Lagrimas Negras - Primavera Latin Jazz Band
דמעות שחורות
בהמשך יש שיר בקשיש, שמח יותר, אבל פחות יפה (בעיניי)
הקטע הבא לקוח מ"צדו הפעיל של האינסוף".
(עמוד 144-145)
נקודה חשובה, אבל אגע בה בהמשך: הטרנספורמציה של ראיית הסיבים האנרגטיים לנתוני חושים היא הזוהר, ההילה העוטפת את נקודת המאסף, היא המודעות בצורת התנסויות-החיים אשר משמשת מזון לנשר.
אתם זוכרים את האמירה אודות ישויות המייצרות אנרגיה, לעומת אלה שאינן מייצרות?
לדעתי, זוהי האנרגיה שהן מייצרות.
- החושים הם דרגות של מודעות.
- החושים הם הים האפל של המודעות (גם האינטרפרטציה של נתוני החושים היא הים האפל של המודעות).
דרגות של מודעות פירושו היררכיה. היררכיה יש בעולמות הלא-אורגניים; כזכור, העולמות הלא-אורגניים מקיפים זה את זה כשכבות של בצל.
הרושם העולה מהדברים הוא שהַיַם האפל של המודעות מורכב משבעת העולמות הלא-אורגנים.
אם אני צודק בפרשנותי, אז יש לנו 7 עולמות לא-אורגנים ורק 5 חושים.
היכן מסתתרים עוד שניים?
שבוע טוב.
תוספות והערות
23.12.17
אני משער, בשליפה, שסדר העולמות הלא-אורגניים הוא סדר הדומיננטיות של החושים. העולם הראשון, הויזואלי, הוא הראשון, הקרוב ביותר אלינו.
ואולי להיפך, כי את הזוהר האלוהי פוגשים כנראה ברצועה האחרונה, וזוהי חוויה ויזואלית.
אני בסך הכל מהרהר כאן בקול רם.
================
24.12.17
***
הקטע הבא לקוח מ"צדו הפעיל של האינסוף".
נקודה חשובה, אבל אגע בה בהמשך: הטרנספורמציה של ראיית הסיבים האנרגטיים לנתוני חושים היא הזוהר, ההילה העוטפת את נקודת המאסף, היא המודעות בצורת התנסויות-החיים אשר משמשת מזון לנשר.
אתם זוכרים את האמירה אודות ישויות המייצרות אנרגיה, לעומת אלה שאינן מייצרות?
לדעתי, זוהי האנרגיה שהן מייצרות.
***
- החושים הם דרגות של מודעות.
- החושים הם הים האפל של המודעות (גם האינטרפרטציה של נתוני החושים היא הים האפל של המודעות).
דרגות של מודעות פירושו היררכיה. היררכיה יש בעולמות הלא-אורגניים; כזכור, העולמות הלא-אורגניים מקיפים זה את זה כשכבות של בצל.
הרושם העולה מהדברים הוא שהַיַם האפל של המודעות מורכב משבעת העולמות הלא-אורגנים.
אם אני צודק בפרשנותי, אז יש לנו 7 עולמות לא-אורגנים ורק 5 חושים.
היכן מסתתרים עוד שניים?
שבוע טוב.
**************
www.toltec.co.il
*
תוספות והערות
23.12.17
אני משער, בשליפה, שסדר העולמות הלא-אורגניים הוא סדר הדומיננטיות של החושים. העולם הראשון, הויזואלי, הוא הראשון, הקרוב ביותר אלינו.
ואולי להיפך, כי את הזוהר האלוהי פוגשים כנראה ברצועה האחרונה, וזוהי חוויה ויזואלית.
אני בסך הכל מהרהר כאן בקול רם.
================
24.12.17
Lagrimas Negras דמעות שחורות, בגירסת ריקוד (או מַעַבַר קסום להנעת אנרגיית האגן).
מריבוי הביצועים הקובניים של השיר, כנראה שהוא קובני.
החלק השני, שחשבתי שהוא שיר אחר, הוא כנראה חלק מהשיר; השמחה שאחרי התגברות על העצב.
================
24.12.17
פינת הספרות
קראתי את "מומיק" של דוד גרוסמן.
ספרון במימדיו.
הספר מספר על ילד בשנות החמישים באחד הישובים בארץ, יליד הארץ, בן להורים ניצולי שואה הגדל בסביבה שבה ישנם ניצולי שואה רבים, המשתדלים להסתיר ממנו את הזוועות.
ההסתרות מעוררות אצלו את הסקרנות, ומשפט אחד שהוא שומע (ומבין אותו באופן מילולי) הופך להיות טריגר למחקר ומאבק המשתלט על חייו:
"החיה הנאצית יכולה לצאת מכל אחד".
הוא מנסה ללמוד על החיה הזו דרך ספרים ועושה ניסויים לחשיפתה ולגרום לה לצאת מכל תחפושותיה, על מנת להילחם בה ולהציל את כל נפגעיה.
הנה כמה קטעים.
**
סיפור חכם, אבל רווי עצב.
הקורא הלא-טולטקי יכול לומר שהילד מבצע מחקר בסטנדרטים כמו מדעיים, רק שנקודת המוצא שלו מוטעית.
הקורא הטולטקי יתקשה למצוא את הטעות במחשבתו ובמסקנותיו, וגם לא יוכל שלא למצוא דמיון בין המפלצת הנאצית שבמחשבתו של מומיק לבין הטפיל שבמחשבתם של הטולטקים.
בדיוק היום מופיעים בעיתון כותרות על זוועה היסטורית נוספת: השלטונות בסין הרגו 10,000 מפגינים בהפגנת הסטודנטים בשנות ה-80 בכיכר טיאננמן. זו החיה הסינית.
ויש את החיה הרוסית שסטאלין שחרר, והחיה הספרדית שרצחה מליוני אינדיאנים באמריקה...
=================
24.12.17
אנו מדברים בפוסט זה, ובאחרים לאחרונה, על שבע הרצועות הלא-אורגניות. בפוסט זה ראינו את הקשר שלהן לחושים (עדיין חסרים לנו שניים, ואולי שלושה, אם לוקחים ברצינות את הטענה מהיהדות שחוש הריח לא עוות ונשאר כפי שהיה בגן עדן).
נישאר באוריינטציה יהודית (יהודית-טולטקית):
שבעת העממים השוכנים בכנען עשויים לסמל את הרצועות הלא אורגניות.
"כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָשַׁל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ :הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי שִׁבְעָה גוֹיִם רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ". (דברים ז א)
וְנָשַׁל - רמז לנחש?
פסוק ב:
וּנְתָנָם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהִכִּיתָם הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם. ג וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם בִּתְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ וּבִתּוֹ לֹא תִקַּח לִבְנֶךָ.
כלומר, לא לעשות מה שעשו המכשפים הקדומים, שיתפו איתם פעולה של תן וקח.
החירות היא מעבר לעולמות הלא-אורגנים. כל שיתוף פעולה איתם מקבע אותך בעולמות אלה ומונע ממך את החירות.
הצד האקטואלי של הדיון היא האמירה המגוחכת של אבו-מאזן, שהפלסטינים הם צאצאי היבוסים. זאת במסגרת הניסיון להצביע על שורשים קדומים ככל האפשר, קודמים להתיישבות עם ישראל בכנען,לא בוחלים בכלום. אין לי ספק שכל המצאה, תהיה המופרכת ביותר שתהיה, תעבור בהצבעה באו"ם ובאונסקו, שראשי התיבות שלו הן:
25.12.17
בחזרה לנושא המרכזי של הפוסט: מספר החושים.
שלושה מועמדים עולים בדעתי כרגע לשני, או שלושת החושים החסרים (שלוש, אם מוציאים את חוש הריח, בגלל אותה אמירה שהוזכרה לעיל מתוך המיסטיקה היהודית).
בויקיפדיה, בערך "חוש", מצביעים על כמה חושים נוספים, לדוגמה:
מדוע אני רואה בזה מועמד?
קסטנדה פוגש באחד מהעולמות הלא-אורגניים סוג של ישויות הסובל, או מאד רגיש, לכל שינוי של מיקומם, או של תנועתם. לא מצאתי את המקום בינתיים, ואם מישהו מהנקלעים לפוסט זה במקרה זוכר היכן בספרים מדובר על כך, תבוא עליו הברכה.
אני משער שהדבר מופיע ב"אמנות החלימה".
הקטע הבא גם הוא מתוך הויקיפדיה באותו ערך.
הסוגריים בקטע הם במקור, לא שלי.
חוש המישוש והשמיעה זהים, בעצם, בעקרון פעולתם, היות ששניהם חושי לחץ, הבנויים מרצפטורים המזהים הפעלת לחץ עליהם; בשמיעה מפעילות תנודות האוויר (הנקראות "גלי קול") לחץ על שעריות זעירות באוזן הפנימית. "שמיעה" של צלילים נמוכים במיוחד, למשל, כמעט ואינה מתבצעת באמצעות האוזן, אלא באמצעות כל הגוף (דבר היכול להיחשב לחוש נוסף) - צלילי הבס העמוקים מרעידים את כל הגוף (אך הקולטנים באוזן אינם רגישים דיים לשם העברת המידע אל המוח), ואנו "חשים" את הצליל יותר מאשר "שומעים" אותו.
לקוראים הנאמנים של קסטנדה זכור בוודאי שהוא מדבר על "הראייה"(של האנרגיה) כתפיסה (חושית) הנעשית באמצעות כל הגוף.
אם כן, הגוף כולו עשוי להיחשב כאיבר חוש.
המועמד השלישי שאני מהרהר בו הוא האמוציות (רגשות). הרגשות הן סוגים של האצלות, כלומר נמצאות שם "בחוץ", לא בתוכנו כפי שמקובל לחשוב בתרבות שלנו.
באחד ממסעותיו פוגש קסטנדה יצורים שמתרחקים ממנו "בבהלה" בכל פעם שהוא מפגין כלפיהם רגשות (חיבה במקרה ההוא).
אלה הם רק הרהורים לבוקר שמשי זה.
אתם פטורים מאמירת "אמן".
=================
25.12.17
תמיכה נוספת קלה לטענת הזיהוי בין העולמות הלא-אורגנים לבין החושים היא הטענה של דון חואן שכל העולמות שוכנים באותו מרחב.
גם החושים שלנו מתייחסים לאותו מרחב: אנו יודעים לקשר בין מראה לקול, בין מראה לטעם למישוש וכו.
מצד שני עיקר האמירה, ככל שאני זוכר, מדגישה את העובדה שהם לא נקלטים בחושים.
איך יוצאים מהסתירה-לכאורה הזאת?
אני נוטה לחשוב שמשהו מכל עולם כזה נוכח בעולמנו (הנשלט על ידי חוש הראייה), אבל החלק הארי של כל עולם נותר נסתר מחושינו. כגון: אנו שומעים צלילים, אבל זוהי טיפה בים מתוך כל הצלילים הקיימים. כך גם לגבי שאר החושים.
=================
25.12.17
חייבים קצת מוסיקה לכריסמס.
אחמד קלאוס. (הבדיחה לא שלי)
=================
24.12.17
אנו מדברים בפוסט זה, ובאחרים לאחרונה, על שבע הרצועות הלא-אורגניות. בפוסט זה ראינו את הקשר שלהן לחושים (עדיין חסרים לנו שניים, ואולי שלושה, אם לוקחים ברצינות את הטענה מהיהדות שחוש הריח לא עוות ונשאר כפי שהיה בגן עדן).
נישאר באוריינטציה יהודית (יהודית-טולטקית):
שבעת העממים השוכנים בכנען עשויים לסמל את הרצועות הלא אורגניות.
"כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָשַׁל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ :הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי שִׁבְעָה גוֹיִם רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ". (דברים ז א)
וְנָשַׁל - רמז לנחש?
פסוק ב:
וּנְתָנָם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהִכִּיתָם הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם. ג וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם בִּתְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ וּבִתּוֹ לֹא תִקַּח לִבְנֶךָ.
כלומר, לא לעשות מה שעשו המכשפים הקדומים, שיתפו איתם פעולה של תן וקח.
החירות היא מעבר לעולמות הלא-אורגנים. כל שיתוף פעולה איתם מקבע אותך בעולמות אלה ומונע ממך את החירות.
***
הצד האקטואלי של הדיון היא האמירה המגוחכת של אבו-מאזן, שהפלסטינים הם צאצאי היבוסים. זאת במסגרת הניסיון להצביע על שורשים קדומים ככל האפשר, קודמים להתיישבות עם ישראל בכנען,לא בוחלים בכלום. אין לי ספק שכל המצאה, תהיה המופרכת ביותר שתהיה, תעבור בהצבעה באו"ם ובאונסקו, שראשי התיבות שלו הן:
ארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות.
הנה הארגון שמכריע לגבי האמיתות המדעיות שלנו.
אני מקווה שמישהו מהאו"ם קורא את הפוסט הזה כי יש לי הצעת ייעול (זה לא יסלק את הטפילים מהעולם, רק יצמצם קצת את המשתאות שהם עורכים כאן):
כדי למנוע את השליטה של המדינות המוסלמיות באו"ם, להקטין קצת את החושך, צריך להעניק כוח שונה להצבעה של כל מדינה, אשר מבוסס על נכס שעשוי לשמש אינדיקציה לאיכותה, כגון: מידת ההשכלה, מידת הפילנטרופיות וכד.
================= 25.12.17
בחזרה לנושא המרכזי של הפוסט: מספר החושים.
שלושה מועמדים עולים בדעתי כרגע לשני, או שלושת החושים החסרים (שלוש, אם מוציאים את חוש הריח, בגלל אותה אמירה שהוזכרה לעיל מתוך המיסטיקה היהודית).
בויקיפדיה, בערך "חוש", מצביעים על כמה חושים נוספים, לדוגמה:
- חוש הגוף בתנועה - נותן אינדיקציה על תאוצת הגוף וכיוונה במרחב.
מדוע אני רואה בזה מועמד?
קסטנדה פוגש באחד מהעולמות הלא-אורגניים סוג של ישויות הסובל, או מאד רגיש, לכל שינוי של מיקומם, או של תנועתם. לא מצאתי את המקום בינתיים, ואם מישהו מהנקלעים לפוסט זה במקרה זוכר היכן בספרים מדובר על כך, תבוא עליו הברכה.
אני משער שהדבר מופיע ב"אמנות החלימה".
***
הקטע הבא גם הוא מתוך הויקיפדיה באותו ערך.
הסוגריים בקטע הם במקור, לא שלי.
חוש המישוש והשמיעה זהים, בעצם, בעקרון פעולתם, היות ששניהם חושי לחץ, הבנויים מרצפטורים המזהים הפעלת לחץ עליהם; בשמיעה מפעילות תנודות האוויר (הנקראות "גלי קול") לחץ על שעריות זעירות באוזן הפנימית. "שמיעה" של צלילים נמוכים במיוחד, למשל, כמעט ואינה מתבצעת באמצעות האוזן, אלא באמצעות כל הגוף (דבר היכול להיחשב לחוש נוסף) - צלילי הבס העמוקים מרעידים את כל הגוף (אך הקולטנים באוזן אינם רגישים דיים לשם העברת המידע אל המוח), ואנו "חשים" את הצליל יותר מאשר "שומעים" אותו.
לקוראים הנאמנים של קסטנדה זכור בוודאי שהוא מדבר על "הראייה"(של האנרגיה) כתפיסה (חושית) הנעשית באמצעות כל הגוף.
אם כן, הגוף כולו עשוי להיחשב כאיבר חוש.
***
המועמד השלישי שאני מהרהר בו הוא האמוציות (רגשות). הרגשות הן סוגים של האצלות, כלומר נמצאות שם "בחוץ", לא בתוכנו כפי שמקובל לחשוב בתרבות שלנו.
באחד ממסעותיו פוגש קסטנדה יצורים שמתרחקים ממנו "בבהלה" בכל פעם שהוא מפגין כלפיהם רגשות (חיבה במקרה ההוא).
אלה הם רק הרהורים לבוקר שמשי זה.
אתם פטורים מאמירת "אמן".
=================
25.12.17
תמיכה נוספת קלה לטענת הזיהוי בין העולמות הלא-אורגנים לבין החושים היא הטענה של דון חואן שכל העולמות שוכנים באותו מרחב.
גם החושים שלנו מתייחסים לאותו מרחב: אנו יודעים לקשר בין מראה לקול, בין מראה לטעם למישוש וכו.
מצד שני עיקר האמירה, ככל שאני זוכר, מדגישה את העובדה שהם לא נקלטים בחושים.
איך יוצאים מהסתירה-לכאורה הזאת?
אני נוטה לחשוב שמשהו מכל עולם כזה נוכח בעולמנו (הנשלט על ידי חוש הראייה), אבל החלק הארי של כל עולם נותר נסתר מחושינו. כגון: אנו שומעים צלילים, אבל זוהי טיפה בים מתוך כל הצלילים הקיימים. כך גם לגבי שאר החושים.
=================
25.12.17
חייבים קצת מוסיקה לכריסמס.
=================
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה