יופי של יצירה משנת 1931.
שתי גירסאות ג'אזיות, הראשונה ווקאלית.
Sophie Milman - Beautiful Love
וצלילי סקסופון בשביל הנשמה, ובשביל ..... תנופת הסקסופון :)
"התהום" הוא מושג חשוב החוזר ומופיע בספרות שלנו.
דונה סולדד אומרת לקסטנדה שנשים לא צריכות לקפוץ אל התהום כי הן נושאות אותו בתוכַן ("הטבעת השניה של העוצמה").
הנה טיעון פשוט ומוחץ להוכחת אמיתותה של אמירה זו:
- התהום חוצצת ומפרידה בין הגוף הפיסי לגוף האנרגיה.
- אצל נשים גוף האנרגיה משכַּנוֹ ברחם.
- מכיוון שהתהום נמצאת בין שני הגופים, ושניהם מצויים בתחומי הגוף הפיסי (אצל נשים!), על כן גם התהום נמצאת בגוף הפיסי.
מ.ש.ל
**************
www.toltec.co.il
*
הערות ותוספות
7.12.17
ראשית אני חייב לדייק בנוגע לאמירה של דונה סולדד. האמירה שלה בספר היא מעט שונה, אבל הטיעון הנ"ל לא מושפע מכך, וכמו בכל טיעון שהוא תקף לוגית, אם הקדמותיו (ההנחות שלו) נכונות אז המסקנה שלו אמיתית בהכרח.
האמירה של סולדד:
They [הנשים] don't have to jump into an abyss. Women have
their own ways. They have their own abyss. Women menstruate.
The Nagual told me that that was the door for them.
During their period they become something else.
לא נאמר שהתהום נמצאת בתוכן, רק שיש להן תהום משלהן.
כפי שאמרתי, הטיעון הנ"ל אינו מושפע מכך.
אתייחס לדלת הזו שעליה מדברת דונה סולדד בהמשך.
עבור הגברים, התהום היא האיזור שבין הקווים המקבילים, כי בצדו האחר של איזור זה נמצא הכפיל/האחר/גוף האנרגיה.
בעבר טענתי (כהצעה פרשנית) שהקפיצה לתהום היא תנועה אנכית באותו איזור שבין הקווים המקבילים, כי בתחתית התהום נמצא גוף האנרגיה. הקפיצה לתהום נעשית אחרי שהחניך כבר יודע לנוע/ללכת בכל האיזור הזה שבין העולמות.
האיזור שבין הקווים המקבילים נמצא מאחורי קיר הערפל, המהווה (ואולי רק מסמל) את גבולות העולם הפיסי.
אציע עכשיו פיתרון לאמירה סתומה נוספת:
נתקלנו באמירה, של לה-גורדה כמדומני, שנשים אינן מסוגלות לחצות את קיר הערפל משום שאין להן מספיק מסה אנרגטית כמו לגברים.
לדעתי, הסיבה לכך היא שאצל הגברים גוף האנרגיה נמצא מעברו האחר של הקיר ומעברו השני של האיזור שבין הקווים המקבילים, ואילו אצל הנשים גוף האנרגיה נמצא בתחומי אותו מחסום.
כלומר, לגברים יש נקודת אחיזה מעבר לקיר.
גם נשים נגואל יכולות לחצות את קיר הערפל, אבל הן יוצאות דופן. (תרתי משמע 😊)
לדעתי, הדלת שעליה מדברת דונה סולדד בקטע הנ"ל המופיעה בזמן המחזור החודשי היא דלת בקיר הערפל, וליתר דיוק במה שהוא מייצג; גבול העולם הפיסי.
מאחורי דלת זו נמצאת התהום של הנשים שמעליה טסה טאישה בטיסה האבסטרקטית שלה. לדעתי, לא במקרה הייצוג של התהום אצלה הוא מסדרון בתוך בית, כלומר מרחב פנימי ולא חיצוני כמו אצל הגברים.
בתחומי האיזור שבין הגופים: הגוף הפיסי והגוף האנרגטי ישנה דלת נוספת, וזוהי הדלת אל החירות, הדלת המובילה החוצה אל מחוץ לפקעת. ב"מתנת הנשר" היא מופיעה כוואגינה הקוסמית.
אמיליטו בספר של טאישה מדבר על הדלת הזו:
He emphasized, however, that because of the mystery and power inherent on the left; our urge to turn
awareness steadily to the left it is a trap infinitely more deadly than the attractions of the world of
everyday life.
"The real hope for us lies in the center," he said, touching my forehead and the center of my chest,
"because in the wall that divides the two sides of the double is a hidden door that opens into a third,
thin, secret compartment.
"Only when this door opens can one experience true freedom".
בהמשך, עדיין בהקשר זה של דיון במושג התהום, אציע פיתרון לאמירה סתומה נוספת: האמירה של זולייכה לפלורינדה ב"להתעורר אל החלום", שהלוחמים הגברים פתרו את בעיית המגע הנקודתי, הצר, שלהם עם הרוח, להבדיל מהמגע הרחב שיש לנשים (ראו מודל הקונוסים), על ידי כך שהם ויתרו על מה שעושה אותם לגברים.
=========================
7.12.17
הזמרת בגירסה הווקאלית לעיל היא סופי מילמן. זמרת ג'אז שנולדה ברוסיה וגדלה בישראל ובקנדה.
הנה עוד שיר יפה שלה בצרפתית.
=========================
7.12.17
=========================
8.12.17
רציתי לבדוק את הנוסח המדויק שבו נאמרה האמירה אודות המסה האנרגטית המצומצמת של הנשים המונעת מהן לפרוץ את קיר הערפל.
בינתיים לא מצאתי אותה. היא אמורה להיות לדעתי ב"מתנת הנשר" כי שם המקום היחיד כמעט שבו מדובר על קיר הערפל ועל האיזור שמאחוריו, האיזור שבין הקווים המקבילים. יש לדעתי גם התייחסות מעטה נוספת לכך ב"האש שבפנים".
אבל נתקלתי בדברים אחרים.
כשאתה יוצא לחיפוש אחר משהו, אם אתה לא נועל את עצמך לחלוטין על המטרה אתה עשוי למצוא דברים נוספים, ראו את סיפורו של זה שיצא לחפש אתונות... ההוא שבזעמו נהג להשליך את חניתו על נגן ג'ינג'י, ושבזכות פספוסיו יש לנו היום את ספר תהלים ועוד כמה אגדות.
"מתנת הנשר" מתחיל בסיפור על כך שקסטנדה הלך לבקר בטוּלַה, בפירמידת הפסלים האטלנטיים ואחר כך, בפגישתו עם החניכים האחרים, הוא זוכה לקבל אינפורמציה על אודות פירמידה זו ועל הקשב השני בכלל. פירמידה זו היא כנראה מֶכַּה של הטולטקים :)
מסופר שם על לה-גורדה שמצאה יחד עם נסטור באתר עתיק במקום אחר, באיזור וואחאקה, אבן לא גדולה שיש בה חור והיא לא שעתה לאזהרותיו של הנגואל להיזהר ולהתרחק ממקומות אלה ומחפצים במקומות כאלה.
התברר שמכשף קדום, אשר נתפס על ידי מכשפים אחרים שרצו ליטול ממנו את עוצמתו לעצמם, העביר את עוצמתו מגופו לתוך אבן זו בזמן שהוא נאכל חיים על ידיהם.
(עמוד 16)
לדעתי, המכשף העביר לאבן את גוף האנרגיה שלו.
על פי הבנתי, חלק מגוף האנרגיה שלנו לכוד בתוך הגוף (זהו הקשב הראשון), וחלק אחר אינו לכוד בו. אצל נשים חלק שני זה נמצא ברחם. החלק השני אינו נשלט על ידי הגוף (שנשלט על ידי הטפיל) אבל הוא חסום, כלומר שני החלקים חסומים ביניהם (על ידי קיר הערפל והתהום).
מכיוון שמדובר במכשף קדום שהיה להוט אחר עוצמה אישית, הוא בעצם העביר ביחד עם גוף האנרגיה שלו את הטפיל.
ראשית, כך יש להבין לדעתי את האמירה שם "האיש שהיה בעליה של האבן דבק בחייו ובעוצמה שלו, ולכן הוא גם פחד כל כך כשבשרו נאכל." (עמוד 17)
הטפיל הוא שעומד מאחורי הדבקות הזו והפחד.
שנית:
אני חושב שהמלכודות נועדו בדרך כלל לגרום לחניכים להתמודד עם הכוחות הקשורים בכל מלכודת ומלכודת.
=========================
8.12.17
הקטע הבא הוא חלק מהקטע שהבאתי לעיל, בתגובה הקודמת.
מה פירוש שאובייקט (חפץ) כזה נכנס למאבקים עם אובייקטים אחרים מסוגו? איך זה קשור ללה-גורדה שאימצה חפץ כזה?
לדעתי, האובייקט שאתו נכנס החפץ הזה של המכשף הקדום למאבק הוא גופה של לה-גורדה. הוא ניסה להשתלט עליו/עליה.
דון חואן לא נכנס לפירוט של דברים אלה כי אין לו עניין לספר על מעלליהם של המכשפים הקדומים. באותו פרק גם מוזכר שמכשפים של הקשב השלישי הרסו פירמידה ששמשה מלכודת לקשב השני
שימו לב, בטולה!
כשלעצמו, אם מישהו יכול להוביל אותנו לקשב השני (לגוף האנרגיה) זה דבר נפלא.
מצד אחד ברור שכל קיבוע של הקשב השני (שמשמעו קיבוע של נקודת המאסף) הוא בעייתי כי השאיפה היא לצאת מהפקעת ולא להתקבע בה בשום מקום. אבל אי אפשר לצאת אל הקשב השלישי ישירות מהקשב הראשון, כלומר צריך לקבע את נקודת המאסף במקומות אחרים מהרגיל, זהו קיבוע של הקשב השני.
(למרות שראינו שקסטנדה ומכשפים נוספים מהסוג החדש מגיעים לקשב השני (נעשים לעורב וכו.) כנראה שבשביל להגיע לקשב השלישי מספיק לנוע על הדסקית הענברית, כלומר בתוככי הפקעת ולא על פניה, ואז אכן לא מדובר על קיבוע כי הפקעת חוזרת לצורתה המקורית, ואין בזה שינוי של הזהות המקורית. האם זהו הקשב השני? שאלה של הגדרה)
כנראה שהפירמידה הזאת הוליכה למיקום מסוים בקשב השני (בפקעת) שהיה רע במיוחד.
ככל שזכור לי, כשכתבתי על החפצים ב"חלום המכשפה" ציינתי שהמילה העברית "חפץ " קולעת במקרה זה, כי החפצים מקבלים את יכולתם להשפיע על בני אדם החפֵצים בהם: החושקים בהם, המתאווים, המתפעמים מהם (דרך אגב, זוכרים את הישות הלא-אורגנית המסתתרת במוזיאון מאחורי יצירת אומנות מרשימה וניזונה מהאנרגיות של המבקרים? ("מפגשים עם הנגואל").
האדם המתאווה פותח להם בתאוותו פתח שדרכו חודרים כוחות אלה ומשתלטים עליו.
זה מזכיר לי שבסרט "מגרש השדים", סרט אימה שבזמני הקרנתו המתינו אמבולנסים מחוץ לבתי הקולנוע כדי לטפל בצופים שנפגעו 😊 אני לא צוחק.
גם שם הכל התחיל מחפץ מרשים שנלקח מתוך פירמידה במצרים.
=========================
9.12.17
ציינתי את שני חלקי גוף האנרגיה החסומים זה מזה, כשהאחד לכוד בתוך הגוף הפיסי. הנה אמירה נוספת אודות חסימה זו, מתוך "מתנת הנשר":
"הוא הסביר לה כי שני צדדיו של כל יצור אנושי מופרדים זה מזה לחלוטין ונדרשת משמעת רבה ונחישות על מנת לשבור את החותם ולעבור מצד אחד לשני." (עמוד 187)
המילים המודגשות בקו תחתון זכו לו רק כדי לציין שהתרגום העברי שונה ומטעה. "חצאים" במקום "צדדים", ו"נבדלים" במקום "מופרדים". שיקולים ספרותיים קיבלו עדיפות על פני שיקולים של דיוק.
החציצה מוזכרת לעיל בציטוט מספרה של טאישה המדבר על קיר הנמצא בין צד ימין לצד שמאל (ובו יש דלת לתא שלישי), זהו קיר הערפל + האיזור שבין הקווים המקבילים, שם נמצא הפתח לקשב השלישי (הוואגינה הקוסמית).
היכן נמצא קיר הערפל (וכל תחום הביניים) ?
אמיליטו מסמן אותו בידיו: במצח ובמרכז החזה. (ראו בציטוט שבפוסט)
9.12.17
אני נוטה לחשוב שהמלכודת שלתוכה הוכנסה לה-גורדה בעקבות חמדנותה את האבן, מלכודת שאילצה אותה להתעמת עם מכשף קדום, היא מלכודת זהה או דומה לזו שאליה הובא קסטנדה כאשר נאלץ להתמודד עם ההתקפה של ארבעה מכשפים קדומים ובעלי בריתם ("האש שבפנים").
כמוה, גם הוא חווה את המצב של היותו נאכל על ידי המכשפים.
בחלק הראשון של המפגש ביניהם, שכרגע לא מצאתי אותו, המכשפים הולכים אחריו אל הבית, ובמקרה של לה גורדה היא ונסטור מביאים את האבן אל הבית. אני לא בטוח אם הדברים הם אותו אותו עניין, או בכלל ממין העניין.
בהזדמנות אבדוק אם יש דמיון נוסף בין שני המקרים.
בינתיים, קראתי את החלק השני של מפגשו של קסטנדה עם המכשפים בפרק "הממרים את המוות" ונתקלתי בכמה דברים מעניינים.
אחד מהם:
לפני המפגש עם המכשפים הם הגיעו לתחתית גבעה.
"עצרנו לרגליה של גבעה גבוהה וחשופה. דון חואן הצביע על הרים גבוהים שבדרום ואמר שבין המקום שבו היינו עומדים ובין בקע אחד טבעי שבאחד ההרים, בקע שנראה כמו פה פעור, היו לא פחות משבעה מקומות שבהם מיקדו הרואים הקדומים את כל עוצמת מודעותם."
(עמוד 197,196)
קצת ספקולציות
לדעתי, "לא פחות" משבע הוא הטעיה. לדעתי, הניסוח הנכון הוא שבע בדיוק, והכוונה היא לשבע הרצועות הלא-אורגניות, אליהן עברו המכשפים לחיות.
לדעתי הלא מוצקה (1), שבע הרצועות הלא-אורגניות נמצאות גם הן בתחום האיזור שבין הקווים המקבילים.
דיעה 2: המקום שבו הם עומדים ואליו הם צופים הוא האיזור שבו תרגלו החניכים את ההתקדמות באיזור שבין הקווים המקבילים, איזור של תלים נמוכים שנראו כמו דיונות של חול צהבהב, והפה הפעור הוא המקבילה לוואגינה הקוסמית. כלומר, זהו מקום גיאוגרפי בגופה של האדמה המקביל לאיזור האמצע שיש בכל אחד מאיתנו, אבל לא בהכרח מקום יחיד כזה (ראו להלן דיעה 3).
דיעה 3: הבקע בצורת פה פעור הוא מקום של עוצמה, המגיע עד לבטן האדמה, אל גוף האנרגיה של האדמה, ובין מקום כזה לבין הרצועה האורגנית מתווכים תמיד שבע שכבות של עולמות לא-אורגנים.
הימור 4: הבקע הזה הוא המקום שבו קופצים החניכים לתהום.
כיצד ייתכן שעולם לא אורגני ייראה כעולם הרגיל?
נראה לי שאלה הם רק מיקומים השייכים לעולם הרגיל ולכל אחד מהשבעה בהתאמה. המיקום המרחבי הוא לדעתי חלק מ-40 הרצועות של האצלות חסרות המודעות, האצלות שמשמשות לצורך כלים המסוגלים להכיל מודעות ולצורך ארגון (תפאורה).
די. השתעשעתי מספיק 😊
=========================
10.12.17
על מנת לבסס את הספקולציה האחרונה שלי:
שבע העולמות של הלא-אורגנים נמצאים בתחומי האזור שבין הקווים המקבילים.
דון חואן מדבר על עולמות הממוקמים זה בתוך זה כמו קליפות בצל ("אומנות החלימה"). הוא לא אומר כמה שכבות, ולא אומר ששכבות אלה הן העולמות הלא-אורגניים, כי אין מתנות של תובנה בספרות הזו.
ובכלל, כל הישג אמיתי, באשר הוא (תובנות הן בהחלט הישג), חייב להיות מושג בכוחות עצמך!
העולמות מקיפים זה את זה ובמקום הכי עמוק נמצא העולם האורגני שלנו. נדמה לי שזה לא נאמר במפורש.
הנה אחת האמירות מתוך "אמנות החלימה":
=========================
10.12.17
בא לי להמשיך עם הספקולציות, ממילא אף אחד לא קורא כאן :)
ב"האש שבפנים" אומר דון חואן שהרואים הקדומים התקדמו בעולמות הלא-אורגנים כשלדעתם הם התקדמו פנימה.
הדברים שלו שם מנסים לכאורה לרמוז שזו טעות, אבל כזכורני הוא אינו אומר שזאת טעות. (הוא טוען שבעצם זוהי תנועת נקודת המאסף. על פי הפרשנות שלי גוף האנרגיה הוא התגלמות של נקודת המאסף.)
בואו ונחבר טענה זו של תנועה פנימה עם הנעת נקודת המאסף פנימה לתוך פקעת הסיבים לאורך הדיסקית הענברית.
ובואו נקשר זאת גם לרמיזות שהמערכת הטפילית נמצאת על המעטפת של כדור הארץ (החיזיון של חואן טומה ב"מתנת הנשר") ולכך שהפקעות משקפות אחת את השנייה (מעין מונאדות לייבניציות, של הפילוסוף והמתמטיקאי לייבניץ, זו השערה שלי).
מה קיבלתם?
אני קיבלתי תמיכה למחשבה שמזמן קיננה בי.
אנו פקעות הנמצאות על פני כדור הארץ. תנועת גוף האנרגיה שלנו פנימה דרך השכבות הלא-אורגניות על מנת לחבור עם חלק אחר שלו הנמצא מעברן מביאה לחשוב שגוף האנרגיה הכלוא מתחת- או מעבר - לשכבות הלא-אורגניות נמצא בעצם במקום שבו נמצא גוף האנרגיה של כדור הארץ, גם הוא מתחת למעטפת הטפילית.
כלומר, נקודת המאסף שלנו היא בסופו של דבר, כנראה, חלק מנקודת המאסף של כדור הארץ.
ומכאן ניתן להבין בקלות את המשימה של קסטנדה להסיט את נקודת המאסף של כדור הארץ: כשאנו משחררים את נקודת המאסף שלנו (מצרפים את חלקי גוף האנרגיה שלנו, מגיעים לשלמותנו העצמית) בכך אנו משחררים חלק מנקודת המאסף של כדור הארץ כי אנו חלק ממנה.
מה שצריך הוא כנראה מסה קריטית, כלומר כמות מספקת של יצורים שישחררו את נקודת המאסף שלהם.
=========================
10.12.17
כל המרבה בשירי חירות הרי זה משובח.
הנה שיר של הביטלס בגירסת סקסופון.
Free as a bird
ובגירסה המקורית
=========================
11.12.17
אני ממשיך בנושא של 7 הרצועות הנמצאות באיזור שבין הקווים המקבילים, איזור המפריד בין שני חלקינו, שני חלקי גוף האנרגיה, ובטרמינולוגיה אחרת, מפריד בין שני הקשבים: הקשב הראשון והקשב השני.
ראינו דוגמה אחת לכך שלפני מקום עוצמה (אני משער שסביבו במעגלים) נמצאים רצועות של העולמות הלא-אורגנים, בהם קברו המכשפים הקדומים את גופם מבלי שהוא ניזוק למשך אלפי שנים (האש שבפנים).
מקום נוסף הקושר לכאורה בין מקום עוצמה והאיזור שבין הקווים המקבילים עם רמז דקיק לרצועות הלא-אורגניות ישנו במקרה הגשר, עליו הלכו החניכים בכמה מקרים יחדיו.
על גבי הגשר הזה, כנראה, ראה קסטנדה את תבנית האדם. הצעתי שתבנית זו נמצאת ברצועה האחרונה, הקרובה לצד השני, למקום העוצמה, וראינו שהתקדמות על הגשר קשה מאד, ומעוררת אימה אצל החניכים (לא אצל האנשים הרגילים), בדומה להתקדמות באיזור שבין הקווים המקבילים.
הטענה שבסמוך לגשר ישנו מקום של עוצמה נידונה בין החניכים ב"מתנת הנשר" (ואם לא שם אז ב"הטבעת השניה של העוצמה").
עכשיו ניתן לשער שהגשר נמצא מעל מקום עמוק (בדומה לפתח הפעור בדמות פה במקרה הקודם), וזו כנראה הסיבה מלכתחילה שיש שם גשר. הפתח נמצא קרוב לצד השני של הגשר, כי החניכים התקשו לעבור את מחציתו וממש קפאו על מקומם.
מכיוון שיש שבע רצועות של עולמות לא-אורגנים בינינו לבין שלמותנו, ניתן לצפות למצוא 7 קומות בפירמידות המשמשות כייצוג לעולמנו וכאמצעי להתפתחות עצמית.
יש פירמידות כאלה במקסיקו, אבל, להתרשמותי, זה לא מאפיין אותן, ועל כן אני ממתין בינתיים עם בקבוק השמפניה.
והשאלה שהכי מטרידה אותי:
מדוע הפירמידה של האטלנטיים בטולה היא לא כזו?
אולי היא מייצגת/מגלמת משהו אחר.
הנה דוגמה אחת ממקסיקו שמתקימים בה 7 הקומות,
במקום קדום בשם El Tajín ליד וֶרַקרוּז.
=========================
7.12.17
הזמרת בגירסה הווקאלית לעיל היא סופי מילמן. זמרת ג'אז שנולדה ברוסיה וגדלה בישראל ובקנדה.
הנה עוד שיר יפה שלה בצרפתית.
=========================
7.12.17
8.12.17
רציתי לבדוק את הנוסח המדויק שבו נאמרה האמירה אודות המסה האנרגטית המצומצמת של הנשים המונעת מהן לפרוץ את קיר הערפל.
בינתיים לא מצאתי אותה. היא אמורה להיות לדעתי ב"מתנת הנשר" כי שם המקום היחיד כמעט שבו מדובר על קיר הערפל ועל האיזור שמאחוריו, האיזור שבין הקווים המקבילים. יש לדעתי גם התייחסות מעטה נוספת לכך ב"האש שבפנים".
אבל נתקלתי בדברים אחרים.
כשאתה יוצא לחיפוש אחר משהו, אם אתה לא נועל את עצמך לחלוטין על המטרה אתה עשוי למצוא דברים נוספים, ראו את סיפורו של זה שיצא לחפש אתונות... ההוא שבזעמו נהג להשליך את חניתו על נגן ג'ינג'י, ושבזכות פספוסיו יש לנו היום את ספר תהלים ועוד כמה אגדות.
"מתנת הנשר" מתחיל בסיפור על כך שקסטנדה הלך לבקר בטוּלַה, בפירמידת הפסלים האטלנטיים ואחר כך, בפגישתו עם החניכים האחרים, הוא זוכה לקבל אינפורמציה על אודות פירמידה זו ועל הקשב השני בכלל. פירמידה זו היא כנראה מֶכַּה של הטולטקים :)
מסופר שם על לה-גורדה שמצאה יחד עם נסטור באתר עתיק במקום אחר, באיזור וואחאקה, אבן לא גדולה שיש בה חור והיא לא שעתה לאזהרותיו של הנגואל להיזהר ולהתרחק ממקומות אלה ומחפצים במקומות כאלה.
התברר שמכשף קדום, אשר נתפס על ידי מכשפים אחרים שרצו ליטול ממנו את עוצמתו לעצמם, העביר את עוצמתו מגופו לתוך אבן זו בזמן שהוא נאכל חיים על ידיהם.
(עמוד 16)
לדעתי, המכשף העביר לאבן את גוף האנרגיה שלו.
על פי הבנתי, חלק מגוף האנרגיה שלנו לכוד בתוך הגוף (זהו הקשב הראשון), וחלק אחר אינו לכוד בו. אצל נשים חלק שני זה נמצא ברחם. החלק השני אינו נשלט על ידי הגוף (שנשלט על ידי הטפיל) אבל הוא חסום, כלומר שני החלקים חסומים ביניהם (על ידי קיר הערפל והתהום).
מכיוון שמדובר במכשף קדום שהיה להוט אחר עוצמה אישית, הוא בעצם העביר ביחד עם גוף האנרגיה שלו את הטפיל.
ראשית, כך יש להבין לדעתי את האמירה שם "האיש שהיה בעליה של האבן דבק בחייו ובעוצמה שלו, ולכן הוא גם פחד כל כך כשבשרו נאכל." (עמוד 17)
הטפיל הוא שעומד מאחורי הדבקות הזו והפחד.
שנית:
"The Nagual said that once you have an object of that kind it brings disaster because its power
enters into challenges with other objects of its kind; and the owner becomes either a pursuer
or a victim. The Nagual said that it is the nature of such objects to be at war because the part
of our attention which focuses on them to give them power is a very dangerous, belligerent
part."
(עמוד 16 למעלה בספר בעברית)
מאבקי הכוח הם תרומתו של הטפיל.
כמה הערות
- אני חושב שלה-גורדה הוכנסה למלכודת הזו על ידי הנגואל. אף אחד מהחניכים לא נופל לשום מלכודת, אלא אם כן היא מתוכננת על ידי הנגואל. זו דעתי. זוכרים שהנגואל ופלורינדה גם כן יודעים בכל רגע מה קורה אצל חניכיהם? (קול הראייה מדווח)
כך אני גם רואה את המלכודת שטמנו הלא-אורגנים לקסטנדה. כתבתי על כך בעבר, והצעתי שזו אותה מלכודת שנגואלים בעבר נהגו להציע זוג נגואלים ללא-אורגנים (הזוג אליאס וטליה, לדוגמה). אצל קסטנדה נראה שיש לפחות שתי מלכודות כאלה אצל הלא-אורגנים.
במקרה שלנו כאן, אני משער שנסטור, שהתלווה אל לה-גורדה, היה פעיל בתיעולה לתוך המלכודת. הנגואל וחנארו לא היו כמה ימים ובאותם ימים לה-גורדה הכניסה את עצמה למלכודת. "לא היו" - סיפורי סבתא.
גם במפגש של קסטנדה עם המכשפים הקדומים שהתחילו לאכול אותו הייתה זו מלכודת שדון חואן וחנארו הכניסו אותו אליה. חנארו פיתה אותם לשם, והפיתיון היה קסטנדה, שלא ידע זאת.
גם במפגש של קסטנדה עם המכשפים הקדומים שהתחילו לאכול אותו הייתה זו מלכודת שדון חואן וחנארו הכניסו אותו אליה. חנארו פיתה אותם לשם, והפיתיון היה קסטנדה, שלא ידע זאת.
אני חושב שהמלכודות נועדו בדרך כלל לגרום לחניכים להתמודד עם הכוחות הקשורים בכל מלכודת ומלכודת.
גם הממרה את המוות הוא מלכודת שלתוכה מכניס הנגואל את הנגואל החניך, אבל שם המניעים אחרים.
- מה מזכיר לכם חפץ עוצמה כזה הפועל על בעליו?
אם לא קראתם את "חלום המכשפה" אז אנו לא מכוונים לאותו דבר.
לי זה הזכיר את החפצים ששימשו את "צללי המכשפה" לתעל אנשים לגורלות ידועים. הדוגמה הכי מפורשת היא של לוכד הכלבים ומטהו המיוחד ששבה את לבו של השוליה הצעיר שלו. (גם כאן לה-גורדה נמשכת אל האבן מתוך תאווה)
במאמר שכתבתי בזמנו על "חלום המכשפה" הצבעתי על חפץ מסוג כזה שנראה כפעיל בכל אחד מאותם סיפורי גורל, אם כי לעתים מוסווה מאד ברקע.
שימו לב כיצד הנגואל מטפל במקרה לה-גורדה וכיצד דונה מרסדס במקרה של לוכד הכלבים.
הנגואל דואג לכך שהחפץ יחזור למקומו המקורי. ואחר כך הוא הודף את ההרגשה של האבן, ובנוסף הוא סוגר את לה-גורדה למשך תשעה ימים בתוך ארון עשוי אדמה.
במקרה של לוכד הכלבים, אפילו לא הורחק ממנו המטה. כל עוד הסיבה הישירה נמצאת בשטח והיא פעילה, איזו תקווה יש לשינוי כלשהו? ואכן, ככל שאני זוכר, דונה מרסדס מגבילה את עצמה למניעת הידרדרות מצבו, לא יותר.
קצת מוסיקה בשביל להירגע.
8.12.17
הקטע הבא הוא חלק מהקטע שהבאתי לעיל, בתגובה הקודמת.
The Nagual said that once you have an object of that kind it brings disaster because its power
enters into challenges with other objects of its kind; and the owner becomes either a pursuer
or a victim.
מה פירוש שאובייקט (חפץ) כזה נכנס למאבקים עם אובייקטים אחרים מסוגו? איך זה קשור ללה-גורדה שאימצה חפץ כזה?
לדעתי, האובייקט שאתו נכנס החפץ הזה של המכשף הקדום למאבק הוא גופה של לה-גורדה. הוא ניסה להשתלט עליו/עליה.
דון חואן לא נכנס לפירוט של דברים אלה כי אין לו עניין לספר על מעלליהם של המכשפים הקדומים. באותו פרק גם מוזכר שמכשפים של הקשב השלישי הרסו פירמידה ששמשה מלכודת לקשב השני
"one specific pyramid there in Tula was a guide," Pablito replied eagerly.
(עמוד 19)שימו לב, בטולה!
"The Nagual said that it was a guide [מוליכה, מורת דרך] to the second attention," Pablito went on, "but that it was
ransacked and everything destroyed. He told me that some of the pyramids were gigantic notdoings.
They were not lodgings but places for warriors to do their dreaming and exercise their
second attention. Whatever they did was recorded in drawings and figures that were put on
the walls.
"Then another kind of warrior must've come along; a kind who didn't approve of what the
sorcerers of the pyramid had done with their second attention, and destroyed the pyramid and
all that was in it.
"The Nagual believed that the new warriors must've been warriors of the third attention, just
as he himself was. Warriors who were appalled by the evilness of the fixation of the second
attention. The sorcerers of the pyramids were too busy with their fixation to realize what was
going on. When they did, it was too late."
(עמוד 19,20 בספר בעברית)כשלעצמו, אם מישהו יכול להוביל אותנו לקשב השני (לגוף האנרגיה) זה דבר נפלא.
מצד אחד ברור שכל קיבוע של הקשב השני (שמשמעו קיבוע של נקודת המאסף) הוא בעייתי כי השאיפה היא לצאת מהפקעת ולא להתקבע בה בשום מקום. אבל אי אפשר לצאת אל הקשב השלישי ישירות מהקשב הראשון, כלומר צריך לקבע את נקודת המאסף במקומות אחרים מהרגיל, זהו קיבוע של הקשב השני.
(למרות שראינו שקסטנדה ומכשפים נוספים מהסוג החדש מגיעים לקשב השני (נעשים לעורב וכו.) כנראה שבשביל להגיע לקשב השלישי מספיק לנוע על הדסקית הענברית, כלומר בתוככי הפקעת ולא על פניה, ואז אכן לא מדובר על קיבוע כי הפקעת חוזרת לצורתה המקורית, ואין בזה שינוי של הזהות המקורית. האם זהו הקשב השני? שאלה של הגדרה)
כנראה שהפירמידה הזאת הוליכה למיקום מסוים בקשב השני (בפקעת) שהיה רע במיוחד.
***
ככל שזכור לי, כשכתבתי על החפצים ב"חלום המכשפה" ציינתי שהמילה העברית "חפץ " קולעת במקרה זה, כי החפצים מקבלים את יכולתם להשפיע על בני אדם החפֵצים בהם: החושקים בהם, המתאווים, המתפעמים מהם (דרך אגב, זוכרים את הישות הלא-אורגנית המסתתרת במוזיאון מאחורי יצירת אומנות מרשימה וניזונה מהאנרגיות של המבקרים? ("מפגשים עם הנגואל").
האדם המתאווה פותח להם בתאוותו פתח שדרכו חודרים כוחות אלה ומשתלטים עליו.
זה מזכיר לי שבסרט "מגרש השדים", סרט אימה שבזמני הקרנתו המתינו אמבולנסים מחוץ לבתי הקולנוע כדי לטפל בצופים שנפגעו 😊 אני לא צוחק.
גם שם הכל התחיל מחפץ מרשים שנלקח מתוך פירמידה במצרים.
=========================
9.12.17
ציינתי את שני חלקי גוף האנרגיה החסומים זה מזה, כשהאחד לכוד בתוך הגוף הפיסי. הנה אמירה נוספת אודות חסימה זו, מתוך "מתנת הנשר":
"הוא הסביר לה כי שני צדדיו של כל יצור אנושי מופרדים זה מזה לחלוטין ונדרשת משמעת רבה ונחישות על מנת לשבור את החותם ולעבור מצד אחד לשני." (עמוד 187)
המילים המודגשות בקו תחתון זכו לו רק כדי לציין שהתרגום העברי שונה ומטעה. "חצאים" במקום "צדדים", ו"נבדלים" במקום "מופרדים". שיקולים ספרותיים קיבלו עדיפות על פני שיקולים של דיוק.
החציצה מוזכרת לעיל בציטוט מספרה של טאישה המדבר על קיר הנמצא בין צד ימין לצד שמאל (ובו יש דלת לתא שלישי), זהו קיר הערפל + האיזור שבין הקווים המקבילים, שם נמצא הפתח לקשב השלישי (הוואגינה הקוסמית).
היכן נמצא קיר הערפל (וכל תחום הביניים) ?
אמיליטו מסמן אותו בידיו: במצח ובמרכז החזה. (ראו בציטוט שבפוסט)
כתבתי שגוף האנרגיה הוא שנחצץ לשני חלקים ימין ושמאל, ובעצם המודעות שבתוך הגוף הפיסי היא המודעות של גוף האנרגיה, אבל בהיותה בגוף הפיסי ומנותקת מהחלק שבחוץ, היא מקבלת על עצמה לחלוטין את המיינד השוכן בגוף ומזדהה אתו. בינתיים לא הבאתי ציטוטים מדוייקים או טיעונים ברורים לכך אז נשמור זאת כהצעה פרשנית. נדמה לי שב"מעברים קסומים" יש לזה אמירה ברורה יחסית. בינתיים, קטע מ"מעבר המכשפים" שמתייחס לזה, אבל לא ממש אומר את מה שרציתי לקרוא. (לצפות למצוא בספרי קסטנדה את מה שאתה רוצה כשהוא כתוב באופן מפורש היא ציפייה לא ריאלית 😊)
"The real division is between the physical body, which houses the mind, and the ethereal body or the
double, which houses our energy.
"The abstract flight takes place when we bring our double to bear on our daily lives.
"In other words, the moment our physical body becomes totally conscious of its energetic ethereal
counterpart, we have crossed over into the abstract; a completely different realm of awareness"
כאן גוף האנרגיה מכונה "הכפיל" וגם, באופן הייחודי לספר זה, "הגוף האתרי".
========================= 9.12.17
אני נוטה לחשוב שהמלכודת שלתוכה הוכנסה לה-גורדה בעקבות חמדנותה את האבן, מלכודת שאילצה אותה להתעמת עם מכשף קדום, היא מלכודת זהה או דומה לזו שאליה הובא קסטנדה כאשר נאלץ להתמודד עם ההתקפה של ארבעה מכשפים קדומים ובעלי בריתם ("האש שבפנים").
כמוה, גם הוא חווה את המצב של היותו נאכל על ידי המכשפים.
בחלק הראשון של המפגש ביניהם, שכרגע לא מצאתי אותו, המכשפים הולכים אחריו אל הבית, ובמקרה של לה גורדה היא ונסטור מביאים את האבן אל הבית. אני לא בטוח אם הדברים הם אותו אותו עניין, או בכלל ממין העניין.
בהזדמנות אבדוק אם יש דמיון נוסף בין שני המקרים.
בינתיים, קראתי את החלק השני של מפגשו של קסטנדה עם המכשפים בפרק "הממרים את המוות" ונתקלתי בכמה דברים מעניינים.
אחד מהם:
לפני המפגש עם המכשפים הם הגיעו לתחתית גבעה.
"עצרנו לרגליה של גבעה גבוהה וחשופה. דון חואן הצביע על הרים גבוהים שבדרום ואמר שבין המקום שבו היינו עומדים ובין בקע אחד טבעי שבאחד ההרים, בקע שנראה כמו פה פעור, היו לא פחות משבעה מקומות שבהם מיקדו הרואים הקדומים את כל עוצמת מודעותם."
(עמוד 197,196)
קצת ספקולציות
לדעתי, "לא פחות" משבע הוא הטעיה. לדעתי, הניסוח הנכון הוא שבע בדיוק, והכוונה היא לשבע הרצועות הלא-אורגניות, אליהן עברו המכשפים לחיות.
לדעתי הלא מוצקה (1), שבע הרצועות הלא-אורגניות נמצאות גם הן בתחום האיזור שבין הקווים המקבילים.
דיעה 2: המקום שבו הם עומדים ואליו הם צופים הוא האיזור שבו תרגלו החניכים את ההתקדמות באיזור שבין הקווים המקבילים, איזור של תלים נמוכים שנראו כמו דיונות של חול צהבהב, והפה הפעור הוא המקבילה לוואגינה הקוסמית. כלומר, זהו מקום גיאוגרפי בגופה של האדמה המקביל לאיזור האמצע שיש בכל אחד מאיתנו, אבל לא בהכרח מקום יחיד כזה (ראו להלן דיעה 3).
דיעה 3: הבקע בצורת פה פעור הוא מקום של עוצמה, המגיע עד לבטן האדמה, אל גוף האנרגיה של האדמה, ובין מקום כזה לבין הרצועה האורגנית מתווכים תמיד שבע שכבות של עולמות לא-אורגנים.
הימור 4: הבקע הזה הוא המקום שבו קופצים החניכים לתהום.
כיצד ייתכן שעולם לא אורגני ייראה כעולם הרגיל?
נראה לי שאלה הם רק מיקומים השייכים לעולם הרגיל ולכל אחד מהשבעה בהתאמה. המיקום המרחבי הוא לדעתי חלק מ-40 הרצועות של האצלות חסרות המודעות, האצלות שמשמשות לצורך כלים המסוגלים להכיל מודעות ולצורך ארגון (תפאורה).
די. השתעשעתי מספיק 😊
=========================
10.12.17
על מנת לבסס את הספקולציה האחרונה שלי:
שבע העולמות של הלא-אורגנים נמצאים בתחומי האזור שבין הקווים המקבילים.
דון חואן מדבר על עולמות הממוקמים זה בתוך זה כמו קליפות בצל ("אומנות החלימה"). הוא לא אומר כמה שכבות, ולא אומר ששכבות אלה הן העולמות הלא-אורגניים, כי אין מתנות של תובנה בספרות הזו.
ובכלל, כל הישג אמיתי, באשר הוא (תובנות הן בהחלט הישג), חייב להיות מושג בכוחות עצמך!
העולמות מקיפים זה את זה ובמקום הכי עמוק נמצא העולם האורגני שלנו. נדמה לי שזה לא נאמר במפורש.
הנה אחת האמירות מתוך "אמנות החלימה":
In the view of sorcerers,
the universe is constructed in layers, which the energy body can cross. Do you know
where the old sorcerers are still existing to this day? In another layer, in another skin of
the onion."
גוף האנרגיה יכול לחצות! לחצות לאן?
זה תואם את הצעתי: גוף האנרגיה הלכוד בגוף, וזוכה להתעוררות, יכול לחצות את השכבות הללו החוצצות בינו לבין חלק אחר שלו הנמצא מעבר להן.
העולמות הלא-אורגניים חוצצים לדעתי את שני חלקי גוף האנרגיה של גברים כמו גם של נשים, למרות שאצל נשים החלק שמעבר לרצועות נמצא ברחם.
נאמר בספרות שלנו שככל שגוף האנרגיה מתקדם בחלימה, כך הוא משתכלל. על פי ההצעה שלי כאן זה ברור, כי כך הוא הולך וחובר אל עצמו יותר ויותר.
אם כן, ההגעה לגוף האנרגיה כתנאי להגעה לשער הראשון של החלימה היא בעצם הגעה לאותו חלק מגוף האנרגיה הכלוא בגוף הפיסי, וחלק זה הוא שיוצא במסעות החלימה דרך שבע הרצועות הלא-אורגניות (ודרך כמה שערים של חלימה?!!!!) כדי לחבור אל חלקו הכלוא "מעבר להרי החושך". (הבטחתי "חושך על פני תהום", לא?)
מכיוון שעולמות אלה מפרידים בין חלקי גוף האנרגיה, מוזרה טענתו של דון חואן שקיימת לכאורה דרך אל החירות (ולצורך זה חייבים להגיע לחבירה עם גוף האנרגיה שמעבר לעולמות אלה, כלומר אל השלמות העצמית) , אבל מהשושלת שלו נמנעו אופציות אחרות, כפי הנראה בגלל הממרה את המוות. יש לי כמה השערות בעניין זה, אבל זה לא הזמן להעמיס על הקוראים ספקולציות נוספות.
אחרי שהעמסתי עליכם ספקולציות מכל טוב וברוחב לב, מגיעה לכם מוסיקה טובה, שאולי גם אותכם תיקח לקשב השלישי.
שיר מוכר. הנגן המצוין נראה כאילו הוא נמצא ברקיע השביעי.
התורה הטולטקית מכניסה משמעות חדשה למושג הזה: הרקיע השביעי (ולשבע הרקיעים בכלל), אם כי היא שואפת לבצע צעד אחד נוסף, לחבור אל גוף האנרגיה שמעבר לו. אני מהמר שאלוהים נמצא ברקיע השביעי, כמלכודת דבש אחרונה. אתם זוכרים שהאור האלוהי נמצא באיזור שבין הקווים המקבילים.
התורה הטולטקית מכניסה משמעות חדשה למושג הזה: הרקיע השביעי (ולשבע הרקיעים בכלל), אם כי היא שואפת לבצע צעד אחד נוסף, לחבור אל גוף האנרגיה שמעבר לו. אני מהמר שאלוהים נמצא ברקיע השביעי, כמלכודת דבש אחרונה. אתם זוכרים שהאור האלוהי נמצא באיזור שבין הקווים המקבילים.
10.12.17
בא לי להמשיך עם הספקולציות, ממילא אף אחד לא קורא כאן :)
ב"האש שבפנים" אומר דון חואן שהרואים הקדומים התקדמו בעולמות הלא-אורגנים כשלדעתם הם התקדמו פנימה.
הדברים שלו שם מנסים לכאורה לרמוז שזו טעות, אבל כזכורני הוא אינו אומר שזאת טעות. (הוא טוען שבעצם זוהי תנועת נקודת המאסף. על פי הפרשנות שלי גוף האנרגיה הוא התגלמות של נקודת המאסף.)
בואו ונחבר טענה זו של תנועה פנימה עם הנעת נקודת המאסף פנימה לתוך פקעת הסיבים לאורך הדיסקית הענברית.
ובואו נקשר זאת גם לרמיזות שהמערכת הטפילית נמצאת על המעטפת של כדור הארץ (החיזיון של חואן טומה ב"מתנת הנשר") ולכך שהפקעות משקפות אחת את השנייה (מעין מונאדות לייבניציות, של הפילוסוף והמתמטיקאי לייבניץ, זו השערה שלי).
מה קיבלתם?
אני קיבלתי תמיכה למחשבה שמזמן קיננה בי.
אנו פקעות הנמצאות על פני כדור הארץ. תנועת גוף האנרגיה שלנו פנימה דרך השכבות הלא-אורגניות על מנת לחבור עם חלק אחר שלו הנמצא מעברן מביאה לחשוב שגוף האנרגיה הכלוא מתחת- או מעבר - לשכבות הלא-אורגניות נמצא בעצם במקום שבו נמצא גוף האנרגיה של כדור הארץ, גם הוא מתחת למעטפת הטפילית.
כלומר, נקודת המאסף שלנו היא בסופו של דבר, כנראה, חלק מנקודת המאסף של כדור הארץ.
ומכאן ניתן להבין בקלות את המשימה של קסטנדה להסיט את נקודת המאסף של כדור הארץ: כשאנו משחררים את נקודת המאסף שלנו (מצרפים את חלקי גוף האנרגיה שלנו, מגיעים לשלמותנו העצמית) בכך אנו משחררים חלק מנקודת המאסף של כדור הארץ כי אנו חלק ממנה.
מה שצריך הוא כנראה מסה קריטית, כלומר כמות מספקת של יצורים שישחררו את נקודת המאסף שלהם.
=========================
10.12.17
כל המרבה בשירי חירות הרי זה משובח.
הנה שיר של הביטלס בגירסת סקסופון.
Free as a bird
ובגירסה המקורית
=========================
11.12.17
אני ממשיך בנושא של 7 הרצועות הנמצאות באיזור שבין הקווים המקבילים, איזור המפריד בין שני חלקינו, שני חלקי גוף האנרגיה, ובטרמינולוגיה אחרת, מפריד בין שני הקשבים: הקשב הראשון והקשב השני.
ראינו דוגמה אחת לכך שלפני מקום עוצמה (אני משער שסביבו במעגלים) נמצאים רצועות של העולמות הלא-אורגנים, בהם קברו המכשפים הקדומים את גופם מבלי שהוא ניזוק למשך אלפי שנים (האש שבפנים).
מקום נוסף הקושר לכאורה בין מקום עוצמה והאיזור שבין הקווים המקבילים עם רמז דקיק לרצועות הלא-אורגניות ישנו במקרה הגשר, עליו הלכו החניכים בכמה מקרים יחדיו.
על גבי הגשר הזה, כנראה, ראה קסטנדה את תבנית האדם. הצעתי שתבנית זו נמצאת ברצועה האחרונה, הקרובה לצד השני, למקום העוצמה, וראינו שהתקדמות על הגשר קשה מאד, ומעוררת אימה אצל החניכים (לא אצל האנשים הרגילים), בדומה להתקדמות באיזור שבין הקווים המקבילים.
הטענה שבסמוך לגשר ישנו מקום של עוצמה נידונה בין החניכים ב"מתנת הנשר" (ואם לא שם אז ב"הטבעת השניה של העוצמה").
עכשיו ניתן לשער שהגשר נמצא מעל מקום עמוק (בדומה לפתח הפעור בדמות פה במקרה הקודם), וזו כנראה הסיבה מלכתחילה שיש שם גשר. הפתח נמצא קרוב לצד השני של הגשר, כי החניכים התקשו לעבור את מחציתו וממש קפאו על מקומם.
מכיוון שיש שבע רצועות של עולמות לא-אורגנים בינינו לבין שלמותנו, ניתן לצפות למצוא 7 קומות בפירמידות המשמשות כייצוג לעולמנו וכאמצעי להתפתחות עצמית.
יש פירמידות כאלה במקסיקו, אבל, להתרשמותי, זה לא מאפיין אותן, ועל כן אני ממתין בינתיים עם בקבוק השמפניה.
והשאלה שהכי מטרידה אותי:
מדוע הפירמידה של האטלנטיים בטולה היא לא כזו?
אולי היא מייצגת/מגלמת משהו אחר.
הנה דוגמה אחת ממקסיקו שמתקימים בה 7 הקומות,
במקום קדום בשם El Tajín ליד וֶרַקרוּז.
=========================
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה