מאמר קצרצר.
אני לא יכול להמליץ עליו. אני שומר את המלצותיי לטקסטים ראויים.
עם זאת, בכל מאמר בד"כ צפון משהו. לדוגמה, האמירה הבוטה של דון חואן אודות גזר התקוע בישבנו של קסטנדה. אני חושב שמסתתר בה משהו.
אמירות אחדות בכל זאת תפסו את תשומת לבי:
מכשף יאקי, דון חואן מאטוס, לימד את האנתרופולוג, שהוּמַר לשוליית מכשפים, ש"אי אפשר להתעקש. כשדברים הולכים לצאת, הם יוצאים באופן מאוד פשוט וטבעי. ברגע שבו אתה מתעקש, הקסם והעוצמה נעלמים".
יש בו הערה פרשנית שלי שהייתי ממליץ עליה. היא נוגעת לקטע הבא, ובפרט למושג טאוטולוגיה שמופיע בו:
"הטרגדיה הגדולה היא שאנחנו לא רוצים להשתנות. אנחנו מוּבָלִים אל המוות ואנחנו לא מתנגדים. אנחנו רוצים דברים מוכחים, מדעיים. על מה אנחנו מדברים? על יישום של עקרונות מסוימים על מנת להבהיר טאוטולוגיות."
המאמר בקובץ נפרד
https://drive.google.com/file/d/1YO2u3nfn6dfbHM14V31h3GAqHgWIO2LG/view?usp=sharing
המאמר בתוך הקובץ המרוכז של המאמרים
https://drive.google.com/file/d/1rkY1jgGNYtGPF_0DTAkd4_-36rKHx56B/view?usp=drive_link
למי שיחליט בכל זאת לקראו,
קריאה נעימה ומחכימה.
=================================
נ.ב
לא קשור למאמר הנ"ל.
שורה משיר יפה הזכירה לי משהו מעולם המכשפים הטולטקי:
חוזה לך ברח
אושיק לוי
מילים: יענקל'ה רוטבליט
לחן: שלום חנוך
הגמדים מוצאים מקלט באגדות ==> המכשפים מוצאים מקלט בחלומות, (במיקומים של נקודת המאסף).
צללים כהים פוסעים אט אט אל תוך הלילה
באור לבן מאחורי דלתות כבדות
שם בבתים גבוהי קומה העיר סגורה לה.
חוזה לך ברח, חוזה לך ברח
הלילה הוא אפל כל כך.
הבהוב סיגריה שם בחושך מאדים
מתוך היער האפל הזה לפתע
וסינדרלה ממתינה לגמדים
וברחוב רובץ החטא ליד כל פתח.
מתוך בתים גבוהים הגמדים כולם
פתאום באים אחד אחד אל סינדרלה
כי סינדרלה היא האגדות כולן
כי אין אחת באגדות אשר תדמה לה.
חוזה לך ברח, חוזה לך ברח...
שומר נפשו נמלט, שומר נפשו תמים
כי אין בעיר מקלט ואין בה רחמים.
חוזה לך ברח, חוזה לך ברח...
והם שבים אל הבתים גבוהי קומה
והם חומקים אחד אחד מתוך היער
רק סינדרלה עוד ניצבת במקומה
כשהם בורחים לאגדות סוגרים השער.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה