אני והיצירה המוזיקלית הבאה באנו לעולם באותה שנה.
מתברר שהיא הרבה יותר מוצלחת :)
יש כמה עניינים שהתכוונתי להתייחס אליהם בפוסטים הקודמים ועדיין לא עשיתי זאת. אעשה זאת בלי נדר (=ללא התכוונות נחושה) בהמשך, באיזור התוספות למטה.
אני הולך לדבר על חשיבותה של האדמה (כדור הארץ) בראייה טולטקית.
לדעתי, הדרך להבהיר את האמירה של קסטנדה שמשימתו היא להזיז את נקודת המאסף של כדור הארץ (ראו ב"מפגשים עם הנגואל") היא זו:
אנו נקודות מאסף שהן פיסות של נקודת המאסף של כדור הארץ.
הסטת נקודת המאסף של כל אחד מאיתנו (הסטה מאד ספציפית!) היא תכליתה של הדרך הטולטקית, זוהי הדרך אל החירות. מכיוון שאנו, על פי ההצעה הפרשנית, חלקים של נקודת המאסף של כדור הארץ, ההסטה שלנו את עצמנו היא הסטה של חלקים ממנה. כלומר, חירותנו היא באופן אוטומטי חירות של חלקים שלה.
זו התמונה בגדול. ברזולוציות גבוהות יותר נכנסים לתמונה עניינים כמו מסה קריטית, והעובדה שהארץ איננה נהנית פסיבית מהישגינו, אלא מעורבותה הכרחית להצלחתנו.
באחד הספרים אומר דון חואן כי הלוחמים יתקיימו וישמרו על תודעתם כל עוד כדור הארץ יתקיים. אשתדל למצוא את המקום המדויק.
גם אמירה זו יכולה לקבל פשר באמצעות הפרשנות שאנו חלקיה של נקודת המאסף של כדור הארץ.
אחד המקומות בספרות שבהם ישנה התמקדות רבה יחסית בנושא הקשר אל האדמה הוא העמודים האחרונים של "סיפורי עוצמה", מאמצע עמוד 234 ואילך.
הנסיבות: הרגע האחרון של החניכה, רגע לפני הקפיצה לתהום.
כפי שאומר שם דון חואן, זהו הזמן הנכון עבורו כמורה לספר על החשיבות המכרעת של הארץ.
אני מביא את הפסקה באנגלית, מטעמי חיסכון באנרגיה 😊. תמצאו אותה בעברית בתחתית עמוד 236. הפיסקה האחרונה שם.
"Only the love for this splendorous being can give freedom to a warrior's spirit; and freedom
is joy, efficiency, and abandon in the face of any odds. That is the last lesson. It is always left
for the very last moment, for the moment of ultimate solitude when a man faces his death and
his aloneness. Only then does it make sense."
הנה אחד הקטעים
(עמודים 235,236)
המילים "סוד אהבתם" מחוקות בקטע המצולם, כי במקור זה מופיע כ- predilection.
המושג predilection מופיע כמדומני בעיקר בספר זה. לא אהמר על כך בחיי.
פירושו: העדפה, נטייה להעדיף. כותרת הפרק האחרון היא "סוד אהבתם של שני לוחמים",
ונכון היה לתרגמו: ההעדפה של שני לוחמים, אם כי יש קירבה בין העדפה לאהבה, ובעיקר בפרק זה שבו מדובר במפורש על אהבת הלוחם לארץ (Earth).
המילה predilection מופיעה בספר בהקשר לשלושה דברים:
- העדפה אמונית (הלוחם חייב להאמין)
- המקום המועדף (האהוב) על חנארו, בו ניתן השיעור האחרון לטונל.
- הארץ היא ההעדפה של הלוחם (מושא אהבתו).
בעמודים אלה הארץ מתוארת כבעלת פונקציות דומות לאלה של הרוח (בולטות במיוחד הן הפונקציות: מתן-מחסה והחירות), ועולה השאלה, שכבר העליתי בעבר, האם הארץ איננה הרוח?
אמירה קצרצרה המופיעה בקטע הנ"ל בכוחה להרעיש ארץ:
"ג'נרו נודד בשבילי אהבתו, ובכל אתר ואתר תמיד יהיה אדם שלם".
זו אמירה מרעישה. אני לא צוחק 😊
באנגלית:
Genaro roams on the paths of his love and, wherever he is, he is
complete.
הערה תרגומית: המתרגם החליט שהוא יהיה אדם שלם. זה לא מופיע בטקסט.אני חושב שיש לנו כאן רמז למושג "דרך עם לב" - path with heart.
ואם כן, אז מי שמעניק לב (אהבה) לדרכים מסוימות היא הארץ. טענתי בעבר שהכוונה היא לרוח, להאצלות הענבריות, ומכיוון שדי ברור שהארץ היא הרוח, אז אני עדיין עקבי.
עם זאת, אני חושב שאת היחס המדויק בין הארץ והרוח יש לתאר כך:
הארץ היא ישות המתווכת עבורנו את הרוח, היא לא הרוח עצמה, בדומה לבעלי ברית שגם הם משרתים את הרוח, ובנוסח אחר: במאבק בין הרוח והמערכת הטפילית, הם שייכים לצד הרוח.
שימו לב לאמירה מעניינת מאד בקטע שהובא לעיל:
הסיבה לעצב ולבדידות היא..... שנאה, שנאה לארץ.
***
נסיים בחומר למחשבה
אהבתם של שני לוחמים היא הארץ.
על איזה שני לוחמים מדובר?
לכאורה יש בסיפור שלנו שני זוגות לוחמים: דון חואן וחנארו, והחניכים קסטנדה ופבליטו, להם ניתן השיעור האחרון הזה שלאחריו הם קופצים לתהום.
אם הארץ היא מושא אהבתם של שני לוחמים, האם מדובר כאן במשולש רומנטי? :)
או שהכוונה היא שהלוחם השני בכל זוג לוחמים היא האדמה, שגם היא כלואה תחת המערכת הטפילית וגם היא נאבקת להשיג את חירותה, ולכן גם היא לוחמת?
אנו הרי בסך הכל חלק ממנה, וגורלה (היותה לכודה) הוא גורלנו.
תמיכה לשונית: שימו לב שבמשפט לעיל המדבר על אהבתם של שני לוחמים הוא מיד עובר לדבר על הלוחם בגוף יחיד כהסבר לרעיון: "עבור לוחם לא יכולה להיות אהבה גדולה יותר".
**************
www.toltec.co.il
*
תוספות והערות
14.12.17
ניסוח אחר לפתרון החידה:
כל לוחם הוא חלק מזוג לוחמים שבו הלוחם השני/ה הוא הארץ.
===================
15.12.17
אנו מדברים כאן על הארץ, ולאחרונה דובר כאן על גוף האנרגיה. הגיע הזמן לשלב אותם, או לבודד אותם ולבחון את היחס ביניהם.
הצעתי לאחרונה שבכל אחד מאיתנו יש שני חלקים של גוף האנרגיה המופרדים על ידי מחסום (הכולל את קיר הערפל ואת שבע הרצועות הלא-אורגניות, שהם כנראה התהום). אצל נשים, שני החלקים נמצאים בתחומי הגוף (ועם זאת עדיין מופרדים). החלק השני ממוקם ברחם.
אצל גברים, החלק השני של גוף האנרגיה, נמצא מחוץ לגוף, כנראה על מעטפת הפקעת. הפריטה של קסטנדה באצבעות ידיו קירבה את המיקום הזה שעל הפקעת אל גופו (מתנת הנשר, שיעורה של זולייכה).
אני רוצה להציע תזה נוספת,
שחלק זה של גוף האנרגיה, החלק שמחוץ לגוף, נמצא באדמה, כלומר בתחומי הגוף הפיסי של הארץ. (אני משער שזה נכון רק לגבי גברים).
הערת אגב, לדעתי החלק שבגוף הפיסי נתלש מהחלק האחר שמשכנו בבטן האדמה ובוּדַד ממנו באמצעות המחסומים הנ"ל. החלק שבבטן האדמה הוא חלק מגוף האנרגיה של האדמה.
תמיכה לרעיון זה, שהחלק המרוחק של גוף האנרגיה שלנו נמצא באדמה, יש לדעתי באותו שורש המחבר את הגברים אל האדמה, שורש הנע איתם בתנועתם, אבל נותר תמיד מחובר לאדמה, מעין עצים ניידים.
הדבר מובא מפיו של סילביו מנואל ("מתנת הנשר"):
By way of analogy, he [silvio manuel] compared human beings to trees. We are like mobile trees. We are
somehow rooted to the ground. Our roots are transportable, but that does not free us from the
ground.
סילביו מנואל לא עושה לכאורה הפרדה בין גברים
לנשים.
התייחסות נוספת לשורש הזה, כולל ההבדלים שבין נשים לגברים, יש בקטע הבא, הלקוח מ"מתנת הנשר".
הקטע מתייחס לראייה המשותפת שחוו קסטנדה ולה-גורדה.
Our visions differed in that she could distinguish men from women by the shape of some
filaments that she called 'roots'. Women, she said, had thick bundles of filaments that
resembled a lion's tail. They grew inward from the place of the genitalia. She explained that
those roots were the givers of life. The embryo, in order to accomplish its growth, attaches
itself to one of those nurturing roots and thoroughly consumes it, leaving only a hole.
Men, on the other hand, had short filaments that were alive and floating almost separately
from the luminous mass of their bodies.
אם כן, לנשים ולגברים יש שורשים.
אצל הנשים זה נראה כמו זנב של אריה היוצא מאיזור איבר המין וכיוונו פנימה (אל הרחם).
אצל הנשים זה נראה כמו זנב של אריה היוצא מאיזור איבר המין וכיוונו פנימה (אל הרחם).
אצל גברים התיאור מאד מתחמק. נאֶמַר רק שהסיבים של זנבם מרחפים כמעט במנותק מהגוף המאיר שלהם.
האמירה שהם קצרים, קצרים לכאורה משל הנשים, היא בעייתית עבור התזה שלי, אבל אני לא נרתע. מישהו כאן מנסה לבלבל אותנו.
בקטע הבא, המצוי בהמשך הספר, מתברר, אם מניחים שאכן מדובר שם בשורש זה, שהשורש של הגברים אינו כה קצר.
ההקשר, סילביו מושיב את קסטנדה ולה-גורדה על מושבים העשויים רצועות ומעלה אותם באמצעות חבלים לצמרתו של עץ גבוה.
One night he suspended la Gorda and me in two separate harnesses like strap chairs. We sat in
them and he lifted us with a pulley to the highest large branches of a tall tree.
***
לא אשחרר אותכם מבלי להעמיס עליכם תזה נוספת.
כפי הנראה (לי כרגע), השורש הזה הוא לא רק דומה לרצון, אלא הוא הרצון.
אבל, אתם זועקים, הרצון יוצא מקדמת הגוף, מהאיזור שמתחת לפופיק.
מי אמר לכם שהשורש הזה, הזוכה אמנם לדימוי של זנב, יוצא מהחלק האחורי?
זו הייתה מסקנה נמהרת מצידנו לחשוב שהוא יוצא מאחורינו.
***
לדיון הזה צריך להוסיף עוד כמה עניינים:
מה שמחבר את חלקי נקודת המאסף, כלומר את חלקי גוף האנרגיה, הוא השורש הנ"ל.
ראינו לאחרונה באחד הציטוטים שהכוח המחבר אותם הוא הכוח החזק ביותר ביקום, כפי הנראה זוהי הכַּווַנַה.
אם התזה שכאן נכונה, אז הרצון, שהוא חוליית החיבור אל הכוונה, הוא גם השורש המחבר את שני חלקי גוף האנרגיה, ובעצם אותנו אל האדמה, כי החלק המרוחק נמצא באדמה (הוא חלק מגוף האנרגיה של האדמה).
יוצא, שוב, הפעם אנו מגיעים לכך מכיוון אחר, שהאדמה היא הכַּווַנַה (=הרוח), או שהם כמעט זהים.
יוצא, שוב, הפעם אנו מגיעים לכך מכיוון אחר, שהאדמה היא הכַּווַנַה (=הרוח), או שהם כמעט זהים.
אנו חייבים להתאושש עם קצת מוסיקה נעימה.
===================
15.12.17
הדיון בהערה הקודמת מוביל אותנו לתובנה נוספת:
כזכור, בדיאגרת 8 הנקודות המהוות את האדם ("סיפורי עוצמה"), הרצון הוא נקודת החיבור היחידה לטונל ולנגואל. שני האחרונים, בשונה משאר הנקודות, אינם נמצאים בגוף הפיסי.
עכשיו מתברר לנו היכן נמצא הנגואל (הוא הרוח, הכוונה):
באדמה !!!
===================
16.12.17
הרכב ג'אזי עם יופי של גרסאות. הוא מופיע כאן לא בפעם הראשונה. ערך מוסף: שיעור בספרדית. :)
יצא לכם שדווקא יצירה זו היא לגמרי אינסטרומנטלית. sorry.
סרטון מעניין על צלילה לקרקעית ים המלח בעזרת צוללת קטנה כדי לאתר שרידים של...... סדום ועמורה.
הרפתקה נחמדה באיזור יפה ומיוחד במינו בעולם, איזור ששימש זירה להתרחשויות התנ"ך.
בהזדמנות אציע מדרש טולטקי לסיפור זה, שכמות ההזיות בו עלולה להיות בלתי נסבלת עבור האדם הממוצע, זה המוגדר "בריא" על ידי הרשויות לבריאות הנפש :)
עד היום לא הצלחתי לקבל מהם חותמת אישור לאף אחד מהפוסטים בבלוג זה.
===================
16.12.17
הבטחתי שיעור בספרדית לצלילי ג'אז.
הנה שיעור טוב, בעיקר למי שעדיין לא שולט במילה tú.
😊
===================
18.12.17
הערה קטנה לבוקר חורפי ויפה זה.
אנו מדברים בפוסט זה על הארץ (Earth).
המערכת הטפילית שואפת להרחיק אותנו מכל דבר הקשור בחירות, כי חירותנו היא הסיוט שלה. על כן, היא בדרך כלל יוצרת אצלנו דחייה לאמת, ולכל דבר הקשור ברוח, או מעוותת את יחסינו אליו; בדרך כלל על ידי תאוות הבצע.
במקרה של האדמה, היא שגורמת לאדם הממוצע היום להביט על פיסות ארץ במבט נדל"ני.
הצעתי לא מזמן את ההשערה שגם הזהב המוצא מבטן האדמה מתוך תאוות בצע, גם הוא אמצעי להחליש את האדמה, ואותנו כחלקים שלה.
נאמר במפורש שתאוות הבצע מקורה בהתקן הזר, במיינד הטפילי (בתרגום העברי: בנפש הזרה).
נסיים עם משהו שהגיח "מגופו הקודח" של ז'ובים (לא ממוחו הקודח כי המוסיקה מקורה בגוף, לא?).
===================
19.12.17
פזילה קצרה למקורות ידע אחרים.
נזכרתי שלרודולף שטיינר יוחסה אמירה על כך שכרייסט, הוא אל השמש, לבש דמות אדם, ישוע, ובמעשה הצליבה וחזרתו לחיים לאחר מכן הציל את הארץ ואת האנושות.
the same Spirit who was the ruler of the Fire-Spirits, who was linked with the transforming of the Earth, whom we also call the Spirit of the Earth, has actually dwelt among us in a garment of flesh, he was actually in a physical body.
זה כמובן נוגע לנושא הפוסט כאן, שעניינו הקשר בין האנושות והארץ. גורל הארץ תלוי כנראה בבני האדם כי אנו היחידות הנעות (של נקודת המאסף) של כדור הארץ (ראו בספר של ארמנדו).
“Had Christ not appeared on the earth, had He remained the Sun-God only, humanity on the earth would have fallen into decay.”
קטע ארוך יותר, אבל עדיין לא מוסבר בו כיצד הצליבה והחזרה לחיים של כרייסט הצילה את האנושות וכדור הארץ.
When Jesus of Nazareth dies on the cross, Christ, this spiritual entity that journeyed within him, rises from the dead. By doing so, he allows the whole of humanity to get back on track towards its spiritual completion.
According to Rudolf Steiner, if Christ had not incarnated Himself in the body of Jesus of Nazareth and the resurrection had not taken place, humanity “would have given death to the earth” and, by doing so, prevented all spiritual evolution to come. One must know that for the founder of Anthroposophy, the ultimate goal of the human being is to get back its original state, which is a complete spiritual being. Man has lost this state in a breathtakingly fast descent towards the materialization of its body and the universe.
And so, according to Rudolf Steiner, Christ is capable of saving each human being. He can help him find once again its true spiritual nature. However, in order to manage to do so, Man must knowingly and freely choose Christ’s side. If the human being rejects Christ, he will materialize to a certain point after which it will be impossible for him to rise up towards the spiritual. He will then be a prisoner of the material for all of eternity.
כיצד הציל ישו את הארץ והאנושות?
אני לא יודע אם שטיינר יורד באיזה שהוא מקום בכתביו לרזולוציות גבוהות יותר ועונה על כך, אבל כמדומני שבנצרות מדברים על כך שישו, כמו כל משיח (?), נוטל על עצמו את החטאים של בני האדם.
המושג impeccable - המתורגם בספרות קסטנדה ל"לא רבב" - הוא מושג תיאולוגי שמשמעותו המילולית המקורית: אי היכולת לחטוא.
הצעתי בעבר מדרש טולטקי למושג "שעיר לעזאזל", התַּיש הנושא על עצמו את חטאי העם. קישרתי זאת ליצירת ההעתק על ידי הלוחם, אותו הוא מגיש לנשר תמורת חייו.
"חטאים", בתרגום לטולטקית, הם כל האחיזות שלנו בעולם הזה, בכל מה שמהווה חלק מהזהות החברתית שלנו, אחיזות שמקורן באי עמידתנו בפיתויים ("התמכרויות" בלשונו של דון חואן).
ההשתחררות מהן היא באמצעות עבודת הסיכום. נראה שכל נתח מההיסטוריה האישית שלך המשתחרר בעבודת הסיכום הוא שיגור של תיש קטן 😊, כלומר ההשתחררות מהחטאים היא תהליך מתמשך. זה אפילו נאמר במפורש, ככל שאני זוכר. מצד שני ישנה אמירה אצל ארמנדו ("מפגשים עם הנגואל"), בה נאמר שיצירת ההעתק נעשית באקט נפרד.
כלל אצבע, אם ישנה מחלוקת ברורה (הדברים כמעט לעולם לא נאמרים בצורה ברורה וחד משמעית) בין ספרי קסטנדה וארמנדו, ידו של ארמנדו אמורה להיות, לדעתי, על התחתונה.
ציינתי זאת בעבר, אבל כל המרבה וגו.
קרלוס קסטנדה נולד ב-25 לדצמבר 1925, היום שבו נחגג כריסטמס, היום שבו, על פי הנצרות, נולד ישו.
מקרי?
תשובות על גבי גלויות בלבד.
קרלוס קסטנדה נולד ב-25 לדצמבר 1925, היום שבו נחגג כריסטמס, היום שבו, על פי הנצרות, נולד ישו.
מקרי?
תשובות על גבי גלויות בלבד.
***
הנה קטע אחר מכתבי שטיינר שהזכיר לי את דעתו של משה קרוי על בני אור ובני חושך.
“Quite a number of people have been born since the nineties [i.e., the 1890s] without an I [i.e., spiritual selfhood], that is, they are not reincarnated, but are human forms filled with a sort of natural demon ... They are human beings only in regard to their form ... Imagine what people would say if they heard that we say there are people who are not human beings. Nevertheless, these are facts ... [They] are demons in human form.”
וגם
[I]n our time certain supernumerary people are appearing who have no 'I' [i.e., no true human spirituality] and are therefore not human beings in the full sense of the word."
===================
19.12.17
הנה קטע, מתוך ספר על רודולף שטיינר, המתייחס לשאלה שהעליתי בתגובה הקודמת.
עדיין לא ברור. ישוע נתן עוצמה לארץ, ובכך איפשר לבני האדם לשוב ולהתעלות.
מה שברור מהקטע הוא שגורלות הארץ והאנושות שזורים זה בזה.
===================
19.12.17
אם כבר מדברים על כריסטמס, ככה מקשטים בית כמו שצריך.
יש לי חשד שהמקורות ההיסטוריים הקדומים (האבודים) של מנהג עץ האשוח יסודם במושג "עץ החיים", ובאלַה "אשרה". הימור שלי.
===================
20.12.17
בהמשך להערה הקודמת: האם גם אתם שומעים את הדמיון הצלילי שבין אשוח ואשרה?
בהזדמנות אערוך השוואה בין התפיסה הטולטקית לעץ החיים שבמיתולוגיה הנורדית: יגדראסיל.לדעתי, כמות הדמיון עצומה. כתבתי בעבר פוסט קצר על כך (סביב הגזע, או השורשים, נמצאות שלושת אלות הגורל), אבל הגיע הזמן לרענן את הדברים ולעדכן את הידע בתוספות.
השורה התחתונה בתרגום לטולטקית תהיה:
מודל העץ הוא מודל הארץ (העולם) וגם מודל לכל יצור חי על פניה (בין היתר מתוקף הפרקטליות, המבנה המונאדי), ובעצם זהו מודל לפקעת הסיבים, העוטפת כל אחד מאיתנו וגם את כדור הארץ.
סוג העץ המייצג את יגדראסיל נקרא ash tree. שומעים את הדמיון הצלילי? :) בעברית הסוג הזה נקרא מֵילַה.
העץ הזה, אם הוא מתיימר לייצג את העולם, צריך לעבור דרך 7 עולמות (7 הרצועות הלא-אורגניות). הוסיפו את שני העולמות שבקצוות (המוצא והיעד)... העץ הזה עובר דרך 9 עולמות.
בינתיים, הנה עוד ייצוג אפשרי ל-7 עולמות הביניים.
פגודה בסין.
===================
21.12.17
כותרת הספר "להתעורר אל החלום" של פלורינדה דונר היא במקור "להימצא בחלימה". בחרתי שלא להיצמד לשם המקורי כי הוא נשמע לי בזמנו בעייתי, אולי אפילו מרתיע. לצורך סנגוריה על הבחירה שלי אומַר, אם עדיין לא אמרתי, שהספר מדבר על מצב הנקרא חלימה ערה, ועל כן הכותרת הולמת.
מכל מקום, נתקלתי בסרט הבא ביוטיוב בעל שם דומה מאד:
Wake Up and Dream
זהו סרט מוסיקלי משנת 1929.
אישית, אני מת על התקופה ועל המוסיקה, אבל זה רק טונל ישן, שאני כנראה אחד מל"ו הצדיקים המאפשרים לו להמשיך ולהתקיים במציאות הזו. :)
אישית, אני מת על התקופה ועל המוסיקה, אבל זה רק טונל ישן, שאני כנראה אחד מל"ו הצדיקים המאפשרים לו להמשיך ולהתקיים במציאות הזו. :)
==================
21.12.17
אחד השירים מהסרט.
Too Beautiful For Words
==================
21.12.17
רוג'ום אל הירי, גלגל רפאים הנמצא ברמת הגולן.
אתר קדום ומסתורי מאד.
עיתון הארץ פרסם אתמול כתבה, כנראה לכבוד היום הקצר בשנה, החל היום.
מעניין לראות שם את צילום האתר ממבט של רחפן.
תגובה אחת לכתבה היא מאד מעניינת ואני מדביק אותה כאן, כי דברים עשויים להיעלם באינטרנט, במיוחד כאלה שאינם תואמים את הנרטיב המקובל.
המתואר בתגובה מזכיר לי את הסיפור של לה-גורדה שנטלה בידה אבן מאתר קדום, אבן בעלת חור במרכזה, ובעקבות כך עברה ניסיון השתלטות של מכשף קדום (גם האבן וגם השפעותיה דומות בשני הסיפורים).
מבנה המקום נחשד עליי כבר קודם כמקום עוצמה שסביבו הרצועות הלא-אורגניות, אשר עשויות לשמש מקום קבורה למכשפים קדומים. מסביב לאתר ישנם דולמנים רבים, הנחשבים כמקומות קבורה.
והנה, הסיפור המעניין הבא מצטרף לרעיון זה.
נקודה לתשומת לב: גודל כדור המתכת בסיפור מזכיר את גודלה של נקודת המאסף (אם כי עליה נאמר שהיא כגודל כדור טניס וכאן מעט יותר גדול מכדור גולף).
***
המפתח להבנת האתר נחפר בגני רמת הנדיב ע’י פרופ. יזהר הירשפלד ז’’ל.
בהיסוס רב,(הסבר למה בהמשך) מגלה לציבור לראשונה עלֹ תגלית ארכיאולוגית משנת 1989 על כדור מתכת בלתי מחלידה בן 10,000 שנה לערך שנחפר בסוף שנות ה80 בשטח גני רמת הנדיב ע’י פרופ. יזהר הירשפלד ז’’ל ואולי נמצא היום במרתפי המוזיאון בירושלים או נחבא/הוחבא אי שם. חלק א. המפתח.להלן עדותי אמת לפי הבנתי וזכרוני מיד ראשונה הניסמכת בחלקה על מימצאים בשטח. לפי ניסיוני האישי המפתח להבנת תפקידו של גילגל האבנים בגולן ואתרים נוספים דומים מאותה תקופה: בסוף שנות השמונים מוניתי להיות המנהל הכללי של גני רמת הנדיב ואחראי על כל הפעילות, התיכנון והביצוע של השינויים, הקמת תשתיות והמחקרים שנעשו בשטח של 5000 דונם של קצה רכס הכרמל הידוע כרמת הנדיב הכולל אתרים ארכיאולוגים ידועים מהתקופה הפרי היסטורית (מערת הכברה) ועד התקופה האותומנית דרך תקופת הבית השני. מישלחת ארכיאולוגים מטעם החברה לחקירות ארץ ישראל ועתיקותיה בניצוחו של פרופ, יזהר הירשפלד (אז היה דוקטור) ובמימון קרן יד הנדיב (קרן רוטשילד) מצאה וחפרה בקצה הדרומי מעגל אבן שטוח בקוטר של בערך 4 מטר ובמרכזה סרקופג אבן קטן. הייתי נוכח בחפירת ופתיחת קבר האבן (דולומן) שהיה של האדם החשוב ביותר בתרבות חציה נוודים בערך מהתקופה הכלכוליתית ( 4500 - 3300 לפנה"ס) אותה תקופה של בניית גל האבנים בגולן. עמדתי לצידו של יזהר ובפליאה רבה של כולנו היה מונח בקבר רק מימצא אחד – כדור מתכת מבריק לקלוטין בגודל מעט גדול מכדור גולף, עשוי סגסוגת מופלאה ששיני הזמן לא נגסו בה, ובמרכזה חור קדוח בצורה מדוייקת ביותר בקוטר ונקיון של קנה אקדח. שאלתי מיד את יזהר מה הוא חושב שזה. אמר שממצאים דומים נמצאו גם בקברים בעבר הירדן, איזור יריחו ומערות קורמרן, יהוא חושב אזה חלק ממטאור שנחרט (איך?) והיה קבוע על מוט שסימל את ראש השבט או שאמאן. בקשתי לקחת למישרדי בגן לשם בדיקה אנרגטית (שנתיים לפני, עברתי קורס אצל רפי רוזן ז’’ל ולמדת ממנו שיטות זיהוי ושימוש באנרגית האורגון, תגליתו של פרופ. ויליאם רייך 1897 – 1957 ,תלמידו של פרוייד וחברו של יונג ושותפו למחקרים ושיטות ריפוי בביו אנרגיה), במשך שנה לפני ערכתי ניסויים בשטח בהצבת גבישי קוורץ גדולים ובדיקת ההשפעות האנרגטיות הסביבתיות וכן בהשפעות על הגנטיקה של צימחי תרבות. לא סרבו כי הייתי המנהל... ישבתי במישרדי לבד עם כדור המתכת. ביד, הרגיש מישקל כבד כפי שההיתי מצפה מכדור ברזל. הסתכלתי היטב. מתכת אפורה כהה מבריקה בחלקה מאוד, בחלקה יותר אטומה, במבט קרוב מאוד ראיתי שהציפוי המבריק הוא חצי שקוף, מתחתיו שורות זעירות ביותר בגודל מעט יותר מגרגרי חול של סימנים דמויי כתב יתדות, מסודרים שורות שורות צפופות. בדקתי אנרגטית במשך אולי חצי שעה, כלום. הכנסתי אצבע קטנה לתוך החור וסובבתי ימין שמאל בפליאה, חלק ביותר כאילו נחתך בליזר, קדח מדוייק להפליא ובסופו עיטור דק. היה לי צילום שלו שאבד במסעותי. לא קרה כלום, לא מצאתי כלום, אבל, חודשיים אחרי..... חברה הזמינה אותי לכנס לילי בלילה של ’’כוכבים נופלים’’ שנערך ע׳׳י חברים בקבוצה של חובבי אסטרונומיה מתל אביב בלילה של מטר מטיאורים השנתי ברמת הגולן ברום אל הירי – גלגל אבנים המוזכר. הצתרפתי בצומת כרכור לשיירה של בערך 20 מכוניות שהגיעו מתל אביב בשעה 9 בלילה לאתר שחלקו העליון מגודר בחוט תייל בודד ועליו שלטים, אין כניסה אתר ארכיאולוגי. בהיותי מרדן מלידה וארכיאולוג חובב, לקחתי פנס ועליתי לבד במעלה מדרות אבן הבזלת השטוחות המסודרות בצורת ספירלה שבקצה אבן בזלת שטוחה בערך מטר וחצי על מטר, המשקיפה על השטח והרמה כולה. מתחתיה חדר/קבר מקורה אבני בזלת. ישבתי בחדר בחושך ועשיתי מדיטציה חצי שעה. נחמד אך שום דבר יוצא מין הכלל, חזרתי לאבן השטוחה בראש הפרמידה ועצמתי עיניים. מיד, התגלה לעיני חזיון ניפלא. עומדים דמויות אוחזות לפידים במרחק 2 מטר אחד מהשני לאורך כל מהלך הספירלה המובילה לגיבעה. קול שירה/תפילה הולך וגובר ואני יושב בעיניים עצומות וגופי מתמלא באנגיה עצומה הולכת וגוברת עם השירה, מזמזמת כמו זרם חשמלי בתוכי עד אשר, בחטף, אלפית השניה, מצאתי עצמי בעולם אחר, על רגלי ובמעלה גיבעה על דרך כשמצידה השמאלי שורת גבישי ענק בגובה 4 ,5 מטר והם מאירים מבפנים באור אדמדם. מקום זר ומוזר. עולם אחר...התחלתי ללכת במעלה הגיבעה ומאחורי עיקול ראיתי שאני מתקרב לזוהר אדום הולך וגדל. הרגשתי מהשהוא מאיים ורע ופחד גדול נפל עלי. הבנתי שגלגל אבנים הוא שער מעבר לכוכבים אחרים והחייזרים ששלטו בכדור הארץ השתמשו בבני האדם ובמכשיר שבנו כגלגל אבנים גם לצורך איסוף האנרגיה הדרושה ’לקפיצת הדרך’...בכוח המחשבה בקשתי ומצאתי עצמי חזרה כהרף עין וחזרתי לחבורה. לדעתי האישית, כדור המתכת היה קבוע בראש מטה/קולט/משדר של ראש השבט או השאמאן שהיו נציגים או חייזרים עצמם ושימש מפתח. עד לכאן. ההתנסות שינתה לרעה את חיי, הפחד עורר שדים עמוקים ממלחמת יום הכיפורים, טראומת הקרבות חזרה וזחלה לתוך חיי בלי ששמתי לב לכך. לכן אזהרה חמורה למי שרוצה לחזור על הניסוי. א. אין להשתמש בידע הנירכש למטרות אפלות אלא לקידום האנושות בלבד ב. לקחת ליווי אתכם. ג.לא לקחת סמים פסיכודלים לפני המסע כי התוצאות יכולות להיות חמורות מאוד. מדובר באנרגיות ועולמות ומימדים לא מוכרים והסיכון לבריאותכם הנפשית גדול. ד. לשמור על קשר. תבורכו. אלון.
==================
21.12.17
עוד מבט מרחפן
21.12.17
הנה עוד דולמן מעניין שנתגלה בגליל העליון, ויש בו נקודות השקה לסיפור המכשפים הקדומים ובני הברית שלהם שתקפו את קסטנדה ("האש שבפנים").
- גם שם ישנה אבן עצומה שהיוותה מוקד משיכה לאנשים ובכך שימשה מלכודת של אותם מכשפים. האבן העצומה הובאה לשם על ידי המכשפים. גם כאן לא ברור באיזו טכנולוגיה ניתן היה להניע כאלה סלעים עצומים.
- החרוזים הצבעוניים שבתוך הדולמן, בעלי החור שבמרכזם, בדיוק כמו האבן שלה-גורדה מצאה באתר הקדום. איך אפשר שלא לשים את האצבע בפנים?
21.12.17
איך רוג'ום אל הירי הוא מקום עוצמה, אם אני טוען שסביב מקום עוצמה ישנן 7 רצועות המייצגות את העולמות הלא-אורגניים, ובאתר זה ישנן פחות?
הערה, כל הדיון כאן הוא סוג של קו מחשבתי שייתכן ואין לו אחיזה במציאות, כלומר הדברים הם ספקולציה.
אני מקשר את הנושא לאמירה של קסטנדה ב"מפגשים עם הנגואל" אודות משפכים אנרגטיים המנוצלים למעבר של ישויות בין העולמות. הוא לא מקשר זאת למקומות עוצמה, אני מציע זאת כהשערה.
יש מקומות שבהם הרוח, גוף האנרגיה של האדמה, פורץ אל פני השטח ואז נוצר מקום עוצמה עם 7 הרצועות סביבו (הדימוי הוא של משפך). לעתים, אני משער, הפריצה היא לא שלמה ורק חלק מהרצועות מגיעות אל פני השטח.
הרעיון של אנשים לבלות במקומות כאלה את הלילה ולבצע מדיטציות, עלול להביא אותם ישירות למלכודת העשויה להיות טמונה שם.
במיוחד משום שזה לא מקום עוצמה, אלא כמעט מקום כזה.
בזמן שאנו ממתינים לרצון, אפשר להוסיף היום המתנה נוספת: לדרמה הקטנה באו"ם שמו"ם; לראות איך ארצות הברית מפגינה את עוצמתה ומכופפת את הידיים לכל הלובי האנטישמי. למרות הרמזים המפוזרים על ידי התשקורת, כאילו הקרב הזה אבוד מבחינתה, אני משער שיש לה את היכולת.
==================
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה