לדעתי, אחד המאפיינים של התורה הטולטקית הוא טענתה [המרומזת, פחות או יותר] שישנו פתח, מרחב, או מרווח, במקום שהמחשבה הרגילה לא משערת את קיומו, לדוגמה: הפתח לחירות נמצא בין מות הפרסונה [האישיות] לבין מות הגוף. דוגמה נוספת: הפער החמקמק שבין הכח המזין [המתגלגל] והכח הממוטט [ההורס, המוות].
ולפוסט גופא.
בספרות שלנו חוזרת הטענה שהלוחם משיג את החירות שלו על ידי כך שהוא מוסר לנשר את המודעות שלו, כי היא בעצם שייכת לנשר. כלומר, הלוחם מוסר לנשר את המודעות שלו לעולמותיו של הנשר [אותן הוא חווה במציאות ובחלומות] ומשאיר לעצמו רק את כח החיים. כח החיים הזה ייאפשר לו לפתח מודעות חדשה בעולמות הנשר, או בעולמות אחרים, שעל קיומם ניתן רק להסיק ממה שנאמר בספרים.
בספרות שלנו חוזרת הטענה שהלוחם משיג את החירות שלו על ידי כך שהוא מוסר לנשר את המודעות שלו, כי היא בעצם שייכת לנשר. כלומר, הלוחם מוסר לנשר את המודעות שלו לעולמותיו של הנשר [אותן הוא חווה במציאות ובחלומות] ומשאיר לעצמו רק את כח החיים. כח החיים הזה ייאפשר לו לפתח מודעות חדשה בעולמות הנשר, או בעולמות אחרים, שעל קיומם ניתן רק להסיק ממה שנאמר בספרים.
ישנה גם הטענה שהלוחם מוסר לנשר העתק של עצמו ככרטיס מעבר, וישנה הטענה שהמסירה לנשר את ששייך לנשר נעשית בעצם באמצעות עבודת הסיכום.
אבל, ישנם מקומות אחדים בספרות שמהם עולה הרושם שעבודת הסיכום איננה כוללת באופן אוטומטי את המסירה לנשר, אלא שההעתק נמסר בנפרד, ברגע שהלוחם מוצא לנכון לעזוב את העולם.
הנה שתי דוגמאות:
- מתוך הראיון של קסטנדה עם גרסיאלה: "בראיון עם סֶם קין, קסטנדה מספר שפעם אחת דון חואן שאל אותו אם הוא חושב שהם שווים. למרות שהוא [קסטנדה] ממש לא חשב כך, בנימה מתנשאת הוא אמר: כן. דון חואן הקשיב לו, אבל הוא לא קיבל את שיפוטו. אני לא חושב שאנחנו שווים, הוא אמר, כי אני צייד ולוחם, ואתה יותר כמו סרסור. אני מוכן בכל רגע להציע [לנשר] את עבודת הסיכום של חיי. העולם הקטן שלך, שהוא מלא בעצב ובחוסר החלטיות, לעולם לא יוכל להיות שווה לשלי."
- הקטע הבא לקוח מתוך "מפגשים עם הנגואל":
"קרלוס המשיך ואמר כי המכשף שהצליח לדחוס את החלק הצפוף ביותר של האנרגיה שלו נמצא במצב שבו הוא עשוי להתכוון למעשה של תעוזה תפישתית. הוא יכול להתכוון ליצור עותק של ניסיון החיים שלו על מנת להוֹנוֹת את המוות.
"קרלוס המשיך ואמר כי המכשף שהצליח לדחוס את החלק הצפוף ביותר של האנרגיה שלו נמצא במצב שבו הוא עשוי להתכוון למעשה של תעוזה תפישתית. הוא יכול להתכוון ליצור עותק של ניסיון החיים שלו על מנת להוֹנוֹת את המוות.
"זהו היעד הסופי של עבודת הסיכום: ליצור העתק ולהתכונן לעזיבה. אתה לא צריך להיות מכשף כדי להבין את החשיבות של כל זה.
"למות עם חוֹב היא דרך עלובה למות. מצד שני, להיות בעל העתק שאותו תוכל להציע לנשר, יבטיח שתוכל להמשיך קדימה.
"המאבק של המכשפים הוא קרב גיבורים. בביצוע עבודת סיכום חסרת רבב של תוכן חייהם, המכשפים אוספים את הסיבים שניקזו את תשומת לבם, ומחזירים לאחרים, אותם הכירו בעברם, את כל תשומת הלב שהללו נתנו להם.
"בדרך זו הם מגיעים לאיזון המאפשר להם לעזוב עם כל המודעות שלהם. הזיכרונות שלהם עקביים, מזוקקים, משולבים, ופועלים כישות עצמאית המשמשת ככרטיס, אותו הם מוסרים בתמורה לכוח החיים שלהם.
"הנשר מקבל מאמץ זה כתשלום, וזז הצידה. ההעתק שלנו מספק את דרישותיו.
(עמוד 81)
קטע זה נמצא בפרק מקיף אודות עבודת הסיכום. מקטע זה עולה כי עבודת הסיכום יוצרת את ההעתק, אבל המסירה שלו לנשר היא אקט נפרד, אותו מבצע הלוחם בנסיבות הנכונות לו.
(עמוד 81)
קטע זה נמצא בפרק מקיף אודות עבודת הסיכום. מקטע זה עולה כי עבודת הסיכום יוצרת את ההעתק, אבל המסירה שלו לנשר היא אקט נפרד, אותו מבצע הלוחם בנסיבות הנכונות לו.
.
אז, האם עבודת הסיכום כוללת אוטומטית את מסירת ההעתק, או לא?
[הבאתי בפוסט רק דוגמאות התומכות בטענת האי-אוטומטיות, בנפרדות, שבין השניים, דוגמאות שהן יוצאות הדופן בספרות]
[הבאתי בפוסט רק דוגמאות התומכות בטענת האי-אוטומטיות, בנפרדות, שבין השניים, דוגמאות שהן יוצאות הדופן בספרות]
חומר למחשבה.
*********************************
מוסיקה
==================================
דוגמה נוספת לפתח שנמצא במקום לא צפוי: הסדק שבין העולמות נמצא בתחום שבין הקשב הראשון והקשב השני.
19.7.23
היום, יום רביעי, ה-19.6.23, הוא (כנראה) יום עוצמה.
היום אביא את כל הקטע מהראיון של קסטנדה עם גרסיאלה, בו קסטנדה מדבר על כך. קטע זה הוא המקור היחידי שבידינו, בו מדובר על נושא זה, בכל הכתבים שהשאירו אנשי חבורת קסטנדה.
****************
על פני האדמה [earth], הוא החל להסביר, יש אתרים, מקומות מיוחדים או פתחים, שאפשר להיכנס אליהם ולעבור דרכם למשהו אחר. כאן הוא עצר והציע לקחת אותנו. זה קרוב לכאן... בלוס אנג'לס... אם אתם רוצים, אני יכול לקחת אתכם, הוא אמר. כדור הארץ הוא משהו חי. המקומות האלה הם הכניסות שדרכן מקבל כדור הארץ מעת לעת כוח או אנרגיה מהקוסמוס.
אנרגיה זו היא האנרגיה שעל הלוחם לאגור. אולי, אם אהיה ללא-רבב באופן מוקפד, אהיה עשוי להתקרב לנשר. לו יהי כך!
כל 18 יום נופל גל של אנרגיה על [כדור] הארץ. עירכו ספירה, הוא הציע לנו, החל מהשלישי באוגוסט הבא. אתם תהיו מסוגלים לקלוט את זה. גל האנרגיה הזה יכול להיות חזק או לא; זה תלוי. כאשר [כדור] הארץ מקבל גלים גדולים מאוד של אנרגיה, זה לא משנה איפה אתם עשויים להיות, הוא [הגל] תמיד מגיע אלינו. ביחס לגודלו של הכוח הזה, כדור הארץ הוא קטן, והאנרגיה מגיעה לכל החלקים [שלו].
************************
היום, בהמשך הבוקר, (אם תרצה הרוח) אעלה פוסט נפרד עם לינק לתירגום העברי המשופץ של הראיון הנ"ל עם גרסיאלה.
מסתמן שהרוח לא רוצה שהגירסה הסופית של תרגום הראיון של גרסיאלה תתפרסם היום. 
=========================
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה