ויתור על שליטה כתנאי לחיבור אל הרוח

 

ראינו ב"סודו של הנחש" אמירה של קסטנדה לגבי תכנון גמיש מאד, תכנון שמוכן מיד להשתנות כאשר הנסיבות מרמזות על כך. הקטע הבא מ"סודו של הנחש" מבטא לדעתי באופן כללי את אותו רעיון:

"כשדונה סילביה הבחינה בתסכול שלי, היא יעצה: "לעולם אל תהיה אובססיבי לכלום. תיהנה מכל מה שאתה עושה. אם בכל זמן שהוא אתה מרגיש שזה הופך לעבודה קשה, שים את זה בצד לזמן מה ועשה משהו אחר. אתה תראה שהרגע להמשיך עם מה שעשית לפני כן, יהיה הדבר אשר יהיה, יבוא מעצמו".

כשסיפרתי לה על העצבנות שלי, היא אמרה שאני חייב לשחרר את עצמי מהתחושה הזו. לשחרר את עצמך [Letting yourself go] הייתה בכל מקרה הטכניקה של יצירת קשר עם הרוח שמנחה את המרפאים.
(עמוד 60)

לשחרר את עצמך (להיות משוחרר), הוא לשחרר שליטה, לא?

השחרור הזה הוא תנאי לחיבור לרוח. מהו ההסבר לכך?

תשובתי: ציינתי לאחרונה בפוסט את האסטרטגיה המשולשת: ריחוק רגשי, המוות כיועץ וכוונה בלתי כפיפה (נחושה). שלושה אלה הם, לדעתי, צדדים של החיבור לרוח: שחרור אחיזה בעולם ובו זמנית הגברת האחיזה ברוח.

הבאתי לא מזמן את "כוחה של המילה" מ"סודו של הנחש", הרעיון שאנשים אינם מחוברים לרוח כי הם אינם עומדים במילותיהם, בהחלטותיהם, וטענתי שזה המקביל לכוונה בלתי כפיפה.
וויתור על שליטה הוא גם חיבור לרוח, משום שהוא ביטוי ל"ריחוק הרגשי" (אי-היצמדות) שבאסטרטגיה המשולשת.

.

ועם כל זה, הלוחם גם שואף לשליטה, לדוגמה:

דונה סילביה: "להירדם זה להיכנע לחוסר הכרה, לכן הלוחם אף פעם אינו ישן. כשהוא ער, הוא מודע לעצמו; כשהוא גולש לתוך שינה, הוא נכנס לחלימה. לוחם לעולם אינו מוותר על השליטה." (עמוד 128)

.

עוד דוגמה:

"אבל איך אני יכול לשלוט ברגשות שלי?" שאלתי, בידיעה שכולנו סובלים מהתקפות רגשיות מדי פעם.

הוא השיב, "על ידי כך שתהיה מודע, ולא תיכנע לחולשות שלך. זה גם חשוב ביותר שתהיה לך מטרה מוגדרת בכל מה שאתה עושה. רק אידיוטים עוברים את החיים כשהם מגיבים לסביבתם ללא שמץ של שליטה על עצמם. הם כמו מריונטות שמאפשרות לעצמן להיות מתומרנות על ידי כל 'וו' שבו הן נתקלות.

(עמוד 125)

**************************

אני חייב להודות שהסתירה-לכאורה שבין ויתור על שליטה לאי-ויתור על שליטה נולדה בגללי, בגלל שהחלטתי לראות בשחרור עצמך ויתור על שליטה.
אם לא מקבלים את המשוואה הזו, אין שום סתירה בטקסט, אפילו לא סתירה-לכאורה.

אני מעדיף לקבל את המישוואה ולשלם בסתירה-לכאורה. 

========================== 

23.8.22

אתה מכאיב לי, משמע אתה קיים
=========================

ווריאציה, חצי משעשעת  , על "אני חושב, משמע אני קיים" של הפילוסף הצרפתי דקרט, בן המאה ה-17.

הנאמר בכותרת הוא פרשנות מתבקשת מאמירתו הבאה של דון חואן:

ההקשר, הם מדברים על השומר של העולם האחר, הנראה לקסטנדה כיתוש מפלצתי בגובה 30 מטר.

[קסטנדה:] "אותו יצור , יהא מה שיהא, הכאיב לי" אמרתי. "הוא היה אמיתי [real] ממש כמוך וכמוני."

"ודאי שהוא היה אמיתי [real]; הוא גרם לך לכאב, לא כן?"

("מציאות נפרדת" עמוד 110)

דון חואן למעשה אומר בדיוק את מה שקסטנדה אמר, רק בניסוח אחר, בהיפוך של סדר המילים: כאב וממשות.

שיעורי בית

האם אפשר להכליל ולומר שמה שגורם לך לתחושות גופניות הוא ממשי [אמיתי]? שתגובה גופנית כלשהי היא מדד לממשותו של הגורם לה?

***************

אלה היו כמה הרהורים שנלכדו בלוכד המחשבות שלי   בזמן שאנו ממתינים להופעת ספר מהספרים האבודים של חבורת קסטנדה.

========================== 

24.8.22

לעוף באמצעות כנפי הכוונה
======================

זהו שמו של הפרק האחרון ב"אמנות החלימה" . מתנת הממרה את המוות לקסטנדה לא הייתה חלום מסויים, אלא היכולת לנוע על כנפי הכוונה.
הערת אגב: נדמה לי שמהדוגמאות שם עולה שמדובר בתנועה על גבי ההאצלות, תנועה לאורך ציר הזמן, ובעיקר אל העתיד.

אני רוצה לקשר את הנושא למשהו אחר. אני כרגע בשוונג של "היתוש השומר על העולם האחר" ולכן הדוגמה היא משם:

קסטנדה: "אם אאמין שאדם יכול באמת לעבור מרחקים עצומים על ידי פעולת הרצון [...]" ("מציאות נפרדת" עמוד 115 למטה)

[...]

קסטנדה: איך אוכל לבצע זאת? [לעבור על פני השומר מבלי שהוא יוכל לפגוע בי] (עמוד 116)

[...]

"הוא [דון חואן] הסיר את כובעו וחיכך את רקותיו [temples], כפי שנוהג היה לעשות ברצונו להעמיד פני נבוך." (עמוד 116)

גירוד הרקות אינו מצריך הורדת הכובע, לא?
אני משוכנע שהפעולה הזו, המופיעה כמה וכמה פעמים בספרי קסטנדה, אינה ביטוי למבוכה, אלא תשובה בשפת הגוף, תשובה שאיננה מילולית.

לדעתי, הרקות קשורות איכשהו לכוונה, לרוח, והתשובה של דון חואן, אם נתרגם אותה למילים, היא: תוכל לעשות זאת באמצעות הכוונה, או ליתר דיוק: כנפי הכוונה [the wings of intent]

אפרופו:

- הרעיון של כנפיים באיזור הרקות, צדי הראש, ישנו בקסדת האל היווני הרמס.

- ככל שאני זוכר, כשדון חואן מנחה את קסטנדה להיות עורב, הוא אומר לו שהרגליים יוצאות מהסנטר. אם כך, אפשר להסיק שאיזור הרקות הוא מקום יציאת הכנפיים.

אלה היו כמה הרהורי כפירה בהיגיון הבריא של השכל הישר 

מכיוון שהורדת הכובע איננה נדרשת כדי לגרד את הרקות, היא מסמלת משהו, משהו המשלים את גירוד הרקות: אני נוטה לחשוב שהיא מסמלת את הורדת המיינד ממושבו הרם, הדחתו מתפקיד השליט.

המסקנה הזו אינה נשענת על הדוגמה הספציפית הזו בלבד, ועם זאת, היא עלולה להיות מוטעית.

========================== 

25.8.22

נוצה מעולם אחר
==============

מדי פעם אני חוזר על טענתי שחפץ של עוצמה-אישית הוא כזה שפגשת בו בעולם אחר, ולכן הוא יכול להסיע אותך אל אותו עולם. הוא גשר בין העולם הזה והעולם ההוא.

הפעם אני מביא דוגמה מתוך" סודו של הנחש עטור הנוצות":

"הוא אמר שכל מה שצריך כדי להיכנס לחלימה זו תשוקה עמוקה לעשות זאת. בזמן שדון מלכור דיבר, הוא הזיז את עיניו בצורה מוזרה, כאילו כדי לעזור לי להבין משהו שאי אפשר לבטא במילים. הוא המשיך ואמר שהטכניקה מורכבת מריכוז והשתקת השכל, וכדי לעזור לי, הוא יעניק לי מתנת עוצמה. הוא הושיט את ידו לאוויר כמו קוסם-במה והוציא משום מקום נוצה לבנה יפה ששיקפה את האור הירקרק של המקום.

"אתה נמצא בחלימה עכשיו, כי האנרגיה של ההיקורי [רוח הפיוטה] עזרה לך להגיע לכאן בפעם הראשונה, אבל כדי להצטרף אלינו בהזדמנויות אחרות, תצטרך להגיע אלינו בכוחות עצמך. הנוצה הזו תעזור לך," הוא אמר והושיט לי את הנוצה הנוצצת.

[...]

כשהתעוררתי, השמש כבר הייתה גבוה באופק. בידי החזקתי נוצה לבנה.

(עמוד 56-57)

.

ב"יקוש עם הכפיל", אחד מתרגילי ההתבוננות שנותנת זולייכה לטאישה הוא התבוננות בנוצת עורב שחורה (עמוד 396)

על פי המטפיסיקה הטולטקית - המדברת על האצלות, נקודת מאסף, פקעות סיבים וכו. - עולמות שונים מורכבים מהאצלות שונות, אם כי יש מקרים רבים (?) של חפיפות בין העולמות, כלומר האצלות שנמצאות בשני עולמות. איזורי חפיפה אלה הם כנראה "דרך המלך" למעברים בין העולמות, וחפצים הנמצאים בתחומי החפיפה הם כלי הרכב.
עושה רושם שנוצות הן אובייקטים כאלה, לפחות ככל הנוגע לעולמות המעניינים את המכשפים.

האם הדיון כאן אינו שופך אור חדש על העובדה שההתקנים הקרויים "לוכדי חלומות" עשויים נוצות?

.

האם הדיון שופך גם אור על העובדה שכנפיים בטבע, שהן אמצעי התעופה הטבעיים, עשויות נוצות?

ולא רק בטבע, אלא גם בעל-טבע:
האם זה מקרה שהנחש ההוא, ‫קצאל-קואטל, עטור נוצות דווקא?
מלאכים הם בעלי כנפיים [על פי ספרות זרה   ], והכי חשוב, מהספרות שלנו: לכל אחד מאיתנו יש את כנפי התפישה.
אפרופו:
האם כנפי התפישה הן כנפי הכוונה, או שמדובר במערכות כנפיים שונות?

****************** 

מוסיקה

========================== 

25.8.22

המונח "כנפי התפישה" ['ןwings of perception] מופיע ב"סיפורי עוצמה" והוא תורגם שם באופן לא מדויק  כ"כנפי החושים". 

==========================