סרנדת סתיו.
גירסה ג'אזית ארוכה ויפה.
לא לממהרים :)
גירסה ווקאלית משנת 1945, השנה בה יצא השיר לאוויר, כנראה.
המילים יפות.
Thru the trees comes autumn with her serenade
Melodies, the sweetest music ever played
Autumn kisses we knew are beautiful souvenirs
As I pause to recall the leaves seem to fall like tears
Silver stars were clining to an autumn sky
Love was ours until October wandered by
Let the years come and go
I'll still feel the glow that time can not fade
When I hear that lovely autumn serenade
Melodies, the sweetest music ever played
Autumn kisses we knew are beautiful souvenirs
As I pause to recall the leaves seem to fall like tears
Silver stars were clining to an autumn sky
Love was ours until October wandered by
Let the years come and go
I'll still feel the glow that time can not fade
When I hear that lovely autumn serenade
הסתיו עוברת דרך העצים ומנגנת בהם את הסרנדה שלה.
העצים הם כלי הנגינה שלה.
העצים הם כלי הנגינה שלה.
הרבה מהיופי בשירה קשור בהסתכלות אנימיסטית על הטבע והאנשה של ישויות טבע.
השורה המודגשת מזכירה לנו את "זכרי את הזוהר [של הסוּרֶם]" דון חואן לפלורינדה ("להתעורר אל החלום"). הזוהר בעיניים מוליך את הכוונה.
דון חואן וחנארו העלימו את המכונית של קסטנדה ("מסע לאיכטלאן").
בהסבר שלו לאירוע אומר דון חואן:
"חנארו בכלל לא הזיז את מכוניתך באותו יום מעולמם של האנשים הרגילים. הוא פשוט הכריח אותך להסתכל בעולם כדרך שמכשפים מסתכלים בו, ומכוניתך לא הייתה באותו עולם. חנארו רצה לרכך את תחושת הוודאות שלך [to soften your certainty]. מעשי המוקיון שלו סיפרו לגופך כמה אבסורדי זה לנסות להבין הכל." (עמוד 246, עם תיקונים קלים שלי)
תחושת הוודאות - הזכרתי אותה בפוסט הקודם והצעתי לראות בה את האויב השני "הבהירות". ויש לנו כאן איזכור גם למכשול הגדול שבאמונה שניתן להבין הכל.
אז מה פירוש "מכוניתך לא הייתה באותו עולם"?
חומר למחשבה.
אנסה להציע לזה בהמשך תשובה.
שבת שלום.
**************
הערות ותוספות
24.3.18
בזמן שאנו חושבים על השאלה שהפוסט הציב לנו,
למה לא לעשות זאת על רקע צלילי מוסיקה טובה?
מתברר שזהו בכלל בלוג מוסיקלי שבין לבין משַבֵּץ כמה מילים אודות תורת הטולטקים, ועוד כאלה שהיה מוטב לוותר עליהם 😊
What's new?
יצירה משנת 1939.
הופיעה שנה קודם לכן בגירסה אינסטרומנטלית בשם "I'm free". אני מציין זאת כי רעיון החירות הוא בעצמותינו.
What's new?
How is the world treating you?
גירסה ג'אזית של הנגנים שהופיעו בפוסט זה.
=============
24.3.18
שתי הערות לגבי החידה,
פתרון החידה יצטרך לקחת בחשבון את הסיפור של קסטנדה ב"מפגשים עם הנגואל" בו הוא מספר על מכשף שהעביר אותו על מכוניתו, ביחד עם משאית הסמיטריילר שבה נהג אותו מכשף, אל הקשב השני כמקום מפלט מהסופה.
הסיפור עומד בסתירה, לכאורה, לטענה שאין מכוניות בעולם המכשפים.
הנה הקטע. הדגשתי את המשפט באדום.
לא התקמצנתי בצירוף ההקשר, כי הוא חיוני.
השכבות הן העולמות הלא-אורגניים המקיפים את עולמנו כשכבות בצל.
קרלוס המשיך ואמר כי האנרגיה מפוזרת ביקום בשכבות. כל
הישויות המוּדעות שייכות לאחת מהן ואנו יכולים לכוונן את עצמנו
לאנרגיה של רצועות אחרות הודות לתופעה הנקראת 'ההישרה של
התפיסה'.
"בנקודות מסוימות, השכבות חוצות זו את זו ויוצרות מערבולות
אנרגיה. בנקודות אלו קורית תופעה בעלת חשיבות עליונה למכשפים
הרואים . במקומות אלה, התנאים להתאמת התפיסה הם הטובים ביותר
וההישרה מתרחשת באופן ספונטני.
"הרואים מדברים על מעברים, גשרים וחסימות במרחב, בהם
הקואורדינטות של הזמן סוטות, והתודעה של האדם נכנסת לעולמות
מוזרים. ישויות לא אורגניות מכל קצות היקום מנצלות נקודות אלה כדי -
לחצות את הגבול לעולמנו, וגם אנו יכולים לעשות כך לשלהם.
"לכם זה עשוי להישמע בלתי מתקבל על הדעת אבל תופעות כאלה
עבורי הן טבעיות כמו גשם משמים.
"פעם אחת הובאתי אל אתר במדבר בצפון מקסיקו. הראו לי מקום
שבו האזור היה מערבולת קוסמית. נאבקנו במשך שעות כדי לחדור
לאזור, אבל זה היה בלתי אפשרי. נראה כאילו היה שם מחסום."
שאלנו את קרלוס מה זה היה, והוא השיב:
"מעולם לא הצלחתי
לפענח זאת. אבל מכשף בעל מספיק עוצמה, היודע איך להשתמש
במקומות אלה, יכול היה לעבור דרכם.
"בפעם אחרת הייתי מסוגל לחזות בהשפעות הבלתי רגילות של אחד
ממעברי אנרגיה אלה. נסעתי באמצע המדבר כאשר סופה פגעה בכביש
והעיבה לחלוטין על שדה הראייה שלי.
"פתאום הופיעה משאית סמיטריילר לצד מכוניתי. הנהג סימן לי
לנסוע אחריו, וכך נסענו כברת דרך ארוכה. הייתי מוגן לצדו; מוגן על
ידי הדופן הענקית של המשאית.
"לבסוף שכחה הסערה ושנינו עצרנו. נמצאנו על דרך אבנים שלא
הכרתי אותה. נהג המשאית יצא וברך אותי. זיהיתי אותו כּשמאן
אינדיאני מאותו אזור. פגשתי את האיש בעבר.
"הוא אמר לי שכשהוא הגן עליי בדרך זו, הוא החזיר לי טובה על
המתנה שנתתי לו שנים קודם לכן. הוא לא טרח לזהות את המקום שבו
היינו בטענה שהיה זה מקום מקלט בקשב השני.
"נדהמתי מדבריו; נדהמתי מכך שלוחם עשוי להיות בעל מספיק
אנרגיה כדי לשאת אותי, עם מכוניתי וכל השאר לעולם האחר.
"אחרי שיחה קצרה הוא אמר לי שהגיע הזמן לצאת משם, כי הסערה
כבר הסתיימה. נסעתי בעקבותיו לאורך דרך לא ידועה, ושוב מצאתי את
עצמי על הכביש המהיר, אבל המשאית ועגלתה נעלמו מבלי להשאיר
עקבות".
(עמוד 52 ואילך)
הערה שנייה:
אני מחפש את הפתרון לשאלה בתחום הידע העוסק במספר הרצועות הגדולות ("האש הבאה מבפנים" פרק 10). על כדור הארץ ישנן 48 רצועות גדולות, מתוכן אחת אורגנית, שבע לא אורגניות ו-40 רצועות חסרות מודעות של ארגון וסדר המשמשות (בין היתר) כלי קיבול למודעויות.
40 מתחלק ל-8, באופן שכל רצועה, כולל האורגנית, "מקבלת" 5 רצועות של ארגון.
זהו כיוון המחשבה הנוכחי שלי.
כל שנותר לי כדי להשלים את המהלך המחשבתי יהיה לטעון שהמכונית של קסטנדה עשויה האצלות של ארגון (חסרות מודעות, לצורך הפשטות אומר "האצלות של חומר") מהסוג המצוי ברצועה האורגנית, ולכן כשעוברים לכל אחד מהעולמות הלא-אורגניים - שם לדעתי נמצא/ים עולמ/ות המכשפים - אז המכונית לא תיראה.
לכאורה הרעיון נמצא בסתירה לאמירה שלצורך התפיסה הרגילה שלנו את העולם אנו משתמשים בשתי רצועות: הרצועה האורגנית ורצועה אחת של ארגון (עמוד 142), אבל זו לא בהכרח סתירה כי מדובר על "התפיסה הרגילה", כלומר ייתכן שיש עוד 4 רצועות של ארגון המשמשות את הרצועה האורגנית, אשר לצורך התפיסה הרגילה איננו משתמשים בהן.
לקינוח, תיקון טעות דפוס,
עמוד 142 שורה 13 מלמעלה: "אוסיף ואומר ששניים מהעולמות האלה...", ולא "אחד" כמו שכתוב שם. זה גם מסתדר עם המשך המשפט.
=============
24.3.18
בהקשר של מכוניות נעלמות, הנה סרטון מעניין.
25.3.18
שכחתי לציין שלסרטון הקודם יש happy end :)
לפני שנמשיך בחקירת הנושא, נטען את עצמנו במוסיקה השייכת, באופן לא מפתיע, לטוֹנַל ישן.
בוגרי האקדמיה למוסיקה לא מבינים מדוע לא שמעו עד היום על המושג "טוֹנַל מוסיקלי" :)
My Romance
יצירה משנת 1935.
הלוחם, כזכור, צריך לנהל רומן עם הידע, כן?
גירסה ווקאלית מודרנית
Wide awake, I can make my most fantastic dreams come true.
My romance doesn't need a thing (but you)
My romance doesn't need a thing (but you)
גירסה ג'אזית מקסימה,
הבנויה על הגירסה המקורית, שהיא איטית יותר.
=============
26.3.18
אתנחתא מקראית.
נתקלתי בפרק ז של ספר משלי והוא לקח אותי, ליתר דיוק את מחשבתי, ל"משנתו של דון חואן".
הפרק (המשל) מספר על אישה המפתה גברים לבוא אל ביתה תוך הבטחת עינוגים, ושם הם מוצאים את מותם.
הדגשתי כמה משפטים שיעזרו לזיהוי הדמיון.
משלי פרק ז
א בְּנִי, שְׁמֹר אֲמָרָי; וּמִצְוֺתַי, תִּצְפֹּן אִתָּךְ.
ב שְׁמֹר מִצְוֺתַי וֶחְיֵה; וְתוֹרָתִי, כְּאִישׁוֹן עֵינֶיךָ.
ג קָשְׁרֵם עַל-אֶצְבְּעֹתֶיךָ; כָּתְבֵם, עַל-לוּחַ לִבֶּךָ.
ד אֱמֹר לַחָכְמָה, אֲחֹתִי אָתְּ; וּמֹדָע, לַבִּינָה תִקְרָא. [ניהול רומן עם הידע?]
ה לִשְׁמָרְךָ, מֵאִשָּׁה זָרָה [ההתקן הזר]; מִנָּכְרִיָּה, אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה.
ו כִּי, בְּחַלּוֹן בֵּיתִי-- בְּעַד אֶשְׁנַבִּי נִשְׁקָפְתִּי.
ז וָאֵרֶא בַפְּתָאיִם, אָבִינָה בַבָּנִים-- נַעַר חֲסַר-לֵב.
ח עֹבֵר בַּשּׁוּק, אֵצֶל פִּנָּהּ; וְדֶרֶךְ בֵּיתָהּ יִצְעָד.
ט בְּנֶשֶׁף-בְּעֶרֶב יוֹם; בְּאִישׁוֹן לַיְלָה, וַאֲפֵלָה.
י וְהִנֵּה אִשָּׁה, לִקְרָאתוֹ; שִׁית זוֹנָה, וּנְצֻרַת לֵב.
יא הֹמִיָּה הִיא וְסֹרָרֶת; בְּבֵיתָהּ, לֹא-יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ.
יב פַּעַם, בַּחוּץ--פַּעַם בָּרְחֹבוֹת; וְאֵצֶל כָּל-פִּנָּה תֶאֱרֹב.
יג וְהֶחֱזִיקָה בּוֹ, וְנָשְׁקָה לּוֹ; הֵעֵזָה פָנֶיהָ, וַתֹּאמַר לוֹ.
יד זִבְחֵי שְׁלָמִים עָלָי; הַיּוֹם, שִׁלַּמְתִּי נְדָרָי.
טו עַל-כֵּן, יָצָאתִי לִקְרָאתֶךָ; לְשַׁחֵר פָּנֶיךָ, וָאֶמְצָאֶךָּ.
טז מַרְבַדִּים, רָבַדְתִּי עַרְשִׂי; חֲטֻבוֹת, אֵטוּן מִצְרָיִם.
יז נַפְתִּי מִשְׁכָּבִי-- מֹר אֲהָלִים, וְקִנָּמוֹן.
יח לְכָה נִרְוֶה דֹדִים, עַד-הַבֹּקֶר; נִתְעַלְּסָה, בָּאֳהָבִים.
יט כִּי אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ; הָלַךְ, בְּדֶרֶךְ מֵרָחוֹק.
כ צְרוֹר-הַכֶּסֶף, לָקַח בְּיָדוֹ; לְיוֹם הַכֵּסֶא, יָבֹא בֵיתוֹ.
כא הִטַּתּוּ, בְּרֹב לִקְחָהּ; בְּחֵלֶק שְׂפָתֶיהָ, תַּדִּיחֶנּוּ.
כב הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ, פִּתְאֹם: כְּשׁוֹר, אֶל-טֶבַח יָבֹא; וּכְעֶכֶס, אֶל-מוּסַר אֱוִיל.
כג עַד יְפַלַּח חֵץ, כְּבֵדוֹ-- כְּמַהֵר צִפּוֹר אֶל-פָּח;
וְלֹא-יָדַע, כִּי-בְנַפְשׁוֹ הוּא.
כד וְעַתָּה בָנִים, שִׁמְעוּ-לִי; וְהַקְשִׁיבוּ, לְאִמְרֵי-פִי.
כה אַל-יֵשְׂטְ אֶל-דְּרָכֶיהָ לִבֶּךָ; אַל-תֵּתַע, בִּנְתִיבוֹתֶיהָ.
כו כִּי-רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה; וַעֲצֻמִים, כָּל-הֲרֻגֶיהָ.
כז דַּרְכֵי שְׁאוֹל בֵּיתָהּ; יֹרְדוֹת, אֶל-חַדְרֵי-מָוֶת.
ב שְׁמֹר מִצְוֺתַי וֶחְיֵה; וְתוֹרָתִי, כְּאִישׁוֹן עֵינֶיךָ.
ג קָשְׁרֵם עַל-אֶצְבְּעֹתֶיךָ; כָּתְבֵם, עַל-לוּחַ לִבֶּךָ.
ד אֱמֹר לַחָכְמָה, אֲחֹתִי אָתְּ; וּמֹדָע, לַבִּינָה תִקְרָא. [ניהול רומן עם הידע?]
ה לִשְׁמָרְךָ, מֵאִשָּׁה זָרָה [ההתקן הזר]; מִנָּכְרִיָּה, אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה.
ו כִּי, בְּחַלּוֹן בֵּיתִי-- בְּעַד אֶשְׁנַבִּי נִשְׁקָפְתִּי.
ז וָאֵרֶא בַפְּתָאיִם, אָבִינָה בַבָּנִים-- נַעַר חֲסַר-לֵב.
ח עֹבֵר בַּשּׁוּק, אֵצֶל פִּנָּהּ; וְדֶרֶךְ בֵּיתָהּ יִצְעָד.
ט בְּנֶשֶׁף-בְּעֶרֶב יוֹם; בְּאִישׁוֹן לַיְלָה, וַאֲפֵלָה.
י וְהִנֵּה אִשָּׁה, לִקְרָאתוֹ; שִׁית זוֹנָה, וּנְצֻרַת לֵב.
יא הֹמִיָּה הִיא וְסֹרָרֶת; בְּבֵיתָהּ, לֹא-יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ.
יב פַּעַם, בַּחוּץ--פַּעַם בָּרְחֹבוֹת; וְאֵצֶל כָּל-פִּנָּה תֶאֱרֹב.
יג וְהֶחֱזִיקָה בּוֹ, וְנָשְׁקָה לּוֹ; הֵעֵזָה פָנֶיהָ, וַתֹּאמַר לוֹ.
יד זִבְחֵי שְׁלָמִים עָלָי; הַיּוֹם, שִׁלַּמְתִּי נְדָרָי.
טו עַל-כֵּן, יָצָאתִי לִקְרָאתֶךָ; לְשַׁחֵר פָּנֶיךָ, וָאֶמְצָאֶךָּ.
טז מַרְבַדִּים, רָבַדְתִּי עַרְשִׂי; חֲטֻבוֹת, אֵטוּן מִצְרָיִם.
יז נַפְתִּי מִשְׁכָּבִי-- מֹר אֲהָלִים, וְקִנָּמוֹן.
יח לְכָה נִרְוֶה דֹדִים, עַד-הַבֹּקֶר; נִתְעַלְּסָה, בָּאֳהָבִים.
יט כִּי אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ; הָלַךְ, בְּדֶרֶךְ מֵרָחוֹק.
כ צְרוֹר-הַכֶּסֶף, לָקַח בְּיָדוֹ; לְיוֹם הַכֵּסֶא, יָבֹא בֵיתוֹ.
כא הִטַּתּוּ, בְּרֹב לִקְחָהּ; בְּחֵלֶק שְׂפָתֶיהָ, תַּדִּיחֶנּוּ.
כב הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ, פִּתְאֹם: כְּשׁוֹר, אֶל-טֶבַח יָבֹא; וּכְעֶכֶס, אֶל-מוּסַר אֱוִיל.
כג עַד יְפַלַּח חֵץ, כְּבֵדוֹ-- כְּמַהֵר צִפּוֹר אֶל-פָּח;
וְלֹא-יָדַע, כִּי-בְנַפְשׁוֹ הוּא.
כד וְעַתָּה בָנִים, שִׁמְעוּ-לִי; וְהַקְשִׁיבוּ, לְאִמְרֵי-פִי.
כה אַל-יֵשְׂטְ אֶל-דְּרָכֶיהָ לִבֶּךָ; אַל-תֵּתַע, בִּנְתִיבוֹתֶיהָ.
כו כִּי-רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה; וַעֲצֻמִים, כָּל-הֲרֻגֶיהָ.
כז דַּרְכֵי שְׁאוֹל בֵּיתָהּ; יֹרְדוֹת, אֶל-חַדְרֵי-מָוֶת.
ב"משנתו של דון חואן" ישנם שני כוחות, שתי דרכים: מסקליטו (קקטוס מסוג פיאוטה) ועשב השטן. ישנו גם העשן הקטן, המורכב מתערובת של פטריות ועשבים, שהוא בעל ברית ולכן, להבנתי, שייך לצד של מסקליטו.
מסקליטו מתואר בלשון זכר, ועשב השטן מתואר בלשון נקבה לכל אורך הספר, דבר שלא נשמר משום מה בתרגום לעברית, כנראה משיקולים של תקינות לשונית, כי עשב השטן הוא עשב ולכן זכר. לך תדע!
עוד מכה קשה לקורא העברי. אפשר לשער ששמירה על לשון נקבה לכל אורך הספר הייתה צורמת לקורא, ואולי היה זה שיקול נכון לשעתו.
הנה כמה אזכורים של עשב השטן כאישה מפתה שמוליכה אותך בדרך חסרת לב (בניגוד ל"דרך עם לב") אל האבדון.
התרגום שלי ולכן שמרתי על מין נקבה.
"עשב השטן כמוהו כאישה, וכמוה הוא מחניף לגברים. היא מציבה להם מלכודות בכל פינה. [...] היא תנסה זאת שוב, וקרוב לוודאי שתיפול בפח. אני מזהיר אותך מזה. אל תיקח אותה בתשוקה. עשב השטן היא רק אחד הנתיבים לסודותיו של איש הדעת. ישנם עוד נתיבים. אך המלכודת שלה היא לגרום לך להאמין שדרכה היא הדרך היחידה. [...] לנתיב זה אין לב." (עמוד 128)
"היא מפתה גברים ומעניקה להם תחושת עוצמה. היא גורמת להם להרגיש שהם יכולים לעשות דברים ששום אדם רגיל לא יכול לעשות, אך זהו הפח שהיא טומנת. ומיד אחר כך פונה הנתיב חסר הלב נגד גברים ההולכים בו והורס אותם. זה קל מאד למות, ולבקש את המוות הרי זה כאילו ביקשת לא כלום." (עמוד 129)
הנקביוּת של עשב השטן קשורה בנקביות של העולם שלנו; עולם שהוא ברובו נקבי, והזכרים שבו הם הניצודים. מכשפות יוצאות ונכנסות לעולם הלא-אורגנים כדרך שיגרה. נשים אינן נקלטות על ידי הרדאר שלהם המכוון, כמו אצל כל טורף, אל הניצוד.
טורף מחלק את ישויות העולם לשנים: לאכיל ולבלתי אכיל.
כמו שבעולם הלא-אורגנים נשים הן "בלתי נראות", כך גם בחברה האנושית. אספרנסה כמדומני אומרת לפלורינדה שנשים יכולות להיעלם בלי שום בעיה. אף אחד לא ירגיש בכך, כמעט.
מדוע?
כי החברה האנושית מנוהלת על ידי הלא-אורגנים.
============= 26.3.18
אני חוזר להרהר בחידה.
הצעתי את ההשערה ש-48 רצועות גדולות של האצלות הנשר שישנן בתחומי כדור הארץ, ושמתוכם רק 8 הן בעלות מודעות (7 רצועות לא אורגניות ואחת אורגנית). עד כאן לא הצעתי כלום כי זה נאמר במפורש.
הצעתי שה-40 מתחלקים היטב ל-8, כלומר ללא שארית, ולכן יש כאן "הזמנה" לחלק אותם ב-8, כך שכל רצועה בעלת מודעות תקבל 5 רצועות גדולות של האצלות של ארגון; האצלות המאפשרות יצירת יישים דוממים (חסרי חיים), היכולים לשמש, בין היתר, מיכלים לישויות בעלות מודעות.
האם מעניין את הסבתא של העולם אם יש לחלוקה שארית או לא? :)
לדעתי מעניין אותה, וגם אותי :), כי חלוקה "נקייה" כזו עשויה לרמוז על כך שישנו משהו בטבען של הרצועות בעלות המודעות שמאפשר להן להתחבר ל-5 רצועות של ארגון.
באופן אנלוגי, ואולי לא רק אנלוגי, את המישור ניתן לכסות במלואו (ללא רווחים, ובטרמינולוגיה אחרת: "ללא שארית" 😊) באמצעות 3 סוגי מצולעים משוכללים (שווי צלעות) בלבד. אחד מהם הוא המשושה. תאים של כוורת דבורים לדוגמה הם בעלי צורת משושה.
עד כאן רק חזרתי פחות או יותר על מה שנאמר עד כה.
המחשבה אודות חמש רצועות שונות של ארגון, הצמודות לכל רצועה גדולה של מודעות, מביאה אותי לתהות:
האם ייתכן קשר בין חמש אלה וחמשת תחומי הידע של הרואים הקדומים?
כל אחד מחמשת תחומי הידע של הטולטקים הקדומים נחלק לשתי קטגוריות:
- הארץ והמחוזות האפלים,
- האש והמים,
- (ה)מעל ו(ה)מתחת,
- הרועש והשקט,
- הנע והנייח.
("האש שבפנים" עמוד 77, עם תיקונים שלי)
מכאן ואילך זוהי השערה חדשה, הבנויה על ההשערה הקודמת. כלומר, ההשערה הקודמת (ששתי החמישיות הן אותו דבר) מגיעה לצומת חדשה, וההשערה הנוספת היא אחת ההסתעפויות שלה. כלומר, אם היא לא נכונה לא צריך לוותר על ההשערה הראשונה, אלא אפשר לחזור לצומת האחרונה ולפנות להסתעפות אחרת, כלומר להבין אחרת כיצד שתי החמישיות קשורות זו לזו.
אחת המחשבות שלי הייתה לחלק את הזוגות לשני צדדים, הרוח והעולמות הלא אורגניים, דבר התואם את הקטגוריה הראשונה: הארץ לעומת מחוזות האפלה (ברבים).
אם כן, החלוקה תהיה:
הרוח המערכת הטפילית
הארץ, המחוזות האפלים,
האש, המים,
(ה)מתחת, (ה)מעל,
השקט, הרועש,
הנייח. הרועש.
ואז, הטור השמאלי - המערכת הטפילית - כל אחת מהקטגוריות שבה אמורה לכלול 7 רצועות גדולות של ארגון; אחת לכל רצועה לא אורגנית, ואילו בטור הימני, רצועה אחת לכל קטגוריה. (כידוע, אין סוגים רבים של שקט 😊,
ולא של אי תנועה)
אלה הרהורים שאפילו הנייר בקושי סובל אותם :)
יש באמתחתי גם כיווני מחשבה אחרים לגמרי לפתרון החידה המקורית, כלומר ללא קשר ל-48 ההאצלות.
נראה, אולי בפעם אחרת.
***
דרך אגב, גורדייף מדבר על 48 חוקים (קוסמיים) הקיימים בתחומי כדור הארץ. ייתכן והוא מדבר על משהו דומה לטולטקים.
גורדייף גם מדבר על משהו שלאחרונה הצעתי בפוסט על ההליכה הנכונה (או לצד ימין), קרי האוטומט שבו אנו חיים.
אינני מכיר כלל את תורתו של גורדייף, אבל שווה יהיה לבחון אותה מתישהו תוך השוואה לתפיסה הטולטקית.
=============
26.3.18
שיר של ברי וויט שלא הכרתי.
האהבה תמצא אותנו (שוב, כנראה).
אבל אם הרוח היא אהבה, והרוח היא גם ציפור החירות, אז היא נעה בקו ישר, לא חוזרת לאחור.
זו גירסה מקוצרת, ללא דרשה מיותרת בהתחלה.
מצד שני, הלוחם יכול להחליט אם להיחשף לעוצמה או להסתתר מפניה.
(מסע לאיכטלאן)
העוצמה משוטטת ומשחרת לטרף. (גם שבעת עיני יהוה)
הנגואל עוסק בפיתוי הרוח.
האם זה מקרי שאחד השמות של הנגואל הוא שמו של המומחה לאהבה:
דון ז'ואן?!
=============
27.3.18
נמשיך עוד קצת עם הידע הטולטקי הקדום, הידע הסודי.
"הם גילו כי ללהבות האש יש תכונה מיוחדת מאד: הן יכולות להסיע אדם בגופו ממקומו, בדיוק כמו שהמים עושים.
דון חואן אמר שזו תגלית מזהירה."
[...]
"הם חילקו את האש לחום וללהבה, ואת המים לרטיבות ולזרימה. הם זיווגו את החום לרטיבות וכינו אותם איכויות פחותות. הם ראו בשלהבות ובזרימה איכויות נעלות יותר, מאגיות, ועשו בהן שימוש כאמצעי של מעבר בגוף ממש אל ממלכת החיים הלא-אורגניים."
("האש שבפנים" עמוד 79)
בהמשך נאמר שקסטנדה ביקש ממנו שיפרט את הדרכים המעשיות שבהן השתמשו הטלטקים הקדומים באש ובמים ונאמר שם שדון חואן סיפר לו (לא לקוראים).
הם לא רוצים לספר לנו? בלי טובות :) נסתדר בעצמנו.
נתקלנו בפרקטיקה כזו.
כרגע עולה בזיכרוני מקרה אחד, בספר מאוחר יותר.
אתם זוכרים את פרקטיקת ארבעת הטולואים שהביטו ממושכות בלהבת נר?
נמצא ב"כח השקט" בפרק "התכוונות למראה חיצוני מסוים". (כבר ציינתי בעבר שהתרגום של שם הפרק הוא גרוע). הוא גם מציין שם שזוהי פרקטיקה של המכשפים הקדומים.
המראה החיצוני [אליו התכוונו ארבעת הטוליואים] הוא עניין גופני, ולכן זוהי דוגמה לשימוש בלהבת האש כגורם מסיע בגוף ממש, כלומר לא רק הסעה של החלק הנפשי שבנו (מחשבה, מודעות, תפיסה...).
=============
27.3.18
דרך אגב, השם של הפרק בתרגום העברי של "כח השקט":
"מראיות מתכוונות". [Intending Appearances]
שמעתי שהמתרגם קיבל על זה את פרס חנארו לספרות יפה 😊
=============
27.3.18
לגבי השיר של ברי וויט.
הרעיון הבסיסי הוא מאד כישופי:
"Love will find us along the way if we stay together"
כלומר, יש כאן זימון והמתנה להופעת האהבה.
גם הלוחם מזמן וממתין ל...... הופעת הרצון.
ובכלל במאגיה, אתה לא פועל כמו בהכנת עוגה: הולך לפי המתכון ויש לך בסוף עוגה. הכישוף מערב כוחות חיצוניים שאינם תמיד צפויים.
=============
27.3.18
חידה
מה מתוך הספרות שלנו מזכירה לכם התמונה הבאה?
רמז,
אני מתכוון לשני השמאליים.
חידת המשך, ברמה קושי אחרת לגמרי:
איך כל העניין המוזר ההוא משתלב בתפיסה הטולטקית?
=============
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה