תהיי האישה של הנגואל. לעולם לא תוכלי לחזור. העולם כפי שאת מכירה אותך אבוד לך לנצח. הייתי כל כך עמוק בתוכך, התמזגתי עם אשתי הנערצת, ש... את כבר לא אדם. נפרדת לשלום מהעולם. (עמוד 108)

.

פרק 13: "סיור מכושף בבית הסודי של המכשפים

בשיחת טלפון עם פלורינדה, איימי מספרת לה על רגשותיה הרומנטיים לקרלוס אחרי הנסיעה למקסיקו. פלורינדה אומרת לה שזה אבסורד להיות מאוהבת בנגואל. שרומנטיקה [courtship, חיזור] היא הפגע [scourge] של האנושות. היא העיסוק הגרוע ביותר של הסדר החברתי. (עמוד 109)

בסיור שקרלוס עושה לאיימי לראשונה בבית החבורה בשכונת westwood, בין היתר הוא מצביע על עץ מיובל בחצר ואומר מבלי להבהיר את עצמו שזו טאישה, ומצביע על עץ עדין יותר ואומר שזו פלורינדה.

הוא הסביר שבפאטיו ההוא פלורינדה, מחבורתו של דון חואן, שנשארה מאחור כדי להדריך אותם, בערה מול עיניו. הוא מתאר את הלבוש שלה [על סמך הנאמר קודם לכן בספר, ייתכן שעם הלבוש הזה היא נמצאת בקשב השני. אחרת מה הטעם בתיאור לבושה?].

פלורינדה המבוגרת אמרה על חבורת קסטנדה שהם assholes, אגואיסטים בלתי נסבלים, ושהיא לא יכולה להמתין עוד. היא הייתה מוכנה לעזוב. היא אחזה בחטף את זרועה של פלו [פלורינדה הצעירה] כדי למשוך אותה אל האינסוף. קרלוס אחז בזרועה השניה של פלו והחזיק אותה בכל כוחו. פלורינדה הגדולה בערה. פלורינדה הצעירה זעמה מכעס על כך שהיא נשארה מאחור והוציאה מקרלוס הבטחה שהוא ייקח אותה לאינסוף בעצמו, מכיוון שהוא לקח ממנה את ההזדמנות [chance, סיכוי]. היא אמרה לו שהוא רימה אותה ושהוא חייב לה את כנפיו כדי שהיא תוכל לרכב עליהן. (עמוד 112)

כשהם חלפו ליד דלת סגורה קרלוס אמר שבחדר ההוא לה גורדה מתה בגלל האגומניה שלה, ושהם לא פתחו את הדלת מאז שהיא מתה.

העליתי בעבר תהיות לגבי הקשר שבין לה-גורדה ופלורינדה המבוגרת. טענתי שיש רמזים לכך שהן אותה יישות. והנה כאן, שתיהן מוזכרות בסמיכות זו לזו ובמאורעות דומים: עזיבתן את העולם באותו בית.

כשקרלוס ואיימי יצאו דרך הגן המחשיך אל הרחוב, חשמל ריצד בין אצבעותיהם. איימי הסיטה את מבטה קלות כדי לזהות את הרחוב. היא אומרת שזה היה משיקולים של הלוחם האמור להיות מודע לסביבתו. קסטנדה היה מזועזע שהיא הסתכלה סביב ואמר שהיא נכשלה והרסה את הכל. "מה את, בלש פרטי?!" (עמוד 113)

לדעתי, איימי לא מציינת זאת, אבל נראה לי שקרלוס אמר לה במפורש או במרומז שהוא לא רוצה שהיא תדע את כתובת הבית, ולכן הכישלון שלה היה שהיא לא עמדה בפיתוי. קצת מזכיר את אשת לוט שפנתה לאחור, לא?

הפרידה לאחר מכן מצד קרלוס הייתה קרה.

.

פרק 14 "בשלה להיקטף".

בפרק זה איימי מספרת על עצמה, על הבית שבו גדלה, על הוריה. היא מתארת את הבעיות. את הקשיים שבעיקר אמה הערימה עליה והחיכוכים ביניהן. איימי מביאה את המידע הזה בניסיון להבין מדוע היא נשארה בחברת קרלוס וחבורתו, כשהאינטראקציה הייתה פעמים רבות פוגענית, מעליבה, מייסרת, בלתי הגיונית, נעה בין חיבה לקור וניתוק....

בעקבות הצעתו של קסטנדה איימי נפטרת מכל החפצים שהיא אהבה: סקירות על ספריה. היא התנתקה מחברים. חניכים אחרים התנתקו מבני משפחותיהם. בפרק 15 היא מספרת שהיא מסרה את שני חתוליה שאליהם היא הייתה קשורה במשך עשר שנים לזרים בלב כבד מאד. קרלוס הנחה את החניכים שכשהם מנתקים את רגשותיהם וקשריהם אל אחיהם ואחיותיהם [siblings], להוריהם ולילדיהם, שיאמרו לעצמם "אני שולח אותם לעזאזל!" [hell, אבדון, גהינום]".

אחרי שאיימי נפרדה מחתוליה בלב כבד, היא התקשר לטאישה וטאישה אמרה לה בקור "זה היה כלום. עכשיו עלייך להיפטר מהחתולים הגדולים, העלוקות [vampire] הגדולות - הורייך. אלה שלשו אותך [כמו בצק] עם הטפרים שלהם [claws, ציפרני טרף] ומצצו את רוחך" (עמוד 133)

בעקבות הצעתו/הוראתו של קסטנדה היא מוצאת עבודה "אמיתית" כטבחית במלון. היא עובדת שם במשך שישה חודשים. כשהיא התקשרה לקרלוס כדי להתייעץ לגבי עבודתה, ענתה במפתיע טאישה שראתה בשיחה ביניהן אות שעליהן לשוחח. טאישה הנחתה אותה לאהוב כל רגע שהיא נמצאת בעבודה ואמרה שחפצים הם בעלי חיים מבחינה אנרגטית ושעליה לדבר ללוח החיתוך כשאני מקרצפת אותו. זה מה שהיא, טאישה, עושה. דון חואן לימד אותה את זה. טאישה מספרת לה שפעם היא חייתה בחדר קטן עם מספר קטן של חפצים ושהיא הבריקה אותם כל יום ודיברה אליהם. יום אחד היא חשה גל של חיבה גדולה השוטף אותה, חיבה עמוקה לאותם חפצים. לחפצים יש חיים. הם אנרגיה. (עמוד 134)

איימי נדרשה להיפטר מכל חפציה, צעצועיה, ותמונותיה. אחרי שהייתה מבצעת עבודת סיכום על כל תמונה היא הייתה שולחת חבילות של תמונות לקרלוס, שהיה, על פי פלורינדה, שם אותן באמבטיה המכושפת שלו, שהייתה מעלימה דברים, אם אתה מספיק ריק. (עמוד 136).

פרק 16: "אסון"
פעם הוא זעם עליה שהיא שלחה אליו תמונה מהעבר שלה שלה בעירום, והוא טען שהיא מנסה לפגוע בו, לעורר בו קנאה וכד. היא תהתה כיצד הוא יודע שהייתה תמונה כזו, כי הוא אמר לה שהוא לא מסתכל על התמונות שהיא שולחת אליו כדי שישגר אותן לאינסוף. פלורינדה הסבירה לה שהוא רואה אותן לא בהסתכלות רגילה.

איימי עשתה כל זאת בתקווה שהוא יעריך את מאמציה. החניכים נדרשו להתנכר לרגשותיהם הטבעיות כדי להיות לוחמים ללא-רבב היכולים להצטרף לנגואל במסעו הסופי.

פעם קרלוס הורה לה לטוס ללוס אנג'לס, שהם ייפגשו במלון בסמוך לשדה התעופה, יעשו סקס, ואחר כך היא תחזור. היא הגיעה והיה טוב. שבוע לאחר מכן הוא הציע שהם יעשו את התרגיל שוב, אבל הפעם הוא היה מרוחק רגשית. הוא חקר אותה לגבי תרופות שהיא לוקחת והמריחואנה שהיא לקחה בעברה. אחרי שהוא גילה שבין התרופות שהיא לוקחת יש פרוזאק, הוא האשים אותה שהיא מנסה להרוג אותו על ידי כך שהיא עושה אתו סקס כשפרוזאק בגופה. הוא גם טען שהסמים שהיא לקחה בצעירותה פגעו בהילה שלה ובאופן עקיף פוגעים בו, למרות שעברו עשרים שנה מאז אותם סמים רעים שהיא לקחה.

הוא החזיר אותה לשדה התעופה, ובפעמים הבודדות שהוא השיב לטלפונים שלה, שבד"כ הוא היו הטחות והסתיימו בטריקת הטלפון, הוא אמר, והוא סיפר זאת גם לחניכים, שהוא ניסה להרים את גוף האנרגיה שלה מלמטה. ראשו נחבט בהילה ההרוסה שלה, ומוני הייתה צריכה לקחת אותו למרפאה לרפואה דחופה [טפול נמרץ?].

פלורינדה הטיחה בה בטלפון שהיא פגעה בנגואל, ושהוא לעולם לא יירפא מהאנרגיה הרעילה שלה. איימי נכנסה לדיכאון. הסתגרה בביתה, הפסיקה לאכול והרגישה שהיא רוצה למות. בהזדמנות אחת היא עמדה על צוק וחשבה ברצינות לקפוץ אל מותה. אחרי שהיא סיפרה על כך לפלורינדה, פלורינדה אמרה לה ברשעות שהיא מנסה להשיג את תשומת הלב שלהם. האם את חושבת שאכפת לנו אם תמותי? לא רק שלא אכפת לנו, אנו אפילו לא נשים לב שזה קרה....

.

לסיכום

התיאורים של איימי מציגים תמונה באמת קשה של פגיעה, של מישהי שמנסה למצוא אוזן קשבת אצל קרלוס והנשים, ובכל פעם נפגעת שוב ושוב, ומאמציה לא זוכים להערכה. המון פעמים היא זוכה להטחות, כשלכאורה היא לא עשתה שום דבר רע, ולא ידעה שזה רע. לא הבאתי את כל הפרטים, אבל באמת קשה לקרוא על הסבל שלה.

עם זאת, לא ממש שמענו את הצד השני, אלא רק מעט דרך תיאוריה של איימי.
אם יותר לי ללמד סנגוריה על קרלוס והמכשפות אטען:

- מה הפלא שהיא חוותה קשיים כה גדולים? היא מצטרפת לקבוצה של מכשפים שאין להם רחמים עצמיים, ולא רחמים כלפי העצמי של אחרים. קרלוס הרי אמר לה שאין לו זמן, השעה היא עשר דקות לחצות הלילה, והיא אמורה להצטרף אליהם. היא לא יכולה להצטרף כשהיא אוחזת במפלצת בעלת 3000 ראשים (החשיבות העצמית).

- קרלוס והמכשפות הם בלתי צפויים. הם מגיבים לאותות ולמידע שלאיימי אין מושג לגביהם.

- החיטוט שלה בעברה וחיפושיה בתיאוריות פסיכולוגיות הסברים לכך שהיא ממשיכה לבקש את חברתם למרות כל הפגיעה והסבל שהיא מקבלת מהם, פירושו להתעלם מהסבר אחר הנמצא מול עינינו: קסטנדה לכד אותה אנרגטית באמצעות הסקס, ולכן היא לא יכולה לעזוב.

קסטנדה אומר לה כמה פעמים שהיא לא מבינה מה זה אומר, ותיאורי הסבל שלה מוכיחים שאכן לא היה לה מושג מה צפוי לה.

=================