עוד פרק מתוך הספר "עדים לנגואל".
ככל הנראה, זוהי אותה סולדד המוכרת לנו מספרי קסטנדה.
כמה אמירות שלכדו את תשומת לבי:
- פחדים חברתיים, מעל כולם אי הכרה [חברתית] ואי קבלת אהבה כמו כולם, הם משהו הרסני באמת, משום שהם מעכבים את ההכרה שלנו בעצמנו כאינסופיים.
- המכשפים רואים את אלוהים כאנרגיה, לא כישות אנתרופומורפית שצופה בך כל יום כדי לראות מתי אתה מפשל. אנרגיה אינה מענישה. האמירה "אלוהים מעניש אותי" היא רעיון שגוי אודות הבורא.
- הוא הסביר לי שמחלתו היא למעשה בעיה אנרגטית, שכן באחד מחלומותיו הוא נתקע שם ועכשיו הוא לא יכול לחבר מחדש את שלמותו. [...] אומרים שהוא מת מסרטן הכבד, אבל אני מאמינה שההסבר הזה נועד לספק דרישה רשמית.
-------------------------------
ציפיתי מהמאמר ליותר ולכן התאכזבתי. התאכזבתי בעיקר משום שהיא החליטה להתעלם מהעובדה שהיא עברה חניכה אצל חבורת דון חואן ושהיא מופיעה בספרי קסטנדה.
אבל זהו מאמר קצר ויש בו הסבר מעניין להזדקנות "המטאורית" של קסטנדה. (הציטוט השלישי לעיל)
לכן, שווה קריאה.
המאמר בקובץ נפרד
https://drive.google.com/file/d/19quAgsG4sMmLFXCxS29g2ILMy4EF7lMG/view?usp=sharing
כפי שציינתי בפוסט הקודם, כרגע אינני מצרף את הפרקים הללו מהספר הזה לקןבץ המרוכז, בתקווה לאגד אותם בקובץ נפרד של כל פרקי הספר.
קריאה נעימה ומחכימה
===================
מוסיקה
אם סולדד, אז ....
https://youtu.be/_qVbhPMggxw?si=SCILVxETUIGssfrk
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה