Sade - Nothing Can Come Between Us
במילים אחרות, יש לנקות את חולית החיבור אל הרוח.It's about trust - הלוחם חייב להאמין.
הצעה פרשנית
החוזרים ממוות קליני, או סף מוות מדווחים על כך שחוו את סרט חייהם מוקרן בפניהם.
אני רוצה להציע, ולא בפעם הראשונה, שעבודת הסיכום היא הקרנת סרט חייך באופן יזום, בזמן שלך, בתנאים שלך. את/ה חווה את סיפור חייך מחדש.
כשמגיעה השעה של הלוחם לעזוב את העולם, הלוחם מריץ סרט אחר (את הראשון הרגיל הוא כבר מיצה): "הריקוד האחרון של הלוחם", המספר על "מפגשיו עם הנגואל", על הידע שהוא צבר במפגשים אלה, ידע זה הוא האלבום של האירועים הראויים לזכירה ( ראו ב"צדו הפעיל של האינסוף"), הם הליבות המופשטות של הכישוף.
הריקוד היחיד בסרט הראשון הוא של הראש הנע מצד לצד בשילוב נשימות.
הריקוד השני הוא של הגוף. הגיוני שההתנסויות עם הנגואל אינן צבורות בראש.
לדעתי, הריקוד האחרון של הלוחם הוא גם הצתת האש מבפנים.
אחד הקשיים הצפים בעקבות רעיון זה הוא שדון חואן מספר שהוא רקד את ריקודו האחרון, אבל לא הגיע זמנו, ולכן המוות לא הצביע לאף מקום, ולכאורה לא קרה דבר.
ארחיב על כך בהמשך.
חומר למחשבה.
שבת שלום.
**************
www.toltec.co.il
*
הערות ותוספות
22.7.19
היום, יום ב, ה-22.7.19 הוא, כנראה, יום עוצמה.
קצת על חלומות ונוצות
לוכד חלומות אינו מוזכר, ככל שאני זוכר, בספרות שלנו.
תפקיד החישוק עם החוטים, כמו רשת של עכביש, הוא ללכוד את החלומות הרעים, כנראה. או לחסום את הישויות המביאות חלומות כאלה (אספרנסה מביאה את החלומות, זוכרים?)
מה תפקיד הנוצות?
הציטוט הבא רומז, לדעתי, לכח הפיתוי שיש לנוצות צבעוניים:
"Don Juan added that a brilliantly colored feather or some highly polished quartz crystals would attract the attention of an ally". ("מסע לאיכטלאן")
כלומר, הם לוכדים את תשומת הלב של בעלי ברית, ואפשר לשער שגם את תשומת לבם של ישויות לא-אורגניות נוספות.
בונוס:
הציטוט הבא מצביע על דימיון מסוים בין חלומות ונוצות:
"Get as heavy as you want when we talk about dreaming," he said. "Explanations always call for deep thought. But when you actually dream, be as light as a feather. Dreaming has to be performed with integrity and seriousness, but in the midst of laughter and with the confidence of someone who doesn't have a worry in the world. Only under these conditions can our dreams". ("אמנות החלימה")
===============
יתכן וההבדל המהותי בין הסרט "הרגיל" (עבודת הסיכום) לבין אותו הסרט שלאחר המוות הוא ההבדל בין הסובייקטיבי (המוח וההתרשמויות האצורות בו כמתווך של השחזור) לבין האובייקטיבי (אני לא יודעת מי מקרין את אותו סרט לאחר המוות אבל זו הקרנה חיצונית וכנראה כואבת יותר :) )
השבמחקיתכן וההבדל המהותי בין הסרט "הרגיל" (עבודת הסיכום) לבין אותו הסרט שלאחר המוות הוא ההבדל בין הסובייקטיבי (המוח וההתרשמויות האצורות בו כמתווך של השחזור) לבין האובייקטיבי (אני לא יודעת מי מקרין את אותו סרט לאחר המוות אבל זו הקרנה חיצונית וכנראה כואבת יותר :) )
השבמחקהי ליאורה,
השבמחקעברתי דירה ואני מנותק כבר כשבועיים מהאינטרנט. (עדיין)
המושגים סובייקטיבי ואובייקטיבי הם יבוא מתפיסה אחרת, לא טולטקית, ולכן מסוכנת למבקש החירות הטולטקי :)
לדעתי, הסרט הזה הוא המודעות שלהפקתה נשלחנו על ידי הנשר לעולם הזה.
ההקרנה (האוביקטיבית) היא, לדעתי, מציצת הנשר את לשדנו, so to speak.
ללוחם יש סרט נוסף, סרט מפגשיו עם הרוח, אלבום אירועי חייו הראויים להיזכר.
דון חואן מדבר על כרטיס מעבר אל החירות ("כח השקט"). ייתכן שהאלבום הוא כרטיס המעבר הזה.
תודה על הערתך.
תתחדש במעבר (גם אני בקרוב)
השבמחקבאמת ההקרנה האוביקטיבית נתפסת כגיהינום ( והא לך חיבור לנשר החושק במח עצמות אדם:))
רעיון השגת החירות נשגב (היכולת להתבונן על הכל באומץ , לוותר על הפחד...)
הלוואי עלי...על כולם...
שבת שלום
התכוונתי ל"לשד" במובן פואטי. בדיעבד, כנראה התכוונתי למילה אחרת, גם במובן פואטי, מילה שאיננה נגישה כרגע לזיכרוני. בכל מקרה, יצא "צולע".
מחקתתחדשי, לכשתתחדשי :)