יקוש עם הכפיל - כל פרקי טיוטת התרגום בקובץ אחד

 

בלינק הבא ניתן להוריד את הקובץ.

להורדה

הוספתי את "דבר המתרגם" (המוכר לי אישית, ואני נאבק בדומיננטיות המוחלטת שהוא דורש על חיי  ), הוספתי תמונת חזית, וביצעתי כמה תיקוני תרגום זריזים שדגדגו באצבעותיי. כלומר, הגירסה הזו טובה מעט מהפרקים המפוזרים כאן.

בלי נדר, בקרוב תצא גירסה בפורמט של ספר שניתן יהיה להדפיסו.

מוסיקה

ALGO  CONTIGO

הערות ותוספות

30.4.21

פרפראות

עבודת הדוקטורט של ד"ר קסטנדה:

כישוף: תיאור של העולם.

1973. 360 עמודים.

ובלעז: Sorcery : a description of the world

נמצאת בספריית אוניברסיטת קליפורניה UCLA

.

במילים אחרות: 360 עמודים של שממה מהסוג של "ניתוח סטרוקטורלי". 

תזכורת: החלק השני של "משנתו של דון חואן".

אני לא חושב שיש רבים שעוד זוכרים שיש דבר כזה, והרבה פחות שצלחו את קריאתו 

גם תערוכת המסיכות של היאקים, שאת רובם תרם קסטנדה, נמצאת במוזיאון שנמצא באותו קמפוס.

.

מוסיקה

אותו שיר יפה שלעיל, הפעם בצמד נשים.

שבת שלום.

========================

2.5.21

אפרופו ספרים אבודים
=================

הספר "יקוש עם הכפיל" הוא ספר שהיה אבוד במשך כ-25 שנים, עד שהוא צץ ממש לאחרונה. הזכרתי ספר אבוד נוסף, של קרול טיגס, "סיפורי אנרגיה", שעדיין ממתין לגילויו 
אני רוצה להוסיף עוד ספר אבוד לרשימה, הפעם של קסטנדה.
אזכורו מופיע בריאיון שהוא נתן לגרסיאלה קורבלאן בשנת 1979-80, ככל שאני זוכר. ריאיון ארוך אבל מלא במידע חשוב. הבאתי בזמנו תרגום של כמה קטעים ממנו, והפעם של קטע נוסף, המדבר על אותו ספר אבוד.

יש לי ביקורת על האופן שבו היא העלתה על הכתב את הריאיון ואודות שאר אכזבותיי ממנו, אבל אשאיר אותה לזמן אחר, כי הביקורת הזו מעניינת את הסבתא שלכם, והיא, אני משער, לא נמצאת כאן בקבוצה 

הסוגריים המרובעים הם הערות שלי. ההערות בכוכביות בתחתית הטקסט הן גם כן שלי.

**************************

"הוא סיפר לנו שהוא פיתח איזשהם 18 יחידות. הוא מאמין שבהן הוא סיכם את כל ההוראה של הטולטקים [the Toltec nation]. כדי לארגן את העבודה הוא עשה שימוש בפנומנולוגיה של א. הוסרל כמסגרת תיאורטית להבנת מה שלימדו אותו.

בשבוע שעבר, הוא אמר, הייתי בניו יורק. הבאתי את הפרויקט לעורכים של סיימון ושוסטר [הוצאה-לאור גדולה], אך נכשלתי. נראה שהם נבהלו. משום שמשהו כזה לא יכול להצליח [לפי דעתם].

ל- 18 היחידות האלה אני הוא האחראי היחיד *, הוא המשיך בנימה מהורהרת, וכפי שאת יכולה לראות, לא נחלתי הצלחה. 18 היחידות האלה הן משהו כמו 18 הנפילות בהן התנגשתי חזק עם הראש. אני מסכים עם העורכים שזו עבודה [טקסטואלית] של קריאה כבדה, אבל שם זה אני ... דון חואן, דון חנארו, כל האחרים שונים. הם קלי דעת [fickle]! (על פי מה שקסטנדה העביר לנו טלפונית, סיימון ושוסטר החליטו לבסוף לקבל את פרויקט היומן [journal, כתב עת] שכה הדאיג אותו.)

מדוע אני קורא להן יחידות? הוא שאל, מקדים אותנו [עם השאלה]. אני מכנה אותן כך מכיוון שכל אחת מהן טוענת להראות דרך אחת לשבירת יחידת [כנראה צריך להיות "יחידות", ראו להלן בסוף הציטוט "חיתוך הכבלים המובילים לנקודות ההתייחסות הידועות"] המוכר. את החיזיון התפיסתי [perceptive vision] הייחודי הזה ניתן לשבור בדרכים שונות.

קסטנדה, שניסה להבהיר זאת שוב, נתן לנו את דוגמת המפה. בכל פעם שאנחנו רוצים להגיע לאיזשהו מקום, אנחנו צריכים מפה עם נקודות התייחסות ברורות, כדי שלא נלך לאיבוד. אנחנו לא יכולים למצוא שום דבר בלי מפה, הכריז קסטנדה. מה שמתרחש מאוחר יותר הוא שהדבר היחיד שאנו רואים הוא המפה. במקום לראות את מה שיש לראות, אנו מוצאים את עצמנו מתבוננים במפה שאנו נושאים בתוכנו. לכן, לשבור את פעולת ההשתקפות העצמית הזו **, לחתוך ללא הרף את הכבלים המובילים אותנו לנקודות ההתייחסות הידועות, זו התורה האולטימטיבית של דון חואן."

**************************

* - בניגוד לספרים האחרים שאותם, כך הוא מספר בריאיון זה, הוא רואה בחלום, וכל תפקידו הוא להעלות על הכתב את הטקסט כפי שהוא מופיע בחלומו.

** - במקור: arc of reflexibility שהם כנראה טעויות. צריך להיות, כנראה: act of reflectivity, שמציינת גם שיקוף וגם הרהור. המיינד הוא, על פי הטולטקים, השתקפות עצמית. כפי הנראה, השפה האנגלית, בנקודה זו של שילוב הרהור עם השתקפות עצמית במושג אחד, מבטאת אמת טולטקית.

.

לסיכום: פיקחו עין, ודווחו אם אתם נתקלים בספר 

איך קוראים לספר?

נתקלתי באיזושהי הערה המספרת שקסטנדה כתב ספר הוראות, וזה אכן מתאים לספר המדובר, אבל כתב היד נעלם לו באולם קולנוע. הוא ראה בכך אות שעליו לא היה לפרסם אותו. שמו של אותו ספר היה: הסדק שבין העולמות --- The Crack Between the Worlds.

.

הנה ההערה שאותה הזכרתי בסוף הפוסט. יש בה עוד כמה פרטים ודיוקים למה שהבאתי לעיל:

Castaneda once said he wrote a book prior to The Teachings of don Juan entitled 'The Crack Between the Worlds.' It was an "instruction" book. He lost the manuscript in a movie theater, and took it as a sign to not write another purely procedural book...and instead employ a narrative approach.

=======================

4.5.21

השלת הצורה האנושית לעומת מעבר למצב של אי-קיום - פוטנציאל לחידה 
==============================

המעבר למצב של אי-קיום, הנקרא גם התמנזגות עם החשיכה, וגם היעלמות, מודגם על ידי סילביו מנואל בפרק האחרון של "יקוש עם הכפיל".

"האיש יצא בפתאומיות מהצללים ונעמד לפניי. זיהיתי אותו כאדון הכוונה, אך לפני שהספקתי לומר משהו הוא נעלם במערבולת [flurry] של אדוות שהתחילו בכפות רגליו ונעו מעלה בתנועה גלית [undulated], עד שהקיפו את קצה ראשו. לתדהמתי, הוא למעשה הרטיט [vibrated] את עצמו למצב של אי קיום [non-existence] ממש מול עיניי. הוא נמס [melted] לתוך החושך באותו אופן מסתורי שבו שהוא הופיע.

לפני שהספקתי להיבהל מדי, זולייכה באה והתיישבה לצדי על הספסל.

"אדון הכוונה [the master of Intent, או אמן הכוונה] הראה לך הרגע איך להתמזג [merge] עם החושך," היא אמרה. "אל תפחדי מהחושך. חבקי אותו. היי אחת עם הלילה. הפכי לבלתי נראית כמוהו [as he is, כמו אדון הכוונה]."

(ממש בתחילת הפרק האחרון)

.

השלת הצורה האנושית מתוארת בפרק בשם זה ב"מתנת הנשר". קסטנדה מתאר אותה כלחץ בתוך גופו הנע מראשו כל הדרך אל כפות רגליו ומשם יוצא מגופו.

.

אם מדובר בשני המקרים באותו אירוע, ויש מקום (צר  ) לחשוב כך,
אז לפנינו חידה:
מדוע התנועה בשני המקרים היא בכיוונים הפוכים, אחת מטה והשניה מעלה?

.

חשוב לציין שאצל נשים, אם להכליל ממקרה לה-גורדה, התנועה במקרה של השלת הצורה האנושית היא שונה מהשניים הנ"ל:
זו תנועה שיוצאת מהרחם בשני כיוונים בו זמנית: מעלה אל הצוואר, ומטה אל כפות הרגליים. ("מתנת הנשר")

=======================

5.5.21

חידה קטנה בשולי חידת הלב
======================

חידת הלב היא אחת משלוש החידות שבהן פוגשים המכשפים בחיפושם אחר ידע: חידת המודעות, חידת הלב, וחידת הכוונה. ("עוצמת השקט" עמוד 13)

חידת הלב היא אמנות הייקוש, ועל כן לא מפתיע שהמושג מופיע בספרה השני של טאישה, שהיא, כידוע, יוקשת. המושג מופיע בפרק "להיפרד".

לדעתי הדיון שם שופך אור על מהות היקוש, בכך שהוא שם דגש על האהבה. לדעתי, הוא רומז שהייקוש, כלומר קיבוע נקודת המאסף במיקום מסוים, הגורם הפעיל בו הוא אהבה.

כדי לקצר בפוסט, אביא רק את אמירת הסיום בקטע הנידון:

"איך את יכולה שלא-להיות [כלומר באי הוויה] ובכל זאת להרגיש חיבה?" שאלתי.

"זוהי חידת הלב שלוקחת ליוקשים חיים שלמים לפענח," אמרה. "מתישהו את תביני [understand] זאת."

.

ובסוף הפרק, החיבה שלה לקסטנדה היא חידת הלב.

.

החידונת שאני מעלה:

אם האהבה היא "תחום המומחיות" של היוקשים(ות), מדוע חנארו הוא זה שמדגים את אהבתו לארץ בסוף "סיפורי עוצמה"?
חנארו הוא אמן (או אדון) המודעות, וזו קשורה לחידה אחרת.

תזכורת: לכאורה בעקבות גילוי אהבתו של חנארו לארץ, בוקע הבזק אור חמקמק מהארץ ונכנס לגופו של חנארו, ואז הוא עושה סלטה לאחור, נשכב על הארץ על בטנו ומחליק על פניה כשחיין.

=======================

6.5.21

הגיחות הבנאליות של הקשב השני
===============================

הקשב השני הוא פחות מסתורי ממה שהוא עלול להיחשב. כל פעם שאנו זוכרים חלום, אנו חווים קשב שני. כל תפיסה שהיא שונה מהרגיל, והיא שברירית, כי התפיסה הרגילה לוחצת להחזיר לעצמה את השליטה, היא קשב שני, כלומר חלום.

אם משהו נראה לך לרגע חטוף כמו משהו אחר, זהו קשב שני. השפה הרגילה קוראת לזה תעתוע, אשליה וכו. אנחנו קוראים לזה קשב שני.

תמונות תלת מימד, הן קשב שני. יש בהן לדעתי בונוס נוסף: פיצול הראייה, כלומר שחרור מהפוקוס של שני המבטים. שחרור העיניים משליטת הטונל - כדי שאפשר יהיה לחזות בהן בנגואל.

ולקינוח ציטוט:

"הנגואל אמר שהתבוננות [gazing] בעלים מחזקת את הקשב השני. אם אתה מביט בערימה של עלים במשך שעות, כפי שהוא נהג לדרוש ממני, המחשבות שלך שוקטות. בלי מחשבות, הקשב של הטונל דועך ופתאום הקשב השני שלך נתפס [hooks, נאחז] בעלים, והעלים הופכים למשהו אחר. הנגואל קרא לרגע שבו הקשב השני נאחז [hooks] במשהו "עצירת העולם".

("הטבעת השניה של העוצמה", בפרק "הקשב השני")

לדעתי, במקרה כזה של משהו ההופך למשהו אחר, עצירת העולם נמצאת במעבר בין שתי התפיסות.

.

ולחלק המעשי של הפוסט 

האם תוכלו למצוא את הנשר המסתתר כאן בקשב השני?

=======================