הגענו לרגע האמת.
מכל הסודות בעולם, בחרתם לדעת דווקא את סודו של הנחש עטור הנוצות 
מבלי להמעיט בחשיבות או בעניין של המתואר בפרק, הסוד "נטו" הוא על גבול הבדיחה.
התמונה בתחתית הפוסט היא תוספת שלי לפוסט, לצורך המחשה של הציפור. היא לא נמצאת בספר.
===========================
מעוף הַקֶּצָאל [The Flight of the Quetzal]
אהבתי ללוות את דונה סילביה בטיוליה אל השדות שמסביב כדי לאסוף פרחי בר, חרקים ועשבי מרפא. פעם, כשטיילנו בעמקים שמדרום לבית, בחיפוש אחר כמה צמחים להכנת תרופה, היינו עדים למעוף הַקֶּצָאל, הציפור הקדושה לקדמונים. הַקֶּצָאל היה אמור להיכחד באותם מקומות.
זנבו הארוך, ומעופו הגַּלִּי, חיזקו את הרושם של נחש מעופף. הצבעתי עליו ועמדתי לומר משהו על המחזה המרהיב שראינו זה עתה, אבל דונה סילביה לא איפשרה לי להגיב. היא הניחה את האצבע המורה על שפתיה כדי לציין שאני חייב לשתוק.
מאוחר יותר, בקול רוחש כבוד [reverent, ירא שמים], היא אמרה שאני אמור להיות אסיר תודה על המזל הטוב שלי. ניסיתי לנחש למה היא מתכוונת. מכיוון ששברתי כמה פעמים בעבר קשרים רגשיים מסוימים ומצאתי שזה קצת כואב, האמנתי שהיא מרצה [lecturing, מטיפה] לי על היתרונות שבהיות חופשי, ושהיא עושה זאת כי ידוע שהקצאל בדרך כלל אינו מתרבה בשבי.
חזרנו אל הבית. דונה סילביה הורתה לי שלא לדון במה שראינו עם אף אחד; החיזיון, היא אמרה, היה מתנת עוצמה ועליי למדוט [להרהר] על החוויה. היא אמרה שלשמר את הזיכרון הזה לשאר חיי זו משימה אישית שלי. חשבתי שזו עוד אחת מהמוזרויות שלה.
היא כנראה דיברה עם האחרים על מה שקרה, משום שלאחר זמן מה שמתי לב לשינוי בהתנהגותם כלפיי. כמה מהם שהיו חולפים על פניי ואף פעם לא הביטו בי לפני כן, באו לדבר איתי.
יום אחד, דון מלכור הפסיק לתקן את הלול שמאחורי המבנה הראשי ולקח אותי לטיול ארוך בהרים, לאזור שטרם חקרתי. כשהגענו לפסגה השטוחה של גבעה בינונית, שהייתה מוקפת כמעט לגמרי בגבעות אחרות גדולות יותר, התיישבנו בתוך מעגל אבנים שנראה כאילו שימש בעבר כמקום מפגש.
דון מלכור אסף כמה ענפים, הניח אותם על טבעת של אבנים קטנות יותר במרכז המעגל ואמר כמה מילים בשפה שלו. לא יכולתי שלא להבחין בהרגל של המרפאים לכרוע ברך ולהציע את הלהבה לארבעת הכיוונים, עוד לפני הדלקת האש,.
הוא סימן לי בתנועת סנטרו לשבת באחד הקצוות הרחוקים של המעגל. הוא התיישב לידי והניח את הכובע שלו על גבי המצ'טה שהניח ליד האבן שעליה ישב. שתקנו זמן רב. הרגשה בלתי ניתנת להכחשה של שלווה [peace] ורווחה [well-being] התפשטה [pervaded] במקום ההוא.
דון מלכור שבר את השתיקה ואמר לפתע: "בגלל האות [omen] שהיית עֵד לו, אני הולך להכניס אותך בסוד [initiate] הידע הסודי של הנחש המעוטר נוצות."
למרות ששמעתי בבירור מה הוא אמר, לא הבנתי למה הוא מתכוון. הוא המשיך בהסברו:
"העובדה שהַקֶּצָאל בחר בך לחזות ב[להיות עֵד ל] מעופו היא אות חשוב מאוד עבורנו. עבר הרבה זמן מאז שאחד מהם נראה כאן. זה היה אות טוב שהצביע על כך שנבחרת לקבל את הידע של הדת [religion, אמונה] האמתית שלנו."
בהיתי בו בהבעה שואלת ומופתעת. לאחר שהייתי עֵד שוב ושוב למעשי אמונה [acts of faith, לעתים מציין נסים, אבל כנראה לא כאן] אדירים מצדם במשך זמן כה רב, האמנתי שהמרפאים הם ללא שום ספק הקתולים הקנאים ביותר שהכרתי אי פעם. הסתכלתי עליו בחוסר אמון [with incredulity], בלי יכולת לנחש מה עשויה להיות דתם האמתית.
"אם כך, מהי הדת האמתית שלכם?" שאלתי.
"כולנו שייכים לחוג [circle, מעגל] של הנחש המעוטר נוצות," הוא ענה, "למרות שיש לנו נקודת מבט משלנו לגביו".
הופתעתי מהגילוי וחיכיתי בקוצר רוח שיתחיל לספר לי את סודות דתו, אבל לפתע הוא שינה את הנושא. מחיתי ואמרתי שזה לא הוגן מצדו לעורר את סקרנותי באומרו שהוא הולך לספר לי סודות, ואחר כך לשנות את מהלך השיחה.
דון מלכור חייך ואמר: "אנחנו בהחלט הולכים להדריך אותך בדרך הנחש, אבל זה לא יכול להיעשות על ידי דיבור, וגם לא ניתן להשיג זאת בן לילה. לכן, יש צורך בסבלנות, ומוטב שאציין שסבלנות היא אחת הדרישות המוקדמות לנטילת חלק בפולחן [Cult, כת] של קְצַאלְקוֹאָטֶל [Quetzalcoatl]."
זו הייתה הפעם הראשונה בחיי ששמעתי מישהו מדבר על פולחן הנחש המעוטר נוצות. האמנתי שדבר כזה לא היה קיים במשך מאות שנים.
סיפרתי לו מה למדתי על הנושא בבית הספר ושאני יודע על כך לא מעט, כי חקרתי את זה כנושא של עניין אישי [personal interest], אבל הוא לא איפשר לי להמשיך לדבר.
"שכח את כל מה שלמדת!" הוא קרא. "רוב מה שאנשים יודעים הוא מושחת [corrupt, מעוות]; עבר מניפולציות על ידי הכובשים. לא שווה לבזבז את הזמן שלך על הזבל הזה.
ישנם אפילו סיפורים שטוענים שקצלקואטל היה למעשה ישוע המשיח [Jesus Christ], שבא לבשר על [proclaim] הדוקטרינה היהודית לפני אבותינו. הם מתארים אותו כבלונדיני, בעל זקן ועם עיניים כחולות: עזוב אותי מהחרה הזה [do me a bloody favour, תעשה לי טובה מזוינת!]". כשהוא דיבר, תוך כדי שהעמיד פנים שהוא כועס, חייך דון מלכור, ואז הוא הוסיף:
"קודם כל, הַשְּׁעֶה את השיפוט שלך [suspend your judgment] ואפשר לי להציג בפניך את הידע האותנטי של אבותינו. חכה עד שתדע את סודותיו של הנחש המעוטר נוצות, כדי שתוכל להביע דעה בנושא."
הוא צדק לחלוטין! מה שלמדתי איתם היה רחוק ככל האפשר מכל מה שידעתי או שמעתי על הנושא.
בעקבות אותו אירוע, לקח לי כמעט עשר שנים להשתלב [integrated] באופן מלא ב'תנועת הנחש' [‘the movement of the Serpent’]. במהלך אותה תקופה, המשכתי בעבודתי הרגילה כאסיסטנט של המרפאים, כך שככל שהתפתחתי באמונה, הייתה לי ההזדמנות ללמוד את כישוריהם וליישם את הידע שלי בפועל.
************
עבורי, השינוי הגדול ביחסיי עם המרפאים אירע לאחר האות של ציפור הקצאל. לאחר מכן, ההרגשות שלי לגבי החגיגות השתנו לחלוטין, משום שהותר לי להשתתף במפגשים שהיו אסורים עליי קודם לכן. במהלך השנים שלאחר מכן הוכנסתי אל [introduced, הוצג בפניי] הידע צעד אחר צעד. בהדרגה קיבלתי הסברים על המשמעות האמתית של הטקסים, שלפעמים נערכו לעיני כולם, אך בצורה כה חשאית שלאיש לא היה כל מושג מה באמת קורה.
הגעתי להבנה שלמעשה רק מעטים מאוד מהמרפאים שייכים לתנועה של הנחש. הם היו משהו כמו אגודה סודית בתוך חברה אקסקלוסיבית אחרת, עד כדי כך שרוב האנשים שהשתתפו בטקסים לא ממש היו מודעים למתרחש מאחורי הקלעים; הם היו רק הניצבים [extras] בסרט, אם לנסח זאת כך.
האירועים הגיעו לשיאם עבורי במהלך החגיגות שהוקדשו לסן חוזה, הקדוש [saint] הפטרון של טוֹלַאן [Tollan], העיר הידועה כיום בשם טוּלָה [Tula]. ערכנו שם את הטקסים הרגילים שלנו, ובליל השימורים השלישי באותו מקום קדוש, ערכנו את הטקסים:
שרנו, רקדנו וביצענו את טקס ההתייחדות [communion, טקס נוצרי שבו מקדשים את הלחם והיין] עם בשרו של הַהִקּוּרִי [Hícuri].
עם עלות השחר, בדיוק כשהשמש זרחה, מנהל הטקס ביצע סדרה של מחוות [gestures, תנועות גוף, בעיקר תנועות ידיים] והתפלל לאלוהויות של ארבע הרוחות [winds]. לאחר מכן הוא החל לקרוא [invoking, להתפלל, לזמן] לנחש המעוטר נוצות בכזו חיבה ורוך בקולו, שנראה היה כאילו הוא פונה לאהובתו. עיניי מלאו דמעות, לא של עצב, אלא בגלל שהוצפתי בהרגשה של אהבה שאין לתארה. מנהל הטקס אמר:
.
Nimitznotlatlautilia inti Amilpampa
Nimitz notlatlautilia inti Cihuatlampa:
Nimitz notlatlautilia inti Mictlampa
Nimitz notlatlautilia inti Tlahiztlampa.
Nimitznotlatlautilia inti Xiuhtecuhtli, inti Tociatl, inti Tonantzintlalli, inti Tlaloqueh.
Ninotza notlazotla Quetzalcohuatl.
.
Tlaxihuiqui toicnocalaqui
Tehuantzitin mopipiltzitzin
Tinotza tehunatzitzin tlahuinextini
In huehuetlamatiliztli, in colnonotza.
Tlahuizcalptantecutie!
Titechmaca mopetlacalli
Titechittitia moyelohuayan.
.
בתרגום, המשמעות היא:
.
ברשותם [permission] של ארבעת הכיוונים, ארבע הרוחות [Winds],
ברשותו של האב הגדול [Grandfather, סבא?] אש,
ברשותה של האם הגדולה [Grandmother, סבתא?] מים,
ברשותה של אהובתנו אמא אדמה,
ברשותם של רוחות [Spirits] האוויר,
אנו קוראים לאהובנו היקר Tatawari [מילה בשפת ה-Huichol המציינת את רוח קקטוס הפּיּוֹטֶהּ [מסקליטו]. היא מופיעה רק בתרגום הספרדי [של הלחש הזה] ולא בנוסח המקורי בשפת הנהווטל - הערה של המתרגמת מספרדית לאנגלית] קְצַאלְקוֹאָטֶל
.
הַשֵּׁב לקריאתנו!
זה אנחנו, הילדים שלך, שקוראים.
אנו מבקשים אחר הידע של אבותינו.
הראה את עצמך,
הו אדון [Lord, אלוהי] האור!
לַמֵד אותנו את הסודות שלך,
קח אותנו לממלכה שלך.
.
בזמן שהמנהיג אמר את הלחש [incantation], האחרים פלטו מלמול חרישי מאוד. אני לא יודע אם זה היה בגלל התשישות הפיזית שנגרמה מהצום ומליל השימורים הארוך, אבל ברגע מסוים, הקולות שלהם, שנשמעו לי כמקהלת מלאכים, הפכו לכלי רכב היפנוטי שמשך אותי לעבר סוג של מנהרה אינסופית. באופן מיידי וספונטני נכנסתי למצב עמוק של חלימה. המעבר לחלימה היה יוצא דופן ביותר; זו הייתה הפעם הראשונה שמשהו כזה קרה לי.
הפעם הצלחתי לעקוב אחר המעבר ממודעות רגילה למצב של חלימה צעד אחר צעד. מה שהיה עבורי המרתק ביותר הייתה ההבנה שכולנו כבר נמצאים שם באופן קבוע, אבל לא יודעים זאת.
לפתע הייתי בתוך מעגל של אנשים הקורנים אור. יכולתי לראות את פקעות הסיבים [cocoons, כמו של גלמי פרפר] הזוהרות שלהם. באותו רגע הייתי מודע לחלוטין לכך שאני בחלימה.
משהבחנתי שאני בחלימה, ניסיתי מיד לקבוע [establish] נקודת ייחוס [point of reference]. באותו זמן, תשומת הלב [הקשב] החלומית שלי עדיין התנודדה [fluctuated]. ברגע מסוים קלטתי [perceived, תפסתי] שתשומת הלב שלי נחלשת [flagging, נעשית תשושה], אבל אז כולנו שילבנו ידיים והרגשתי מיד דחף [thrust, הזרקה] של אנרגיה. יכולתי לראות [perceive] שהמעגל שיצרנו רַטַט והקרין עוצמה.
במצב ההוויה ההוא יכולתי לשמוע את האחרים בלי שהם אמרו מילה. לרגע תהיתי אם הם יכולים לשמוע את המחשבות שלי כמו שאני יכול לשמוע את המחשבות שלהם. אחד מהם מיד ענה לי בתוך ראשי, ואמר שבמימד הזה אין הכרח להגות מילים, ושהרבה יותר קל פשוט לחשוב מה אתה רוצה לומר לאחרים.
מיקדתי את תשומת לבי בחקירת הסביבה הקרובה שלי. בתלות באופן שבו התמקדתי בהם, יכולתי לראות את המשתתפים האחרים בשתי דרכים שונות: כגופים פיזיים או כישויות זוהרות. נראה היה שמנהל הטקס חבש לראשו copilli [כיסוי ראש עשוי מנוצות הקצאל] של אור זוהר ביותר.
ברגע מסוים הוא ביצע כמה תנועות שכולנו חיקינו. התחלנו לרטוט בעצימות הולכת וגדלה. מיד ראיתי התפרצות גדולה של אור, אשר האיר עלינו והקרין צללים של כל דבר, כולל הגופים הפיזיים שלנו, שעמדו ללא תזוזה באתר הטקס.
האור המשיך להתעצם עוד יותר, הוא גדל בגודלו והחל לשרטט מעגלים בזמן שהוא ריחף מעלינו. נראה היה שהוא צובר מוּצָקוּת [gain solidity], ואז נוצרה לפנינו תמונה חיה ביותר של דרקון סיני מהסוג שניתן לראות במהלך הפסטיבלים שלהם.
לפתע התפיסה שלי נעשתה ממוקדת, ואני ידעתי ללא צל של ספק שזהו קצאלקואטל, הנחש המעוטר נוצות, אותה דמות שראיתי כל כך הרבה פעמים מיוצגת באבן של המונומנטים העתיקים ברחבי הארץ.
הייתי המום. למרות שידעתי שאני בחלימה, לא ציפיתי לפגוש בדבר כזה. ההפתעה הייתה כזו שהתעוררתי, וגיליתי שהזוהר עדיין שם. אם הייתי מביא אותו לפוקוס [למיקוד], הייתי יכול לתפוס את דמותו של הנחש מרחפת מעל ראשינו.
האור האוהב הזה נגע בגרעין העמוק ביותר של הווייתי ולימד אותי את המשמעות האמתית של הדרך של הנחש המעוטר נוצות. מה שהתרחש היה עבורי מתנה אמתית של עוצמה, ואני מוקיר [treasure, אוֹצֵר] זאת כאחד הרגעים הטובים ביותר שלי.
לקח לי שנים לשחזר את הזיכרונות האלה, כמו גם כמה אחרים, על מנת להבין טוב יותר מה קרה לי באותה הזדמנות. אפילו היום אני ממשיך להוסיף חלקים לפאזל, אבל עכשיו לפחות אני יכול להבהיר, לאלה שיודעים על מה אני מדבר, שסודם של חסידי [followers] פולחן [Cult, כת] קְצַאלְקוֹאָטֶל הוא תנועה מסוימת [ספציפית] של נקודת המאסף.
.
************** סוף *************
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה