כיצד להיפטר ממישהו

 

לקט עניינים מתוך פרקים 33, 34 בספר "שוליית המכשף" של איימי וואלאס.

פרק 33 "ימי ראשון, ימי ראשון העקובים מדם [bloody, ארורים]"

קרלוס נהג לדבר על איימי במפגשי ימי ראשון האקסקלוסיביים, גם בזמנים שהיא סולקה ולא נכחה שם. לדוגמה: הוא הצביע עליה ואמר לקבוצה: "היא חושבת שהיא מנהלת רומן אתי! היא לא שפויה!" (עמוד 277)

הוא סיפר לקבוצה שדון חואן נהג לומר לו שאנו כולנו גרגוילים [gargoyls, מפלצות דמויי אדם מכונפות ומגעילות הנמצאות על גגות כנסיות] השרויים בתוך נהר של חרה. אנו מטפסים זה על גבי זה ומשתינים ומחרבנים זה על זה. חלק מאיתנו נאבקים זה בזה ומטפסים אל הפסגה. אחרים שוקעים בנהר. הם לא נלחמים, ורק לפעמים אתה רואה בועות עולות כלפי מעלה. הם בד"כ בקושי נושמים. מדי פעם אחד מהם נדחף הצידה, אל גדת הנהר. זה קורה כשמכשפים מנסים לשטוף אותם [עם צינור]. אבל זה מאד לא נוח, אנשים רבים אינם יכולים לסבול זאת, זה קר מדי ולכן הם קופצים חזרה לתוך הנהר החמים. אבל אם הם יעמדו בניקיון הזה, הם יוכלו לגלות שלאין שיעור מעניין יותר להיות בחוץ, ואז הם יכולים להגיע לאן שהם רוצים [בנהר החרה, כנראה].

לקסטנדה האמירה הזו הייתה קשה. כשהוא חזר לאוניברסיטת UCLA למחלקה לאנתרופוגיה ולראות אותה כמלאה בגרגוילים.

דון חואן הוסיף אמירה קשה: "אני מרגיש שמשהו בלתי ניתן לתיאור שולט בי, אחרת מדוע נולדתי לתוך מחראת העופות הזו?"

קרלוס הוסיף אמירה סתומה: כשאת/ה מבין שאנו תקועים כאן, שהנורא מכל כבר קרה, את/ה צריך קו תקשורת אליי [אל הנגואל, כנראה].

(עמוד 279)

באפריל 1996 קרלוס גילה למשתתפי החוג שהוא חולה סכרת. הוא היה אופטימי ואמר שעל ידי החלפת חריצים [grooves, תלמים. לפי "אמנות החלימה" החריצים האלה נמצאים בגלגל הזמן. הם עשויים מראות ואנו בד"כ לכודים בתלם אחד כזה כל חיינו], על ידי החלפת חריצים את/ה יכול לקפוץ אל גירסה צעירה יותר שלך, או לזמן עבר, כך שאפילו אם יש לך בעיות גנטיות, הן לא יקבלו ביטוי אלא הרבה שנים מאוחר יותר. כמו במקרה שלו, הוא אמר שהוא דילג אל שנת 1975 ולכן בעשרים השנים הבאות לא יהיו לו שוב בעיות סכרת.
איימי אומרת שבדיוק שנתיים לאחר מכן הוא מת. (עמוד 279)

.

קרלוס סיפר לקבוצה שרייבן [raven, עורב] כתבה חוברת בשם "אמירות של המעופפים" [sayings of the flyers, "אמירות כנף"    ] והיא מסרה אותה לאיימי שתמסור לקרלוס, אבל איימי מעולם לא מסרה לו אותה. החוברת הייתה העותק היחיד שרייבן כתבה. איימי מספרת שהיא ניסתה להעביר אותה לקרלוס, אבל הוא כל הזמן דחה אותה, ולבסוף אמר לה: "תשמרי אצלך את הספר המזוין. רייבן היא אידיוטית." (עמוד 281)

האם לפנינו איזכור של עוד ספר אבוד ?

בהקשר לפרוזאק, קרלוס אמר שהכנסת אגודל שמאל לפה ומציתתה כמו תינוק, על ידי הנעתה קדימה ואחורנית תוך עיסוי החיך - אוננות של החיך - זה תחליף לפרוזאק. (עמוד 281)

.

המפגשים של ימי ראשון הסתיימו בקיץ 1997, כשקרלוס היה חולה והוא התמוטט לפני הכיתה. הסכרת פגעה לקרלוס בראייה וגרמה לו לגלאוקומה.

.

פרק 34 "בית אמצע-הדרך למפסידנים"

הכוונה היא כנראה לביתה של איימי, שבו היא התבקשה לארח כמה חניכות שלאחר מכן סולקו מהחוג.

איימי מתארת את בגידתו של חניך באשתו, שגם היא הייתה חניכה. קרלוס הרגיע אותה ואמר לה שאותו חניך הוא לוחם מזויף.

בהקשר זה אומרת איימי שקרלוס אמר להם לעתים קרובות: המילה שלנו היא כל מה שיש לנו. היא החוזה [pact, הסכם] שלנו עם האינסוף. זה מה שיש לנו להציע [our bidding]. אם לא נעמוד במילה שלנו, האינסוף יסגור את דלתו לנצח. להתנצלות [בקשת סליחה] אין שום משמעות - היא בשביל בני האדם. אם תשבור את המילה שלך תצטרך לבנות את עצמך מחדש מאפס, ולשלם את חובותיך, והכוונה היא לא רק לכסף. את/ה יכול לשלם את חובך רק על ידי כך שתתן את כל מה שיש לך למי שעשית לו עוול [you've wronged]. זה לבדו הוא הצ'ק הפתוח של חיבתו של הלוחם.

הלוחם תמיד עומד במילה שלו/ה. ותאמינו לי, אם הוא לא יעמוד בה, לא תהיה [לו] נחמה [אפילו לא] במוות. (עמוד 284)

[מזכיר את המושג המקראי "נדר", לא?]

.

רייבן החליטה לעבור לגור אצל איימי. מצב עניינים שלא היה נוח לאיימי. המכשפות הגיעו לביתה של איימי והטיחו ברייבן על הנזקקות שלה, אבל הן לא יכלו להחליט מה לעשות איתה, אז איימי לקחה את העניינים לידיים. היא ישמה את הטריק הכי מעשי שקרלוס נתן לה: אם אי פעם תרצי להיפטר ממישהו, עלייך להתיז מעט שתן שלך בפינות חדרים או בפתח דלתות. הטכניקה הזו עשתה פלאים עבור חניך בשם סיימון שעשה כך לאחד האולפנים בהוליווד, וגרם לאותה חברה להיכשל, וכך התאפשר לו להתחיל את העסק שלו. סיימון סיפר שהוא היה נכנס לאותו בניין כל לילה במשך חודשים עם בקבוק ספריי. איימי מספרת שהיא בעצמה השתמשה בשיטה זו כמה פעמים והיא תמיד עבדה, ולא שהיא הביאה למישהו מזל רע [כמו בסיפור על הוליווד]. היא פשוט יצרה שינוי.

היא מספרת שהיא התיזה [שתן] בחדר של רייבן רק פעם אחת. פלורינדה התקשרה למחרת ואמרה לאיימי שתודיע לרייבן שהגיע זמנה לעזוב. (עמודים 285-286)

כמה הערות של החתום מטה:

נתקלנו בפיזור שתן גם ב"יקוש עם הכפיל". שם טאישה וקלרה, בנפרד, עשו זאת בכנסייה והשתחררו ממנה.

אני תוהה אם לא כאן מסתתרת המשמעות של אמירתו של דון חואן ב"מסע לאיכטלאן" שלהשיל ממך [to drop, אם אינני טועה] כל דבר זה קלי קלות.

אני נוטה לחשוב שאת ההסבר לטכניקה הזו של פיזור שתן יש לחפש ברעיון של נהר החרה והשתן.

.

מאוחר יותר, איימי גילתה מדוע רייבן סולקה. רייבן שאלה את קרלוס אם היא רשאית לנסוע לאירוע חשוב הנוגע לעבודתה בניו יורק ולהפסיד את האירוע הקרוי "התיאטרון" [הוא הוזכר בהרחבה בפרקים קודמים]. הוא השיב "כמובן, כמובן". כשהיא חזרה היא גילתה שהיא סולקה. איימי אומרת שהיא הייתה אמורה לדעת ששום דבר בחייה אינו חשוב יותר מהתיאטרון. איימי כותבת שאי אפשר היה להבדיל אצל קרלוס בין ה"כן"-ים השונים, ולכן מה שנכון היה לעשות היה להימנע ככל האפשר מלהשתתף בפעילויות שמחוץ לחוג. איימי הורשתה להשתתף בחגיגת יום ההולדת 80 של אמה.

.

איימי מזכירה בחורה בשם Tarina שכונתה "הסיירת הכתומה". היא הייתה בסולם ההירכיה מיד אחרי הסיירת הכחולה, קלוד.
טרינה הייתה, כנראה, בתם של פלורינדה וקרלוס. קלוד הייתה, כנראה, בתם של קרלוס וקרול.
גם טרינה סולקה מהחוג בטענה שהיא הייתה יותר מדי אנושית: יותר מדי קורסים באוניברסיטה. יותר מדי תאונות דרכים, שהיו אות רע. היא אושפזה בבית חולים וחבורת קסטנדה מימנה את הטיפול בגובה עשרת אלפים דולר. מוני אמרה שכשקרלוס משלם למישהו בכסף פירושו שהוא רוצה להיפטר ממנו. (עמוד 287)

.

קרלוס אמר לקבוצה שאיימי היא הלוחמת הכי גדולה שהוא ראה. פלורינדה אמרה לאיימי שהכבוד הנדיר הזה מצדו שווה הרבה יותר מאהבתו. קרלוס העריץ אישה שיכלה לעמוד בלחץ ["take it"], שיכלה לפתוח בבעיטה דלת שנסגרה בפניה. (עמוד 287)

.

בשביל הפרוטוקול: בעמוד 288 ישנו תיאור של גלימת האמון, הפעם מפי פלורינדה. נתקלנו במושג זה ב"יקוש עם הכפיל", כתנועת זעירה של זרועות הידיים... כאן זה מתקשר לחיוך שאמור להיות לא נוקשה, וגם קשור לשקר. אפשר לשקר גם לגבי משהו שהוא בבירור שקר גלוי. אם את נצמדת לסיפור שלך, תמיד תנצחי. [אני לא נכנס לפרטים לגבי הגלימה הזו]

.

בשביל הפרוטוקול: בעמוד 288 מוזכר, ככל הנראה, מעבר קסום הנקרא "הקוד", שנשמר בסוד במשך דורות. הוא בוצע על ידי זוג חניכים: חניך וחניכה שנקראו "הצוות למודעות-באמצעות-הרמוניה". זה אמור היה לייצג אהבה לא-מינית בין המינים.

.

בסוף הפרק אומרת מוני [האישה נגואל] לאליס [איימי] שהיא פצצת הזמן שלה.

"למה את מתכוונת?"
"את יודעת יותר מדי".
(עמוד 291)

************************* 

מוסיקה

סלחי לי אהובה (1964)
כנאמר בפוסט, סליחה היא משהו ששייך לעולם בני האדם, היא חסרה משמעות אמתית.

גירסה ווקאלית, המקורית כנראה

================== 

26.1.23

עדות יד ראשונה מחדר המיטות של הנגואל
================================

כמה עניינים מתוך פרק 35 ב"שוליית המכשף - חיי עם קרלוס קסטנדה" מאת איימי וואלאס.

שם הפרק "מין של מכשפים ואהבה של מכשפים".

קרלוס טען שהקסם בסקס שלו הוא בכך שהוא יוצר שקט פנימי הדומה לזה של הזן [Zen]. (עמוד 292)

כישוף מיני הוא הדרך המהירה לקחת איתך חניכ/ה.

הזרע הכבד הוא הרסני [corrosive] לאנושות - הוא חומצה [acid] ששורפת את הטבע האנושי, הופכת את המקבלת שלו למכשפה.

כשקרלוס היה באורגזמה הוא חזר על הפקודה שלו לאיימי למשוך את הזרע שלו אל המוח שלה, ובכך הרכב הנפש [mind] שלה אמור להשתנות. הוא אמר לאיימי שהיא כבר מכשפה משום שעשתה אתו אהבה, וכל גבר שמעתה ואילך יעשה איתה אהבה יקבל יתרונות כישופיים - סוג של מעבר חופשי לאינסוף ולחירות. היא מספרת שהיא כינתה זאת השיטה המתקדמת של "הנוסע המתמיד" [the mileage plus program] [על פי ההבנה שלי: "הקילומטראז' " שאת צוברת בין הסדינים לא רק מזכה אותך בנקודות, אלא את יכולה להאציל ולזכות גם את המוטבים המשניים] אבל קרלוס לא צחק. (עמוד 292)

הוא אמר שבמקרה של חניך ממין זכר, האישה-נגואל יכולה באמצעות אקט מיני להביא אותו לשקט פנימי.

כפי שמתואר בספרה הראשון של טאישה [וגם של פלורינדה] באקט המיני משאיר הגבר תולעים אנרגטיות ברחם האישה, וכל אקט עם גבר כלשהו מצית את כל התולעים שהושארו באישה בעבר. זו הסיבה שנשים הן אדישות, למרות שני המוחות שלהן [המוח והרחם]. הן כה תשושות שהן מאפשרות לגברים לשלוט בעולם. הדרך היחידה לריפוי היא שבע שנים של התנזרות ממין ועבודת סיכום, או מין עם הנגואל. (עמוד 293)

קרלוס אמר לאיימי ולבסוף גם בהופעותיו לציבור שבהתחלה הוא היה גבר רגיל של אורגמה אחת, אבל דון חואן עטף את איבר מינו בבד ספוג בצמח, והחליף את הבד במשך שלושה ימים. לאחריהם הוא הפך לרב אורגזמי. הוא נראה נורמלי, אבל הוא הרגיש כאילו איברי מינו התרחבו באופן עצום "עד לבהונות רגליו" (עמוד 293)

הוא התייחס בזלזול לאורגזמה של הדגדגן. מבחינתו היא הייתה חלשה ותפלה, למרות שהוא לא לגמרי התעלם מזה. הוא האמין שכל הנשים והגברים הם קרים מינית [פריג'ידיים]. לכולנו ישנו מוט [bar] של אנרגיה שנשבר על ידי ישויות לא אורגניות. קרלוס דיבר על התוצאה ההרסנית של הסקס של האדם הרגיל. המוט האנרגטי השבור הזה מונע מנשים לחוות אורגמה ואגינלית עמוקה, ומגברים הוא מונע את ריבוי האורגזמות, שהיא זכותם המולדת. לרואה המוט הזה נראה אצל נשים באורך של אינצ'ים אחדים [several], חוצה את הרחם מצד לצד. אצל הגבר המוט הוא מורכב יותר ועדין יותר. הוא בעל צורת צוואר ברבור, הוא נשבר בקלות רבה יותר מאשר אצל הנשים, וקשה יותר לתקנו.

מכר/ה משנות ה-70 אמר/ה לאיימי שבמסגרת הפיתוי המיני של קרלוס אז הוא הציע, במקום "לתקן את המוט האנרגטי", "לשתול את הנגואל" או "חדירה שמאנית". (עמוד 294)

מוני אמרה שהיא בטוחה שקרלוס הוא האיש שפיתה יותר נשים מכל אדם אחר בהיסטוריה. (עמוד 295)

גברים ונשים שהתברר שהם מקיימים יחסי מין סולקו מקבוצת ההרצאות ומהקבוצה הפנימית. חניך אחד אשר אמר לקסטנדה שהוא פוקד זונות, הורשה להמשיך בפעילות זו, כי רגשות אינם מעורבים בפעילות זו. (עמוד 295)

איימי אמרה שהיא קיבלה מסרים הפוכים: מצד אחד היא הייתה צריכה להבטיח לו שהיא לא תאפשר לגבר רעלן להיכנס לתוכה ומצד שני הוא אמר לה שהיא מכשפה במלוא מובן המילה והיא יכולה לרפא גברים עם ה-poto העוצמתי שלה, לקחת אותם למציאויות אלטרנטיביות. הקושי הגדול היה האיסור על שאילת שאלות, ולכן היא נותרה עם המסרים הסותרים הללו. (עמוד 295)

קרלוס אמר לאיימי בהתרגשות רבה שהוא השאיר את זרעו בתוך רחמה כמו שדג החדקן מטיל את ביצי הדגים שלו [מהם מכינים קוויאר] : שורות, שורות. והן יבקעו בהמשך חייה וישחררו פרצי אנרגיה של מודעות טהורה. הוא אמר לה שהוא מעולם לא ידע שזה אפשרי ושהיא מעתה יד ימינו, שהוא מעולם לא הרגיש קרוב כל כך אל מישהו כמו אליה, ושהוא בעלה האמיתי. (עמוד 296)

קרלוס לא הרשה נטילת יוזמה מצד נשים בסקס.אישה אחת שניסתה לעלות עליו כמעט סולקה מהחוג.

כשקרלוס החל לספר את השיער של אישה, היא לא הורשתה לספר את שיערה אצל אף אחד אחר, גם לא בעצמה, ואסור היה לה לבקש תספורת. השיער, טען קרלוס, אוצר את ההיסטוריה האישית שלנו, לוכד אותה, ומונע מאיתנו לעוף. (עמוד 297) לקצץ אותו פירושו לשחזר את הקלילות [lightness, או הזוהר] ואת החירות שלנו. כל שיערה על הראש היא כמו אנטנה, והקליטה טובה יותר כשהשיער קצר.

קרלוס טען שהוא היה פעם ספר מקצועי, ואיימי חושבת שזה נכון, כי התספורות שלו היו מרשימות. נשים היו שואלות אותה ברחוב היכן היא הסתפרה, אבל היא לא יכלה להשיב, כמובן.

הריכוז של קרלוס במעשה האהבה, בביצוע תספורת, בצפייה בסרט... היו נפלאות, תשומת הלב שלו הייתה מלאה.

בעמוד 298 יש תיאור של התבוננות בלהבה של גפרור שנותנים לו לדלוק ואז הופכים אותו, כשאת זוהר הלהבה יש למשוך אל העין השלישית. טכניקה המוזכרת ב"יקוש עם הכפיל", עם תוספות קלות.

קרלוס לא איפשר לאיימי לטאטא את השיער שהצטבר על הרצפה בסוף התספורת. הוא עשה זאת בעצמו.

קרלוס טען שלא רק שהוא מעניק אנרגיה באמצעות סקס, אלא שהוא גם נטען באנרגיה.

לפעמים, לאחר שהם קיימו יחסי מין ונרדמו, הוא היה נותן לה מזון עוצמה: כמה ביסים של צלי בשר שהוא בישל, כמה תאנים מהגינה שלו, כוס של יין איכותי [vintage port]. לפעמים הוא השמיע לה שירים ספרדיים מילדותו [canciones] או פיסות ג'אז משנות ה-30 וה-40 שאותה הוא העריץ. במיוחד קטעים של סקסופון. [החתום מטה לגמרי שותף לטעמו המוזיקלי]

אוננות היתה אסורה בדיוק כמו יחסי מין.

איימי קיימה יחסי מין מלאי תשוקה עם קרלוס לאורך כל התקופה שבה היא הייתה בחוג הפנימי, עד לסילוקה, דבר שהיה סימולטני עם הדעיכה הפיסית של בריאותו. קרלוס התייחס לנשים ששכבו אליו או כנשותיו, או כבנותיו, או כאחיותיו. לאיימי הוא התייחס כאשתו, אבל גם כבתו. הוא אמר לה שהוא שוכב רק איתה ועם בתו [קלוד, הסיירת הכחולה]. (עמוד 302)

כשאיימי פנתה לפלורינדה שתסביר לה את האמירות הסותרות, אמרה לה פלורינדה: אלה הם רק סיפורים. סיפורים להנאתך. רק תירגעי ותיהני משהותך אתו. והתעלמי מכל הסיפורים. (עמוד 302)

קרלוס אמר לאיימי שהיא תהרה [תיכנס להריון] בקרוב עם סייר[ת] , אשר תשטוף ממנה את השייכות שלה למין האנושי, כפי שהלידה של קלוד עשתה למוני [האישה-נגואל]. (עמוד 302)

מה שחיבר בין איימי לקרלוס היה מגנטיזם חייתי [animal magnetism] [לא ברור לי למי שייכת האמירה הזו: לאיימי או לקרלוס]. קרלוס טען שהעולם היה צריך ללכת בדרכו של מסמר [Mesmer] ולא בדרכו של פרויד. (עמוד 303)
[אנטון מסמר Mesmer, היה זה שפיתח את התיאוריה שנקראת animal magnetism, הטוענת שישנו נוזל מגנטי שנמצא בכל ישות שיש בה חיים, והוא חיוני לבריאות]

בזמנים מאוחרים נעשה קרלוס אכזרי יותר. פעם כשהיא התקשרה הוא אמר לה שהוא לא יכול כרגע לדבר, הוא נמצא בחקירה מאד עמוקה, והיא שמעה צחקוק של אישה.

כשאיימי נשאלה מאוחר יותר, כנראה אחרי עזיבתו של קרלוס וחבורתו את העולם, מדוע אישה כה אינטליגנטית כמוה נשארה במסגרת שהפרה באופן הולך וגובר את החוש שלה לנכון וצודק, היא השיבה שהיו כמה גורמים: הייתה התשוקה העוצמתית שלה אל קרלוס, הייתה אווירת הרפתקה, היו טקסי כישוף אקזוטיים, הייתה תחושה של הימצאות בחיל החלוץ של ההתפתחות האנושית, הייתה גאווה קבוצתית בלהיות חסר מוסר. מוסריות נחשבה כחלק מהסדר החברתי, ואנו היינו מעבר לו. מוסריות הייתה לאלה שהם [שנולדו מ]זיון משועמם.
והיה גם צד אפל בגדילתה שגרם לה לצפות ליחס רע מגבר. (עמוד 305)

******************* 

הערת אגב, הנוגעת לנושא הפרק הזה: איימי הוציאה ב-1981 ספר, יחד עם אביה ואחיה, בשם "חיי המין האינטימיים של אנשים מפורסמים". זה היה עשר שנים לפני שהיא נכנסה לחוג של קסטנדה.

היא הרי נכנסה לחוג רק אחרי מות אביה.

==================

כשנזכרתי שהיא כתבה את הספר ההוא, תהיתי אם יש שם פרק על קסטנדה, אבל, כאמור, הספר נכתב 10 שנים לפני שהיא נכנסה לחוג שלו

==================

שישה ספרי קסטנדה למכירה.

לאלה שעדיין מוכנים לשמוע על קסטנדה אחרי הספר של איימי וואלאס :)

דברו עם המוכרת. יש שם מספר טלפון.

https://www.facebook.com/groups/463119357198291/posts/2480583712118502/?__cft__[0]=AZVezaWXsaUgUdee1KZ9ycWh_ycK_ZnGarLEe6gdJdQCvHnivzkvm83mkdziFgWSD20FFxEmllrKc9gCqf7zw0bPYbXrs-FAyPU7JiDYmtAqkjDqA5JAg5k6imnDO-YJ5-wzNY5EBZt-NDaqvj8ZCud2gWjvSl2iysuHWAbPoKxdapXH1I_MHlIUsX2jW9ZwSXA&__tn__=%2CO%2CP-R