מים גנובים ימתקו

עדיין בפרק "ייקוש היוקשים" שב"אמנות החלימה".

.

המים הם מרכיב בסביבת החיים שלנו והם משמשים מצע שבאמצעותו אנו נעים בעולם הרגיל. המודעות היא מצע דומה שעל גביו ניתן לבצע מסעות ביקום.

"In the world of daily life, water is an element of the environment that we use for traveling. Imagine awareness being a similar element that can be used for traveling. Through the medium of awareness, scouts from all over the universe come to us, and vice versa; via awareness, sorcerers go to the ends of the universe."

("אמנות החלימה", ייקוש היוקשים, עמוד 166)

.

אני מציע את הרעיון שהמים והמודעות הם שני אספקטים של אותו הדבר: מים הם האופן שבו הדבר מופיע לחושים, לגוף הפיסי, ומודעות (זוהר) היא האופן שבו אותו דבר מופיע לגוף האנרגיה. מכיוון שאלה הם שני אספקטים של אותו הדבר, קל לקבל את הרעיון של העמסת החומריות של גופנו על גוף האנרגיה ולהעביר את כוליותנו לעולם אחר, שזה חלק יסודי בתמרון שבפרק זה.

.

לצורך תמיכה ברעיון זה אני מגייס (בין היתר) את הנאמר בהמשך, עמוד 167, המים הם חלק ממערכת הפרשנות שלנו, ולעומתם המרכיבים האנרגטיים של הסביבה אינם כאלה.

אני מצרף לדיון את המושג: "הים האפל של המודעות" ואת הדיבור בפרק הנוכחי על האנרגיה של היצורים הלא-אורגנים כאנרגיה אפלה. [ב"צדו הפעיל" על הים האפל נאמר שהוא כינוי נוסף של הרוח, אבל אני כופר בכך. מישהו לדעתי שיבש במכוון את הדברים]

אני מצרף לדיון גם את הטענה שביחסים בין אנשים ולא רק, ובמיוחד ביחסי מין, יש חילופים של אדים. ("מפגשים עם הנגואל עמוד 55)

.

חשוב להדגיש כי אנו מדברים כאן על מודעות הקשורה בהאצלות הנשר, מודעות של הקשב הראשון והשני, המודעות שהיא זוהר של האצלות הנשר ואותה חייבים להשיב לנשר, ולא מודעות של הרוח; ההאצלות הענבריות, הקשב השלישי.

.

את סוף הציטוט: "ההגעה לקצות היקום", אני שומר לפוסט הבא. הוא תומך בפרשנות אחרת שלי האומרת שהתכלית הסופית של ייקוש היוקשים ( = גניבת מים) היא התמרון שבו נקודת המאסף נעה במהירות מקצה אל קצה של הפקעת ומפרקת אותה: האש מבפנים.

.

צלילים נוסטלגיים

                                                

                                                 *********** 

הערות ותוספות

26.5.20

ייקוש היוקשים והקשר לאש מבפנים

===================

ייקוש היוקשים הוא בעצם גניבה מהגנבים. גניבה של אנרגיה, כמובן.

שאלת ה"גונב מגנב פטור" היא קשקוש של המיינד הזר, טחינת מים :) . אנרגיה ביקום היא כנראה תמיד מושא למאבק.

נקודה אחת נראית לי לא מוטלת בספק: במצב של חירות אין צורך באנרגיה אפלה, לכן כל השגה ושימוש באנרגיה כזו אמור לשמש להריסת הפקעת הכולאת. כלומר, האנרגיה של האצלות הנשר, מהן מורכבת פקעת הסיבים, משמשת ביד הלוחמים להרס הפקעת עצמה.
הרס הפקעת נעשה על ידי הנעת נקודת המאסף במהירות מצד לצד של הפקעת ובכך משתחררת כמות אנרגיה גדולה שמכלה את הפקעת. זו נקודת (ה)תורפה של הפקעת. התיחסות לכך יש בעמוד הלפני אחרון של "האש מבפנים".
הלוחמים מתעניינים בכוונה שקשורה בחירות, באש מבפנים, כלומר הם מתעניינים במיקומים שייאפשרו את התנועה הסופית הזו מקצה אל קצה של הפקעת, תנועה שתניע את האש מבפנים שתכלה את הפקעת.
.
ייתכן (זו השערה) שהתנועה אל קצה היש (קצה הפקעת) נעשית באמצעות הלא-אורגנים, באמצעות הפן המימי של המודעות (מין קשור בנוזלים), והחזרה משם נעשית על גבי הפן האחר: תנועה על גבי האנרגיה (האפילה) כמרכיב של הסביבה.
במבט אחר: אתה נותן להם "אגוז". הם לוקחים אותו אל מעמקי מאורתם, ומשם אתה פורץ וחוזר, עם האגוז, בדרך אחרת :).
.
הדברים הם כרגיל הצעה פרשנית בלבד.

============== 
26.5.20

דרך ללא לב

Gary Moore - Still Got The Blues

Used to be so easy to give my heart away
But I found out the hard way
There's a price you have to pay
I found out that love was no friend of mine
I should have known time after time

So long, it was so long ago
But I've still got the blues for you

Used to be so easy to fall in love again
But I found out the hard way
It's a road that leads to pain
I found that love was more than just a game
You're playin' to win
But you lose just the same

============== 
27.5.20

בפוסט הקודם הבאתי ציטוט מאותו פרק "ייקוש היוקשים", בו קרול טיגס פונה אל דון חואן:

 There is a question that's burning me," Carol said to don Juan. "We didn't use awareness as a medium for traveling, right ?"

אני מציע לראות בבעירה הזו של שאלתה רמז לכך שהתנועה על גבי המודעות כמדיום, כמרכיב של הסביבה, היא מרכיב בתמרון הקרוי: האש מבפנים.
זה כמובן תומך בפרשנות שהצעתי בפוסט.
לגמרי במקרה :)
.
המיינד הזר יכול להתקומם עד מחר, אבל כנראה שעלינו להסתמך על רמזים קלושים כאלה.

.

ייתכן שאמירה קודמת שלי לא היייתה ברורה אז אומר אותה שוב בנוסח מעט שונה:

המונח "הים האפל של המודעות" כורך יחדיו את שני האלמנטים של הסביבה: מים ומודעות, דבר התומך בטענתי שהם שני אספקטים של אותו דבר.
.

עניין אחר:

מתוך "להתעורר אל החלום":

‫"הם קוראים לזה "הרוח". הצופה האישי, העֵד התמידי שלנו [...] הכוח הזה, שלדבריו לא היה אלוהים ולא שום דבר הקשור לדת או למוסר, אלא כוח לא אנושי, כוח שהוא לשימושנו, אם רק נלמד לצמצם את עצמנו לאפס." (עמוד 87)

.

הצמצום הזה של האני הוא נושא הסרטון הבא של קרן ברמן.
כרגיל, יש בו הדהוד של נושאים נוספים מהתורה הטולטקית, לא בטרמינולוגיה שלנו, לדוגמה ההכרה שהאני הרגיל נחלם/נחשב על ידי כוח גבוה, הקשבה למיינד האמיתי, ועוד.

============== 
28.5.20

 עדיין במסגרת הפרשנות שלי של ייקוש היוקשים:
אני לוקח את דברי דון חואן בקטע הבא ומציע לו פירוש. 

ההדגשות הן שלי:

"I'm sure the inorganic beings will not pass the opportunity to get you two, especially if you join forces."

So Carol Tiggs and I deliberately stayed away from each other from then on. The prospect that we might inadvertently elicit a similar journey was too great a risk for us.

Don Juan encouraged our decision by repeating over and over that we had enough combined energy to tempt the inorganic beings to lure us again.

.

אני מציע שהפיתוי הזה שהם, קרלוס וקרול, מעוררים בישויות הלא-אורגניות (= חסרי גוף פיסי) נחווה על ידם (על ידי קרלוס וקרול) כפיתוי ביניהם (בין קרלוס וקרול), פיתוי שיגרום להם לאחד כוחות = להתאחד במין. ואז להילקח לעולם אחר (כמו שקרה לנגואל אליאס ולבת זוגו)' ומשם יצטרכו לחזור על גבי המודעות....
הפתרון הכי טוב והפשוט הוא שלא יתראו זה עם זו :)
=============
28.5.20
.
הערת אגב, והיה כי ישאל השואל: מנין הכנסת את המין לתוך העניין?
אפנה אותו לעובדה שהם התעוררו במיטה ערומים. האם זה פשוט מפני שהיה להם חם? :)
.
אם הדחף המיני בין זוג נגואלים מקורו בישויות הלא-אורגניות, המונעות במצוות "פרו ורבו ומלאו", האם אנו, איזובי הקיר, רשאים לספר לעצמנו סיפורים אודות מין רוחני, סיפורי תשוקה נעלה ?  
.
דרך אגב, האם ההפרש שבין "קרלוס" ו"קרול" (גם באנגלית) הוא הצלע המקראית?
זוג נגואלים מופיעים מלכתחילה במיתוס "חוק הנגואל" כברואים על ידי הנשר, והצלע שייכת לסיפור בריאה אחר, למיתוס היהודי. 

============== 
29.5.20

הקשר שבין ידע למודעות מוגבהת
==================

כמה הרהורים לשוניים ומחשבתיים.

ש. heightened awareness הוא המונח שתורגם כמודעות גבוהה. אפשר לתרגם זאת גם כמודעות מוגברת, אבל למה לסטות אל משמעויות מושאלות כשאפשר להיצמד לתרגום המדויק: מודעות מוגבהת.

.

מודעות מוגבהת היא מיקום מאד מיוחד של נקודת המאסף, קשה מאד להגעה. מיקום שהוא שער אל האינסוף/הכוונה/הרוח.

באחד המקומות הוא תואר כקרש קפיצה אל האינסוף. ("עוצמת השקט")

קרש קפיצה הוא כבר דימוי הקרוב למדף (ledge), ובתוספת העובדה שבמצב זה נעשה כל הלימוד לצד שמאל, כלומר מתן ידע, אנו מגיעים ל- know-ledge.

איש ידע, a man of knowledge, היעד הגבוה של המכשפים, הוא אם כן אדם הנמצא במיקום המודעות המוגבהת.

משם רואים רחוק, רואים שקוף (בהיר), וממדף סלע זה הלוחמים הגברים מזנקים אל התהום.

ולמה להיצמד לתרגום המילולי "מודעות מוגבהת"?

נשאיר את התשובה למקום גיאולוגי אחר * :)

.

* אחת ההגדרות המילוניות של ledge -

a stratum of metal- or ore-bearing rock; a vein of quartz or other mineral

.

שבת שלום.

============== 

30.5.20

 האם המונח "מודעות מוגבהת" מקבל פשר בעזרת המונח "ירידת הרוח"? כלומר, אם הרוח יורדת, לכן הגיוני שהגבהה תקרב אותנו אליה/אליו?

כנראה שלא, כי המודעות המוגבהת היא הסטה צדית.

.

משהו פרקטי:
כיצד יודע ברנש שהוא פועל בחוסר רבב?
דוגמאות (שאני מציע),
- כשפלוני זוכר אמירה של דון חואן ומיישם אותה, בכך הוא מציית למיינד האמיתי. יש אינסוף אמירות בספרים, לדוגמה המחשבה על מותך הבלתי נמנע.
- כשאלמוני מקבל החלטות נחושות ועומד בהן.
- כשפלמוני פועל מתוך ענווה.
- כשמאן דהוא מודע לעצמו והופך את פעולותיו להחלטותיו, גם אם אין לו ברירה לפעול כך, אז הוא, להבנתי, לוקח אחריות לקיומו ופועל ללא רבב (הופך עשייה לאי-עשייה).
- לדעתי יש דרגות שבהן האדם ממש רואה שהוא פועל באופן חסר רבב, כי חוסר רבב הוא זוהר.

.

שיר יפה עם לחן ועיבוד יפה:

מילים: נתן יונתן (2004-1923) | 

לחן: נחום (נחצ'ה) היימן (2016-1934) | 

עיבוד: עודד פנחסי וצביקה כספי (2012-1938) | 
.
מה שחסר בסרטון הזה הוא תמציתו, חוף שאליו נשפך נחל אכזב (יבש). 

============== 
30.5.20

חומר למחשבה לשבת - היום הגדול של אי העשייה
============================= 

אי-עשייה היא מושג המתייחס לפעולות שהן שונות מהפעולות הרגילות (שאפשר לזהות בהן את ההיגיון, את התכלית (ההגיונית) ).

לפניכם שיטה להפוך את העשייה לאי עשייה.

כיצד?

מכניסים רצון (תרתי משמע *) לתוך העשייה. כלומר, בחירה מודעת בביצוע הכורח.

באופן זה, גם עבד הוא לעולם חופשי.
(עולה בדעתי המשפט ביהדות: להפוך את רצונך לרצוני).

.

* המובן השני (שאינו נפרד מהראשון) הוא רצון במובן הטולטקי, שלדעתי, מתבטא בהשהייה של התגובה האוטומטית, העשייה. זהו "הקדמת עצמך בצעד" של דונה מרסדס ("חלום המכשפה")
============== 
31.5.20

חידת טריוויה לעירור המיינד האמיתי:

איזהו חבר?

הגדרה מפורשת ל"חבר" ישנה בספרים. איזהו הקורא שיאמר לנו היכן ומהי ? :)

.

תשובה

====

אפשר להגיד שההגדרה ל"חבר" היא האמירה הכתובה האחרונה שפירסם קסטנדה, בספר שהתפרסם לאחר מותו, לכאורה.
היא המשפט המסיים את הספר האחרון: "צדו הפעיל של האינסוף":
"מישהו הרואה דרך הפורמייקה* שמכסה אותך ויודע מאיפה את/ה בא באמת".
.
* - בטקסט מופיעה המילה veneer שהיא לא בדיוק פורמייקה, אלא כיסוי דק המשמש לכיסוי משטחי עץ לצרכים דקורטיביים. קרוי "פורניר", כנראה.
.
החבר היחיד של קסטנדה בעולם באותו רגע, אחרי הקפיצה לתהום, היה מישהו שנחשב בחברה ל"משוגע". ותגובת "החבר" כשנפגשו עיניהם הייתה צריחה מקפיאת דם ובריחה מהמקום "כמי שראה שד" :) .

קסטנדה והחבר המשוגע הם היחידים שלא הלכו לאיבוד בנשף המסיכות הזה (של הפורמייקות), שיר שהוא כל כך טולטקי :)

גם קסטנדה התנהג באותה מסעדה כמו משוגע. מצא מין את מינו. 
============== 
31.5.20

מהלב, יופי של מוסיקה.

Dan Siegel - From the heart

 

============== 
31/5/20

על מראות ויחסן לקיר הערפל
=================

יוקשות משתמשות בקיר הערפל, הוא מחסום התפישה, גבול הקשב הראשון, כבמראה ("זכוכית רפלקטיבית") ("מתנת הנשר" עמוד 239), כדי למצוא את היישות המקבילה שלהן, וככל הנראה כדרך כללית להיכנס לקשב השני.

זה לא מקרה שכדי להגיע ליישות המקבילה צריך להשתמש בקיר הערפל כבמראה, כי הישויות המקבילות משקפות זו את זו:

The two female warriors of each direction live together. They are so alike that they mirror each other, and only through impeccability can they find solace and challenge in each other's reflection.

(מהפרק "חוק הנגואל", אני משער)

ואני תוהה: האם מראות אינן האופן שבו קיר הערפל נוכח בקשב הראשון?

.

שאלת בונוס: חתחור, האלה המצרית של המראות, האם היא גם אלת הטלוויזיה, המסכים הסלולריים, ושאר מראות שטניות ? :)
 ============== 
1.6.20

הגיאולוגיה והאנטומיה של העוצמה
===================

מה הקשר בין גיאולוגיה ואנטומיה?
גיאולוגיה היא האנטומיה של הארץ, שהיא, כידוע לקוראים, יישות בעלת חיים ומודעות כמו כל בעל חיים אחר. במהותה היא, לא פחות ולא יותר, הרוח!!!.
מקומות גיאוגרפיים שונים הם בעלי מודעות שונה ואם המכשף רוצה להגיע למודעויות אלה בעזרת האדמה, עליו/ה להימצא במקום המתאים ולתת  לאדמה למשוך את נקודת המאסף שלו.
.
דוגמה לכך יש לנו ב"עוצמת השקט" עמוד 71, פיסקה ראשונה של הפרק. המיקום האנרגטי הספציפי במקרה זה הוא המיקום של המודעות המוגבהת (heightened awareness).

Don Juan said that I should sit there at that ancient lookout post and use the pull of the earth to move my assemblage point and recall other states of heightened awareness in which he had taught me stalking.

 ובהמשך, עמוד 72, שורה שניה ואילך: נקודת המגע שבין הגיאולוגיה והאנטומיה האנושית: 

By then it was quite dark. It had gotten windy, but I did not feel the cold. Don Juan had given me a flat rock to place on my sternum. My awareness was keenly tuned to everything around. I felt an abrupt pull, which was neither external nor internal, but rather the sensation of a sustained tugging at an unidentifiable part
of myself.

מה שנקרא במקומותינו "ויקח מאבני המקום"  (וישם על חזהו) :)
.
ואם כבר גלשנו למקרא, גם הקשר בין חלום יעקב ו(הגיאולוגיה של) המקום אינו עניין מקרי או שולי. ברור מהסיפור שבתפישתו של יעקב הקשר הוא הדוק ביותר. וכדאי לזכור את "ויפגע במקום" המקדים את ההתגלות שם.
.
תזכורת, כל מה שאינו ציטוט הוא בגדר הצעה פרשנית, בלבד.
.
נ.ב. שימו לב שמשיכת האדמה קורית כאן בשעה זהה לשעה שבה אירעה תנופת האדמה ("האש מבפנים").
==============