האם דון חואן לכוד באחת מקליפות הבצל של העולם?

כמה עניינים מתוך פרק 5 של "שוליית המכשף - חיי עם קרלוס קסטנדה" מאת איימי וואלאס.

הפרק נקרא "הפגישה המחודשת הבאה" והפעם מדובר בפגישה מחודשת עם טאישה אבלאר, אשר נתנה הרצאה לציבור הרחב בחנות ספרים, לרגל יציאתו לאור של ספרה הראשןן "מעבר המכשפים". הרצאה שהתקיימה כשבוע לאחר ההרצאה של פלורינדה.

בהרצאה נכחה גם קרול טיגס. טאישה סיפרה סיפורי יקוש, אותם היא כינתה "התיאטרון של הממשי" [the Theatre of the Real], סיפורים בהם היא חייתה תחת זהויות רבות ושונות, וכמובן בעלות שמות שונים, לעתים במשך שנים.
בין היתר היא הייתה אשת עסקים, גבר במנזר בודהיסטי, גבר גרינגו, במקסיקו, שהיה גנב קטן עם פה מלוכלך, שגם עסק בפיתוי נשים. לצורך זה היא שמה מתחת לבגדיה פין מלאכותי.
היא היתה גם מקבצת נדבות שחיה בבקתה עלובה. המטרה בכל החלפת הזהויות הזו הייתה: "להיפטר מהרחמים העצמיים". (עמוד 50)

לדון חואן וחבורתו לא היו רחמים עצמיים ולא רחמים כלפי אחרים. אם במסגרת קיבוץ הנדבות, לדוגמה, לא יהיו לה עצבים מברזל "guts of steel", והיא תרעב למוות, אז שיהיה, הם לא התכוונו להציל אותה.

אכן תיאטרון של דמויות. מזכיר לי את הספר "הגיבור בעל אלף הפרצופים" של ג'וזף קמבל (ישנו בתרגום עברי), שעדיין ממתין על המדף שלי לשעתו היפה   . הספר מוזכר בדברי ימי קסטנדה בתקופה שבה קסטנדה הצטרף לביל האנתרופולוג במסע הפרידה של ביל במקסיקו, שבסיומו פגש קרלוס בדון חואן. באחד הערבים באותו מסע, אישה השליכה ספר למדורה, וקרלוס זינק להציל את הספר. כשהוא רצה להחזיר לה אותו היא נעלמה "בחסות החשיכה", כנראה. ככל שאני זוכר, נאמר על האישה שהיא הייתה, כנראה, לה-קטלינה. המקרה אמור להימצא בתוך הקובץ הגדול של הריאיונות, עדויות וכו. שהכנתי. לינק אליו ישנו ב"אודות" של הקבוצה.

.

טאישה המליצה באותה הרצאה לקהל שלא להאזין לשירי אהבה, כי אלה הם תעמולה של "הסדר החברתי", המוליכים לתשוקה, לחיזור ומסתיימים בכלא הנישואים.

בסוף ההרצאה איימי הזמינה את טאישה וקרול לביקור קצר בביתה הסמוך. השתיים התייחסו לחתולים שלה בגועל, אם כי טאישה החמיאה על אקווריום.

מסגרת שהיתה תלויה על הקיר ובה מכתבים בכתב יד של סופרים מפורסמים כולל תמונותיהם, אותם היא קיבלה מתנה מהוריה, עליה אמרה קרול שזה מגעיל, ההערצה הזו לאנשים. "עלייך להיפטר מזה" היא הורתה לה.

.

זמן קצר לאחר מכן הייתה הרצאה משותפת של פלורינדה וטאישה. היה ביקוש כה גדול להרצאות שלהן שההרצאות עברו להתקיים באולמות גדולים.

פלורינדה שוב הודיעה לקהל שנמצאת איתן האישה-נגואל, קרול טיגס, ושהיא, קרול, מכילה בעצמה את הממרה-את-המוות, יישות מסתורית המתקיימת בגופם של מכשפים במשך אלפי שנים. איימי כותבת: "זו פלישה אמיתית של חוטפי הגופות". אולי כרמז לסרטים ידועים על חייזרים המשתלטים על גופות בני אדם. דרך אגב, קרול טיגס אומרת באחד הריאיונות הבודדים שבהן היא השתתפה שעבורה הכישוף הוא במהותו חטיפת גופות (חיות, לא מתות) "body snatching".
אפשר לצפות שבספרה האבוד "סיפורי אנרגיה" נושא זה יזכה למקום מכובד.

כותבת איימי על ההרצאה של פלורינדה:

"פלורינדה יצרה אי שקט באולם כשהיא אמרה "אנו מאמינים שדון חואן אבד באינסוף, בקשב השני." [...] "לכוד במה שאנו מכנים "שכבה של הבצל". אנו מנסים להשיג מספיק אנרגיה כדי לתת לו דחיפה אל החירות, ואנו מחפשים אחריו בחלימה. אנו מקווים שהכוונה הציבורית [the collective intet] באולם זה תעזור לנו."

היה זה חדשות עוצרות נשימה עבור קוראי קסטנדה, אשר האמינו שדון חואן השיג את החירות העליונה המתוארת בספרים."

(עמוד 55)

האם המכשפות באולם השתמשו באנרגיה של הקהל כדי להשיג אנרגיה נוספת שתאפשר להן לעזור לדון חואן?

למכשפים פתרונים.

************************

מוסיקה

====================

9.1.23

הרהור קטן לאחר הצהריים:

מעניין שגם הנושא של חטיפת גופות וגם החלפת זהויות נמצאים באותו פרק קצר. יש דימיון בין הרעיונות. מהו השונה? לדעתי, חטיפת גופות כפי שעושה המרה את המוות (ולא רק הוא) זה השתלטות על יישות נפרדת מהמכשף. נטילת זהויות כפי שעשתה טאישה היא לא השתלטות על מישהו אחר.
איך אני יודע זאת? בגלל הצורך שלה בפין מלאכותי. 

====================

10.01.23

קריאת כתובים ללא העיניים
=======================

עניינים אחדים מתוך פרק 6 בספרה של איימי וואלאס: "שוליית המכשף".

שם הפרק "פגישה מחודשת עם קרלוס".

פלורינדה ואיימי היו בקשר תכוף והאירועים התפתחו מהר. פלורינדה שיבחה את הכתיבה של איימי, את ספריה, ועודדה אותה להמשיך.

"היא גילתה באוזניי שקרלוס כבר איננו קורא בדרך הרגילה [הקונבנציונלית], אלא "אוגר כמויות ידע גדולות על ידי כך שהוא ישן על ספרים, או תחתיהם." הבטן [abdomen] שלו מעדיפה "טקסטים כבדים" והוא קורא את העיתון דרך כפות רגליו.היא טענה שהיא וקרול התגנבו אל חדרו בלילה "והניחו [חוברת] פלייבוי על ה-pincho שלו, אבל לא הייתה לו אפילו זיקפה."
(עמוד 56)

לדעתי, האמירה האחרונה על הפלייבוי, ייתכן והיא לא סיפור אמיתי, אלא באה להעביר מסר לאיימי ואולי דרכה אלינו.

אני חושב שיש לראות את התיאור הזה של קריאה ללא העיניים על רקע העובדה שראייה (אנרגטית) אינה נעשית עם העיניים, אלא עם כל הגוף. הסיפור הזה מעורר מחשבות: האם תוכן הטקסט, משמעותו, מלווה אותו ואפשר לתפוס אותה ישירות, שלא דרך ראיית המילים הכתובות ופענוחם בעזרת המיינד?
נא לשלוח את תשובותיכם על גבי אריזות (מלאות) של פררו רושה. 

.

פלורינדה אומרת שאין לה עניין בשום אמונות שמחוץ לעולם המכשפים, אבל יש לה עניין בפילוסופיה, ובעיקר בפנומנולוגיה, והיא דיברה בהערצה על הוסרל, הפילוסוף היהודי גרמני שפיתח את השיטה הקרויה פנומנולוגיה, אבל אמרה: "הוא לא חי את התיאוריות שלו, רק אנו [המכשפים] עושים זאת." (עמוד 56)

ישנו קטע בהמשך, עם כמה עניינים אחרים בדרך, שלדעתי מתקשר לקריאה עם הגוף. היא מספרת שהיא הייתה צעירה בבית המכשפים והייתה לה תשוקה מינית, והיא ניסתה לפתות את חואן טומה, שהיה אינדיאני גדול ויפה. הוא בתגובה חשף בפניה את איבר מינו ואמר לה " בחורונת [girlie], אני משתמש בזה בשביל חלימה, לצורך ניווט בים המודעות. לא בשביל זיון". (עמוד 57)

אני מזכיר בהקשר זה נושא אחר שעלה באחד הפרקים קודם לכן: הגברים מכוונים בצורת חרוט אל הידע ונשים כחרוט הפוך, ומתברר בספר זה שמדובר באיברי המין. אם כן, איבר המין מסוגל לקלוט מידע, כמו גם איברי הגוף האחרים, כמתואר בציטוט הראשון לעיל.

יש בספר קטע סתום על אבדן המפתח לדירתה של בתם של קרלוס וקרול, דבר שהיה עלול לגרום לאובדנם, אבל נוכחותה של איימי ביניהם מנעה את הדבר. (עמוד 60)

ישנו קטע על השריית רוזמרין במים רותכים וכאשר המים מתקררים לטמפרטורת הגוף לעשות שטיפה של איברי המין הנשיים. זה בצירוף שבע שנים של התנזרות ממין יחזירו לאישה את החיוניות שלה, כלומר ייאפשרו לה להיפטר מהתולעים האנרגטיות הנותרות ברחמן כתוצאה מיחסי המין). (עמוד 63)

ישנו קטע שבו פלורינדה מציעה לאיימי לבוא להתגורר איתם, אבל איימי שהייתה עסוקה באותה עת בכתיבת ספר וניהלה קבוצת עובדים שעסקה באיסוף חומרים והייתה זקוקה לטלפון (הטלפון בבית החבורה הוא סודי) סירבה. אחרי מחשבה נוספת על כך היא הבינה שטעתה ושאלה אם ההצעה עדיין בתוקף ופלורינדה אמרה שלא. "הזמנות בעולם הכישוף שלהם טובות רק לשבריר שניה, ל"סנטימטר המעוקב של המזל" שאותו פירסם קרלוס בספריו, ועליך לקפוץ כדי להיענות להן. אני נכשלתי בחציית סף הדלת הכישופית שנפתחה עבורי, אשר הייתה מאפשרת לי להיכנס לחוג הפנימי שלהם."
(עמוד 64)

====================

11.1.23

מעבר קסום לחיזוק הרצון
======================

עוד שני עניינים מפרק 6 של "שוליית המכשף" שראוי להזכירם, לפני שאעבור לפרק 7.

"היא [פלורינדה] לימדה אותי תרגיל שאותו היא כינתה "מעבר קסום", אשר לימד אותה דון חואן. "אני מבצעת אותו כשאני רוצה לחזק את הרצון שלי", היא הסבירה. "צאי החוצה בליל ירח מלא, שלחי את כפות ידייך אל מאחורי גבך, ושפשי את הכליות שלך באמצעות פרקי האצבעות שלך", ואמרי "intento" ["כוונה" בספרדית] בקול רם שלוש פעמים. תני ללשון לטפוח על החיך [תקרת הפה] בצלילי [האות] "t". "המכשפים פוקדים על הכוונה", היא הזכירה לי. "אנו לעולם לא מתפללים. הדבר הזה [התפילה] הוא בשביל קבצנים [beggars, מתחננים], והיא לא עובדת."

(עמוד 57)

המשפט האחרון כבר הוזכר בספר. הפעם עם התוספת שתפילה אפילו לא עובדת.

מעניין שהפעם היא אומרת את המילה "כוונה" בספרדית. בספרי החבורה המילה מופיעה תמיד באנגלית: intent.

**************

קטע אחר:

אהבת המכשפים היא לנצח
======================

"קרלוס הטיף [lecture, הרצה] לנו שאהבה חומרנית [worldly, ארצית, כנהוג בעולם] היא "מסחרית" [mercantile, היא עיסקה] ו"נזקקת" [needy], ו[אילו] מכשפים הם שונים, כי הם מעניקים את אהבתם "בחינם". "בעולם," הוא אמר בבוז, "אנו עורפים ראש אחד ומחליפים אותו באחר, ואומרים 'הו, הפעם אני באמת מאוהב/ת. בפעם הקודמת טעיתי - זה לא היה הדבר האמיתי!". אנו המכשפים אוהבים לנצח. לעולם איננו מחליפים מישהו בגירסה טובה יותר." "פילוסופיה" זו שבתה את לבי. היא הזכירה לי את רוח המחזה האהוב עליי "הדבר האמיתי" שכתב Tom Stoppard".
(עמוד 61)

פרשנות שלי: המכשפים אוהבים את הישות הזוהרת שביסוד כל הזהויות שהיא עשויה ללבוש. זוהי חידת הלב, ולוקח חיים שלמים לפתור אותה. (מופיע ב"יקוש עם הכפיל")

****************

פרק 7: "אני פוגשת חייזר"
======================

החייזר הוא הסייר/ת הכחול/ה, אשר חילוצה משבי הלא-אורגנים מתואר ב"אמנות החלימה". קרלוס השתוקק שאיימי תפגוש את "בתו". הוא תיאר אותה כיישות לא אורגנית המשוחררת מהמאפיינים הנחותים של בני האדם. לפני הפגישה הוא מסר לאיימי צילום של כתב היד [הטיוטה] של הספר שעמד לראות אור. הספר יצא לאור ב-1993. הוא מסר לה את הצילום ואמר לה: "היי זהירה! זהו היחיד שקיים. חפרתי אותו החוצה. הוא היה קבור בקשב השני - המכשפות ואני היינו צריכים לחפש אותו[מילולית hunt for it] בחלימה! הוא היה טבול [steep] בעולם אחר, איימי. קראי אותו בלילה אחד - אני צריך הצעות עריכה עכשיו."

(עמוד 65)

לפי איימי, קרול מיזגה כוחות עם הממרה-את-המוות ויחדיו הן הצילו את הילדה משבי הלא-אורגנים. מוזר שהיא לא מציינת שקסטנדה מיזג את עצמו עם הסיירת כדי לחלצה. ממה שאני מבין מאיימי, החילוץ של הסיירת במימד האתרי התבטא במימד הפיזי בלידה שלה [או התעברותה ברחם]. (עמוד 66) הסיירת נולדה מהרחם של קרול. במקום אחר בפרק, איימי מנסחת זאת באופן שעשוי להיראות קצת פוגעני: כהשרצה מחלציהם של של שני נגואלים אלוהיים [god like] (עמוד 67 למעלה).

בזמן ההוא, של הופעת כתב היד של הספר, הילדה היא כבר בת 30. על פי חישב זריז, נראה שהיא נולדה בשנים הראשונות של החניכה של קסטנדה.

היא הייתה רזה ובעלת עיניים כחולות.

הטענה שהסיירת הכחולה היא בתו של קרלוס מופיעה גם ב"מפגשים עם הנגואל", אבל לא נאמר שם מי היא אמה, ולא נאמר שהוא אביה. מסופר שם שדון חואן נתן לקרלוס ולאמה לאכול בשר מבושל ואמר להם שזוהי בתם, כשלמעשה היא גודלה על ידי המכשפים.

לנערה היו כמה שמות. הקרובים לה קראו לה קלוד [claude]. שם העוצמה של קרול טיגס היה Muni Alexander.

.

קרלוס השתוקק שהפגישה של איימי עם הסיירת תהיה בהזדמנות הראשונה. "זה חשוב ביותר", הוא התעקש, "אין לך מושג כמה זה חשוב". (עמוד 67)

לאחר הפגישה, בשיחת טלפון עם קרלוס, הוא אמר לאיימי שהיא עברה בהצלחה מבחן גדול.
אני אומר שכדי לנסות להבין את המבחן, ודברים סתומים נוספים בספר, יש צורך בתרגום המלא של הספר.

אזכיר שקשר מסתורי בין הסיירת ואיימי נמצא בפרק הקודם, בו מסופר על המפתח שאבד לקרול לדירתה של קלוד, ואבדן זה היה עלול לגרום לאבדנם, אלמלא הימצאותה של איימי ביניהם.

איימי שואלת את קרלוס אם יש לסיירת בן זוג [boy friend]. קרלוס אומר שלא. היא בזה [despise] לגברים.

בסוף הפגישה מסרה קלוד לאיימי כרטיס ביקור ועליו היה כתוב:

נורי 'קלוד' אלכסנדר

מוצאת*

דברים חומריים

ולא חומריים.

-------------

* - המילה היא finder, אחת שמוצאת. יש לדעתי רמז לגששית, סיירת, המופיעה בספרות במילה scout.

לא הוצע לאיימי שום הסבר לכרטיס.

*****************

הפוסטים האלה מטרתם לספק התרשמות מהספר ומתכניו, ועל סמך התרשמות זו אפשר יהיה להחליט על מידת נחיצותו של תרגום הספר. עד כה אני מתרשם שהספר חשוב מאד, ומקווה [בסגנון המכשפים: מקווה מבלי לקוות   ] שבקרוב הוא יזכה לתרגום עברי.

====================

מוסיקה

אהבה במנוסה

================= 

12.1.23

האם חטיפת גופות פירושה שהרוח תובעת אותך לעצמה?
===============================

פרק 8 נקרא "ארוחת צהריים רעילה". איימי נפגשת עם המכשפות כולל קלוד, הסיירת הכחולה, במסעדה. איימי הביאה לכל אחת מתנה ייחודית, אבל הארוחה הייתה כישלון גדול. איימי סיפרה שם על אירוע בעברה שהיא הייתה ממארגניו, בו השתתפו נשים כותבות, סופרות, עיתונאיות וכד. והגברים היו מלצרים בעירום. ככל הנראה הסיפור הזה שינה את הכל. הן אמרו לה שהיא נותקה מהם. קרלוס התקשר אליה אחר כך ודיבר אליה באופן מעליב [abusive, פוגעני, מתעלל]. ואחר כך היא התקשרה לפלורינדה שאמרה לה שלקרוא לזה התעללות זה להימצא בנקודת המבט של בני תמותה. קרלוס הוא ללא אגו, הוא ריק. מילים ומצבי רוח זורמים דרכו [לא נעצרים בו, לא תופסים בו אחיזה, כנראה]. הוא ללא-רבב מושלם המודרך על ידי כח חיצוני. הוא לא יכול לטעות. חוץ מזה הם ראו היום שהיא לא שייכת אליהם, מקומה אינו איתם, זו היתה טעות גדולה מצדם. האנרגיה של איימי היא אדומה, האנרגיה הכי אנושית ומעוררת רחמים, ושלהם היא כחולה, הכי אתרית ומופשטת. היא אמרה לאיימי שלא תתקשר אליהם שוב. הם ראו שמורה אחר/ת יגיע [אליה], חביב/ה יותר והוא/היא יגיע בקרוב.

איימי הייתה שבורה.

בפרק 9 היא מספרת על חברה שלה בשם סאלי, שאותה המכשפות פגשו בביתה של איימי כנראה, אבל הן זלזלו בה כי היא לא הייתה מספיק צעירה, לא מספיק רזה, ולא לבושה מספיק יפה בשביל לעמוד בסטנדרטים של הכישוף ההוליוודי שלהן. איימי תמיד מצאה אצלה אוזן קשבת ואיימי עידכנה אותה באירועים האחרונים.

אותה סאלי ניחנה במתת של אינטואיציה. פעם או פעמיים בשנה היא הייתה זוכה להתגלות פתאומית, בזמן שהייתה עובדת בגינה או מצחצחת שיניים. היא הייתה שומעת קול שלא מהעולם הזה שהיה מוסר לה מסר מדוייק ובו הצעה אסטרטגית. סאלי סיפרה לה שהיא קיבלה מסר כזה אתמול בלילה בזמן שהיא הייתה במקלחת, והמסר היה עבור איימי. המסר אמר "אם היא [איימי] לא תאמר מילה ולא תגלה התנגדות, הכל יהיה בסדר - והיא לא תאבד אותם". הקול אמר שעליה להתקשר לקרלוס בזמן הקרוב, להיפרד ממנו ולתת לו להתלהם ולהשתולל ככל שירצה. עליה לא לגלות שום מחאה. תצחקי אם את חייבת. הכל ישתנה בדיוק כך [just like that], היא אמרה תוך הקלקה באצבעותיה. (עמוד 75)

איימי התקשרה לקרלוס והוא דיבר אליה לא יפה, אמר שהיא זונה, ומפונקת, [נולדה עם כפית כסף ב-culo   ] ועוד כהנה הטחות קשות. וגם:

"הבסיס של הכישוף הוא להשאיר את הרעיון של ה"אני" מאחור - אין לנו זמן לבעיות. מי יכול להרשות לעצמו בעיות? המוות ממתין לי. בעולמי השעה היא 10 דקות לחצות. אין לי זמן. בימיו של דון חואן, היו חוטפים אותך והיית מתעוררת בתוך שק באחורי משאית. אבל מכיוון שאני נגואל של החירות... לא. את נימסרת לי על ידי אירווינג [אביה המנוח, בחלום שהוזכר קודם], למשמרת [as a duty] - את היא המשמורת [duty, חובה] שלי והיפה שלי - אבל אני לא יכול להתעקש. עולם הלוחמים אינו מקבל מתנדבים, איימי. אם הוא מביא אותך אליי - אם אירווינג בא אליי - אני לא יכול להגיד לא! זו הסיבה שאני לא מקבל אנשים המחפשים אותי, המחפשים במקסיקו. !no jodas מה אני, בעסקים? שאהיה הגורו שלך? לא! אני רק רוצה את החירות שלך! עלייך לבחור." (עמוד 77)

איימי השיבה שהיא מבינה ואמרה לו שהיא חוזרת לברקלי, מקום מגוריה, ושיש לה מתנה בשבילו, ואם יש לו כתובת שהיא יכולה לשלוח אותה לשם. [מתנה שהיא קנתה לו כשהיא קנתה לנשים לפני הארוחה האחרונה איתן].

ואז קרלוס הזדעק ואמר: "לא, לא, לא!" והציע לה ללכת אתו מיד לארוחת צהריים במסעדה.

בארוחה, בין היתר אומר לה קסטנדה: "לעולם אל תאכלי בצלים. מכשפים אינם נוגעים בהם, כי הם דומים לצורה האנושית, שכבה על גבי שכבה. אכילת בצלים תחזק את האנושיות [humanity] שלך". (עמוד 77)

כשהיא שאלה אותו לגבי שום, היא לא קיבלה תשובה [הוא היה cagey]

[...]

"הרעיון הזה אודות העצמי - !mierda דון חואן נהג לומר 'לא נכחתי כשהם עשו את החוזה - מעולם לא חתמתי [עליו]. אני לא צריך לחיות על פיו [על פי חוקיו]' את יודעת איימי, את כבר אינך כה אדומה - כבר ויתרת על חלק מהחשיבות העצמית שלך"
"מה הצבע שלי?"
"אפרסק. יש לך זוהר אפרסקי עדין. יפה מאד. את מתקדמת מהר. את יודעת, את בדיוק כמו טאישה - את יוקשת." (עמוד 78)

[...]

הוא מספר לה שבדיוק בלילה הקודם הוא היה [בחלימה] בעולם שתושביו הם בעלי ראייה של 360 מעלות.

אחרי שהיא אומרת שפלורינדה אמרה לה שהיא חולמת כמוה, כי כל הסופרים הם חולמים, קסטנדה אומר שהיא אמרה זאת רק מתוך חיבתה לאיימי.

"היא [פלורינדה] היא כלום [בעוצמתה] לעומת טאישה אבלאר! [...] טאישה יודעת בדיוק היכן לחתום - על שורת הנקודות [נראה שהוא מדבר על החוזה שהוזכר קודם, חוזה שבו אתה מקבל על עצמך את שלטון האני שהוגדר עבורך על ידי החברה]. וכך גם את, preciosa - את יודעת היכן לחתום. את לא יכולה למצוא את הנעליים שלך בחלימה!" (עמוד 78)

קרלוס מספר לה שההנחייה של דון חואן לא הייתה למצוא את ידיו בחלום, אלא את איבר המין שלו, ושהמוציא לאור שלו לא הסכים שהוא יאמר זאת. ואני תוהה: באותה אמירה של דון חואן, או באחת מהן, חנארו מציע שקסטנדה יחפש את איבר מינו במקום את ידיו, אבל מכיוון שהוא ודון חואן צוחקים, הקורא חושב שזו רק בדיחה. ואני תוהה: המוציא לאור מסכים שזה ייאמר כבדיחה, אבל לא כאמירה רצינית?! לי נראה שהוא עושה זאת - שם את האמת בתוך בדיחה - משיקולים טובים, אבל לא בגלל המוציא לאור.

איימי הרגישה נלהבת מכך שקרלוס גילה לה לאיזה סוג (חולמת-יוקשת) היא שייכת. היא אומרת שאף אחד מתלמידיו ותלמידותיו לא זכה לכך.

מאוחר יותר היא שאלה את פלורינדה מדוע הן מסתדרות ביניהן כה טוב, בזמן שהיא חולמת ואיימי יוקשת. "כי שתינו מהוות צמד,"פלורינדה השיבה, "אני היא זו שתיקח אותך ישירות אל האינסוף. אני האמא האמיתית שלך, האחת שאוהבת אותך." (עמוד 79)

.

קסטנדה לאיימי בטיול הרגלי שלהם לאחר הארוחה: "את לא יכולה שיהיה בך פירור [scrap] של אנושיות, אם את מקווה לחמוק דרך הסדק שבין העולמות"
[...]
הוא נופף בידיו אל עבר השמים " משהו שם יודע מתי את עדיין אנושית, מתי לא השתנית - אנו קוראים לזה "חטיפת גופות" [body snatching]. חטיפת גופות זה כשמשהו מחליף את האת [you] המוכר לך. חברים [אז] אינם מזהים אותך עוד. את עזבת אותם והם מרגישים זאת. אבל אם את נצמדת לצורה האנושית, הוא [אותו כח צופה, כנראה] יירק אותך החוצה." (עמוד 81)

לדעתי, את האמירה שמשהו שם בשמים יודע וכו. יש לראות על רקע העובדה שהיתה זו שעת השקיעה, כלומר זמן עוצמה, ואז להצביע על השמים זה להצביע על העוצמה.

על סמך אמירה זו, נראה לי שחטיפת גופות היא טרמינולוגיה אחרת לאמירה ב"צדו הפעיל של האינסוף" שישנו רגע/שלב שבו האינסוף תובע אותך לעצמו, ואז את/ה צפוי למתקפות אדירות של האינסוף עליך. ככל הנראה, במונחים שלי: הרוח אז מחליפה אותך בגירסה אחרת שלך, כלומר מבצעת חטיפת גוף.

****************** 

כפי שאתם יכולים להתרשם: אנשי חבורת קסטנדה שותלים מילים בספרדית בתוך דבריהם. ואיימי בכתיבתה שותלת מילים בצרפתית.

=================