ערכתי כמה תיקונים קלים, בעיקר של איות (הקובץ הקודם לא זכה לבדיקת איות), ועוד שינויים קלים אחדים. לא משהו קריטי.
מומלץ להוריד ולזרוק את הקובץ הקודם.
אני מעריך שזו תהיה הגירסה של המהדורה המודפסת.
אני מעריך שזו תהיה הגירסה של המהדורה המודפסת.
=========================
19.11.21
איך לא ראיתי את זה ?!
====================
====================
את הלוחם-הרואה, ובטח את הנגואל, אי אפשר להפתיע. הוא מקדים את המציאות, או כפי שדונה מרסדס אמרה על עצמה ב"חלום המכשפה", "אני מקדימה את עצמי בצעד".
ועם זאת, יש מקרים שהנגואל עומד מופתע נוכח אירוע שהיה בלתי צפוי עבורו.
אירועים אלה אינם צפויים, כי הם התערבויות של הרוח בעולם. התערבות הרוח איננה צפויה, וכל מה שקשור ברוח איננו צפוי, לדוגמה: עד לאן יגיע פלוני בדרך הלוחם.
.
מקרים כאלה של אירועים בלתי צפויים מוזכרים בספרות, בין היתר, בהקשר של הופעת חניך/ה פוטנציאלי לפני הנגואל המחפש ממשיך.
1. מסופר שכשדון חואן הירוי הופיע לנגואל חוליאן, האיש שרדף אחריו, כשאקדחו בידו, נתקל בנגואל חוליאן להפתעתו של הנגואל.
2. הנגואל-לעתיד לוהן הסיני, יצא ברגליים כושלות מבר בעיר הנמל ורקרוז שבמקסיקו, בגלל אירוע מסוכן (הופעת הרוח הולכת יד ביד עם הופעת המוות) ונתקל בנגואל סנטאיסטבן שעבר ברחוב. (מוזכר ב"מפגשים עם הנגואל" עמוד 191 למטה).
זכרתי שאירוע זה מוזכר בעוד מקום בספרות, אבל בחיפוש זריז לא מצאתי אותו. אם מישהו זוכר היכן, ויטרח לשתפנו, יבוא על הברכה (אני משער 
)
).
מסקנה פשוטה מתבקשת, והיא דרך להביט על אירועים בחייך:
אין מה להלקות את עצמך במחשבות מייסרות מהסוג: "איך לא ראיתי ש...", "איך לא חשבתי על...", כי אז הייתי פועל אחרת, ולא היה קורה מה שקרה.
אני סבור שקרוב לוודאי שלא יכולת לראות: אם זה משום שהייתה כאן התערבת הרוח, או שהרוח היא האחראית ל"עיוורון" הזה שלך, או שמקור העיוורון בתימרון של המערכת הטפילית, המתמרנת את גורלותיהם של האנשים לצרכיה.
.
דוגמה, אולי לא הכי טובה, אבל זה מה שעולה אצלי כרגע:
את/ה נתפס "עם התחתונים למטה", בזמן שאתה מרגיש כאילו אין סיבה ש"ייתפס לך הרוכסן", ויש לך תחושה שמשהו מנע ממך להצליח בפעולה שתמיד הלכה חלק, ועכשיו אתה במצב מביך נוכח אנשים. אני סבור שבמקרים כאלה את/ה שימשת, מבלי שהתכוונת לכך, שחקן בדרמה של אחרים. הפאשלה שלך נועדה בשבילם, היא שימשה לתימרונם, לשינוי דעתם הכללית, ו/או עליך, במקרה ויש ביניכם היכרות.
כלומר, כולנו שחקנים בעל כורחנו בדרמות של אחרים. הרואים אינם פטורים מהכפייה הזו (פקודות הנשר?), הם "פשוט" מקבלים כל "על כורחי" כזה, מתוך בחירה מודעת, מתוך הסכמה.
.
דרך אגב, טאישה נתפסה עם המכנסיים למטה, במובן המילולי, נוכח אנשים, וכל זאת בגלל התערבות ה..... נגואל (מופיע בספרה הראשון).
.
זו הייתה הצעה פרשנית לשיפוטכם.
.
מוסיקה
קצת ברי וויט בשביל הוויברציות הנכונות :)
שבת שלום.
=========================
20.11.21
בעלות על נכסים היא לא עובדה אנרגטית
===============================
===============================
המושג "עובדה אנרגטית" לא ממש מופיע בספרים העיקריים, אלא יותר בשוליים שלהם: פעם או פעמיים ב"מעברים קסומים", ושאר המופעים בכתב העת "קוראי האינסוף". אשר עבדכם הכין לו תרגום עברי, שעדיין במצב של טיוטה.
אבל זכור לי שישנה אמירה של דון חואן על כך שמשהו הוא איננו בגדר עובדה אנרגטית, אבל הוא כנראה הוא לא השתמש במונח זה.
כל מה שנתפס בראייה (שהיא ראייה ישירה של אנרגיה) הוא עובדה אנרגטית. הנה שתי דוגמאות המופיעות ב"קוראי האינסוף":
- העובדה שאנו נמצאים על הדרך אל מותנו היא עובדה אנרגטית.
- העולם הוא טורף במידה המקסימלית שהוא יכול להיות, טורף במובן של התכוונות למבחן בלתי פוסק של המודעות.
.
אני מציע שבעלות על נכסים כלשהם היא לא עובדה אנרגטית. כלומר, הרואה לא ימצא ברובד האנרגטי של העולם ביטוי לעובדת בעלותך על דירה, או מכונית, או יאכטה.
אני ממשיך ומציע שכל מה שהוא בגדר מוסכמה חברתית הוא חסר בסיס אנרגטי.
ובין המוסכמות הכי יסודיות של החברה נמצא הכסף. למרשרשין ולמצלצלין אין (כמעט) שום ערך מלבד הערך המוסכם שלהם.
ובין המוסכמות הכי יסודיות של החברה נמצא הכסף. למרשרשין ולמצלצלין אין (כמעט) שום ערך מלבד הערך המוסכם שלהם.
מי מנהל את רישום הבעלויות על הנכסים? המדינה, המייצגת את החברה.
ואני תוהה: כשאתה מהלך על פיסת קרקע הרשומה על שמך ברשומות המדינה (בפנקסים של רשם המקרקעין), אחרי ששעבדת את חייך לרכישתה, כלומר לרישומה אצל הרשם, האם הקרקע יודעת שהיא שלך?
האם רואה יוכל לראות שאתה הבעלים החוקי של הקרקע?
=========================
22.11.21
אלוהי הדברים הקטנים
===================
===================
כמה הרהורים שמוליכים לאן שכל הדרכים מוליכות, כולל דרך עם לב: לשום מקום
הקטע הבא לקוח מ"מציאות נפרדת":
"עכשיו אתה יודע שאתה ממתין לרצון שלך. אתה עדיין לא יודע מה זה, או איך זה יכול לקרות לך. אז צפה היטב בכל מה שאתה עושה.
עצם הדבר שיכול לעזור לך לפתח את הרצון שלך הוא בקרב [amidst, בין] כל הדברים הקטנים שאתה עושה."
.
ואני שואל:
מהו הדבר הזה?
.
הקטע הבא לקוח מ"סיפורי עוצמה":
"האם הנגואל הוא הישות העליונה, הכול יכול, האלוהים?" שאלתי.
"לא. גם אלוהים הוא על השולחן. בוא נגיד שאלוהים הוא מפת השולחן".
הוא עשה תנועה מבודחת של משיכת המפה כדי לערום אותה עם שאר הפריטים שהניח מולי."
.
אלוהים כמפת השולחן הוא בעצם המצע שעליו נמצאים כל הדברים שאנו יכולים לחשוב עליהם, ואם נסלק את המפה, כלומר את המחשבה שלנו אודות אלוהים, יתמוטט כל עולמנו, הטונל שלנו.
ב"האש מבפנים" אומר דון חואן שאלוהים הוא המרכיב הכי יציב ברשימת המלאי שלנו. הוא הדבק שמקבע את נקודת המאסף למקומה, וכדי להניע את הנקודה ממקומה יש לשחררה מכל כבליה, ולכן יש לראות את האלוהים, כלומר את תבנית האדם.
.
ב"האש מבפנים" נאמר גם שהרצון הוא המקבע את נקודת המאסף למקומה, והוא פן של ההישרה [alignment]. לעומתו, הפן של ההישרה המשנה את מיקום הנקודה נקרא כוונה.
אז מי מקבע את הנקודה למקומה, הרצון או המושג הקרוי אלוהים [God]?
אני נוטה לחשוב שהרצון האוחז במושג אלוהים מקבע אותנו, ואם נסיט את הרצון ממושג האלוהים, הרצון יוכל להיאחז בעולם אחר.
ולכן, שחרור הרצון הוא שחרור שלו [ושלנו] ממושג האלוהים.
.
טענת נגד לפרשנות זו:
צימוד נוסף בין הרצון לאלוהים ישנו באותו מקום ב"סיפורי עוצמה", שם אומר דון חואן:
"אי אפשר לראות את אלוהים כשנרצה בכך [at will], אפשר רק לדבר עליו".
ואני חושב שיש להבין את הטענה כאומרת: אלוהים אינו נתפס באמצעות הרצון.
אמירה זו לכאורה סותרת את טענתי שהרצון הוא שאוחז באלוהים, ושדרך אחיזה זו מתקבע עולמנו.
.
חומר למחשבה.
=========================
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה