Barry White - Dark And Lovely
למרות שיהיה לכם קשה להצטרף בפזמון
feed me.
האם מר וויט קרא את קסטנדה?
הערה לגבי האמירה בפוסט הקודם, אודות הכוחות (ברבים) השולטים בגורל בני האדם, באיזה הקשר הם הוזכרו שם?
הם נתנו לקסטנדה סימן מקדים אודות האות שיקבל לכשיגיע זמנו לעזוב את העולם.
מכיוון שהרצועות הלא אורגניות הן האצלות של הנשר, אז בעצם הנשר הוא הכוח השולט בגורלותינו. עכשיו גיליתי שזה נאמר ממש במפורש (הפעם "הכח" ביחיד):
The power that governs the destiny of all living beings is called the Eagle("מתנת הנשר")
רצוי היה לשמור על אחידות בתרגומים ולתרגם "עוצמות" ולא "כוחות", כי power תורגמה בדרך כלל כעוצמה.
ראינו שהכוח/ות השולט/ים בגורלנו נותנ/ים אות כשמגיע הזמן לעזוב את העולם (זהו אות נוסף על טפיחת המוות על כתפנו השמאלית), ולעתים מעניק/ים ידע מקדים אודות האות הזה.
מה לגבי המעברים הקסומים, מי נתן אותם?
נאמר שהמעברים הקסומים הוטמנו (אוחסנו במסתור) כדי שיימצאו על ידי מי שיחפש אותם.
זה מזכיר לי את אחד מעקרונות היסוד בחניכה של המכשפים: צריך להראות מוכנות כדי לקבל את המידע המתאים. לכל פיסת מידע צריכה להקדים מוכנות לקבלה.
כלומר, מי שיימצא את המעברים הקסומים יהיה ראוי לקבלם. ומכיוון שמדובר באנרגיה, ברור שאי אפשר לעקוף את העיקרון הזה: אינך מוכן, לא תקבל.
ראינו שהנשר נתן את האפשרות למצוא את הפתח לחירות, ולצורך זה יצר ישויות כפולות (שעשויות להיעשות לנגואלים). הצעתי שהנשר עושה זאת על ידי הכנסת אחת מכמה נקודות מאסף לתוך פקעת כפולה.
האם הנשר נתן את המעברים הקסומים?
התשובה נאמרת בקטע הבא, אחרי רשימה די ארוכה של מי לא הטמין אותם.
מתוך "מעברים קסומים":
I asked don Juan on another occasion something that had been bothering me for a long time. He had
stated that the sorcerers of ancient Mexico discovered the magical passes, which were some sort of hidden
treasure, placed in storage for man to find. I wanted to know who would put something like that in storage
for man. The only idea that I could come up with was derived from Catholicism. I thought of God doing it,
or a guardian angel, or the Holy Spirit.
"It is not the Holy Spirit," he said, "which is only holy to you, because you're secretly a Catholic. And
certainly it is not God, a benevolent father as you understand God. Nor is it a goddess, a nurturing mother,
watching over the affairs of men, as many people believe to be the case. It is rather an impersonal force that
has endless things in storage for those who dare to seek them. It is a force in the universe, like light or
gravity. It is an agglutinating factor, a vibratory force that joins the conglomerate of energy fields that
human beings are into one concise, cohesive unit. This vibratory force is the factor that doesn't allow the
entrance or the exit of energy from the luminous ball.
"The sorcerers of ancient Mexico," he went on, "believed that the performance of their magical passes
was the only factor that prepared and led the body to the transcendental corroboration of the existence of
that agglutinating force."
אם כן, הכח שהטמין אותם הוא הכח הרוטט [הכוונה, הרוח].
מדוע לא עושה דון חואן צעד קטנטן וכל כך מתבקש, ואומר מהו שמו של הכח הזה?
אם כן, למרות שהנשר נתן את האפשרות לחירות, הוא לא נתן (לדעתי) לא את חוק הנגואל ולא את אמצעי העזר, כגון המעברים הקסומים.
אם הנשר לא נתן אותם, אז הם גם לא הוטמנו בהאצלותיו. אם כך, הם הוטמנו בהאצלות הרוח, ומכאן שהם נמצאו במסגרת התנועה פנימה של נקודת המאסף, בתחומי הדיסקית הצהובה שבמרכז הווייתנו.
עם זאת, הדבר עומד לכאורה בסתירה לכתוב:
נרמז שהם נמצאו על ידי המכשפים הקדומים שהיו בעלי צורת פקעת מוארכת יותר מהפקעות בימינו ולכן הגיעו גבוה יותר מהכדור הזוהר, שהוא המבנה שלנו, כלומר הם הגיעו להאצלות שאינן נגישות לנו היום, ולכן מדובר בהאצלות שהן מצד אחד בתוך הפקעת (כנראה), ומצד שני בחלק העליון, ולא בחלק הפנימי.
מהו הפתרון לסתירה?
לא יודע.
אם הנשר לא נתן אותם, אז הם גם לא הוטמנו בהאצלותיו. אם כך, הם הוטמנו בהאצלות הרוח, ומכאן שהם נמצאו במסגרת התנועה פנימה של נקודת המאסף, בתחומי הדיסקית הצהובה שבמרכז הווייתנו.
עם זאת, הדבר עומד לכאורה בסתירה לכתוב:
נרמז שהם נמצאו על ידי המכשפים הקדומים שהיו בעלי צורת פקעת מוארכת יותר מהפקעות בימינו ולכן הגיעו גבוה יותר מהכדור הזוהר, שהוא המבנה שלנו, כלומר הם הגיעו להאצלות שאינן נגישות לנו היום, ולכן מדובר בהאצלות שהן מצד אחד בתוך הפקעת (כנראה), ומצד שני בחלק העליון, ולא בחלק הפנימי.
מהו הפתרון לסתירה?
לא יודע.
צירפתי את הפיסקה האחרונה כי היא התבקשה:
המעברים מספקים לגוף הפיסי המתרגל אותם את החיבור אל הכח שהעניק אותם לבני האדם.
אסיים בחידה קלה, אבל מעוררת הבחנה שאולי לא הובחנה קודם לכן.
כמה סוגים של מבטים חטופים בנשר עומדים לרשות המכשפים, ומדוע?
**************
www.toltec.co.il
*
הערות ותוספות
28.5.19
בסוף הפוסט הקודם הבאתי חידה לא פשוטה:
כיצד ייתכן שאור הבוקע מהפקעות מאיר את הרחוב, והרי הפקעות ואורן שייכים לראייה ואילו הרחוב להסתכלות.
אין בעיה שההסתכלות תשתנה והרחוב יואר, נניח משום שההסתכלות קפצה לזמן אחר של היממה, אבל לא ייתכן שהאור שבוקע מהפקעות יאיר את הרחוב.
לא באתי עכשיו לפתור זאת, כי אין לי פיתרון.
באתי לומר שבאותו עמוד בספר, עמוד 181, יש דוגמה להצגת דברים סתומים, חידות או תעלומות, ופתרונן לאחר מכן, בדרך כלל לא רחוק משם. הפעם ממש באותו עמוד.
בחלק העליון של העמוד נאמר:
"הוא לא סיפר לנו מעולם מה בדיוק היה כרוך בשכחת מכלול העצמי, או במציאתו מחדש. מבחינה זו היה נאמן לשיטתו של מיטיבו, ולא עזר לנו אלא לעזור לעצמנו".
ובתחתית העמוד:
"משמעותה של שבירת הקליפה היא זכירת ה"אני" האחר, השגתה של שלמות העצמי".
אם כן,
הקליפה, כלומר הפקעת, היא שגורמת לשיכחה ויוצרת את ההפרדה אל העצמי ואל הטוטליות של עצמך.
וזה משתלב עם הרעיון שהכפיל נמצא בחלקו בתוך הגוף הפיזי וחלקו מחוצה לו ("מעבר המכשפים"). הגוף הפיזי הוא, אם כן, אספקט פיזי של הפקעת.
בעבר הרחבתי את הנקודה הזו והצעתי שהגוף הפיזי מורכב מהאצלות הארגון של הרצועות הלא אורגניות.
===================
29.5.19
תשובה לשאלה שבפוסט: ארבעה הבזקים, מעין התפרצויות של להבות, מאירים את הנשר ואת מעשיו:
As the seer gazes on the blackness that the Eagle is, four blazes of light reveal what the Eagle
is like.
The first blaze, which is like a bolt of lightning, helps the seer make out the contours of the
Eagle's body. There are patches of whiteness that look like an eagle's feathers and talons.
A second blaze of lightning reveals the flapping, wind-creating blackness that looks like an
eagle's wings.
With the third blaze of lightning, the seer beholds a piercing, inhuman eye.
The fourth and last blaze discloses what the Eagle is doing...
The Eagle is devouring the awareness of all the creatures that a moment before were alive on
earth, are now dead, and have floated to the Eagle's beak like a ceaseless swarm of fireflies to
meet their owner; this being their reason for having had life.
מדוע ארבעה?
אפשר לשער כי זה מספר הלוחמים הקשורים לנגואל (אישה או איש). כל מבנה שיוצרים הלוחמים חייב להיות מבוסס על 4 כי זה מספר התאים האנרגטיים המרכיבים את הנגואל. לכן יש ארבעה בתים בחבורה, 4 אויבים על דרכו של הלוחם, 4 איכויות שמוריד הנגואל לשותפיו (הרמוניה, הומור, ידע ושלווה), ועוד. (זו פרשנות, לא נאמר במפורש).
אם כן, ייתכן שכל לוחם תורם מבט אחר מהארבעה הנ"ל.
מי מהם רואה מה?
המבט הרביעי: מה הנשר עושה, מתאים לחנארו שהוא איש המעשה.
אולי אמצא אחר כך סדר מנומק לשאלה זו.
סוף הציטוט: הנשר הוא הטעם (הנימוק) לכך שיש ליצורים חיים: להיות חי פירושו (לדעתי) להימצא בתוך פקעת. סילביו אומר שכל ההישגים הנדרשים והאפשריים להשגה חייבים להיות מושגים כל עוד אתה בחיים, כלומר (על פי פרשנותי), נקודת המאסף "שלך" נמצאת בתוך פקעת. הצעתי שהנשר מפריש את נקודות המאסף לתוך פקעות, וכך בעצם מעניק להם חיים.
חנארו הרואה את פעילותו של הנשר (כנראה) אומר שאם זהו נשר אז הוא אמור לא רק להטיל ביצים (ביצה זוהרת היא הדימוי לפקעת) אלא גם אמור לחרבן. וכנראה שהוא לא עושה זאת, כך משתמע מאמירתו המלאה. אני הדגשתי באמירה משהו לכאורה שולי, את העובדה שהנשר מטיל ביצים. כנראה ביצים ותו לא, כי אינו מפריש צואה :)
אז למה זה לא נאמר במפורש?
כנראה בגלל העיקרון שמה שניתן להסיק או להגיע אליו בכוחות עצמך, לא יינתן לך ככה סתם. ראינו לעיל את הציטוט:
"מבחינה זו היה נאמן לשיטתו של מיטיבו, ולא עזר לנו אלא לעזור לעצמנו".
===================
29.5.19
מי מהלוחמים רואה מה?
יש לי הרושם, רק מחשבה, השערה, שסדר המבטים בנשר הוא כסדר הופעת הלוחמים בחבורה, הוא גם סדר הפגישה של קסטנדה עם בתי החבורה של מורו:
הבית הדרומי - הנגואל - רואה את הגוף והטפרים.
הבית המזרחי - ויסנטה, איש הידע, רואה את הכנפיים (כנפי העש מפזרים ידע, לכן אולי כנפיים קשורים לידע).
הבית המערבי - סילביו מנואל, רואה את העין (העין של סילביו מנואל בחשיכה בביקורו של קסטנדה בביתו)
הבית הצפוני - חנארו, איש המעשה, רואה את מעשיו של הנשר.
"his name was Genaro Flores, and that he was the man of action, the warrior of deeds in the party"
אסמכתא לסדר הופעת הלוחמים:
"The first warrior to appear was Vicente [...] Then came Silvio Manuel, later don Genaro, and finally Emilito, the courier. "
("מתנת הנשר" ממש בתחילת פרק 11)
מי שלא מופיע ברשימה ומקומו בתחילתה הוא דון חואן. זה ברור מהקטע במלואו (לא הבאתי אותו).
לא כללתי את השליח. נאמר עליו שהוא לא בעל יכולת תפקוד או קיום עצמאיים.
את סדר הביקור של קסטנדה בבתים, החופף את סדר הופעת הלוחמים, תמצאו בפרק הקודם, פרק 10, "חבורת הלוחמים של הנגואל".
=================== 29.5.19
היום, ה-29.5.19 הוא יום עוצמה (כנראה).
קצת באיחור, אבל נותרו לכם כמה שעות כדי לצבור עוצמה כדי לדאות מעל התהום (לחבור אל הכפיל) :)
===================
29.5.19
הנימוקים שהבאתי לחיזוק ההצעה הפרשנית אודות מי מהלוחמים רואה מה, לדוגמה הכנפיים, הם לא נימוקים חזקים, אבל זהו סוג הרמזים ועוצמתם שאנו יכולים לצפות להם בספרות הזו.
בפוסט עצמו מובאת קושיה שקסטנדה פותר אותה באופן מפורש ובמרחק של כ-18 שורות מההכרזה על חוסר המידע, אבל זה מקרה יוצא דופן.
===================
30.5.19
פינת הספרות
סיימתי את הספר הרביעי של הסדרה "החברה הגאונה" של אלנה פרנטה.
נהניתי ואף החכמתי מעט, ולכן יכול להמליץ על הסדרה.
בנוסף לכך שזהו סיפור טוב הכתוב היטב, נראה כסיפור אמיתי, יש בו כמה עניינים הנוגעים באופן בולט, יחסי, לעולם הטולטקי, לא הרבה.
החברה הגאונה חוותה לאורך חייה את העולם המוכר כשברירי ועשוי להיפרם בכל רגע, וממש התאמצה להחזיק את קווי המתאר של הדברים שלא יתפזרו [על פי הטולטקים, הדברים בעולמנו הם appearances ו-facade, וכמובן, ביסודם מורכבים מקווי העולם].
שני מאורעות שונים, המוזכרים בספר הראשון והרביעי (מופַע זיקוקים ורעידת אדמה חזקה של הר הווזוב) הם קשים במיוחד עבורה. רק בשני ספרים אלה יש כמדומני התייחסויות מעטות לצד הנפשי הזה שלה.
היא מדברת על הדברים בעולם כעשויים חוטי כותנה והם מוּעַדים לפרימה. במקום אחד נאמר במרומז כאילו עשתה שימוש מעין כישופי בכך, כשעירבה בין חוטים של שני אנשים, דבר שהיו לו השלכות על המציאות.
באחד הפוסטים בעבר הדֵי-רחוק הבאתי קטעים מהספר הראשון שלה. הנה קטע מהספר האחרון.
פה ושם יש לה הברקות, חלקן תואמות את התפיסה הטולטקית.
כתבתי על כך שבעולם הטולטקי אין היררכיה, ואילו בעולם המוכר, הנשלט על ידי המיינד הטפילי, ההיררכיה היא מסימני ההיכר שלו.
היא שואפת כל חייה למחוק את עצמה ולמחוק כל זכר שלה מהעולם [מחיקת תולדות החיים], ולבסוף אכן נעלמת לחלוטין ללא עקבות. (נראה כאילו היעלמות בתה התינוקת שנים קודם לכן קשורה בתוכנית הכללית שלה להיעלם מבלי להשאיר זכר).
בין שאר התובנות שלי מהספר:
העולם האקדמי שמתבוסס ברעיונות ותיאוריות (בהנאה רבה, יש לציין) אך לרעיונות אין כל קשר למציאות. ולאנשים המחזיקים ברעיונות חברתיים ופוליטיים נשגבים אין את החוזק הפנימי לממש אותם ומתגלים כנהנתנים המרוכזים בעצמם, כמו חסרי ההשכלה.
הקפריזיות (הבלתי מוּבנוּת), והכוח העצום של ההתאהבות [לדעתי, משום שהיא מנוהלת בעולם הנגואל, פקודות הנישאות על גבי זוהר...], אשליית השאיפה לתהילה, ועוד.
נקווה שקריאת סדרת הספרים הזו תחסוך מאיתנו לחיות את הדמות הזו, של המספרת, במציאות. כלומר, נקווה שהנשר יקבל את הקריאה הזו כהעתק מסַפֵּק לסיפור החיים הזה 😊
===================
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה