החלטה לעומת התכוונות

יש אנשים ש...
(בסה"כ אמירה על תבנית האדם, ממנה שואף הלוחם להיפטר. התבנית מייצרת אנשים מסוג כזה, וכזה, וכזה...)

You gotta know who's driving your car

[...]

Some people been wasting their time
Some people expanding their minds

[...]

It's easy to find when you mess with your mind

That you've gone beyond a reasonable doubt

***

האם יש הבדל בין החלטה להתכוונות?

להיות החלטי = להיות נחוש = להיות בעל כוונה בלתי כפיפה. 
במשפט זה התחלתי ב"החלטה", התקדמתי בעזרת סימני שוויון (או שקילות) וגמרתי ב"התכוונות".

"החלטותיו של הלוחם הן סופיות", לא ניתנות לערעור, או לחרטה.

"What would have happened if I had chosen to go back to Los Angeles?" I asked. "That would have been an impossibility," he said. "That choice didn't exist. All that was required of you was to allow your tonal to become aware of having decided to join the world of sorcerers. The tonal doesn't know that decisions are in the realm of the nagual. When we think we decide, all we're doing is acknowledging that something beyond our understanding has set up the frame of our so-called decision, and all we do is to acquiesce."

("סיפורי עוצמה" בפרק "האסטרטגיה של המכשף")

A warrior'traveler finds that to return to the world of disorder, compulsion, noise, and pain is a most unappealing affair. You must know that your decision to stay or to return is not a matter of a reasonable choice, but a matter of intending it. 

("הצד הפעיל של האינסוף", בפרק "הקפיצה לתהום")

אם כן, "החלטות מתקבלות בנגואל". בניסוח שלי: ברמת הכפיל.

מה זה אומר על אותו שקע שבחלק העליון של עצם החזה הקרוי "מרכז ההחלטות"? (מוזכר ב"מעברים קסומים").

חומר למחשבה.

שבת שלום.

**************

 הוצאת טולטק

www.toltec.co.il

*

הערות ותוספות 

20.4.19

היה לי חלום

שיר מקסים של אביהו מדינה.

===============

21.4.19

הקטע הבא, המופיע לעיל בציטוט הראשון, ולקוח מ"סיפורי עוצמה", הוא מטלטל, אם חושבים עליו לעומק.

The tonal doesn't know that decisions are in the realm of the nagual. When we think we decide, all we're doing is acknowledging that something beyond our understanding has set up the frame of our so-called decision, and all we do is to acquiesce."

למה הוא מטלטל?

כי פירושו שההחלטות שלנו הן החלטות שלנו רק למראית עין. אנו מצייתים להחלטות שמתקבלות אי שם באיזשהו מימד אחר. לוּמדנו לציית להן כי לוּמדנו שהן שלנו, שהן המחשבות שלנו וההחלטות שלנו.

הדברים נאמרים באופן מעט שונה ב"צדו הפעיל", בפרק "צללי הבוץ":

"You see, the flyers' mind has no competitors," don Juan continued. "When it proposes something, it agrees with its own proposition, and it makes you believe that you've done something of worth. 

ועכשיו באה דוגמה להמחשה:

The flyers' mind will say to you that whatever Juan Matus is telling you is pure nonsense, and then the same mind will agree with its own proposition, 'Yes, of course, it is nonsense,' you will say. 

That's the way they overcome us.

הציות להחלטות המתקבלות במימד אחר (בנגואל) מופיע כאן במילה agree.

באותה צייתנות  אנו מקבלים את המחשבות שהמיינד הטפילי מניח לפנינו, כי הן הרי "שלנו".

=============== 

22.4.19

בפינתנו: קריאה טולטקית של המקרא:

שאלת טריוויה, כמעט:

מהי המקבילה בספרות שלנו ל:

"גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ" (תהלים קיט, יח)

אתנחתא לחשיבה.

תשובה (שלי. היא לא נמסרה בהר סיני 😊)

העיניים, היכולות לשמש חלונות אל הנגואל, אם רק נצליח לגרום לטוֹנַאל לשחרר את אחיזתו מהן. 

הקטע הבא הוא מתוך "סיפורי עוצמה":

Our eyes are the eyes of the tonal; or perhaps it would be more accurate to say that our eyes have been trained by the tonal. Therefore the tonal claims them.

"One of the sources of your bafflement and discomfort is that your tonal doesn't let go of your eyes. The day it does your nagual will have won a great battle. Your obsession or, better yet, everyone's obsession is to arrange the world according to the tonal's rules. So every time we are confronted with the nagual, we go out of our way to make our eyes stiff and intransigent. [* intransigent- not capable of being affected by pleas, persuasion, requests, or reason] I must appeal to the part of your tonal which understands this dilemma and you must make an effort to free your eyes.

The point is to convince the tonal that there are other worlds that can pass in front of the same windows. The nagual showed you that this morning. So let your eyes be free. Let them be true windows. The eyes can be the windows to peer into boredom or to peek into that infinity."

לקוח מתוך הפרק "בזמן הנגואל" (In Nagual's Time), אשר תורגם עבור יושבי ציון בפשטות, וכדי להזרים את הקריאה (😊): "הנגואל". 

אני נוטה (מאד) לחשוב שהשיחרור הוא של עין אחת בלבד.

תמיכה קלה לכך מהכתובים:

מתוך "מעברים קסומים" בפרק.... איך לא, "המרכז להחלטות".

"When the sorcerers of ancient times," don Juan continued, "were scanning the body with their seeing eye, they noticed the presence of those vortexes.

כמו כן, עין שמאל שהייתה לנגואלים דון חואן וקסטנדה, היה לה כיסוי פנימי כמו שיש לזוחלים. ייתכן שהכיסוי הזה הוא כיסוי של המיינד הטפילי, אותו מפשיל הרואה (גל) כשברצונו לראות בעין זו.

שחרור העיניים שנעשה לחניכים מתואר באופן די מפורט ב"הטבעת השנייה של העוצמה" על ידי שלושה איש, דונה סולדד, לה-גורדה וקסטנדה. שם מדובר על העיניים ברבים, אבל ייתכן שבפועל מדובר על עין אחת.

עניין אחר, קרוב יותר לפוסט:

אם אנו כבר עוסקים בהשוואות בין תפישות ושפות, באנגלית אומרים 

to make decisions

ובעברית, לעומת זאת, אנו קרובים יותר לרעיון הטולטקי: לקבל החלטות. 

לא יוצרים אותן, אלא מקבלים את מה שמוגש לנו.

=============== 

22.4.19

הערה קצרה לגבי התפקיד הרומנטי של הירח:

"יֶרח דבש". 

מישהו עלול לחשוב שמדובר בסה"כ על פרק זמן של חודש.

אז באה האנגלית כדי להעמידו במקומו:

honeymoon

=============== 

24.4.19

אתמול היה יום עוצמה, אבל הנסיבות לא איפשרו לי להודיע על כך מבעוד מועד.

לא נורא, עד החתונה יהיו עוד :)

ב"מעברים קסומים" ישנו פרק קטן העוסק במרכז להחלטות, במסגרת סדרת ווסטווד.

עברתי על הספרון "ידע שקט", גם שם ישנו פרק קצר על מרכז ההחלטות.

כפי הנראה, אין בפרק זה שבספרון כל תוספת מידע. אותם משפטים פחות או יותר היוו את הבסיס לפרק שב"מעברים קסומים", אם כי הסדר שלהם לא תמיד נשמר.

המרכז להחלטות הוא אחד מחמשת הנושאים החשובים, חמשת העיקרים (concerns) שבהם עוסקים המעברים הקסומים:

מעברים קסומים

המרכז להחלטות

עבודת הסיכום

חלימה

שקט פנימי.

נאמר שם, "מעברים קסומים" עמוד 86:

"רצף זה של חמשת העיקרים היה ארגון לפי דגם שהיה למכשפים על העולם שסובב אותם".

(בהמשך, ללא קשר ישיר לנושא זה, אומר משהו על העולם הסובב אותנו)

מהו הדגם?

התשובה נמצאת מיד בהמשך, אם כי, כרגיל, היא איננה מוצגת ככזו.

"המעברים הקסומים ממלאים את הפונקציה של המצב הרוטט [...] [הם היו] היחידה שחילחלה דרך כל ארבע היחידות האחרות וקיבצה אותן יחד לשלמות תפקודית אחת" (שם)

אם שואלים אותי (הבלוג הזה הוא המקום היחיד שבו יש לדעתי ערך 😊),

אני נוטה לחשוב שהחמישה הללו, המשקפים דגם של המציאות, משקפים בו בזמן את חמשת הלוחמים הגברים (לא חשבתם שמבנה החבורה/שושלת אינו מייצג את המציאות, לא?):

חלימה - חנארו

עבודת הסיכום (שהיא חלק מהייקוש) - ויסנטה

המרכז להחלטות (הרוח) - סילביו מנואל.

שקט פנימי - דון חואן.

ומי מייצג את המעברים הקסומים החודרים את הכל ומקבצים את הכל לשלמות אחת?

השליח - חואן טומה. (על פי הצעתי בעבר, השליח אמיליטו שייך לחבורת הנגואל חוליאן).

אם אני צודק, יש לנו כאן הצצה קצרה לתפקידו העלום של השליח, אם כי אין כאן ממש שפע של מידע, אבל איזושהי התייחסות לשליח יש כאן.

***

ולנקודה אחרת הנוגעת לעולם שסביבנו:

מתוך "תנופת האדמה" ("האש מבפנים" פרק 13)

 you have never asked me where the unknown really is. For years I have circled with my hand to point to everything around us and I have told you that the unknown is there. You never made the connection.” 

הלא-ידוע נמצא אם כן סביבנו.

ומה זוכה להתייחסות שולית של תשומת הלב שלנו?

תנועות המעגלים שהוא עשה בידו.

כמו שאנו צוחקים על כלב שכשמצביעים על משהו, הוא מביט על האצבע המורה, כי אין לו את המושג של כיוון, או הצבעה, הפעם הבדיחה היא עלינו. אנו אמורים להיות הפעם כמו הכלב, אבל אנו תקועים בלהיות בני אדם.

אורך הידיים קובע בערך את גבולות פקעת הסיבים, והלא ידוע הוא כל אותם מקומות בפקעת שאליהם יכולה להגיע נקודת המאסף, אבל בדרך כלל היא לא זזה ממקומה. מקומות אלה הם 7 העולמות הלא-אורגנים (ראו את השורות שמעל לציטוט זה).

מיד בהמשך לקטע חנארו צוחק ואומר שקסטנדה עדיין לא הבין. הבעיה היא בלהבין כיצד הלא-ידוע נמצא גם בתוך הפקעת וגם מחוצה לה.

קסטנדה לא הבין בגלל שהוא מפרש דברים כאדם במקום לנהוג ככלב, או ליתר דיוק, להיות שילוב של כלב ואדם (כמו הכלב מנפרד 😊)

הספרות הזו היא מלאכת מחשבת של תימרון תשומת לב הקורא, הסטתה מהדברים החשובים, ועם זאת פיזור רמזים חכמים.

=============== 

25.4.19

וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ (קהלת)

הקטע הבא מתחבר לנושא הפוסט, והוא לקוח מתוך "הטבעת השנייה של העוצמה":

"It doesn't matter what anybody says or does," he said. "You must be an impeccable man yourself. The fight is right here in this chest." He patted my chest gently.
[…]
It takes all the time and all the energy we have to conquer the idiocy in us. And that's what matters. The rest is of no importance.

(מתוך הפרק "אמנות החלימה")

המאבק באידיוטיות הוא המאבק להשגת חוסר הרבב, והוא מתנהל בחזה (זו הבנת הנקרא גרידא).

החזה הוא התווך שבין הלב והמרכז להחלטות.

האם ניצחון בזירת המאבק שבחזה ישחזר את החיבור הנקי שבין מרכז ההחלטות והלב?

האם אין זה אספקט גופני לשאיפת הלוחם לטהר את חולית החיבור שלו אל הכוונה?

שנאמר:

"Sorcery at this level could be defined as the procedure of cleaning one's connecting link to intent. "

("כח השקט")

עבודת הטיהור מרמזת על מאבק ברבב, דבר שנרמז בציטוט הראשון.

חג שמח.

=============== 

26.4.19

לגבי החלק השני של הציטוט האחרון, נקודה הראויה להדגשה ולתזכורת שוב ושוב (מניסיוני),

כל שאר המאבקים: נגד הכנסייה השומרת על בורות האנשים או המהפכה המקסיקנית, שני מאבקים המוזכרים שם, ואפשר להוסיף לזה מאבקים חברתיים מקומיים חדשים: נגד יוקר המחיה, על סילוק אסדות הנפט, הגנה על העורבים... כל אלה הם חסרי חשיבות !!!

אין לנו לא את הזמן ולא את האנרגיה, כי כולה נדרשת לאותו מאבק בחזה.

אם הנסיבות דורשות את השתתפותך במאבק חברתי, הדרך לעשות זאת היא במסגרת יקוש. האכפתיות שלך לגבי מטרות המאבק ותוצאותיו צריכות להיות רק למראית עין.

זה קשה כי, באופן כללי, קשה לנו להיות מרוחקים רגשית ממה שקורה בעולם.

"Detach yourself from everything."

"Only the idea of death makes a man sufficiently detached so he is incapable of abandoning himself to anything. Only the idea of death makes a man sufficiently detached so he can't deny himself anything. A man of that sort, however, does not crave, for he has acquired a silent lust for life and for all things of life. He knows his death is stalking him and won't give him time to cling to anything, so he tries, without craving, all of everything."

ההמשך לוקח אותנו מהמושג "ריחוק רגשי" אל מושג האחריות, שזנחתי לפני כמה פוסטים:

"A detached man, who knows he has no possibility of fencing off his death, has only one thing to back himself with: the power of his decisions. He has to be, so to speak, the master of his choices. He must fully understand that his choice is his responsibility and once he makes it there is no longer time for regrets or recriminations. His decisions are final, simply because his death does not permit him time to cling to anything.

("מציאות נפרדת")

=============== 
26.4.19

סיפרתי לא מזמן על יצירה של עגנון בשם "השיר שהושר", בה הוא מספר על כמה חוויות מסטיות שהוא, ליתר דיוק המספר, חווה בבית כנסת עתיק של חסידי ברסלב בשכונת שערי חסד בירושלים. בין היתר: שמיעת "קול לא קול" שעלה מהקרקע והקירות.
כבר אז בשנות ה-30 או ה-40 היה המבנה רעוע, והוצא כנגדו צו הריסה.
כמי שרואה חשיבות בגיאוגרפיה בהקשרה הגיאולוגי, ביררתי האם המקום קיים.
לא העליתי חרס.
הנה כמה תמונות מהמקום לאחרונה. מסביבו ומעליו נבנה בניין גדול, וכפי הנראה בחלקו לפחות הוא שופץ.

אם אנו כבר בשוונג,
מקום אחר שיש בו רמזים לגיאולוגיה מיוחדת: מסעדת שיפ ברחוב וילשייר לוס אנג'לס, לשם הגיע קסטנדה אחרי הקפיצה לתהום והתעוררותו במיטתו, לא רחוק משם.
מתואר בסוף הספר "צדו הפעיל".
ליתר דיוק, בקטע שהושמט בתרגום העברי. המעבר מופיע בתחתית עמוד 252. לפניו חסר הקטע הבא:

I had the physical sensation of actually entering into a passageway, a passageway that had a force
of its own. It pulled me in. It was a silent passageway. Don Juan was that passageway, quiet and
immense. This was the first time ever that I felt that don Juan was void of physicality. There was
no room for sentimentality or longing. I couldn't possibly have missed him because he was there as
a depersonalized emotion that lured me in. 

תחושה פיסית של כניסה לתוך מעבר. מעבר שהיה בעצם דון חואן, ו... דון חואן הוא חסר גשמיות.
הסתירה לכאורה היא חלק מהניסיונות הרבים להקשות על הקוראים, ועם זאת לתת להם רמזים.
הנה שלוש תמונות מהמקום, כנראה. הרשת שיפ כנראה נסגרה, אבל אולי המבנה עדיין נמצא.

תמונה משנת 1974

תמונה משנת 1985

תמונה משנת 1979

===============