פרק ארוך. הבאים יהיו קצרים הרבה יותר.
כמה אמירות שלכדו את תשומת לבי:
- הוא גם אמר שכאשר יש אנשים שאנו רוצים להיפטר מהם ואיננו מצליחים, זה משום שלא סיכמנו אותם [בעבודת סיכום].
- בספרו "ידע שקט", קרלוס מצהיר שהסיפורים האלה הם "התגלויות של הרוח", ושהוא כתב אותם כאקט של כישוף. הדרך היחידה שבה אנחנו יכולים לפענח את משמעותם היא באמצעות "ידע שקט".
- הוא טען שהלוחמים לא משקרים, כי הם מאבדים את האנרגיה שלהם אם הם עושים זאת. הדברים שלוחם מעיד עליהם במסעותיו באינסוף אינם שקרים וגם לא הזיות. הם בלתי ניתנים לתיאור, כמובן, דברים שאין להם תקדים בעולם היומיומי. אדם צריך להיות ענו וללמוד לשלוט בתגובות של המיינד כדי להמשיך להיות עד. הבעיה היא שהסיפורים האלה אינם לא אמיתות ולא שקרים, במובן הרגיל של השפה. כמו כל המיתולוגיות, הם מעמתים אותנו עם הדבר הקשה ביותר לתודעה הדואליסטית: הפרדוקס. במובן מסוים, הם מתארים עובדות ממשיות, אבל עם זאת בדויות. הם סמלים וככאלה יש להם כמה משמעויות בו-זמנית. החשוב לתלמיד הוא התוכן העמוק, להיצמד לרוח ולא למילים.
- מי שהכירו אותו יודעים שהוא חי בשלמותו ברגע ההווה, וזה ניכר בכל תנועה של גופו, בהבעות פניו, בעוצמת מבטיו. הוא היה מודע לחלוטין לכל מה שמסביבו. לדבריו, כל אירוע יכול להיות סימן מהרוח. ושום דבר אינו חשוב יותר מדבר אחר; החשיבות היא משהו שהאדם עצמו מעניק; האדם הוא זה שנותן ערך לדברים.
----------------------------------------
הפרק בקובץ נפרד
https://drive.google.com/file/d/12FTS9miNhN7r62sYrRwGYvLXEGiOoSbA/view?usp=sharing
קריאה נעימה וחכימה
==========================
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה